קודם כל את כן מרכז העולם
האם לא שמת לב שלכל עבר שאת מסתכלת, את תמיד באמצע? שנית, קייטי תמיד אומרת שיש לה תפילה.. משהו בסגנון "אלוהים אנא חסוך ממני את ההזדקקות לאישור והערכה, אמן". ודעי לך שאת אף פעם לא מסתכלת על החבר שלך מהמסנג'ר, או על החברה שלך מהמכולת, או מי שזה לא יהיה, את תמיד מסתכלת על עצמך ועל הסיפורים שאת מספרת עליהם.. הפרשנויות שלך, שיוצאות הישר מתוך תפישת העולם שלך ותפישת עצמך. במובן הזה החברה האלה נותנים לך מראה של האמונות שלך דרך הסמלים בעולם. ואז את יושבת ועושה את "העבודה" על מה שמפריע לך.. וזה משחרר אותך מזה, וצעדת צעד נוסף לכיוון החופש שלך. הלא זה נפלא.