תשובה לבקי ותשובה לזאות שבה לה.
בקי - אני מסכים מאוד עם דבריך.
אני גם בטוח שרוב האנשים מסכימים איתך, במיוחד שאלו שנבגדו או בגדו (אך מצטערים במקום כלשהו על כך).
נו אז מה שמסכימים - הבעיה שלא פועלים לפי כך.
הרעיון הוא מעולה - הנישואין לא חייבים להימשך לנצח, כי הם יכולים להפוך לסבל של נצח. זה נכון. נכון שמה שרקוב כדאי לזרוק ולקבל במקומו חדש.
ברם, גם אם שני בני זוג יודעים על כך, לוקח שנים עד שבאמת מתחילים לדבר על פירוק חבילה יבשה שנקראת נישואין - ילדים, בית, מעמד (שרווקות לא תואם שם)
אנשים יודעים הרבה דברים, אבל כמה מהם באמת מנחים אותם במעשים?
לי בא כלומר לך בא, או שבעצם אפנה בתור "לאחת שבא לה" - בקשר לבגידה:
האם בגידה יכולה להיות חד-פעמית או שברגע שמתחילים, הבגידות נהיות יותר ויותר טבעיות?
לפי איך שניסחתי את השאלה, אני מאמין שרוב האנשים יסכימו שאם הזמן בגידות נהיות יותר ויותר קלות לביצוע.
אך כך ניסחתי את השאלה ובכוונה. כי זה רק פו אחד של הבגידה - מרמז על עשיה רצונית של מעשה הבגידה.
אבל מה אם הבגידה לא קרתה בכוונת תחילה?
האם לא יכול לקרות מצב היפוטטי שלמשל תהיה בחופשה לבד ותפגשיתפגשי מישהו מאוד נחמד בעיניך. כל כך נחמד שלא תוכלי לעמוד בפניו?
אני מכיר הרבה אנשים
וגם נשים, שמודים שלו החופשה הייתה מתמשכת לעוד כמה ימים, הסיכוי של בגידה היה עולה פי כמה מונים.
האם אין סיטואציות כאלו שאנו מתנגדים, אך בכל זאת המשיכה כל כך חזקה שאנו גולשים למשהו בלתי מזיק (כמו חיוך ממושל טיפה יותר מהרגיל, או עיניים נוצצות) ומשם ופלירטוןט ופתאום נתקעים במעלית ו... (סליחה, אני לא סופר הרומן הרומנטי, לכן לא אמשיך לקלקל לכם את הדמיון).
בכל מקרה, דעתי שמי שבגד, לא בהכרח יבגוד שוב. אני, בין היתר, מתבסס על עובדה (לפחות בשבילי) שאין אנוש שלא בגד בחיים - או סליחה, אתן לא זוכרות? אז זה רק כי המוח שלכן קיטלג את זה כמשהו מאוד לא חשוב והכניס את הזכרון לאיזה תא מרוחק. אל תחשבו על בגידה כעל משהו שעושיםפ לבן זוג. בגידה יכולה להיות בחברים, ילדים, הורים. בגידה זה סה"כ כאשר המעשים נבדלים מהמלילם. לא? בניסוח כזה, האם כעת תסכימו שהיו בגידות בחייכם?