הערות מעצבנות או ידיים ומנשא

[פלגיה]

אני מרימה על הידים בכל הזדמנות

כבר ילדה שישית. בהתחלה, עם הבת הראשונה, זה הרגיש לי נכון, אבל נתתי לסביבה לסובב לי את הראש. את הבת החמישית כבר החזקתי על הידים בלי שום נקיפות מצפון, כמעט עד גיל שנתים. היום היא בת חמש ואני בטוחה שחלק מהביטחון העצמי הגבוה מאוד שלה נובע מהביטחון שהענקתי לה על הידים. חלק מהעניין הוא גם הקושי שלי. אבל אני משננת לעצמי את מה שאמרה השכנה המבוגרת של אמא שלי "נצלי כל רגע שתוכלי, כשהילד יגדל תתחנני לחיבוק ממנו והוא לא יסכים"

 

[דניאל של מורן]

../images/Emo124.gif נצל"ש- כואב לי!../images/Emo4.gif

ענבר הוא ילד ידיים (1.3) תמיד היה, לא סובל עגלות ואוהב פינוקי ידיים (והאמת שגם אמא מאוד אוהבת להתפנק איתו) אבל מה לעשות שהוא כבד ואני פשוט סובלת כל הזמן מדלקות בפרק כף היד שלא עוברות כי אני ממשיכה להחזיק אותו וזה כואבבבב נורא... אני הולכת עם תחבושת אלסטית שקצת מקלה ומנסה ללחלק את זה שווה בשווה עם היד השניה (שגם היא מתחילה לכאוב). קורה וזה מתחיל להשתפר אבל אז זה חוזר מהר מאוד כי כאמור אני לא מוותרת על הידיים... כיוון שאני מניקה אסור להשתמש בוולטרן או משחות בסגנון הזה. מישהי סיפרה לי על משחה טבעית שיש אבל לא ידעה להגיד לי את השם.. מישהי מכירה? יש עצות אחרות?

 

[lulyK]

מנשא צד, אולי?

 

[אמארונה]

אני ממליצה על למצוא מדקר טוב

דיקור סיני מאוד יכול לעזור לדלקת הזאת

 

[דניאל של מורן]

זה יעזור גם אם אני ממשיכה להחזיק

אותו? ועוד דבר- אמאל'ה! מחטים! נורא מפחיד אותי..

 

[אמארונה]

לדעתי זה לא אמור להפריע

ונכון - מחטים, אבל זה נשמע הרבה יותר גרוע ממה שזה באמת. לי זה מאוד עזר בטיפול שעשיתי אחרי הלידה. הייתה לי דלקת בגב שהתחילה בשבוע 40 של ההריון (ילדתי בשבוע 41) שגרמה לכך שכמעט ולא יכולתי ללכת. זה גם מאוד הפריע לי בלידה עצמה ולתוכניות שלי לקדם את הלידה בתנועתיות. אחרי הלידה טופלתי אצל מדקרת מצויינת ותוך 3 טיפולים חל שיפור מדהים שהעמיד אותי על הרגליים. אחרי עוד כמה טיפולים זה עבר לגמרי. אני מאוד ממליצה על השיטה.

 

[דניאל של מורן]

ואוו נשמע מדהים

אני יבדוק את זה- תודה!

 

[אמארונה]

בהצלחה והחלמה מהירה../images/Emo140.gif

העניין האו למצוא מדקר טוב דרך המלצות כי יש הרבה מאוד שרלטנים בתחום הזה

 

[דניאל של מורן]

אם יש לך המלצה למישהו באזור המרכז

(יותר בכיוון של פתח תקווה/הוד השרון) אשמח!

 

[אמארונה]

תל אביב יכול להתאים?

 

[galigal33]

תדעו לכן שאני מקנאה

התינוק שלי (4 חודשים) בכלל לא אוהב על הידיים. יש זמנים נדירים שהוא מרשה לי לתת לו להרדם בידי ואז זה ניפלא. לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה בכלל בסדר שהוא כל כך עצמאי. .

 

[צימעס]

באמת משונה

לא העצמאות, כמו שאולי הוא לא כ"כ אוהב מגע. אולי כדאי עם רופא ילדים/מרפאה בעיסוק, סביר שאפשר לעזור לו בקלות עם כמה תרגילים.

 

[galigal33]

הוא מאוד אוהב נשיקות

אבל פתאום התחילו להגיע אלי מסרים מכל מיני אנשים על אוטיזם וזה מתחיל להלחיץ אותי. גם ככה יש לי יצר דאגה מפותח מכפי הרגיל.

 

[קטרין שוורץ]

לא צריך לרוץ ישר לדבר הכי

קיצוני, לא כל ילד עם רגישות תחושתית הוא ילד אוטיסט. כן צריך לבדוק את זה לעומק. תינוקות אוהבהים מגע, ואם לא אז יש לבדוק מדוע. אצל אדם מקצועי שמבין בתחום, אצל אדם פתוח שלא יזלזל בך כאמא. בני מאד אוהב מגע תמיד אהב מגע ונמצא בספקטרום, כך שבאמת זו לא אינדיקציה לכלום. אני במאמת ממליצה לך להכנס לפורום מרפות בעיסוק ולשאול שם. בהצלחה

 

[צימעס]

../images/Emo45.gif

 

[galigal33]

מאיפה הבנת שהוא לא אוהב מגע?????

 

[קטרין שוורץ]

ממה שכתבת

סליחה אם אני טועה, אין לי שום כוונה לפגוע או להלחיץ אותך.

 

[פנינצה]

לבי אתך ומבינה את הדאגה, אבל...

קודם כל עד כמה שידוע לי לא מאבחנים אוטיזם בגיל כ"כ צעיר- אין מספיק סימנים, דבר שני רגישות למגע היא תכונה אחת מני רבים שמאפיין את האוטיזם אך מאפיינת ילדים רבים אחרים, בשפה מקצועית זה מכונה רגישות טקטילית שתתאפיין ברגישות לטיקטים בבגד, לסוגי בדים, כפתורים, רוכסנים וכיו"ב. עם זאת,מסכימה עם קודמותי לברר ולו רק בשביל להרגע ולשדר לילד מסר גלוי וסמוי של: "אתה ילד בריא, אתה ילד רגיל, יש לך את הקצב שלך..." מה לגבי סוגי תקשורת אחרים? את אומרת שהוא אוהב נשיקות. מה עם קשר עין? חיוך? הענות לקריאות?

 

[galigal33]

אין לו רגישות למגע

הוא לא אוהב במסאג' שנוגעים לו בבטן. מעבר לכך הוא תקשורתי חייכן מדבר ,יוצר קשר עיין רציף וממושך ונענה לקריאות.ואין לו שום רגישות מיוחדת לרעש עור ובדים. רופאה התפתחותית שראתה אותו אמרה שהוא מפותח מאוד לגילו. בקיצור..לא מבינה איך בכלל הגענו לזה שיש לו בעיה...?

 

[galigal33]

כל העסק יצא מפרופורציה

הוא מאוד אוהב מגע...במסאג' הוא לא אוהב שנוגעים לו בבטן...לפעמים כן. אוהב מאוד על הידיים אבל בהליכה, נירדם בכוחות עצמו, מחייך, מתקשר, יוצר קשר עיין.. כל מה שכתבתי זה שהוא עצמאי ולא אוהב מסאג' (בחלקים מסויימים) איך הגעתן בכלל למסקנה שיש פה משהו מיוחד? למה לשלוח אותי למנהלת פורום אוטיזם עם המלצה להפסיק חיסונים? אין אף אמא שיכולה לדעת בוודאות שהבן שלה לא אוטיסט למה בכלל לפתוח את זה? מה בדיוק חריג בילד שהרגלנו אותו להרדם לבד על הבטן? התקנאתי בכן כי גם לי בא תינוק מתערסל...זה הכל. כל הלילה לא ישנתי ממסר שהפנה אותי למנהלת פורום אוטיסטים. זו לא חכמה להדאיג אותי . אצלי גם כשיש לו פצעון על המצח אני יכולה להתחיל לחשוד שהוא מפתח אוטופיק דרמטיטיס. תחשבו טוב טוב לפני שאתן מנסות לאבחן תינוק עצמאי כבעל רגישות יתר או סובל מאוטיזם. זה סתם עושה עוול.