הפלות או לא להיות

Survivor Man

New member
(הפעם לא בציניות...)

 

luminary

New member
דעתי

אני חושבת שבאופן כללי יש הסכמה שתינוק מתפתח באיטיות מצבר תאים למצב המפותח שלו במהלך 9 חדשים, והגבול שנקבע להפלה הוא גבול שרירותי בסך הכל (היה יכול להיות 5 חודשים או 6 חודשים או 7), ולכן אי אפשר לקבוע באופן חד משמעי ומדעי מתי הוא הופך מתאים לאדם (גם אם הוא מסוגל לשמוע ולזוז) מה שהופך את השאלה לסובייקטיבית. בכל מקרה, בתשובה לשאלתך לדעתי האישית מה שהופך יצור לאדם הוא : 1. מודעות 2.קיום עצמאי בעולם. מבחינתי כל עוד התינוק הוא בגוף האם הוא עדיין חלק מהגוף שלה וזוהי זכותה להחליט מה יקרה איתו. זה שיש לו רפלקסים ותגובות פיזיולוגית זה נחמד, אבל עדיין לא מספיק על מנת להקנות לו זכויות שעומדות מעל רצונה של האם שבגופה הוא נמצא ואמורה לטפל בו במשך שארית חייו. אבל שוב, השאלה היא סובייקטיבית ולכל אחד יש דיעה אחרת בנושא, ככה שאפשר להתווכח עד מחר...
 
החל משבוע 25, מבצעים החייאה בתינוק

במקרה והאם עוברת לידה מוקדמת, משבוע 25 נלחמים על חיי התינוק (פג)
לבצע הפלה בחודש חמישי זה למעשה להמית את התינוק ולעבור לידה אמיתית עם צירים לתינוק מת
בחודש שלישי (סורי נו... למדתי את זה...) כבר יש אצבעות, פנים, תנועות.... זה כבר לא תא אלא התחלה של תינוק

גרידה היא דבר נורא לבצע. התינוק מפורק לחתיכות ומוציאים אותו מהרחם פיסה אחר פיסה. את הראש (סליחה) מוחצים במלקחיים כדי שלא יהיה גדול מידי ואפשר יהיה להוציא אותו בשאיבה.
הפלה שלא בחודש-חודשיים הראשונים היא דבר איום ונורא.
בעיניי אם אני טיפשה מספיק לא לשים לב שאני בהריון 3-4-5 חודשים, אז עליי לשאת בתוצאות

--סליחה ששירשרתי אלייך, זה חלק כתגובה וחלק כתוספת)
 

קריסטה

New member
אם את טיפשה מכדי לשים לב שאת בהריון

אז אולי את גם טיפשה מכדי להיות אחראית לתינוק.
נקודה למחשבה.
 

h a j b i

New member
עוד לפני

רוב הפגים היום (שנולדים החל מחודש שישי ומעלה) שורדים ורובם גדלים בצורה תקינה לחלוטין.
אני לא יודע בדיוק מתי השלב הזה אבל יש שלב בו העבור הוא יצור חי ללא דבר.

אגב, אני נגד הוועדה הזו, רפואית יש תקופה ברורה בה מותר לבצע הפלה (עד חודש רביעי ככה) וכל אישה שרוצה לעשות הפלה יש לאפשר לה את זה.
החל משלב מסויים מול זכותה של האישה על גופה (שזו לא זכות מוחלטת אגב, יש מספיק סייגים בחוק) יש להעמיד מול את הזכות של העובר הבריא להיוולד ואף את הזכות של אבא על הילד.

נכון להיום, רוב אמצעי המניעה נמצאים אצל האישה (גלולות, גלולות שאחרי, התקן, דיאפגרמה, אפילו קונדום הוא אמצעי הגנה שהוא סוג של "משותף" ביחס לאחרים) ולכן לדעתי, עליה האחריות הגדולה יותר למנוע מצב כזה שהיא לא מעוניינת בו ואם כבר קרה עליה האחריות לבצע את ההפלה בזמן (ולפני שאתן קופצות, כשימציאו גלולות מניעה יעילות מספיק לגבר יהיה להן ביקוש מספיק גדול, כמו כן, לא חושב שיש לאפשר לגבר לחייב אישה לבצע הפלה אז זה בידיים שלה).
 

מישוהית

New member
הפלה זה לא דבר של מה בכך

מלבד מה שציינו - כסף והליך קשה פיזית ולפעמים פגיעה באפשרות ללדת בעתיד, זה גם עלול לפגוע נפשית, יש כאלה שזה פגע בהן נפשית, לא יכלו לסלוח לעצמן וחוו במשך שנים תחושה של אובדן, צער וחרטה... יש כאלה שנכנסים לדיכאון, אני מכירה מישהי שממש נכנסה למשבר בגלל ההפלה...
 

קריסטה

New member
ויש כאלה שהצטערו על הילד שנולד להן

הכל יכול להיות.
השאלה היא מה יותר גרוע ומה יותר נכון לאישה הספציפית.
 

אוגלה

New member
את יודעת מה?

עדיף מישהי שנפגעה קשה מהבחירות שלה עצמה, מאשר ילד שנפגע קשה מהבחירות של ההורים שלו
 
נושא מאוד טעון

אני מאמינה שלאישה בכל גיל יש זכות מלאה על גופה (כולל זכות להביא ילד לא רצוי לעולם) ולכן זכותה לעשות הפלה במידה וההיריון לא מתאים לה מכל מיני סיבות.

מצד שני אצלי באופן אישי התחדדה העובדה שאני לא הייתי עושה הפלה מגיל מסויים (24-25 הבנתי שאם אני אכנס להיריון אפילו בטעות הפלה לא תהיה), כי אני כבר בוגרת ונוצרו חיים מפעולה שאני עשיתי ואני חושבת שגם מלפני 3 שנים אני הייתי יכולה להיות אמא מצויינת. אבל רק חיכיתי לפרטנר נכון.

ולעיניין הרפואי, "המקסימום אני אעשה הפלה" זאת פעולה כירוגית לכל דבר. נכון שזה כולל רק אישפוז יום ואין תפרים, אבל זה עדיין פולשני וקשה פיזית ונפשית. אז תגידי לחברה שלך לא להיות סתומה ולהשתמש באמצעי מניעה.
 

elena20

New member
ברור שכן, רק חבל שנשים בישראל גם חייבות

לעבור ועידה מסריחה ולהסביר למה הן לא מעוניינות בתינוק ואישה נשואה יכולה להפיל רק אם תצהיר שהתינוק הוא כתוצאה מבגידה/היא לא כשירה נפשית לטפל בילד/לילד יש מום כלשהו.
 
חובה ועדה

כי אם לא תהיה ועדה נשים צעירות (כמו החברה של הכותבת מלמעלה) יתייחסו להפלות כעוד אמצעי מניעה לגיטימי שאפשר לבוא ולעשות ולגמור עם זה. צריך להבין שזה עדיין הליך רפואי שמשליך על בחורה נפשית.
פגשתי בחיי במסגרות שונות שהייתי בהן מספיק בחורות צעירות (עד גיל 20 שבטוחות שפוסטינור זה אמצעי מניעה, הן שוכבות פעמיים בשבוע עם החבר שלהן או מתי שהוא חוזר מהצבא ואז מיד לוקחות פוסטינור, כמו סוכריות ובלי לחשוב שזה הורמונים או בלי לחשוב שחוץ מהיריון יש עוד מיליון חיידקים ווירוסים.

אז הועדה לפי דעתי טובה לנו כנשים כי היא מחזירה לנו את ההיגיון לאחריות האישית, גם נשים נשואות שנכנסות להיריון לא רצוי הועדה (שהיא באמת קטע פורמלי לפי דעתי) לא תכריח אותן להישאר בהיריון אם הן לא רוצות, מספיק להגיד שהילד אינו רצוי כלל בשביל להיכנס להליך הרפואי.
 

קריסטה

New member
את לא צודקת

בשביל הרווקות זה ממש לא אישיו, כי להן מאשרים תמיד.
וכבר שמעתי ממשהי שהייתה נוכחת בוועדות האלה, שיש נשים שבאות פעם אחר פעם אחר פעם, ועדיין מאשרים להן, כי על פי החוק בישראל למישהי לא נשואה חייבים לאשר.

נשים נשואות יורשו להפיל רק אם יביאו מסמך המאשר פגם בעובר/סכנה ממשית לחיי האם כתוצאה מההריון/יצהירו שההריון ממאהב.

לא רוצים את הילד/אין כסף לגדל אותו ממש לא עובד.
 
אני ממש צודקת

כי לא חסר סביבי שעברו הפלות עם השנים בלי כל בעיה (אללי.. אחדות שכבו לידי בבית החולים שם צברתי מספיק פז"ם). אף חבר ועדת רפואית לא ייקח את הסיכון לא לאשר קיום הפלה של אישה נשואה כי הוא יודע שהוא שולח אותה לעשות הפלה באופן פרטי ולכי תדעי מה הסיכונים.
מן הסתם אישה שמגלה שהיא ובעלה בהיריון והם ממש חרדים מלהביא את הילד לעולם (כסף,טיימינג ולא חסר מה עוד) מן הסתם מפתחים חרדות בנושא ומגיעים לוועדה שהם כבר פקעת עצבים ושם מספרים סיפורי הרים וגבעות על בעיות נפשיות.

אבל הפלה זה לא פיקניק! נכון שכל אישה זכאית על גופה אבל ברגע שהיא קשרה את חייה עם אדם (בעלה, בן זוגה) ויוצרת איתו חיים (למרות שהם מאוד ראשוניים) אז יש פה אחריות מסויימת. אישה בהיריון מוצפת הורמונים ולכי תדעי אם היא לא רבה או מתווכחת עם אב העובר ובהחלטה ריגעית מחליטה להפיל. אם לא הייתה ועדה היא הייתה פשוט נרשמת בהליך מהיר לבית חולים ומפילה, היו מוקמות בארץ עשרות מרפאות הפלה רודפות בצע כסף עם רופאים שלא הייתי נותנת להם לטפל בחתול דרוס.

הועדה זאת לא חבורה של גברים שובינסטים שרואים באישה כלי להבאת חיילים לצה"ל, הועדה זה מערך רפואי שכולל עובדים סוציאלים ופסיכולוגים וזה עדיף על פני שהנציגים של "אפרת" ימצאו את הנשים האלו.
 

קריסטה

New member
אז אותן נשים

כן הביאו את המסמכים הדרושים או הצהירו שההריון מחוץ לנישואים.
אין מצב בעולם, שאישה נשואה הגיעה לועדה, אמרה "לא בא לי על הילד" וקיבלה אישור.

מה שכן, מידע לא עובר בין הועדות השונות (יש כאלה ברחבי הארץ) ואישה שקיבלה סירוב במקום אחד יכולה ללכת למקום אחר ולנסות שוב.
אחוז אישורי ההפלות עומד כיום כמדומני על 98%, וזה עדיין לא 100.
 
יפה שעשית גוגל

98% וזה בטח בגלל החוק בישראל שאומר משבוע 24 לעובר יש איזשהי ישות משפטית, לפני שבוע 24 כל אחת זכאית להפיל את העובר שלה.

אני לא נגד הפלות אלא אני נגד קלות ראש. כמו שזה סתומות שיכנסו להיריון כדי להשאיר את החבר שלהן לידן אז יש גם סתומות שיפילו וייגרמו לעצמן נזקים נפשיים ופיזיים כדי לנקום בחבר שעזב אותן.

יש מדינות שהפלות אסורות על פי חוק והכל במחתרת ואני שמחה שישראל אינה מדינה כזאת. אבל צריך להיות סדר מסויים. יכול להיות שזוג הורים נכנס להיריון בטעות ואין לו ממון רב, הם חשבו על הפלה אבל בזכות העובדת הסוציאלית בועדה והידיעה על ההשלכות הפיזיולוגיות הם החליטו שהם ממשיכים עם ההיריון והם הורים נפלאים ומשפחה נהדרת (עם קשיים פיננסים כמו להרבה אנשים מאוכלוסיית ישראל- אנשים עובדים ויצרניים).
 

קריסטה

New member
באמת?

לא חשבתי שאת מאלה, "כל ילד מביא את הפרנסה שלו".
עדיף להפיל בקלות דעת מאשר להביא ילד בקלות דעת.
אם אין לך כסף לגדל את הילד בכבוד - אל תביאי ילד, נקודה. אף אחד לא צריך לפרנס את הילד שלך במקומך, והילד לא צריך לגדול עם חסכים בגלל שההורים שלו אמרו "יהיה בסדר, נסתדר איכשהו".

והנתון מתייחס לבקשות שהוגשו לוועדת הריון.
יש נשים שלא מאשרים להן הפלה, זה כתוב שחור על גבי לבן.
בקשה, מתארים שם את המצב די במדוייק:
http://www.yoledet.co.il/abortion.asp
 
למעלה