ושוב מתברר שצדקתי

לא ../images/Emo13.gif

הנזק לכלכלה נגרם מהמחיקות בסקטור הפיננסי שנוצרו כתוצאה מפשיטת רגל מצד אחד ומירידה בערך הבתים (הם לא מספיקים לכסות את המשכנתא) מצד שני. המוסדות הפיננסים החלו למחוק מיליארדי דולרים (כבר עברנו את 200 מיליארד הדולר). המחיקות הנ"ל הן הנזק המשמעותי ביותר.
 
הנז לכלכלה הוא גם ממצוקת האשראי

מה שנקרא באנגלית CREDIT CRUNCH. הבנקים מגבילים את מתן האשראי בייחוד בתחום המשכנתאות. הרוכשים נדרשים להגדיל את חלק ההון העצמי ברכישה ולספק בטחונות חזקים לבנקים. הרבה לא יכולים לעשות את זה וכך יורדת רכישת הבתים ונוצר מלאי של בתים ריקים ואז מחיריהם יורדים. לא ידוע לי על מצוקת אשראי בתעשייה או בשרותים, אבל היא יכולה זלוג גם לשם. לכן הפעולות הנמרצות של ה'פד' להקל על האשראי ולהעמיד כמויות גדולות של מזומנים לשרות המערכת הבנקאית. ברננקי מתגלה מיום ליום ככלכלן נועז ומוכשר העושה את הצעדים הנכונים כדי למנוע הידרדרות למצב שישמח את אויבי החברה החופשית. קור הרוח שלו בניהול המשבר בולט בעיקר על רקע הצרחות ההיסטריות והדמגוגיות שבהן קודמו, גרינספאן, ממלא את התקשורת. גרינספאן מתגלה כטרחן סנילי המנסה לכסות על התחת של עצמו ועל כשלונותיו להתמודד עם המשבר הפיננסי המתפתח בעודו באיבו. ברננקי ייכנס להיסטוריה הכלכלית כמי שניווט את הכלכלה האמריקאית במים הסוערים אל נמל מבטחים. ה-CRISIS MANAGEMENT שלו יילמד בבתי הספר עוד הרבה זמן אחריו.
 
משבר האשראי הוא תוצאה בלתי נמנעת

כאשר Citi מוחק עשרות מיליארדי דולרים, מן הסתם הוא יזהר מאוד בהלוואות. כאשר חוששים ליציבות של Lehman Brothers, ידרשו ריביות גבוהות יותר ובטחונות גבוהות יותר בשביל לעבוד איתם. הכל התחיל בבועה שנופחה ע"י גרינספאן וסוכניות הדירוג שנתנו AAA לאג"ח שהיה שווה, בקושי, B.
 
מעניין שבתקופת "הטרחן הסנילי" לא היה כזה משבר

ודווקא בתקופתו של ה"כלכלן נועז ומוכשר העושה את הצעדים הנכונים" פורץ כזה משבר.
 

baudrate

New member
200 מיליארד של אשראי רע למשכנתאות

אם אני חושב על משכנתא של 200,000 $ בממוצע, נדרשות מיליון פשיטות רגל גמורות תוך כמה חודשים זה נשמע לי המון המון פשיטות רגל. זה בהנחה שהבית לא שווה יותר כלום, מה שלא סביר. אבל אם עדיין ניתן למכור הבית בחצי המחיר ... המספרים עדיין לא מסתדרים לי בראש וגם לא בגליון האלקטרוני.
 
זה מבט צופה עתיד, אבל זה המצב

בניגוד לישראל בארה"ב מוחקים בשיטת "Mark to Market", כלומר מחוקים כבר היום בהתאם לשווי השוק. שווי השוק נקבע כמובן על פי הצפי לעתיד ולא על פי המצב בהווה. דרך אגב, אכן מדברים על שיעורי פשיטת רגל גבוהים ביותר בתחום ה- Subprime. בעקרון מרבית המחיקות היו ממשכנתאות שאוגחו, קרי יש לך למעשה איגרת חוב שהבטחון שלה הוא המשכנתא (והבית). מכאן, אם השוק מעריך כי בעתיד האיגרת תהיה שווה 50 סנט לדולר, ההתאמה מתבצעת כבר עכשיו, עוד לפני שפשיטת הרגל התקיימה בפועל. לזה מוסיפים כל מיני מחיקות, כמו הלוואות לא טובות, הלוואות לרכישות ממונפות שהתבלגנו קצת, גידורים בעייתיים וכיוצא בזה. ה- SIV המפורסם של בנק הפעולים, למשל, הוא יישות ממונפת וכך מספיק שהיא מוחקת 10%, והמינוף שבה למעשה כמעט מחסל את כל ההון העצמי שלה.
 
במילים אחרות: יהיו הרבה יותר עניים והומלסים

בארה"ב בעקבות המשבר הזה, שגם אם הוא יחלוף, ייקח הרבה מאוד זמן וייגבה הרבה מאוד קורבנות.
 
שיא חדש בתחזיות של הממתיק:

"בעקבות המשבר הזה, שגם אם הוא יחלוף". ומה עם שיא התחזיות הקודם על קריסת הקפיטליזם ועליית חד"ש לשלטון?
 
חוץ מלהיות קטנוני ולהוציא דברים שאמרתי מהקשרם

מה עוד נשאר לך תמוז? בחיי שאתה כבר פאתטי.
 

baudrate

New member
תן לי להבין יותר טוב

אדם לוקח משכנתא בריבית מסוימת. פתאום הערך של הבית שלו יורד. האם זה די כדי להכריז עליו כעל פושט רגל? זה הרי תלוי בחוזה שהוא חתם עם מי שהלווה לו את הכסף. אם בחוזה אין אפשרות לדרוש פירעון בכל רגע נתון ויש הכנסה שמאפשרת את התשלום החודשי, היכן כאן הבעיה? רק אם יכולת ההחזר נפגעת יש פשיטת רגל. כאשר מאג"חים את המשכנתאות הללו, צריך לקחת בחשבון את הסיכון. כלומר לומר שהחוב של דולר אחד שווה לחמישים סנט. למה השוק לא הצליח לתמחר את אגרות החוב ? למה זה קשור בכלל לגרינספאן? ועוד שאלה, עם מסתכלים על העתיד, למה לקחת את מחירי הבתים בהווה?
 
רואים שלא לקחת משכנתא כבר הרבה זמן...

המשכנתאות מתחלקות בד"כ לשני סוגים: כאלה עם שער ריבית קבוע וכאלה עם שער ריבית משתנה. מי שלוקח משכנתא בשער ריבית קבוע לטווח ארוך משלם בד"כ פרמיה על הריבית. כלומר: הוא משלם ריבית גבוהה יותר. הייתרון הוא שהוא יכול לחשב מראש את מחיר המשכנתא והוא מוגן מפני התנודות בשערי הריבית. מי שלעומת זה לוקח משכנתא בריבית משתנה או לטווחים קצרים נהנה מריבית מופחתת, אבל מסתכן בשינוי שערי הריבית. בארה"ב קוראים למשכנתאות כאלה ARM (ר"ת של ADJUSTABLE RATE MORTGAGE). עד לפני זמן לא רב, כשהריבית היתה נמוכה, האיצו הבנקים בלווים לקחת משכנתאות לטווח קצר או בריבית משתנה וליהנות מהשערים הנמוכים וחילקו משכנתאות לכל דיכפין בלי להקפיד על בטחונות חוץ מערך הנכסים שעלו כאילו כל הזמן עקב הביקוש המלאכותי. נשיא ה'פד' גרינספאן בכבודו ובעצמו האיץ בלווים לעשות זאת ולנצל את השערים הנמוכים והסביר להם כמה עשרות אלפי דולרים הם הפסידו כשלקחו משכנתאות בריבית קבועה. הינה מצאתי הופעה שלו מלפני 4 שנים, כאשר הריבית היתה בשפל של 1% בלבד. ממש מדהים לקרוא את הדברים ולהשוות אותם להתבטאויות שלו עכשיו: http://www.usatoday.com/money/economy/fed/2004-02-23-greenspan-debt_x.htm target=_blank>http://www.usatoday.com/money/economy/fed/2004-02-23-greenspan-debt_x.htm אבל תוך 4 חודשים, כשהוא נדחף ע"י שדי האינפלציה בדימיונו, הוא התחיל להעלות את הריבית בצורה אגרסיבית כפי שאנחנו רואים בתרשים בלינק הבא: http://www.usatoday.com/money/economy/fed/2004-02-23-greenspan-debt_x.htm target=_blank>http://www.usatoday.com/money/economy/fed/2004-02-23-greenspan-debt_x.htm כך עלתה הריבית תוך שלוש שנים מ-1% ל-5.25% וגם ה-ARM עלו בצורה תלולה. התוצאה: המון לווים קטנים וחלשים שהתפתו לקחת משכנתאות זולות ולהשקיע בבתים נקלעו לקשיי פרעון וכך התחיל כדור השלג להתגלגל. וכך גרינספאן, שעזר להוציא את כלכלת ארה"ב מהמיתון של קלינטון והוריד את הריבית באופן דראסטי לאחוז, פגע קשות בכלכלה ע"י ניפוח בועת המשכנתאות והעלאה מהירה של הריבית ללא צורך שהביאה להתמוטטות משקי בית רבים. עכשיו הוא מקשקש כל הזמן בתקשורת כדי להשכיח את אחריותו שלו למצב.
 

baudrate

New member
זה לא עונה על השאלות ששאלתי

מדוע המוסדות הפיננסים לא השכילו לראות את הסיכון שבהלוואות הללו, בין אם היה זה טוב או רע לאנשים שנטלו המשכנתאות, מדוע איג"חו את ההלואות הללו הרבה מעל לערכן, ומדוע האפקט של ה סאב פריים היה כה מכריע.
 
זה עזר לשפר מאזנים ולהציג רווחים

ורווחים דוחפים את שערי המניות מה שמגדיל את המכפילים, מה שדוחף למיקסום הרווחים על הנייר ע"י דחיפת הבועה למעלה, מה שמביא בונוסים ופרמיות וכו' וכו'. תמיד כשיש גאות בשוק הנדל"ן קופצים רבים על העגלה ודוחפים אותה כלפי מעלה. הבנקים 'שוכחים' את כל כללי הזהירות ומעניקים משכנתאות בפזיזות וביד רחבה. דברים כאלה קרו בשנים האחרונות גם באירופה, למשל בגרמניה אחרי האיחוד. אח"כ התמוטט שוק הנדל"ן במז' גרמניה, בברלין ובפריפריה במערב גרמניה ובנקים ולווי משכנתאות פשטו את הרגל. גם בבריטניה התפוצצה בזמנו בועת נדל"ן מהסוג הזה וגררה איתו מגזרים שלמים. וגם ביפן בשנות ה-80.
 

baudrate

New member
מה רע במיקסום רווחים? זהו קפיטליזם.

הבנקים והמוסדוטת הפיננסיים אינם אמורים לשכוח שום דבר. העבודה שלהם היא לנהל סיכונים. איך איתי אומר, להסתכל אל העתיד. לא לחזות אותו אבל להבין את הסיכונים שבו. הרי משכנתאות ניתנות לא לשנה או שנתיים אלא לעשרים שנה. אם את זה הם לא יודעים לעשות, נו מה אני אגיד?
 

טשאפק

New member
יפה

החשיבה על הרבעון הקרוב ועל הבונוס השנתי מניעה את מקבלי ההחלטות לכיוונים הרסניים בטווח הבינוני - שמגיע מתישהו.
 
על אילו מוסדות פיננסים אתה מדבר?

גולדמן זאקס, למשל, ראו טוב טוב את הסיכון. כנ"ל Lehman Brothers. גם JPM למשל. מוסדות אחרים פשוט "נתקעו" עם סחורה שהם לא הצליחו למכור לציבור. הציבור ובכלל זה מוסדות פיננסים שאינם מקצועיים במיוחד, לא הבינו את הסיכון והתבססו על הדירוגים של סוכניות הדירוג (שלהן אשמה גדולה מאוד מאוד במשבר, לא ניכנס לזה, אך בהחלט אני רואה מקום לתביעות גדולות בנושא). על מנת להבין איך הגיעו לריביות נמוכות מידי על משכנתאות אלו צריך להבין את המנגנון שעבד שם. נניח כי יש לנו לווה Subprime אשר הסיכוי שהוא יחזיר את ההלוואה עומד על כ- 25%. כמה היית מוכן לשלם על האיגרת? לכאורה הייתה מוכן לשלם כ- 80 סנט לכל דולר של הלוואה (שזה תוחלת ההחזר. שים לב שאני מתעלם מהריבית חסרת הסיכון, נניח שהיא שווה ל- 0 לצורך הדיון). אלא מה, במקרה כזה, כאשר התוחלת שלך היא 0, למה שתיקח נכס כה מסוכן? כבר עדיף להשקיע בריבית חסרת הסיכון (ולא להרוויח, אך גם לא להפסיד). מכאן, ע"מ שתרצה להשקיע במוצר, אני אצטרך לתת לך הנחה, למשל 70 סנט לכל דולר. אז בתוחלת יהיה לך רווח חיובי ואתה תהיה מוכן לקחת את הסיכון הנוסף תמורת הסיכוי הנוסף. עד כאן הכל פשוט. עכשיו, נניח כי אני לוקח 2 לווים שכאלו ונאגח אותם לאג"ח בודד. במקרה כזה, התוחלת אמנם לא תשתנה, אך מאידך הסיכון ירד. עכשיו יש לנו סיכוי של 1/16 בלבד כי נקבל 0. סיכוי של 6/16 שנקבל 50 סנט וסיכוי של 9/16 שנקבל דולר. זאת לעומת סיכוי של 1/4 לקבל 0 וסיכוי של 3/4 לקבל דולר. ככל שניקח יותר אג"חים, כך נתקרב יותר לתוחלת, ומכאן הפרמיה שנדרוש עבור המוצר תלך ותקטן. אפשר כמובן לעשות טריק נוסף ולפצל את האג"ח הנ"ל לשני חלקים, כאשר נקבע כי החלק הראשון הוא הראשון שיקבל משהו ורק לאחר מכן החלק השני. במקרה כזה החלק הראשון יהיה יקר יותר, אך בטוח בהרבה. אם, למשל, מחירו יהיה 50 סנט, למשל, אזי בהסתברות של 15/16 אני הולך לקבל את כל הכסף בחזרה ורק בהסתברות של 1/16 אני מפסיד את הכל. החלק השני מעט "דפוק" יותר אם הוא יעלה לנו 30 סנט ההתפלגות תהיה כדלקמן - 9/16 נקבל 50 סנט ובהסתברות של 7/16 נקבל אפס. כמובן, התוחלת לא תשתנה כאן, אבל שוב יש כאן הורדת סיכון לחלק העליון אשר יהיה נרחב יותר. למכשיר הזה קראו CDO. הבעיה הייתה בהנחה הסמויה, קרי שאין קורלציה בין המשכנתאות השונות. בעבר אמנם לא הייתה קורלציה שכזאת בין לווה אחד לשני, אבל המצב שקרה, קריסה כה גדולה במחירי הבתים וחולשה כללית ורוחבית הקפיצה, פתאום את הקורלציות בין המשכנתאות ואז כל הפיזור שיצרנו לא היה שווה כלום. למרבה הצער הקוביה נפלה על הצד הלא נכון והכל התמוטטת. זאת התמצית של מה שקרה ובצורה בהירה ככל שיכולתי. המודלים המתמטיים קרסו. הקורלציות בעבר היו לא רלוונטיות לקביעת הקורלציה בעתיד.
 

baudrate

New member
הקוביה נפלה על הצד הלא נכון

אני חושב שזה מסכם את המצב, הלא כן? ההימור על שערי הריבית העתידיים כמו גם על מחירי הדיור נכשל.
 
באמת לא הבנת?

היו כאן הנחות מסוימות בפועל לא התקיימו. אם חשבנו שהקורלציה נמוכה בפועל התברר שהיא גבוהה ואז במקום להיות באג"ח מפוזר היינו באג"ח בודד ולמרבה הצער הוא פשט את הרגל ואנחנו לקחנו ריבית נמוכה מידי מלכתחילה בשל הפיזור.
 
למעלה