חיים כמו עכברי מעבדה

[אמא של דפנה]

שום דבר לא התבלבל לי את פתחת את השרשור

ולכן אני רואה בכל הדור הזה - מפונקים.

 

[אiרית]

את ושכמותך לעולם לא תבינו

אני מהדור שאת קוראת לו "המפונקים". וכנראה שלא תביני כי את לא חיית וגדלת באותם תנאים שהדור המפונק שלי גדל בהם.

במשך שמונה שנים שנים מתוך שנות העשרים שלי גרתי בת"א. בשנים הראשונות למדתי באוני' ת"א לתואר ראשון ובמקביל עבדתי במשמרות (שעות של משרה מלאה +) בחברה גדולה ומכובדת, בתחום שלמדתי לתעודה לפני התואר הראשון. בדירה הראשונה שלי בת"א שילמתי 890 ש"ח על חדר בדירה עם שותפים. מי ששילם אז 1200 שקל לחדר חי בלוקסוס.

בתוך שמונה השנים האלו קרעתי את התחת בעבודה. עזבתי את המקום ה"מסודר", עבדתי במשרה חלקית בתחום שלי (שלוש שעות ביום תמורת 1500 ש"ח בחודש). במקביל מילצרתי ותירגמתי תכניות טלוויזיה, כדי להשלים הכנסה.

עזבתי את תל-אביב בשנת 2008. הייתי בת 28 ולא רציתי לפתח קריירה במלצרות. שכר הדירה אז כבר היה כמעט 2000 שקל בחודש לחדר ובמגמת עלייה. עיריית ת"א הטילה עיקול על חשבון הבנק שלי בגלל דוח שבכלל לא היה שלי. המסעדה שעבדתי בה נסגרה ובעל הבית לא שילם משכורות לאף אחד מהעובדים ונעלם מעל פני האדמה. חברת התרגום שעבדתי איתה הודיעה שהיא משנה את תנאי התשלום משוטף פלוס 60 לשוטף פלוס 90. בעבודות מזדמנות שעשיתי בתחום שלי כל הזמן נאלצתי לרדוף אחרי אנשים וחברות שלא שילמו לי בזמן. תנאי המחייה פשוט הפכו לבלתי אפשריים. התקפלתי וחזרתי להורים.
ֿ
אחרי שנה אצל ההורים עזבתי את הארץ.

היום אני חיה בארה"ב. לומדת לתואר נוסף, עבדתי עד לפני שבוע במשרה מלאה + בתחום שלי וקיבלתי כמו שעון משכורת מכובדת ביד מדי יום שישי (הפסקתי לעבוד לא כי אני מפונקת אלא כי אני בהריון עם הוראה מהרופא להישאר בבית). בקולג' שבו אני לומדת ובכל מוסד להשכלה גבוהה בארה"ב יש מחלקת תעסוקת סטודנטים שתפקידה למצוא עבודה לכל בוגר וכן לעזור לסטודנטים למצוא עבודה בתחום הלימודים שלהם בעודם סטודנטים. הם לא עושים את זה מתוך טוב ליבם, אלא כי רוב הסטודנטים משלמים על לימודיהם באמצעות הלוואת סטודנטים פדרלית. אם בית הספר לא יימצא עבודה לסטודנט, הוא לא יחזיר את ההלוואה שלו בזמן ואם זה סיסטמטי הממשלה פשוט לא תיתן הלוואות לסטודנטים שרוצים ללמוד בבית הספר הזה. כך שלבית הספר יש תמריץ טוב מאוד למצוא עבודה אמיתית וטובה לכל סטודנט וסטודנט. נכון שגם האמריקאים בוכים על מצב התעסוקה הקשה אבל זה רק כי המצב יותר גרוע ממה שהם מכירים מלפני כמה שנים. בהשוואה לישראל כאן כל-כך הרבה יותר קל. מי שרוצה לעבוד, יכול לעבוד, כמעט בכל תחום תעסוקה אפשרי ובטח שביותר תחומים מאשר בישראל.

אז תגידי מה שתגידי, את כנראה לא מבינה. אני חייתי את הידרדרות תנאי המחייה והתעסוקה ועליית יוקר המחייה מנגד. יכול להיות שיש הרבה מפונקים בדור שלי אבל כאלה יש בכל דור. הסיבה לקשיים שיש לכולנו לא נעוצה בפינוק אלא בתנאי קיום בלתי אפשריים.


*נא לא לקדם הודעה זו*

 

[תוהה באפילה]

שואל גם אותך

מה למדת ?

בארצות הברית אם אדם ללא ביטוח רפואי ידרס אף אחדג לא יטפל בו והוא יצטרך למצוא בית חולים שמטפל באנשים שלא שילמו ביטוח הטיפול נראה בדיוק כמו שמשלמים

כאן תקבלי קצבת נכות קיצבת שארים דמי לידה קיצבת ילדים ועוד
בארהב ל מליוני אנשים אין בית והם גרים בשכירות ובקנדומיניום ודירה חדר או סטודיו בערים הגדולות עולות אלפי דולרים

אז כן שרוצים לראות את החיים עם משקפיים שחורות בישראל החיים שחורים
שרוצים לרעות את החיים עם משקפיים ורודות בארה"ב הם ורודות

כאן הגבר הולך לצבא 3 שנים ובארהב הוא אחרי שלוש שנים לתואר הניכסף
ספרי לי כמה עולה שנה בקולג יוקרתי ואיזה הבדלי מעמדותיש כאן זה קצת אחרת

כן יש חוק הגנת הדייר ועד שמסלקים אדםפ מביץתו חייב הבנק לעבור סידרה של גיהנום
בארהב זורקים אותך לרחוב

ארהב לא מדינה היא מאצמה כלכלית ובעוד מליון תחומים ישראל עדיין נאבקת על הקיום
אני לא בקי בכל ההבדלים והדקויות אבל אני בטוח שיש השאלה איזה משקפיים מרקיבים ומה רוצים לראות

 

[אiרית]

אתה צודק

לא אמרתי שהכל יותר טוב בארה"ב, רק שקל יותר להתפרנס כאן. תחלואי החברה הם רבים, אבל שונים מאלה הישראלים. זה לא שחור-לבן. הגירה היא לא עניין של מה בכך ואני מאוד אוהבת את הארץ, קשורה אליה ומתגעגעת ויודעת שאין לה תחליף. ההסתגלות לארה"ב היא קשה ואני יודעת שאף פעם לא אתאקלם לגמרי. קשה לי (בלשון המעטה) עם העובדה שהילד שלי ייגדל כאמריקאי. אין לי כאן חברים וחברות ואני גם לא מחפשת כאלה. החברות שלי בישראל.

מה שאני רוצה להגיד זה שהבחירה בהגירה בניגוד למה שרבים חושבים, היא לא הבחירה בדרך הקלה. זו לא בחירה של בריחה מהתמודדות עם קושי. זו בחירה קשה במציאות מורכבת, בדרך לא קלה, אבל מבחינתי זו דרך שמאפשרת לי להתקיים בכבוד.

 

[תוהה באפילה]

שוב פעם

כל אחד עושה שיקולי עלות תועלת לך חשוב להתפרנס בקלות

אני אמות אחרי חודש בלי כל המשפחה שלי עם כל הקשיים גם בעבר שהיו לי
כל אחד שם על כף המאזניים את מה שמפריע או טוב לו

לי טוב כאן לך שם אני לא מתלונן בחירה שלך ושלי

 

[The Blue Fairy]

כמה קל לשפוט אחרים

גם אני מהדור ה"מפונק"
סיימתי בשנה שעברה תואר ראשון בפסיכולוגיה עם ציונים טובים
לאורך כל התואר, בזמן שאת נהנית לך עם המשפחה בחגים - אני עבדתי.
סיימתי את התואר, הבנתי שאין עבודה במקצוע - לקחתי את העבודה הראשונה שמצאתי
ושוב, כשאת חגגת את ערב ראש השנה עם המשפחה - אני עבדתי, גם בכיפור וגם בסוכות. ככה זה אצלנו המפונקים, שלא מוכנים ללכת לעבוד.
וכך גם כל החברים סביבי
אבל היי, העיקר שאנחנו סופר מפונקים!

 

[תוהה באפילה]

ולמה אתה חושב שאלה ששופטים אותך

לא עברו את אותו תהליך בגילך

והיום הם במצב שאם יכולים לשפוט אותך ראשית קבל תיסלם על ההשקעה בסוף היא משתלמת
השתיל שתזרע היום יגדל לעץ שיניב פרות כעוד כמה שנים

הבעיה עם שכמוך לא אתה שהם עוד לפני ששתלו כבר תכננו את הקטיף של העונה שאוד לא הגיעה
ומי אמר לך שאלה ששופטים אותך לא עובדים עדיין כמו חמורים למרות שיש להן וותק וניסיון

וכן יקירי רובכם מפונקים ברמות על מדובר על הרוב על הכלל לא על היוצאים מהכלל

 

[The Blue Fairy]

אני לא "אתה" אני "את"

אם אתם עבדתם\עבדו כמוני
אז...מה הופך אתכם לטובים ממני ובעלי יכולת לשפוט?
הרי עשיתם\אתם עושים את אותו הדבר לפי דבריך
אגב, אני ספציפית בהחלט הולכת לשתול זרע שהולך לצמוח עוד שנתיים וחצי

ולא, רובנו לא מפונקים
רוב האנשים סביבי עובדים כמוני
אנשים בעלי מקצועות טובים שלא תמיד מוצאים עבודה כמו שהם
קיוו, וזה לא מונע מהם לעבוד
ואני באמת לא חושבת שאנחנו (או הילדים של אחותו של, או הבן של קליספרה) יוצאים מהכלל
לכם פשוט נוח לראות את היוצאים מן הכלל ולשפוט דור שלם על כך

 

[תוהה באפילה]

תראה זה מדינה חופשית

ופורום חופשי במדינה חופשית ודמוקרטיט

כמו שמותר לך לקטר מותר לי לשפוט
זה לכל הכיוונים עובד
אתה מרגיש דפוק בעיה שלך אתה חושב שאני שופט דור שלם גם בעיה שלך
לי הריי אין בעיה אני שופט כדבריך

הבחירה בידך לעבוד להיות מובטל לקתר לשמוח בחלקח לחשוב על העתיד לחרבן עליו זה מהות של דמוקרטיה
אתה בטח לא יכול לשלוט על מה אני חושב ואיך אני שופט

אני מניח שעם היית בגילי היית רואה את הדברים אחרת
אבל זה לא וכל אחד עושה חושב וכותב כראות עניו וחשבתו

מאחל לך הרבה הצלחה נסה לרעות את חצי הכוס המלאה
זה עוזר מאוד בחיים החצי הריק תמיד מדכה והורס לא תורם לכלום

 

[קליספרה]

למה להשליך את המפונק שלך

על דור שלם?
שטויות במיץ... כל דור תופס תחת על הדור שקדם לו.

אני סיימתי לא מזמן תואר ראשון עם ילדים בגיל של בני וצעירים יותר
רובם ככולם קרעו את התחת כדי להחזיק את עצמם בלימודים ולחיות איכשהו.
אין ספק שכל אחד יכול לעבוד כטלמרטקינג, מלצר, מתדלק בתחנת דלק או לנקות בתים - איך אבא שלי תמיד אמר: מי שרוצה לעבוד , יעבוד. השאלה המתבקשת היא: למה להשקיע מאמץ וכסף בתואר ראשון, שני ויותר אם הצפי הוא להשאר שוטפת כלים ושואבת מים?

התלונות כאן הן לא לגבי מציאת עבודות דחק אלא לגבי קליטה במקומות עבודה רלוונטים שדורשים ניסיון ומסנדלים צעירים.

 

[The Blue Fairy]

לחלוטין

 

[תוהה באפילה]

אחותו

יש הבדל גדול בין מה שאת לא אוהבת כי זה רק את והאהבה שלך

עמעביד שמעסיק עשרות עובדים אני מניח רק מניח שיש לי קצת יותר ניסיון וקילומטראז בראיונות ובקליטת עובדים
לו אחת את יודעת מה אני אי אהיה הרבה יותר בוטא עשרות פעמים אני מוצא את עצמי מול מועמד מאים שעובר את קול התהליכים של המיון
מקבל הצעה של שכר ועונה לי לא מתאים לי זה שכר של פקידה

ניסיונות שכנוע על צבירת ניסיון על חוזק ואמנות של עסקי על תשלום משכורות בזמן נופלות על אוזן ערלה
ואז אין בררה כמו שכתבת שאני מחפס מועמד יש לי תמיד 2-3 מועמדים מתאימים

אז כן המלומדים החדשים לא מבינים שאחרי שמשלמים שכר לימוד יש תקופה שעובדים במשכורת יותר נמוכה במיוחד אם אילו
תנאי השוק יש לפעמים הבדל עצום בין לימודים לפרקטיקה מעשית
יש הבדל אנק בין לימודים ובין השקעה בדרישה של לרקוח ומה הוא משלם
ויש הבדל ענק בין מה שאני רוצה לתת ללקוח מול מה שהוא שילם לי לבין הבנה ולימודים

אני אספר לך סיפור אמיתי מהחיים
חבר שלי שהבן שלו גמר לימודים בתחום שאני יכול להעסיק אותו ולא מצא עבודה 9 חודשים פנה אליי בבקשה שאקבל את בנו
אבל ביקש בלי טובות אקסטרא תבחן אותו כמו שאתה בוחן כל אחד ואני מבקש שהוא לא ידע שפניתי אליך

פניתי לפקידה שתבקש את רשימת הבוגרים של המחזור שלו ותפנה אליו
בראיון הראשוני נתנו לו לראות שהגענו אליו דרך מאגר של האוניברסיטה שלא יחשוד בכלום

היטלתי את המסימה על אחת המנהלות שלי על מנת שזה לא יהיה אני כי הוא מכיר אותי
הראיון עבר הודיעה שנתקשר שוב עוד שבוע נפגשתי איתה ללא שתדע שהוא בן של חבר שיהיה מקצועי ונטול שיקול זר
היא קבעה שהוא טוב למחלקה שלה ונראה שהוא ישתלב היטב
נקבע ראיון נוסף אחרי בקשה למבחן אישיות וכישורים חברתיים שאני מעביר עובדים מרמה מסויימת גם אותו הוא עבר
והינה מגיע זימון לראיון סופי בו קובעים תנאי שכר התחלת עבודה וחתימה על חוזה עבודה

והינה המלומד החדש אחרי 9 חודשים שיושב סמוך כמו טפיל על חשבון הוריו לא מוכן לעבוד במשכורת שהצעתי לו
אחרי חודש אני מתקשר לחבר לסלולארי אין תשובה עשרות ניסיונות הוא לא עונה
הבנתי שכאן משהוא מסריח או הסריח
לקחתי החלטה ונסעתי לביתו
אני נכנס ובלית ברירה עכשיו הוא חייב לחדבר ואני אומר לו שאני מרגיש שמשהו לא טוב עבר בנינו

הוא מסתכל בי ארוקות ואומר אפשר לדבר פתוח אמנרתי כן ואז הוא שואל אותי איך אני נותן
משכורת כל כך עלובה לאדם עם תואר ראשון ועוד הבן שלו
ניכנסתי למגננה מיידית ואמרתי שזה השכר המוצע פחות או יותר במשק לתואר ודרגת הניסיון שלו ואז הוא אומר לי
שזה לא מה שאמרו לו
שאלתי אם אפשר לדבר עם הבן הוא קורה לו מהחדר ואז מתברר
שהזיבלון אין לי מ ילה אחרת סיפר לאביו חצאי אמיתות והוריד את השכר בכוונה כי היה לו רחוק
ובכלל לא התאים לו שמי שתהיה אחראית עליו היא אישה זה שיש לה 23 שנה ניסיון זה בטל זה שיש לה תואר שני זה כלום

הוא הוא גמר ללמוד אתמול וכבר יש לו תנאים ודרישות

מה שאני רוצה להגיד שיש המון מהם שחושבים שאין מלהם תחליף עוד לפני שהתחילו
שהאף שלהם בשמים לפני שיש לאם דקה ניסיון והדרישות חצופות מחוצפות וחסרות כל שחר ובסיס
וכל זה למה המון מספרים סיפורים ומשקרים לעצמם ולסביבה

אפרופו שקרים פעם התקשרה אליי אישה ושאלה אותי איך אני יכול להציע לבעלה משכורת יותר נמוחה משל פקידה
אני לא חייב לאף אחד כלום אבל המצוקה בקול שלה הפריעה לי מאוד לקחתי מספר והבטחתי לחזור
בדקתי ביסודיות וגיליתי שמה שהובטח זה כפול ואין טעות הוא משקר
היא הבטיחה לחזור היא התעמטה איתו וחזרה ואמרה שהוא מוכן לקבל את ההצעה
הפעם אני לא הסכמתי אמרתי לה שההתנהגות שלו בעיני בעייתית

אז כן זה 2 מתוך עשרות שיש לי ועוד מאות של מעבידים אחרים

 

[אחותו של שקספיר]

מצטערת

לא תואם את ניסיון החיים שלי
ואת ההיכרות שלי עם הנושא.

לא מגיעים בכלל לשלב השכר העתידי
אלא נופלים עוד קודם בשל "העדר ניסיון בתחום"

ואני תוהה מאיפה ירכשו את הניסיון
מבלי שיתחילו לעבוד במקצוע
(לא מדובר על ניסיון בתור מלצרית קודם, אלא בתחום המקצועי)

 

[נומלה]

בחלק מהמקצועות

אפשר לרכוש נסיון על ידי עבודה בהתנדבות. למשל יועצת ארגונית, או מנהלת משאבי אנוש או יועצת תקשורת, או אחת עם תואר שני בחינוך שלא מוצאים עבודה הסטנדט של יועצי עבודה בארה"ב הוא: תתנדבו במשהו קרוב למקצוע שלכם ובכך תרכשו נסיון. את רואה את זה קורה? אני לא.
ומהנדסים למשל הצבא מחפש אבל זה אולי לא בדיוק אלא על יד.

 

[קליספרה]

נומלה - שמעי סיפור

אבחור פנה לחברה והציע לעבוד שם בניסיון ללא שכר- הוא מצידו לצבור וותק, ניסיון ובעיקר כי הנושא מאוד מעניין אותו והם כדי שיוכלו להשתמש בו ואולי בסוף ימצאו אותו כרווחי ושווה לחברה.
התשובה ששמעתי ממי שישבה לצד מקבל ההחלטות ונפלה לה הלסת:
מי שמציע את עצמו חינם לא יכול להיות מספיק טוב אחרת הא היה נחטף ואולי בכלל מדובר בריגול תעשייתי - בקיצור מכתב יפיפה בחור יוזם זאת היתה תהדובה של כ"א. אני מקוו שזה לא המקום היחידי שאליהם שלח ויש אנשים נבונים יותר

 

[תוהה באפילה]

אחותו אני אתן לך את התחלת הניסיון שלי ואת

סופו המתוק והבלתי צפוי

סימתי ללמוד לא מצאתי עבודה
הייתה לי חברה רצינית אישתי היום לחצתי להתחתן
היא אמרה לא אד שלו תמצא אבודה קבועה אין חתונה ההורים האנלפבתים שלה תמכו ועודדו והרעילו את הגישה הזו
הייתי צעיר מאוהב ו....

פתחתי דפי זהב והחלטתי גם בחינם אני עובד
מצאתי משרד של איש מקצוע במקצוע שליקרוב לבית בשביל לא לשלם נסיעות די מבוגר התחננתי על נפשי לעבוד רק בשביל הניסיון הנסיעות
זה היה שקר לא נסעתי הלכתי ברגל אבל זה מימן את כופסת הסיגריות היומית שלי כמה יחולתי לבקש מאבא ומהחברה
אחותו את רואה נכון רק בשביל הנסיעות / סיגריות
אבל בשביל ניסיון הכל כשר
עבדתי 6 חודשים משרה מלאה ויותר היה הולך ואומר לי שגם אני יכול אבל נשארתי
ועבודה אין אתרע מזלי והזקן קיבל לקוח מאוד גדול ואז באה פריצה קטנה
הוא נתן לי בערך רבע משכורת
המשכתי לעבוד הוא לצערי חלה הכל נפל עליי אחרי חודשים הייתי בכאוס אטומי אין בוס הכל עלי כל המשרד
והחברה שהוריהה המשיכו להרעיל ביטלה את האירוסין כי לא מצא חן בעינהה שאני פרייר

לא ויתרתי המשכתי ורציתי ניסיון אחרי עוד חודשיים אישתו ביקשה שאגיע דחוף לביתם
אני אקצר הוא ממש חלה ביקש שלא אשכח לו את חסדו ושאמשיך ונתן לי פי שלוש ממה שכבר היה לי
75 אחוז עדיין לא מלא
הוא חזר לעבודה ושואל אותי מה קורה עם חתונה ואני אומר האירושים בוטלו כי אין עבודה מסודת ומשכורת מסודרת
אני לא אשכח את המילים שלו מילים של גזען בסוף היום לפני שאלך אמר השוורצה חייה וההורים שלה יצתערו אמר לא יסף ועזב את המשרד
חודש אחרי זה כמו סרט עובר לי בראש עכשיו
הוא קורה לי ומבשר לי שנכנס לקוח ענק נוסף ומהיום הוא ממנה אותי למנהל המשרד והעלה את המשכורת ל פי שתיים ממה שהיה לי
כלומר פי אחד וחצי מהשוק
חזרתי הבייתה מאושר אמרתי לחברה רצית עבודה יש רצית משכורת יש וטובה
אבל אין ארוסיםישר מתחתנים היא אמרה שההורים שלה רוצים וזה חובה אני אמרתי שימצעו לך חטן ויחתנו אותך אני לא אעשה אירוסין
היא ידעה שאני לא אשנה
עבדתי קשה קרעתי את התחת בשביל שלושה ובשביל שעות נוספות מצאת החמה עד צאת הנשמה והייתי מגיע מת הביתה
את מבינה שלא כמו דור האינסטנט של היום החתונה עלתה יותר ממה שקיבלו אבל ירח דבש בחו"למ זה מסט ו 80 אחוז מהם רוח וצילצולים
לי לא היה ירח דבש הוא בא חרי שלוש שנים ואחרי שנולד לי בן

כמה מדור האינסטנט שלך את מכירה שהיו מוכנים לעבור את שעברתי
כמה מהם היו מוכנים לעשות מסלול כזה מבלי להרגיש פריירים ולאגיד למה מי מת שאעבוד בחינם
אני לא פרייאר של אף אחד
וזה הסוף הבילתי צפוי

נשארתי שם 9 -10 שנים אישתו ניפתרה והוא נותר ערירי זקן ועייף בגיל 80 הוא ביקש שאגיע לאחד ממשרדי עו"ד הגדולים בתל עביב אז
נעמד ומול סוללה של עורכי דין ( כן עכשיו אני בוכה ודומע )
נעמד על רגליו בקושי ואמר בדיעה צלולה אני XXXX ת"ז XXXXX

מוריש לXXXXX את ביתי בפרדס כץ ואת המשרד ברמת גן על כל המשתמע מכך שהם נטולים כל חובות
וזאת תמורת שאני אעסיק אותו שעה ביום תמורת משכורת של 10 שקלים
את האמת זה נגמר בבית חולים התעלפטי ונפלתי על הראש להתאורר התעוררתי בבית חולים

נכון היום זה לא יכול לקרוא אבל ההשקעה של 10 שנים ההתמדה והעמידה על שלי מול אישתי ומול שני ההורים הדפוקים שלה מול חברים לחץ מההורים שלי
מכולם
את המשרד פיתחתי לאימפריה והפכתי לחברה מצליחה שמעסיקה היום 50 עובדים ( האימפריה שלי ) עם הלוואה ענקית ונכנסתי לחובות של כמה שנים טובות
שכרתי פקידה פקידה אגדה שהיא איתי מאז ועד היום היא תעשה הכל למעני ואני מוכן לעשות הכל למענה
אפשר להגיד אישתי השניה רק בלי סקס זה לא טוב לעסקים

ומאז נוספה עוד חברה שמועסקים בה עוד 20 איש שבגדול נותנת שירותים תומכים לראשונה
נולד לי עוד בן וסיימתי עוד שני תארים ובאחד עומד לסיים את התואר השני

אז עזבי את ההפי אנד מבחינתי
כמה מדור האינסטנט את מכירה שהיו מוכנים לעבור את המסלול שלי בשביל הניסיון התעסוקתי
אני מוכן לחתום לך אפילו לא אחד אחד מ 100000 לא יסכים
אז כן תגידי שאני אולד פאשיין תגידי שפריירים לא מתים הם מתחלפים אבל אני העדות החיה שזה לא כך
ואפשר אחרת

 

[תוהה באפילה]

לפי ניסיון החיים שלך

אפשר להבין ואו להסיק שכולם גומרים ללמוד ולא עובדים

בשטח זה אחרת נכון יש חלק שלא מוצעים עבודה אבל בסוף כטולם מוצאים
אילו שאת מכירה או לא מספיק אסרטיבים או בררניןם יותר מידי ואוליי יש בעיה אחרת
נכון יש בעיה בשוק לא כולם נקלטים מייד אבל בסוף מי שרוצה מוצא

אבל מי שרוצה מוצא ומי שרוצה ומתאמץ מצליח
אני מאמין שאת זוכרת את שדרות רוטשילד בתקופת ההפגנות בגין יוקר המחיה

את כל אותם מפגינים מפונפנים שהתבכיינו על אין ואין וקשה לי
הם כולם גרים בדירות נהדרות של 4 חדרים בשכונות טובות ומבוססות
בשכר דירה יקר שהם משלמים ובוכים שאני התחתנתי גרתי 8 שנים בדירת שני חדרים קומה 3 בלי מעלית ברמת עמידר
כולם נוהגים ברכבים טובים וחדשים לי ולאישתי היה נהג קבוע בקו 67 עד שקנינו טרנטה לוקס
ועבדתי שעות מטורפות
על חו"ל מי חלם הם כבר היו 4-5 פעמים

התחיל החורף ולאן כולם הלכו לאכלס בתים בפרדס כץ
לחיות באיזור תחנה מרכזית הישנה
אוליי ליד אליהו

אני מבטיח לך לא תמתאי אותם שם
הם בשכונות ובתים טובים בחולון ראשון רמת גן והסביבה

 

[אחותו של שקספיר]

לא עשיתי סטטיטיקה-(גם אתה לא)

אני יודעת רק מהמעגל הקרוב מאד אליי

והמעגלים הקרובים אליו--- זה הכול.

כשאתה היית בן 20 היה הרבה יותר קל גם להתקבל לעבודה, גם להתקדם.

ילדיי עזבו את מקום המגורים שלהם, כדי למצוא עבודה במרכז-כי בפריפרייה אין סיכוי.
הם התגוררו (מה זה התגוררו? מתגוררים) בדרום תל אביב , במקומות שאני אפילו חוששת כשאני מגיעה לביקור
(ואחד ברמת עמידר ברמת גן שלא הייתה שכונת פאר, וגם כיום איננה)
מי מדבר על מכונית
או על נסיעה לחו"ל?

אני מדברת על תפיסת עולם--- לא על התבכיינות או על קושי המחיה (וקשה)
אלא על החינוך שלי (שלנו) לילדים על "תלמד- תתקדם בחיים" או "תשקיע עכשיו- את הפירות תקצור בעתיד"
התחושה שלי--- שזוהי כבר מנטרה , ואינה מציאות חיים
(הסיבות ידועות, יתר אקדמיזציה, מדיניות ממשלה, ריכוז בגוש דן וכן הלאה....).

 

[תוהה באפילה]

את בהחלט לא חייבת לי כלום

את יכולה להתעלם מהשאלה שלי ולא לענות לי

מה למדו ילדייך מתי סיימו ללמוד כמה זמן עד שמצאו עבודה אם מצאו ואם עובדים במקצוע שלמדו או לא

 

[אחותו של שקספיר]

המידע היה בהודעה הראשית-הפותחת

" גילוי נאות
לפנימספר שנים,בן אחי (כיום בן 34) סיים לימודים לתואר שני בהנדסת מכונות. לא מצא עבודה וחזר עם אשתו (וצאצא שנולד בנתיים) להתגורר אצל אחי בבית.
אני די עיקמתי פרצוף -בתחושה שאולי הוא לא עושה מספיק, ואיך הוא לא מוצא עבודה , במקצוע שלו, ובטח הוא מפונק מאד. היום מצא עבודה זמנית (מחליף מישהי) בתחום התוכנה (לא התחום המקצועי שלו ולא מחייב את הידע שרכש).

לפני כמה שנים הבכור שלי סיים תואר ראשון כפול (פסיכולוגיה והיסטוריה) בהצלחה , המשיך לתעודת הוראה (חשב שתהיה תעסוקה) סיים בהצטיינות יתרה. לא מצא עבודה בתחום בשום מקום בארץ למשרה מלאה (היו מוכנים לתת לו פה ושם שעות בודדות) והחליט להמשיך לתואר שני.
מסיים את התזה בימים אלו. לא עובד בתחום הידע שלו-אלא בתחום הייעוץ האקדמי ,

השני- כבר היה מהסוג הפרקטי יותר, למד בטכניון ,מדעי, גם זוגתו בוגרת ביוכימיה. הוא לא מצא עבודה עד כה (שנה מסיום הלימודים) עושה פה ושם פרויקטים זמניים בזכות קשרים אישיים. והיא עובדת מעלות החמה ועד קצה הנשמה בשכר של 25 ש"ח לשעה בתחום המקצועי שלה-היא מוכנה כדי להתקדם בעתיד לקרוע את עצמה כעת (כולל משמרות,שבתות וכו)."

אגב- בשבת שמעתי על עוד שני מקרים
יעל -בוגרת טכניון ארכיטקטית, מתבקשת לעבוד שנה לפחות (לא סטאג') ללא תמורה כספית ואולי תוכל להשתלב באותה חברה בעתיד (ללא שום מחויבות מצד החברה עצמה), מתגוררת בחיפה אבל עובדת באזור תל אביב
ליאור -בוגרת ראיית חשבון -סיימה ללמוד לפני שנה וטרם מצאה עבודה בתחום העיסוק, עבדה תקופה קצרה בהנהלת חשבונות בעסק שקרס כלכלית וכיום עובדת בתור זבנית בחנות בגדים. מתגוררת בבית הוריה באזור המרכז הפריפראלי עובדת בתל אביב.
קרן- למדה משפטים באוניברסיטה ,תואר ראשון- עובדת כיום בתור מדריכת נוער בישובים, (במקביל לבת שלי אחרי שירות צבאי וללא כל השכלה בתחום) מתגוררת בבית הוריה בצפון אחרי ש"ארזה" את עצמה מהמעונות של האוניברסיטה חזרה לבית ההורים.
זה שלל השבת האחרונה.
זה לא מחקר.
זה ידע אישי מצטבר.


ושוב- מדגישה
הנושא אינו הילדים הפרטיים שלי ,או האחיין שלי או החברים שלהם

אלא הגישה הכללית של תלמד- תצליח
ואיך זה לא בדיוק עומד במבחן המציאות לדור גילאי ה30 של היום.