הרגע סיימתי את הספר השלישי MJ

[ורדונה2]

הרגע סיימתי את הספר השלישי

MJ

אולי זה יישמע מוגזם לחלק מכן, אבל בחיים לא הייתי מאוכזבת כ"כ מספר. על אחת כמה וכמה סדרת ספרים. ב-50 עמודים האחרונים כבר התחלתי להרגיש שהכל כ"כ סוער ופשוט לא הגיוני שנשארו כ"כ מעט עמודים וכ"כ הרבה דברים קורים, ויש עוד כ"כ הרבה להסביר ולהשלים... בשיא הכנות? ברגע שסיימתי חשבתי לעצמי שהלוואי ולא הייתי קוראת את הסדרה הזאת מלכתחילה. או שלפחות היה לי את השכל לקרוא את הספר הראשון ואז לשכוח מהסיפור, כי הספר הזה פשוט הרס לי טוטאלית את סדרת הספרים הזאת. בחיים אני לא אגיד יותר מילה טובה על הסופרת או על הטרילוגיה הזאת (ואם כן- זה יהיה רק בנוגע לספר הראשון, כי כל השאר היה פשוט נפילה אדירה ונוראית מספר מצוין ומהפנט לטימטום צרוף

) איך??????????? איך היא הרגה את פרים??????????? עוד על פיניק הצלחתי להבליג, למרות שממש אהבתי אותו. יש דברים שפשוט **לא עושים** בספרים כאלו! לא הורגים דמויות מסוימות, וקולינס עשתה מה שבא לה. בסוף הספר פשוט מצאתי את עצמי בוכה על המוות של פרים וקיוויתי, שאיכשהו, ב-20 עמודים בערך שנותרו, שיקרה נס ואיכשהו כל החרטה המודפס הזה שקראתי שמתיימר להיות ספר ישתנה דראסטית, ופתאום הכל יתבהר לי וכל הקצוות ייסגרו פתאום. אבל לא, הספר נסגר בצורה הכי מדכאת שיצא לי אי פעם לקרוא. איכס. אחותה מתה, אמא שלה נוטשת אותה, גייל עוזב אותה גם כן כאילו מעולם לא היה כלום ביניהם (?!?!) ופתאום כבר לא מזיז לו מה קורה איתה ואם היא מצליחה להתגבר על האבל, ואז היא משריצה ילדים עם פיטה שעד עכשיו בכלל לא זוכר לגמרי מה הרגשות שלו כלפיה!!!

והיא מדוכאת לשארית חייה, כמובן. ממש סיום מקסים, איזה כייף. דקה, כבר הולכת לתלות ת'עצמי. תודה לך, סוזן קולינס, שדחפת אלפי אנשים עם נטיות אובדניות ברחבי העולם להרוג את עצמם סופית עם הסוף הנוראי והמדכא הזה!

קיצר, מקווה שמישהי כאן תבין אותי ותסכים, ושלא תבוא עלי התלהמות שמגנה על הטרילוגיה בכל מחיר, כי בתאכלס אני ממש ממש מאוכזבת

, וזה לא נאמר בכוונה לתקוף אף אחד אלא רק לפרוק ת'תיסכול שלי במקום בו זה יעניין מישהו

אוף!!!!!!!!! למה טרחתי בכלל לקרוא?!?!

 

[מורי לנצח]

ל CF וגם לMJ

אני חושבת שיש הרבה שמסכימות איתך שהספר השלישי הוא מעפן . אני אישית חושבת שלא כל הספר מעפן רק הסוף שלו. אמרתי כבר שזה קצת מזכיר לי את הסוף של בנות גילמור ,שזו סדרה שהייתה כתובה בגאונות על ואז הגיעה העונה האחרונה והכל היה נראה כאילו לכותבים כבר אין כוח ואז הפרקים האחרונים היו ניראים כמו אוסף של קשקוש אחד גדול שלא ברור מה לכל הרוחות קורה פה. המוות של פרים פחות היה לי עצוב לא יודעת למה ראיתי את זה בא. כן הייתי בשוק אבל המוות עצמו לא הפתיע אותי. ונכון יש דמויות שלא הורגים אבל דמט היא כבר הרגה שלנו את סינה בספר הקודם. המוות של פיניק גם היה סתם מיותר לדעתי לא מבינה מה הבעיה לתת לו לחיות?!? והסוף.. אוקי שיהיה ברור דבר אחד - אני מאוד אוהבת את פיטה ואני מאוד שמחה שהם כן ביחד וטוב להם (בערך). אבל אני באמת לא קונה את זה שכל העולם של קטניס נטש אותה. מילא גייל (תירוץ איפנטילי ולא תואם גייל ) אבל אמא שלה?? נו באמת ..

 

[ורדונה2]

נכון!!!!!!!!!!!

MJ

ועזבי את העובדה שהיא הרגה את פרים, שהיא בערך הדמות שחל עליה האיסור הכי גדול להרוג אותה (מבחינתי), הסוף נוראי!!! לא אמין!!! כ"כ הרבה קצוות נשארו לא סגורים, כ"כ הרבה הסברים לא קיבלנו... איך זה הסתיים ככה?! איך בחורה שהייתה תמיד כזאת אמיצה ועומדת על שלה, מסיימת את סיפור חייה כבנאדם מצולק נפשית ופיזית שחי מיום ליום ושכולם נטשו אותו? וצודקת- איך בדיוק גייל התנדף לו מהעולם?! כל הספרים הוא דואג לה ושומר עליה ונמצא תמיד בסביבתה, ופתאום הוא נעלם לו למחוז "אנערף" כלשהו ומחליט שהיא מעניינת לו ת'תחת?! על אחת כמה וכמה כשהיא מתאבלת על אחותה הקטנה. מה זה השטויות האלה?! ואמא שלה פשוט משאירה אותה להתמודד ולא מבקרת אותה בכלל חודשים?! איזה בולשיט!!! חשבתי שלפחות נקבל איזו שיחת סיכום בין קטניס למישהו... שמישהו יסביר לה הכל, יענה לה על כל השאלות. הייתי מסוגלת להתגבר על המוות של פרים (

) אם הכתיבה שלו ושל סוף הסדרה בכללי לא הייתה כזאת צולעת. זה נראה כאילו היא בעצמה לא ידעה כבר מה לכתוב! איך??? איך בנאדם יכול לכתוב דבר כזה ולחשוב "מממ... כן... זה סוף הולם לטרילוגייה רבת מכר שכל העולם מחכה לקרוא"?!?!?!?!

פשוט תסכול ועצבים.

 

[N o R i K o]

עצוב כמה שאני מסכימה איתך

כשאמרתי לחברות שלי "יאיי, אני הולכת לנהל את פורום משחקי הרעב בתפוז!" הן אמרו לי- "רגע, אבל את לא שונאת את זה?

"

 

[ורדונה2]

הגבול בין אהבה לשנאה דק...

שתדעי לך שבספר הראשון הייתי בהתלהבות מטורפת וציפיתי לטרילוגיה הורסת, כי הספר הראשון הוא באמת אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא! אבל כבר בספר השני קצת התאכזבתי... ואז הספר השלישי בכלל הרס לי טוטאלית הכל

אבל עדיין זוכרים כמה טוב היה הראשון... למרות שקצת קשה להתנתק מהאכזבה

 

[N o R i K o]

למה, אני מאוד מאוד מסכימה איתך

וגם אני הרגשתי בדיוק כך כשסיימתי את הספר. אנשים שאלו אותי למה אני מסתובבת עם פרצוף תשעה באב...

אם תשוטטי כאן בפורום תוכלי לראות איך בשלל ההודעות שלי אני מגנה את השלישי. את יכולה כמובן לחכות עוד שלושה שבועות, אחריהם אני מתכננת לפרסם מחדש את חפירת ה"למה גייל וקטניס צריכים להיות ביחד" שלי בה אני בדרך גם מתלוננת על הספר השלישי

(ולא, אני לא שונאת את הספר השלישי בגלל הזוגיות בסוף, לכל החוששים שנכנסו להודעה כי לא היה מסומן בה ספויילר... XD)

 

[ורדונה2]

עזבי,

MJ

הזוגיות זה עוד החלק הכי פחות מציק בסוף הזה (והוא אכן מציק!) גם אני חושבת שגייל וקטניס היו צריכים להיות ביחד, אבל עוד הייתי מתגברת על זה שהיא עם פיטה אם הכתיבה והסיום של הסדרה לא היו כ"כ נוראיים, והמוות של פרים לא היה כזה אכזרי (ומיותר!). וטוב, שתהרוג את פרים

, אבל מה כואב לה למשוך עוד 50 עמודים ולסיים את הספר בצורה נורמלית, ולא כמו הזוועה הנוכחית שהיא מעזה לקרוא לה ספר?!

 

[N o R i K o]

חומד, רק תנשמי

 

[ורדונה2]

זה יורד בדיוק באותה מהירות בה זה עולה

 

[N o R i K o]

זה בסדר,

הגבתי בדיוק באותה צורה כסיימתי את הספר השלישי...

הייתי כל כך זועמת שאנשים פשוט לא רצו להסתובב לידי כי לא הפסקתי לדבר על כמה שזה נורא!

 

[Billy Shirs]

מסכימה איתך, וגם לא הבנתי -

MJ

למה לעזאזל הרגו את פרים בכלל? איזו מטרה זה משרת? קוין עשתה את זה כדי לדכא את קטניס או משהו?O0 ומה הקטע של הסוף?! ממש רציתי שפיטה וקטניס יהיו ביחד. מבחינתי גייל הוא מישהו שמאוד אכפת לה ממנו אבל זה היה ברור מההתחלה שהיא לא חושבת עליו בצורה רומנטית בכלל. בפיטה לעומת זאת היא הייתה מאוהבת מההתחלה, והייתה פשוט אטומה מדי כדי לקלוט את זה. ועם זאת... הרגשתי כאילו עשו לי טובה בסוף. "רצית שפיטה וקטניס יהיו ביחד? טווווווב... קיבלת." מישהי מוכנה להזכיר לי למה בכלל קטניס חושבת שגייל אחראי למותה הכה-מיותר של פרים? גם אם הוא תכנן את הפצצה בעצמו, זה ממש לא אומר שהוא אחראי לזה שהשתמשו בה על אחותה. ולמה באמת מחוז 13 הרג את כל הפרמדיקים שלו? וגייל... אני חושבת שהחיים בלעדיו הרבה יותר טובים, אבל למה הוא עזב את קטניס ואת המחוז?

 

[N o R i K o]

לא מסכימה עם רוב מה שנאמר כאן

MJ

למה פרים מתה? הנה, כתבתי הסבר כאן למה לדעתי זה היה צריך לקרות- http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2279&MessageId=158307084 יש שם ספויילר להארי פוטר

קטניס מאוהבת בפיטה מההתחלה? את רצינית? וואו, גשי לקרוא מיד את הספר הראשון שנית. באמת, סיימתי אותו אתמול, ובאתי אליו בגישה שלא משנה מה, אני אגיב כאילו זו קריאה ראשונה ואני לא יודעת על העתיד של גייל וקטניס ואני בוחנת את הרגשות שלה לפיטה... היא פשוט לא מרגישה כלפיו כלום. לעומת זאת היא כל הזמן מעמידה בפני עצמה את הלבטים לגבי הרגשות שלה לגייל. "המילה ידיד כבר לא מתאימה לו." "אני מרגישה את העיניים האפורות שלו צופות בי ומשום מה יודעת שהוא לא מרוצה ממה שהולך עם פיטה". לא חושבת עליו בצורה רומנטית בכלל?

בספר השני היא אומרת בפירוש שהיא אוהבת אותו, שהוא שלה והיא שלו. אני עוד איכשהו מצליחה להבין אנשים שמעדיפים את קטניס עם פיטה, אבל לומר שהיא אוהבת את גייל אפלטונית זה פשוט לא נכון. עם זאת, אני כן מסכימה לכך שלהאשים אותו ולתת לו ללכת היה מיותר. גייל עוזב כי הוא משאיר את הבחירה בידיים של קטניס. הוא אומר לה שזו בחירה שלה אם להאשים אותו או לא, והולך בתקווה שהיא תחזור אליו. היא לא חוזרת אליו אלא למחוז 12, שם היא יושבת ומתבוססת בכאב שלה ורק אחרי חודשים על גבי חודשים פיטה נזכר לצוץ. >_> לא הרבה יותר טוב... בקיצור, אנחנו מאוד לא מסכימות, אבל את עבורי ההוכחה לכך שגם מעריצות פיטה לא אמורות להיות מרוצות מהסוף

 

[Billy Shirs]

קראתי אותו שוב רק לפני שבוע!

MJ, CF

טוב, אולי *מההתחלה* זה קצת מוגזם, אבל היא באמת מתחילה להתאהב בו כשהם מתחילים להכיר. היא פשוט לא מוכנה להכיר לא באהבה שלו כלפיה ולא להיפך. לגבי גייל, היא אומרת הרבה שהיא אוהבת אותו, אבל אף פעם לא בצורה רומנטית. הפעמים היחידות שהם מתנשקים הן או ביוזמתו של גייל, או כשהוא ממש ממש מסכן וקטניס רוצה לעודד אותו. כשהוא אומר לה שהוא אוהב אותה היא אומרת "אני יודעת"! איזה עוד הוכחות את רוצה? ההסבר שלך ספרותי ונחמד, אבל לא למובן הזה התכוונתי

רציתי לדעת למה זה קרה מבחינה עלילתית. מה היה לקוין להרוויח ע"י זה שהיא שלחה אותה לשם ואז הפילה פצצה לא רק עליה אלא על עוד כמה פרמדיקים מסכנים? ואכן... אני 100% טים פיטה, אבל הסוף היה כל כך נוראי שזה לא גרם לי אושר בכלל. היה נחמד אם היא הייתה מתחתנת איתו כי היא הבינה עד כמה שהיא אוהבת אותו סוף סוף, ולא "מצאתי תירוץ ממש גרוע למה לא להיות עם גייל אז אני אהיה עם פיטה". זה היה ממש לא הוגן כלפי אף אחד מהם.

 

[N o R i K o]

נשמע כאילו את אומרת בעצמך

MJ

"מצאתי תירוץ ממש גרוע למה לא להיות עם גייל אז אני אהיה עם פיטה" = "אני אוהבת את גייל אבל הסופרת והמעריצות העדיפו את פיטה, אז יאללה." מנשקת אותו רק כשהיא רוצה לעודד אותו? טוב, נראה לי שאנחנו תופסות קצת שונה את נקודת המבט של קטניס

אני לחלוטין ראיתי אצל קטניס אהבה כלפיי גייל ולא כלפיי פיטה, שאותו היא מנשקת רק כדי לקבל אוכל או רק אחרי שהוא אומר לה מילים כל כך יפות שהיא חייבת לרחם עליו. היא עצמה אומרת שהנשיקה הראשונה של גייל הייתה עבורה כל כך הרבה מעבר לאלפי הנשיקות שלה עם פיטה... קטניס אומרת לגייל 'אני יודעת' כי היא מפחדת לענות לו בכנות ולפתח בו תלות, במיוחד אחרי שסנואו אמר לה שהוא יודע על הנשיקה. שימי לב שכשפיטה אומר לה שהוא אוהב אותה, או שהיא חושבת שזה משחק, או שהיא לחוצה מכך ולא מבינה למה הוא כל כך אוהב אותה \: (זה בסדר קטניס, גם אני לא הבנתי.

) אני אתן את הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת- כשגייל מוכה עד זוב דם, קטניס מתחרפנת מכעס, צריך להחזיק אותה כדי שלא תשתגע. בסופו של דבר, כשמרשים לה להתקרב אליו, היא מבינה עד כמה היא אוהבת אותו, מתוודה בפני עצמה על הרגשות שלה כלפיו ומנשקת אותו. כשפיטה על סף מוות במשחקים השניים ופיניק מחייה אותו, קטניס אמנם בוכה הרבה, נלחצת מכך שהיא לא מגיעה למטרה שלה- להציל את פיטה, ובסופו של דבר כשפיניק מחייה אותו היא אמנם נושמת לרווחה, אבל במקום לומר "כמעט איבדתי את הגבר של חיי, איך יכולתי להטיל ספק באהבה שלי אליו" כמו שהיא עשתה עם גייל, היא פשוט כועסת על כך שהיא חייבת לפיניק טובה. אם זו לא ההוכחה לכך שהיא אוהבת את גייל ולא את פיטה, אני לא יודעת מה כן

כלומר, אני כן יודעת, אבל אני משאירה את זה לשחזור החפירה המפורסמת שלי... הוא עוד יגיע, מבטיחה

ולמה פרים מתה מבחינה עלילתית? לא יודעת, זה באמת היה מטומטם לחלוטין. מהנקודה שבה קטניס מגיע למשכן של סנואו, כל הסדרה מאבדת הגיון עלילתי. P: לא ניסיתי לחפש, הרמתי ידיים יחד עם קטניס וצפיתי את הסוף המר בו אני ארצה להוריד לקולינס את הראש @_@

 

[Billy Shirs]

אוח...

MJ

בכלל לא הצלחתי להבין למה קולינס הביאה אותה למשכן של סנואו אם היא אפילו לא נכנסת לשם. בשביל זה היא הרגה את פיניק? בשביל שקטניס תוכל פשוט לעמוד שם כמו גולם ולא לעשות כלום?! רוב מקרי המוות בספר הזה היו כל כך מיותרים שזה היה פשוט מעצבן. ועכשיו לענייננו. כשקטניס וגייל היו בהריסות של 12, הוא אמר שהוא ידע שהיא תנשק אותו כי הוא סובל. זה די אומר הרבה. ברוב הפעמים שקטניס יזמה נשיקות בינה לבין גייל זה היה יותר מרחמים או מחוסר נעימות. באמת קשה לי להאמין שהיא מאוהבת בו. לגבי הכמעט-מוות של פיטה, היא אכן מגיעה למסקנה הזאת בMJ... היא כמו תינוק שלוקחים לו את הצעצוע ופתאום מתחילה להבין ברטרוספקטיבה את מה שאני הבנתי כבר מהספר הראשון

 

[N o R i K o]

את שמה לב שאת סותרת את עצמך, כן? XD

MJ

כלומר, אם היא אוהבת אותו מהספר הראשון, אז הקטע של "לוקחים לה את הצעצוע" יכול לתקף את עצמו גם בספר השני בכמעט-מוות של פיטה. אני אישית הייתי מאוד ספקנית לגבי הרגשות של קטניס בעצמי, מובן שהייתה לי נטייה לגייל אבל ההוכחה הגדולה מבחינתי באה ב-MJ, כשפיטה פאקינג תקוע בקפיטול ובמקום שקטניס תנסה להזיז את העניינים ולשלוח מישהו שיחלץ אותו, היא פשוט עסוקה במלחמה ב-13 ונכנסת קצת לדיכאון כשמזכירים לה שהוא תקוע שם ומתעללים בו. היא בעצמה אומרת שהיא כמו חתול שמשחקים איתו "קרייזי קאט", אם מכבים את האור אז לא ממש אכפת לה, ואז כשמדליקים אותו שוב היא שוב מתחרפנת. קצת עצוב שבסופו של דבר מי שכן הולך לחלץ את פיטה זה גייל בכבודו ובעצמו. וואו, אני עלולה לשחזר כאן את החפירה שלי וזה ייקח שעות. אני פשוט אפסיק עכשיו ומיד לפני שלא יהיה לזה סוף XDD

 

[Billy Shirs]

אבל רגע!

MJ

קשה לי להסביר כי לא התעמקתי בזה כמוך. ברור שכשפיטה כמעט מת קטניס התחרפנה. היא גם אמרה שזה היה הרגע שבו סנואו השתכנע שהיא באמת אוהבת אותו. החילוץ של פיטה ממש אכזב אותי. באמת שהייתי בטוחה שקטניס תבוא לחלץ אותו בעצמה ותמצא אותו בונה בניין קלפים או משהו והכל יהיה מאוד אנגסטי ומרגש. אבל לא נראה לי שהיא הגיעה למצב שלא באמת אכפת לה ממנו, גם אם מכבים לה את האור

 

[N o R i K o]

לא אמרתי חלילה שהיא הגיעה למצב הזה

MJ

שמעי, אני חושבת שקטניס מאוד מאוד מאוד מאוד אוהבת את פיטה. מאוד. הוא החבר הכי טוב שלה, היחיד שיכול להבין את הכאב שהיא חשה במשחקים, היחיד שיכול להרגיע אותה בלילה... אבל אני חושבת שזה מאוד מאוד אפלטוני עבורה. שהיא ממש רואה בו אח, ובגלל זה היא מסוגלת לישון איתו בכזו קלות בכל לילה. בגלל זה כשפוגעים בו היא בוכה, היא נשברת, אבל היא לא מגיעה להבנה שהוא ה-אחד עבורה, היא לא מנשקת אותו. כשהוא אומר לה שהיא כל החיים שלו ומגלה זילות במשפחה שלו ובכל ה-16 שנים בהן הוא חי והתקיים בלעדיה, היא לוקחת את המשכית ומסתכלת על התמונות של אמא שלה, של פרים ושל גייל ומבינה בעצמה שזה העתיד שלה. היא יכולה לזרוק אותה לעזאזל בדיוק כמו שהוא עושה למשפחה שלו ולומר לו שהיא גם כן מוכנה למות עבורו ולהיות רק איתו, אבל זה פשוט לא נכון, כי קטניס לא כזו. וקטניס כן שמה בעדיפות עליונה את אמא שלה ואת פרים. וגם את גייל, אם תשאלי אותי. בגלל זה כשהוא לכוד אצל הקפיטול היא מאוד מוטרדת וזה מפריע לה ואכפת לה ממנו, אבל לא כמו שאכפת לה כשהיא שומעת את העורבנים-החקיינים צורחים בקולו של גייל במשחקים השניים. את יודעת מה, אני פשוט אתן לך לינק לחפירה הלא-ערוכה שלי- http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=39433&msgid=48514988 יש שם הרבה דברים שעליתי על כך שאני צריכה לחדד אותם ולתקן אותם לאחר קריאה חוזרת, ובכללי אני חושבת שהיא צריכה לעבור מהפורום לקומונה, על כן אני מתכננת לפרסם אותה שנית כאן לאחר צאת הספר בעברית... אבל כדי לחסוך לנו דיונים של שעות... אני אסלח לך אם לא תקראי הכל, אבל זה עיקר מה שאני חושבת

 

[N o R i K o]

מהקומונה לפורום*

יופי נוי

 

[N o R i K o]

אה, ונזכרתי במשהו!

MJ|

רצית לדעת איך קרה שפרים מתה מבחינה עלילתית- טוב, אז אני לא ממש זוכרת, אבל קטניס באה למשכן ורואה שם חבורה של ילדים פצועים ופרים מטפלת בהם, לא? ואז שוב הכל מתפוצץ ופרים מתה- כן? מוקדם יותר בסיפור גייל מספר על פצצה שהוא מתכנת שתתפוצץ, ואח"כ כשהקפיטול יבואו לטפל בפצועים היא תתפוצץ שנית וכך גם תוודא הריגה וגם תפגע בעוד אנשים (אוי לפסיכופט הזה ולכמה שאני אוהבת אותו

) - אז הפצצה הזו התפוצצה שם, פרים באה לטפל בהם, הפצצה התפוצצה שנית. כל זה כמובן מהזיכרון המעוות שלי, לא יודעת עד כמה זה באמת נכון XD