איתי פורמן
New member
האבטלה ממשיכה לצנוח
ההודעה הזאת היא במיוחד לכל הדמגוגים החברתיים שבוכים וזועקים. היום הלמ"ס פרסם את דוח כוח האדם לרבעון האחרון לשנת 2006 שכלל את נתוני הרבעון וסיכום שנתי. אז ככה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר ללא שינוי (שזה קצת חבל, כתוצאה מבלימת הקיצוץ בקצבאות הילדים, ככל הנראה) ושיעור האבטלה ירד מרמה של 8.3% לרמה של 7.6%. להזכירכם, דמגוגים יקרים שלי, נתוני התעסוקה מורכבים משני נתונים סטטיסטיים. הראשון, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, קרי מה אחוז האנשים שמעוניינים לעבוד והשני שיעור האבטלה, קרי כמה מבין אלו שמעוניינים לעבוד אינו עובד. לא להתבלבל עם ההתייצבות בלשכת התעסוקה בבקשה, מי שמעוניין לעבוד מוגדר כ: "יוזכר, כי בלתי מועסקים הם אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לו, על ידי רישום בלשכות העבודה, על ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק וכו', והיה באפשרותם להתחיל לעבוד בשבוע הקובע, אילו הוצעה להם עבודה מתאימה" מכאן, מספיק שמישהו שלח פקס אחד בחודש, והוא כבר מוגדר כשייך לכוח העבודה, אדם שכלל לא חיפש עבודה (למשל התייאש מלמצוא) נגרע מכוח העבודה האזרחי ומוריד לנו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מאחר והשיעור לא השתנה המשמעות היא שאו אף אחד לא התייאש או שמספר האנשים שהתייאשו ומספר האנשים המיואשים שהפסיקו להיות מיואשים היה זהה. כך או כך מבחינה מאקרו כלכלית יותר קל להתייחס לתרחיש הראשון מאחר ובכל מקרה בסה"כ אין שינוי במספר המיואשים ואני בכל מקרה מדבר על ממוצעים. המשמעות של הירידה הדרסטית באבטלה (ירידה של 0.7%) היא שבערך 9% מהמובטלים הצליחו למצוא עבודה בתוך תקופה של שלושה חודשים ומאידך לא התווסף אף מובטל (וכן, סביר להניח כי חלק גדול יותר מצאו עבודה וחלק קטן בהרבה איבדו את מקום העבודה, אבל שוב, מאחר ומדובר בממוצעים נוח להסתכל על הממוצע). לפני שיזעקו לי כאן על משרות חלקיות, על פי הנתונים מספר המועסקים במשרה מלאה גדל בשנת 2006 ב- 2.9% ומספר המועסקים במשרה חלקית גדל ב- 2.1%. במספר המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון (שזה הנתון הקריטי בנקודה הזאת) נרשמה ירידה של 4% וכעת שיעורם עומד על 23% (לעומת 27% בשנת 2006). לסיכום, השיפור במשק נמשך במלוא הכוח, למגינת ליבם של הדמגוגים החברתיים. התוצר גדל, האבטלה יורדת, הפערים ברוטו (קרי הפערים הבסיסיים בחברה לפני התערבות הממשלה) יורדים בצורה סיסטמטית וכן, כיום גם מספר העניים (גם היחסי ובוודאי האבסולוטי) התחיל לרדת. אתם לא חושבים שהגיע הזמן שתתחילו לשלוח לביבי מכתבי התנצלות?
ההודעה הזאת היא במיוחד לכל הדמגוגים החברתיים שבוכים וזועקים. היום הלמ"ס פרסם את דוח כוח האדם לרבעון האחרון לשנת 2006 שכלל את נתוני הרבעון וסיכום שנתי. אז ככה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר ללא שינוי (שזה קצת חבל, כתוצאה מבלימת הקיצוץ בקצבאות הילדים, ככל הנראה) ושיעור האבטלה ירד מרמה של 8.3% לרמה של 7.6%. להזכירכם, דמגוגים יקרים שלי, נתוני התעסוקה מורכבים משני נתונים סטטיסטיים. הראשון, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, קרי מה אחוז האנשים שמעוניינים לעבוד והשני שיעור האבטלה, קרי כמה מבין אלו שמעוניינים לעבוד אינו עובד. לא להתבלבל עם ההתייצבות בלשכת התעסוקה בבקשה, מי שמעוניין לעבוד מוגדר כ: "יוזכר, כי בלתי מועסקים הם אנשים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע וחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לו, על ידי רישום בלשכות העבודה, על ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק וכו', והיה באפשרותם להתחיל לעבוד בשבוע הקובע, אילו הוצעה להם עבודה מתאימה" מכאן, מספיק שמישהו שלח פקס אחד בחודש, והוא כבר מוגדר כשייך לכוח העבודה, אדם שכלל לא חיפש עבודה (למשל התייאש מלמצוא) נגרע מכוח העבודה האזרחי ומוריד לנו את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מאחר והשיעור לא השתנה המשמעות היא שאו אף אחד לא התייאש או שמספר האנשים שהתייאשו ומספר האנשים המיואשים שהפסיקו להיות מיואשים היה זהה. כך או כך מבחינה מאקרו כלכלית יותר קל להתייחס לתרחיש הראשון מאחר ובכל מקרה בסה"כ אין שינוי במספר המיואשים ואני בכל מקרה מדבר על ממוצעים. המשמעות של הירידה הדרסטית באבטלה (ירידה של 0.7%) היא שבערך 9% מהמובטלים הצליחו למצוא עבודה בתוך תקופה של שלושה חודשים ומאידך לא התווסף אף מובטל (וכן, סביר להניח כי חלק גדול יותר מצאו עבודה וחלק קטן בהרבה איבדו את מקום העבודה, אבל שוב, מאחר ומדובר בממוצעים נוח להסתכל על הממוצע). לפני שיזעקו לי כאן על משרות חלקיות, על פי הנתונים מספר המועסקים במשרה מלאה גדל בשנת 2006 ב- 2.9% ומספר המועסקים במשרה חלקית גדל ב- 2.1%. במספר המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון (שזה הנתון הקריטי בנקודה הזאת) נרשמה ירידה של 4% וכעת שיעורם עומד על 23% (לעומת 27% בשנת 2006). לסיכום, השיפור במשק נמשך במלוא הכוח, למגינת ליבם של הדמגוגים החברתיים. התוצר גדל, האבטלה יורדת, הפערים ברוטו (קרי הפערים הבסיסיים בחברה לפני התערבות הממשלה) יורדים בצורה סיסטמטית וכן, כיום גם מספר העניים (גם היחסי ובוודאי האבסולוטי) התחיל לרדת. אתם לא חושבים שהגיע הזמן שתתחילו לשלוח לביבי מכתבי התנצלות?
