בוודאי שזה קל להסביר
מן הסתם חלק לא קטן מהצמיחה מוסבר ע"י הצמיחה העולמית, אבל אי אפשר להתעלם משיעור הצמיחה המרשים שעלה בהרבה על המדינות המפותחות. בעבר לא נראה דפוס דומה בו ישראל מכה בצורה כה מהותית את המדינות המפותחות האחרות. שנית, העליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה אינה מוסברת יתר על המידה בזכות שיפור כלכלי, מדובר בכך שאנשים החליטו לרצות לעבוד, סביר עד מאוד להניח כי זה תוצאה של הקיצוץ בקצבאות הילדים (והשחיקה בקצבאות נוספות), דבר שכפה על מי שקודם התרגל לחיות על חשבון הקצבאות הנ"ל לצאת לעבודה. אפשר להסתכל על תשואות אגרות החוב הממשלתיות ועל פרמטרים נוספים שייחודים למדינה שלנו שהראו על השיפור המהותי שהיה כאן לעומת העבר. עם זאת, אין לי ספק שחלק מהצמיחה הוא אכן כתוצאה ממגמה עולמית, מה שכן, קשה להסביר צמיחה של 5% רק בשיפור מה בכלכלה הגלובלית. אם היינו עוברים לצמוח כמו כולם, היה בסיס לסברה כי חלק גדול יותר מהשיפור מקורו בסביבה הגלובלית ולא בצעדים הפיסקלים שננקטו ע"י הממשלה. מאחר והצמיחה החלה זמן קצר לאחר התחלת התוכנית הכלכלית והתחזקה ככל שהתוכנית התקדמה, סביר להניח כי חלקה של התוכנית של ביבי (ושל שינוי למען האמת...) גדול למדי. מעבר לכך, היום כלכלת ארה"ב מאטה, האטה דומה לא נרשמה בישראל ולמרות המלחמה בצפון, דבר שחוזר ומחזק את הסברה כי חלק עיקרי בצמיחה הפנומנלית הוא בזכות התוכנית הכלכלית, שיעור הצמיחה של ישראל שבר בבירור את המגמה ארוכת הטווח של הצמיחה ואפשר רק לקוות כי אנחנו במסלול דומה למסלול שעבר על אירלנד. לגבי הדרכים הפוגעניות, מה פוגעני בדיוק??? הפגיעה העיקרית והכמעט בלעדית הייתה במשפחות ברוכות הילדים. הפגיעה הזאת, כאמור, היא סופר מוצדקת בעיני. שיעור העוני אצל הקשישים, למשל, נמצא בירידה כבר זמן מה ולמרות העליה האבסולוטית בגובה קו העוני. זה זמן רב הצבעתי על כך שדוחות העוני מראים שהפגיעה הייתה כמעט אך ורק אצל המשפחות ברוכות הילדים.