ושוב מתברר שצדקתי

baudrate

New member
נו?

ולמה שאנשים רבים כל כך טעו בהערכת הסיכון?בדרך כלל קורלציה נוצרת בגלל סיבה כלשהי, מכניזם כלשהו. ברגע שמתעלמים ממנו נדמה שהקורלציה נמוכה.ואז פתאום המאורע הזה קורה ובום...
 
כל הזמן טועים

מה הנקודה כאן? לא טעית אף פעם? היו הנחות מסוימות אשר נראו סבירות לאור ההיסטוריה. ירידה כה חדה במחירי הבתים לא הייתה צפויה. ראלי חזק בסחורות שגרם להעלאת ריבית מהירה לא היה צפוי במיוחד. צמיחה עולמית חזקה מאוד שהביאה לעודף נזילות שלחץ למטה את המרווחים לא היה לגמרי צפוי. אפקט של פאניקה שיוביל ל"קיפאון" מוחלט בשוק לא היה צפוי. אותו קיפאון גרם להגדלת המחיקות כתוצאה מחוסר סחירות, דבר שגרם הלאה נזקים, כולל נזקים ראלים לכלכלה. הנזקים הראלים החריפו עוד יותר את בעיית הנזילות וכן הלאה. הייתה בועת נדל"ן שהיא תוצאה טבעית של מדיניות מוניטרית שגויה. קורה. גם קליין בישראל טעה כאשר הוא חתך את הריבית ב- 2%. גם ממשלות ישראל טעו פעמים רבות עם תקציב לא אחראי ומופקר. גם שופטי ארצנו מבצעים טעויות שיפוטיות קשות. גם מהנדסים טועים ומדענים טועים. גם כאן היו מספר טעויות. זה דבר שקורה. אני ממש לא מבין מה הנקודה שלכם בכל הסיפור הזה.
 

baudrate

New member
אני לא טועה אף פעם

פעם חשבתי שאני טועה אבל זו הייתה טעות...
אני לא חושב שאנשים חסינים מטעויות. אבל בשביל טעויות צריך לשלם, בהחלט, ולא רק בכספם של אחרים. הרי אנשים מקבלים הון עתק בשביל לנהל קרנות. אז אולי צריך לחשוב על שיטת תגמול אחרת למנהלי הקרנות.
 
בארה"ב הראשים נערפו

הם שילמו את המחיר על הכשלונות והטעויות. דווקא באירופה החליטו שאיזה סוחר פוחז אחראי לכל ההפסדים.
 
חוץ מזה

מישהו הכריח אותך להשקיע באותה קרן שהמנהל שלה מבקש הון עתק? אתה יכול ללכת להשקיע בתעודת סל או לבצע קניה ישירה של מניות.
 

טשאפק

New member
ההסבר מעניין

תודה על ההסבר המפורט והבהיר לתהליך, אך השאלה אם יש בו כדי להסביר את כל ההתרחשות. הרי בעבר היו משברים בנדל"ן (שאני משער שהתלוו אליהם קשיים במימושן של משכנתאות) מבלי שזה גרם למשבר כולל ועמוק.
 
ראשית לא בכזה היקף

שנית היה לנו עודף נזילות אדיר שגרם לירידת המרווחים (מרווח זה הפרש התשואה בין אג"ח קונצרני, למשל, לאג"ח ממשלתי). שלישית, בעבר לא היו מכשירים כה מתוחכמים שאפשרו מתן משכנתאות בכאלו היקפים. לא היה שוק נגזרים כה מפותח, לא היו קרנות גידור כה ממונפות ולא בכאילו היקפים. נוסיף לזה מדיניות שגויה של ברננקי, דירוגים שגויים של סוכניות הדירוג, מגמות לא בריאות במיוחד בכלכלה האמריקאית (גידול בגרעון וכדומה בזה) וקיבלנו את אחד המשברים הפיננסים הקשים שהיו בכלכלה העולמית. קורה. לא נמות מזה. זה רק קצת כואב.
 

טשאפק

New member
אז הנגזרים המתוחכמים והמפותחים

והספקולנטים שהשתמשו בהם בהתלהבות הועילו או הזיקו לכלכלה?
 
השנה הזיקו

בשנים קודמות, הועילו מאוד. הסה"כ טוב על הרע. אבל כמו שאמרנו, זה לא רלוונטי. כל מוצר חדש מועיל, מי שלא רוצה, שלא ישתמש בו. הוא בסה"כ מוסיף לנו אפשרויות שלא היו קודם.
 
תהיה רציני

אתה יודע כמה מכשירים פיננסים קיימים? גם בשוק ההון אפשר להפסיד הרבה ונפילות קשות שם יכולות לגרום נזק גדול לכלכלה. אז? בסופו של דבר הבורסה היא מכשיר יעיל להקצאת משאבים ולגיוס הון בתנאים נוחים. כנ"ל לגבי מכשירים פיננסים שמאפשרים, בסופו של דבר, להקטין את הסיכון הנשקף למשקיע. אם אנשים מנצלים את המכשירים הנ"ל לביצוע הימורים, למשל, זו בעיה שלהם. בכל מקרה, אני ממש לא מבין לאיפה אתה חותר. כמו שגרשון אמר לך, זה ממש לא רלוונטי כל הדיון הזה. אתה רוצה לאסור בחוק על היצירה של מכשירים פיננסים?
 

טשאפק

New member
"רכישות ממונפות שהתבלגנו קצת

גידורים בעייתיים וכיוצא בזה" - זה קצת לשון המעטה, לא? טענו כאן שכל מכשיר פיננסי מתוחכם רק משפר את יעילות השוק, ולכן הספקולנט תורם לחברה לא פחות מהמשקיע המסורתי ואפילו מן היזם. מסתבר שהמערכת קצת פחות מוצלחת משנדמה היה. (אם כי כולם כמובן חכמים בדיעבד).
 
לא כולם "חכמים בדיעבד" טשפאק

אני חזיתי את כל מה שמתרחש עכשיו בשוק ההון, הרבה לפני שכל החכמים בדיעבד השמיעו את קולם, ובין השאר ארכיון הפורום הזה הוא ההוכחה לכך.
 

gershon17

New member
מי אמר שהשוק לא יעיל?

להיפך, אתה רואה איך השוק מעניש לגמרי לבד התנהגות פזיזה.
 

טשאפק

New member
לגמרי לבד?!

ראשית, אלוהינו השוק מעניש לא רק את הספקולנטים שגרמו למשבר. לזנק למעלה כמה שנים ואז לקרוס בבום זה לא שיא היעילות. שנית, הוא לא מסתדר כל-כך לבד. פישר קונה דולרים, (זוכר כמה לעגו אנשי השוק החופשי כאשר יו"ר ההסתדרות קרא לפישר לקנות דולרים כדי להגן על הייצוא?) הבנק בארה"ב התערב במשבר של בר-סטרנס, הממשלה בגרמניה התערבה לטובת בנק שקרס, בריטניה הלאימה את נורת'רן רוק. המשבר הנוכחי חוצה גבולות, אך הקונספט מוכר: בעבר הקרוב נוצרו משברים נקודתיים או אזוריים כתוצאה ישירה של פעילות ספקולנטים כמו סורוס, ולקח שנים להתאושש. מה כל-כך יעיל בזה? שלישית, ברור שהמחיר ברגע נתון תמיד יהיה גבוה או נמוך מדי. השאלה בכמה. נטען שנגזרים פיננסים מתוחכמים ופעילות ספקולטיבית בכלל משפרת את יעילות השוק, אך הנחה זו מפוקפקת. (מה משמעות יעילות השוק, אם לא תמחור ההולם פונקציה של יצירת ערך בעולם הממשי).
 

gershon17

New member
אתה מדבר על הבנקים המרכזיים

כאילו הם לא חלק מהשוק. הם גם חלק מהשוק. הם תמיד חלק ממנו, כשהם קובעים ריביות ומנפיקים אגרות חוב, לא רק כשהם קונים דולרים. לא רק הבנקים המרכזיים הם חלק מהשוק, אלא גם הממשלות. כשממשלת ישראל מקטינה את הגרעון ודירוג האשראי של מדינת ישראל כמדינה עולה, לכולם קל יותר לגייס כסף גם אם הם פרטיים. למשל. אין פה קשר לאלוהים. גם לא ברור לי העניין של היעילות של הנגזרים הפיננסיים. יש נגזרים פיננסיים כי אנשים אוהבים נגזרים פיננסיים. למה צריך סיבה טובה יותר?
 

טשאפק

New member
נו באמת

ברור שלפעולות הממשלה יש השפעה על השוק, אך בנק מרכזי או ממשלה אינם סתם שחקנים בשוק, אחרת לא היה כל מקום לטיעון (הרווח מאד) שלפיו "אסור לבנק המרכזי\לממשלה להתערב בשוק". ההבדל הוא העוצמה והאינטרס - השחקנים פועלים, על-פי המודל, רק כדי להגדיל את רווחיהם ואילו לממשלה ולמוסדות מרכזיים יש יעדים אחרים. חסידי השוק החופשי, ואת זה באמת לא צריך להסביר לך, מאמינים שהתערבות בשוק כדי להשיג אינטרס כלשהו (נניח, בלימת הירידה בערך הדולר, כדי להקל על היצואנים) פוגעת בשוק, ושהוא יתנהל בצורה הטובה והכלכלית ביותר, שתיטיב עם החברה כולה, אם כולם יפעלו רק כדי להרוויח. לגבי הנגזרים, נטען כאן במפורש שהם משפרים את יעילות השוק ומשכללים אותו. והנה רבים טוענים שהם דווקא גורמים לכשלים.
 

gershon17

New member
אבל בנקים מרכזיים כל הזמן מתערבים בשוק

מקובל להגיד שהתערבות מסוג מסויים היא תקינה, ומסוג אחר היא לא, אבל עדיין מדובר בהתערבות - לעיתים משמעותית מאד. המשחקים בריבית מאד משמעותיים, הרבה יותר מקניה של כמה עשרות מיליוני דולרים פה ושם. אני לא טענתי שהנגזרים משפרים את יעילות השוק ומשכללים אותו (למרות שחלקם בודאי עושים את זה), ואני שוב אומר שזה לא ממש משנה. נגזרים נותנים לך אפשרויות שלא היו לך לפניהם, ואפשרויות באופן כללי זה טוב.
 
למעלה