היית אומר את זה באופן כזה גורף?
אתה חושב שלהשקפה המטריאליסטית שלך יש קשר לכך? זאת שאלה שמעניינת גם אותי.
אם כן אז דע לך שאני גם סבלתי מההסתכלות המטריאליסטית עד לאחרונה, שהפנמתי שהחומר הוא אולי חלקיקי, אבל מקורו
מלבד אולי לתנאי התחלה מוגדרים כחלקיקים, הוא אינו אלא הכאוס המוחלט, כאשר לאורך זמן הוא מתכנס בגלל הריבוי החלקיקי, ולכן היעילות של החשבון האינפנטיסימלי בתיאור הטבע.
עוד דבר הוא, שבתוך הכאוס הזה, הלחלקיקים עצמם לדעתי מכילים תוכן, זאת לא רק קליפה ריקה, כאשר הקשר מלבד למודל החלקיקי אנחנו מתבוננים בו מבפנים,
כך שזה לא בדיוק עולם של חומר, לא מבחינת חוקיות ולא מבחינת החוויה שלנו.
לכן גם הפשטות היחסית במשוואת של מדעי הטבע אל מול עולם התכנים של משוואת מתמטיות אפשריות, זאת רק התכנסות של כאוס.
הדבר האחרון וזאת כבר דעתי, שכשם שבהסתכלות החלקיקית האובייקטיבית ישנו כאוס שלא ניתן לחיזוי אלא לידיעת התכנסות, כך ישנה בחירה חופשית אותנטית,
לנו כפרספקטיבה שמתבוננת מתוך עולם התוכן, והדבר האחרון לא לאבד את האמון בצדק, כל מה שקורה לאדם כדאי שישאל את עצמו, למה זה מגיע לי.
זה צדק עיוור מצד אחד, אין אפליות, גם לא לנזר הבריאה, ומותאם אישית מצד שני ברמה החלקיקית, ובסופו של דבר הוא מוגש,
אבל הכי חשוב זה קודם כל לראות את התוכן ולא להכלא בתוך הצורה, בעלת החוקיות רק לכאורה, גם אם אמפירית צריך לשים לב, וכן לכבד את המכניקה הניוטונית
נאמר, אם היא כבר התגבשה.