חיים כמו עכברי מעבדה

[תוהה באפילה]

אחותו את מבינה

פסיכולוגיה והיסטוריה מראש תואר שקשה למצוא בוא עבודה זה עובדה
הרבה אין מה לעשות עם היסטוריה חוץ מללמד אל תעלבי זה איזה מקצוע הייטק שיפעיל מחשב או מכונה או יביא איזה פריצת דרך מדעית טכנולוגית ואו רפואית שתשנה את העולם
אז ילמד לתואר שני וימשיך להיות משכיל עם תואר נו איך אומריים שקשה לפרוט לכסף
גם ללמוד צריך לדעת מה ולעשות חישוב מה הסיכויים למצוא עבודה

והיום שכל בוגרת סמינר יכולה ללמד בצורה משעממת היסטוריה והיא למדה חינוך ועוד כמה דברים למה שית=נו עבודה למי שלמד רק פסיכולוגיה והיסטוריה
אגב מה הכישורים שלו כמורה ?
ואם יעשה הסבה יתבכיין שמלמדים ועובדים 80 שעות בחודש זה משרה של מורה

עורכי דין יש היום יותר מפקידות טובות שיודעות לנהל משרד ושולטות באקסל ובעוד כמה כישורים
למד בטכניון מדעי איזה מדעים
לעומת זאת זוגתו כן מצאה עבודה אני מוכן לחתום לך שהיא תצליח זה מקצוע נדרש ומתפתח
רק חבל שנשמע מדברייך שמי שלמד לא צריך לעבוד ואו לקרוע את התחת או שזה מילה רעה לקרוע את התחת

אני גמרתי ללמוד אני מצליח בחיים ועדיין קורע את התחת ולוקח סיכונים כספיים שיכולים לעלות לי בפיטורי 70 איש על כל המשתמע מכך
וכן יכול לשבת ולהתקשקש איתך כי 20 שנה קרעתי את התחת להגיע לאן שהגעתי
ונכון להיום היום שלי מתחיל ב 6 שאני כבר במשרד פותח ראשון כל יום
וסוגר אחרון קבוע ב 8 בלילה רק ש 8 זה רצוי 10 זה המצוי

וזה שאין לי ילדים קטנים
ודור האינסטנט שאני מעיז מידי פעם לשאול בחצי חיוך מריר מה כבר הטולך / הולכת הביתה התשובה כן יש גם חיים
כאילו שלי אין ואני זה הבוס

 

[אחותו של שקספיר]

ושוב ושוב--- אין טעם בדיון הזה

כי אתה יורד לרמת הדוגמה האישית שלך (חרוץ וכו...)
לרמת הדוגמה של ה...

אתה מביא הכללות על עובדים לא חרוצים, על כאלו שמצפים לשכר מנהלים בעבודה הראשונה
ואני מכירה עובדות אחרות (ושוב אלו דוגמאות בלבד)

וזה שאנשים (במיוחד צעירים) לא רוצים לעבוד מ06.00 בבוקר עד 20.00 או 22.00 בלילה- זה בעיניי נהדר ולא תקלה בחשיבה שלהם.
היכולת שלהם להגביל את המחויבות לעבודה לשעות- וזמן, זה בעיניי יתרון (הלוואי עליי היכולת הזו)

ברור שגם ללמוד חשוב לדעת מה לומדים
אבל נתתי עוד דוגמאות- החל מבן אחי (הנדסת מכונות) חברים(ארכיטקטורה ובינוי ערים, ראיית חשבון)
ואני לא רוצה לרדת לפרטים והדוגמאות שאתה מאד אוהב להתעמק בהן

אלא לעיקרון של לא בהכרח תלמד= תצליח

 

[תוהה באפילה]

הדוגמאות שלך

הם גם פרטיות ולא מעידות על הכלל

העיקרון עדיין עובד נהדר מי שלא לומד לעולם בגדול לא יצליח ויהיה עובד פשוט

בואי נסכם שאנחנו כמו שני פסי רכבת מקבילים ולעולם לא ניפגש
שנינו רואים את אותם דברים אבל מנקודת מבט אחרת

החשיבה שלהם לדעתי שגויה עובדים קשה והרבה שצעירים ובריאים ושאין כסף לבנות את החיים
ועובדים פחות שמתבגרים מתבססים ויש אפשרות ויכולת

להבנתי ולהשקפת עולמי שעובדים פחות ומבלים יותר מבזבזים יותר חוסכים פחות ומתקדמים לאט ובקושי
זה גם מניסיון חיים

לגבי עבודתך מה מונע ממך לעבוד פחות ?

 

[תוהה באפילה]

אני לא עושה סטטיסטיקה

אני קורא אותה בלישכה המרכזית לסטטיסטיקה

אם יש 10 אחוז אבטלה זה נתון אבסולוטי זה אומר בודקים את כל אילו שלא עובדים
נתון זה כולל אקדמאים ועובדים אחרים

נניח רק נניח ש9 אחוז מהמובטלים הם אקדמאים זה אומר ש 91 אחוז עובדים והשאר לא
זה שההקרובים שלך כרגע לא במעגל העבודה לא אומר שזה המצב בכל השוק

מה שכן פעם שהיה חוסר כל אחד התפנק ולמסיק לא הייתה ברירה אלה להתכופף ולשלם
היום העובד מתכופף ומקבל פחות אבל עובד ולא חסר עבודה
זה כוחו של שוק
אני מניח שאם ביום מן הימים בנך יעלה על דרך המלך ויפתח עסק הוא לא ישלם כפול כי הוא יזכר איך שילמו לו
הוא ישלם כמו שכוחות השוק מכתיבים ושקל אחד לא יותר

 

[אחותו של שקספיר]

אתה לא רציני?

אתה יודע איך מודדים את אחוזי האבטלה במשק?

לפי מה? ומה אמינות הדווח?

אז הנתונים נלקחים מ: לשכת התעסוקה , ביטוח לאומי

כלומר אותם 10% של לא מועסקים אלו הרשומים על פי חוק וזכאים להטבות, הבטחת הכנסה וכו.

לא דומה בכלל לשיעור התעסוקה האמיתי במשק - אגב לשני הכוונים- גם מי שעובד "שחור" ולא מצהיר הכנסות, וגם מי שאינו רשום אבל אינו עובד בפועל.

אבל שוב ושוב-

הנושא אינו אחוז התעסוקה

אלא המשוואה הבלתי ריאלית כיום של "תלמד , תקבל ציונים טובים, תתקבל לפקולטה איכותית במקצוע טוב--- וככה תצליח"

זה לא עובד ככה יותר.

(לדעתי והתרשמותי).

ואכן כן, העובד מתכופף- עובד חינם לעיתים, לא מקבל תוספות על ימי שבת חג ושעות נוספות, עובד שעות רבות ביממה והשכר מינימום.

 

[תוהה באפילה]

אני לא רציתי לדבר

על אילו שעובדים ולא מדווחים

אז יש גם מהסוג השני
לגבי השכר אני יכול להעיד על עצמי בלבד

משלם שעות נוספות כדת וכדין למי שצריך ובמחלקה שלו זה נחוץ סתם שעות אני מבקש הסבר
בשישי שבת לא עובדים אני לא חברת החשמל שצריכה להחזיק מערכות בהיכון

אפיקורס אמיתי אבל מאמין שסופ"ש מטעין מצברים לעובד ולמשפחה טוב לו טוב לי
משלם שכר מינימום אם אפשר
אף אובד לא נותן תמורה תפוקה גדולה יותר אם אשלם יותר
מצד שני חייב לשלם הבראה ומחלה ופיצויים ופנסיה וביטוח לאומי ומעמ ומס הכנסה ומתנה בחג
זה לא מעניין אותו מעניין אותו רק הכיס שלו ותמיד הם לא מרוצים זה עובדה
שלא לדבר על לקוחות שהשיקק חוזר ופתאום הם בקשיים ולא משלמים
70 עובדים אני מעסיק חוץ מהפקידה שלי לא קיבלתי מאף עובד אפילו מתנה פרח
כמו ש99 אחוז מהעובדים במדינה לא נותנים ולא נתנו לבוס כאילו שהוא לא בנדם ולא האיש שדואג לפרנס אותם 365 יום בשנה


אז כן לכל אחד חובות וזכויות
ולעובדים בישראל בלי עיין הרע יש זכויות בשפע
כולל הזכות לדבר בסמרטפון על חשבון העבודה ואין עובד אחד בישראל שלא עושה זאת ושמעירים
הם מתמרמרים מה קרה 5 דקות זה הגננת הבעל האימה
נסי לטעות במשכורת של חצופה כזו בשעה ותראי מה קורה
אז כן שאני יכול זה שכר מינימום לפעמים גם אותו הם לא שווים אבל אני יודע שיש משפחה משכנתא וחובות ואין לי לב לפטר
ואני אוכל את הצפרע עם או בלי האלמנט

אמרתי תלוי איזה משקפיים רוצים להרכיב שקמים בבוקר שחורות או ורודות

 

[shavririt]

מסכימה איתך כמעט בכל, תוהה, אבל..

שכר מינימום לאקדמאי?
ובכלל מי יכול להתקיים משכר מינימום? נכון שיש קבלנים שכך הם משלמים לעובדי ניקיון וקופאיות, וכדו'. זה לא מעליב אבל פשוט לא מאפשר קיום סביר.
לא דיברתי על כפליים, אבל בוודאי יותר.

 

[תוהה באפילה]

תראי אני לא רוצה להשמע חמדן

אבל

אם אני צריך נניח רו"ח או עו"ד
ועל כל מישרה קופצים 20

ומנגד לקוחות מתמקחים על המחיר והם לא מטומטמים ויודעים מה המצב בשוק
ולוחצים ומקמטים גם אותי
נוסיף שמעבר לשעת המינימום יש לי באמת עוד 1000 עלויות חוץ ממיסים מחשבים ודיו וחשמל ושכר דירה ונייר למדפסת
ורקפה וכיבודים ובלאי של ציוד אם תשאלי את העובד הוא יגיד לך שזה סטנדרט וזה מקובל
אז כן משלם שכר גם כמקובל זה דו צדדי
וכן אני לא עובד לשם שמים אני רוצה להרוויח גם

וכל מה שאני יכול לתת האחר יכול גם והלקוח מחשיב את המחיר ולא את האיכות הרבה פעמים
תחשבי מי היה וכמה לקח מפעיל הסלולאר שלך לפני שנה ואם עברת רק בגלל המחיר ואם נשארת המחיר ירד ב 90-70 אחוז
ושזה המצב גם הרווח נפגע גם כמות האנשים במרכז שרות ירדה גם המהנדסים נאלצו לקצץ זה לא שאני מקבל לשעה 1000 ונותן 25
נכון גם אני אז מה ציפית שאני אשלם יותר לעובד וממה אני אקזז את ההפרש רק מהרווח שלי הרי שאר העלויות ישארו כמו שהם

במקרה ואני חס וחלילה אמעד ועפשוט רגל העובדים הם הראשונים שירוצו לבית דין לעבודה לפשוט את העור שכבר לא יהיה לי
וישכחו ברגע את כל השנים היפות שהיו ובצדק
אגב ואם נניח עו"ד רו"ח זוטר שסיים ללמוד משלמים לו בשוק -30-25 שקל לשעה
למה את חושבת שאני אהיה שונה ?
בסוף גם קולגות יתלוננו שאני שובר את השוק ואהפוך למנודה ובשביל מה ?

 

[BrightEye]

ועוד כתבה מזוית ראייה אחרת לנושא

אולי ההסתכלות לא נכונה, ובעצם נדרשת ראייה יותר כוללת.
גדל כאן דור של חבר'ה שמבחינת הפסיכולוגיה ההורית רצו לתת לו את הכל. סגנון הורות מאפשר ופתוח, וכזה שמציג לילד את העולם באופן מאוד אישי- העולם פתוח ואתה יכול לעשות מה שתרצה.
הרי איך גידלו את ההורים שלנו? הרבה יותר בקשיחות.
לא היתה קריירה- היתה עבודה.
היום אנשים מחפשים הגשמה עצמית.
אז אולי איך שהפילוסופיה היום לגדל ילדים היא סוג של גול עצמי. אולי אם היה מדובר כאן בעתיד של כולם ולא של כל אחד באופן אישי, התמונה היתה מקבלת מימד אחר.
זה הקישור לכתבה בנושא
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4436611,00.html
שמשווה את הדור של היום לנוח מהמבול.
"דור ה-Y היקר, מה כבר קרה?
התגובות שכתבתם, ואנחנו קראנו בעניין ובעצב, עסוקות בדיוק כמו נח, בהישרדות אישית. מתוך אותה תפיסת עולם צרה, הן עסוקות גם בבכיינות ובחיפוש אשמים. התגובות הנבונות והאחראיות יותר עסוקות גם בניסיון להציע פתרון (כלכלי, כן, כלכלי) למצוקה. לצערנו, לא מצאנו בהן אפילו תגובה אחת ממשפחת התגובות של אברהם.

לנו נדמה ששאלת ההשתכרות והרווחה הכלכלית אינה השאלה הנכונה, ושכדאי לשאול מהם החיים הנכונים, ומה לעשות כדי לחיות אותם. אם תשאלו את השאלות האלו ותתנו להן להנחות אתכם, יכול להיות שעדיין יהיה לכם קשה והרבה פחות נוח, אבל אולי יהיה לכם יותר נכון. משבר כלכלי, כמו כל משבר, הוא גם הזדמנות נהדרת לארגן מחדש סדרי עדיפויות. וייתכן שכדאי להיבהל פחות ולהתאתגר יותר."

 

[אחותו של שקספיר]

אז קיבלתי "נכשל" בחינוך?

כנראה.

אני לא צוחקת.

יכול להיות שדור ההורים שלנו שכוון ומיקד יותר ל"מטרה" ופרנסה פרקטית, ופחות ל"מימוש" ומציאת העצמי---היה נכון יותר.

יכול להיות שמה שהיה נכון עבורם, בתקופתנו לא תופס יותר- בתנאים של סביבה משתנה, וגם שוק תעסוקה בהתאם (פעם לקבל קביעות הייתה פסגת השאיפות, היום בטחון תעסוקתי זוהי ססמה בלבד).


ולא אהבתי את הסיפא של " משבר כלכלי היא הזדמנות נהדרת לארגן סדרי עדיפויות..."וכדי להיבהל פחות ולהתאתגר יותר" אלו מילים שלא קונים איתם במכולת.

 

[BrightEye]

כן, אני חושבת שאולי הרעיון הוא תמים מדי

הרעיון של לחיות לפי "מה שטוב" "הגשמה עצמית" " קריירה", יכול להיות שלא נכון למצב השוק וליכולת השתכרות.
והיום, אלו שגדלו ככה רואים שהעולם הוא לא בדיוק כפי שסיפרו להם.
לגבי ארגון סדרי עדיפות, אני חשבתי על זה באופן שונה.
כשההורים שלנו עלו לארץ מתוך אידיאל וכדי לבנות אותה הם עזבו בצד את ההתפתחות האקדמאית (לפחות ההורים שלי ככה, בעוד שאחרים נשארו להשלים תואר...ואז עלו לארץ או היגרו) וחלקם חיו כאן ממש בתנאי מחסור למען האתגר והאידיאל.

 

[BrightEye]

(הכן הוא לשאלה בשורה 3 בגוף התשובה)

 

[קליספרה]

אמא של... לא מציעים כלום, בזה מדובר

על כל משרה מהתחום יש מליון קופצים.
כמובן שבינתיים הוא עושה דברים אחרים, אבל זאת לא עבודה מסודרת

 

[shavririt]

כמו תמיד האמת היא איפשהו באמצע

וכל אחד מביא את הגישה והנסיון שלו, וחושב שאולי כך אצל כולם.
הזדעזעתי מהסיפור של "תוהה באפילה" על החבר ובנו, זו באמת דוגמה קיצונית, אני לא מכירה כאלו.
הילדים שלי הצליחו למצוא עבודות של "משרת סטודנט" וזה כבר מביא איתו איזה נסיון, גם אם לא ממש במקצוע.
הבת שלי שעושה כעת תואר שני במדמ"ח (סיימה 1 +מתמטיקה) מעולם לא התקשתה במציאת עבודה.
גם לא לפני הלימודים כשעבדה כמה שנים ע"מ לחסוך לאוני', בזכות האנגלית המשובחת שלה, ובכלל החריצות.
אז בזמן הלימודים עבדה בתרגומים, סיכום עבודות, קיטלוג בספריה הלאומית, ועוד. מה שיש.
בת אחרת עובדת כבר שנים בחברת שילוּח לחו"ל (גם כן בזכות אנגלית משובחת) תוך כדי עשיית שני תוארים.
נכון שעכשיו עם הסיום היא רוצה לחפש עבודה במקצועה (מידענות), אבל היא לוקחת בחשבון את הקושי למצוא.
הבן עובד בין הלימודים (שוב- אנגלית), ואני רואה שכל חבריהם הסתדרו בעבודות שונות, ולאט לאט מתקדמים.
ואני מסכימה עם כך שצריך צניעות ולעבוד כמה שנים במקום שהוא לא פסגת המאוויים והשכר.

 

[תוהה באפילה]

שברירית

היום הם באים בדרישה של 15K ביטוח ננאלים מכשיר סלולרי פחות מאייפון 4 לא לא יספק אותם יש יותר חצופים
ורכב
עוד לא התיבשה הדיו של החטימה על הדיפלומה והדרישות בשמים
שאני אומר את זה מרוויח אצלי מנהל של 7-10 שנות נסיון יש כאלה שקמים והולכים שילכו

אני רק מקווה שבפעם הבאה שניפגש אני לא אכבל מהם חשבון במסעדה או בחנות מיכנס מידה 42

 

[shavririt]

תוהה באפילה, החוצפה היא לבקשך לעזור..

וכשאתה עושה הכל כדי לעזור אך בלי טביעת אצבע שלך, שלא יאשימו אותך בפרוטקציה-
אז הם מעזים לכעוס עליך, על הצעת השכר שלא מספיק גבוהה לטעמם, עוד לפני שהבן בכלל הוכיח עצמו בעבודה.
הרי יש מסלול התקדמות וותק וכו', וגם הבנתי ממך שהצעת לו תנאי שכר הוגנים בהחלט.
ביטוח מנהלים לאקדמאים מקובל היום ברוב מקומות העבודה, אבל כל השאר תלוי בתפקיד ואח"כ בוותק והנסיון.
הבת שלי ה"מחשביסטית" כשחיפשה עבודה ביקשה בהתחלה קצת יותר ממה שהוצע לה, אבל התפשרה,
כי המקום והצוות, הגמישות בשעות, האתגר בעבודה והיכולת להתקדם, מצאו חן בעיניה.

 

[תוהה באפילה]

לא אני לא מוצא בזה חוצפה

בשביל זה יש חברים במיון הראשון הוצאתי את עצי מהמשוואה שלא אהיה משוחד לטוב או לרע בשביל זה יש מנהלים בעסק

בחופש תמיד עושים סדר וכל מיני עבודות יזומות פשוטות וסזיפיות תמיד אני מבקש מהפקידה לתת את העבודה לילד של עוטבד
שיוטל לעשות אותה מבחינת גיל ושהיא או אני יודעים שקשה לו וזה יכול לעזור בבית
גם במחיר של למתוח את גיל הילד למעלה

בשביל זה אנחנו קיימים לנסות ולהטיב עם העובדים והחברים במידת האפשר

 

[אחותו של שקספיר]

אני לא מדברת על עבודות חלקיות/משרות סטודנט

או היכולת להתפרנס.

אלא על משוואה שהייתה לי ברורה כצעירה ואמא -שאם לומדים -מצליחים.
ולאחרונה אני לא בטוחה בה כל כך ,לאור הממצאים שאני נתקלת בהם
ואז...ראיתי את סדרת הכתבות בנושא.

להגיד "אין בעיה" זה בעיניי לטמון קצת את הראש בחול.

להגיד "אולי יש בעיה, בואו נבדוק" זוהי כבר התחלת הדרך להתמודדות איתה.

אני לא רואה את ממשלת ישראל שמה ביעדיה
(לא היום ולא בעבר) את היעד של שמירת הצעירים במדינה, של קידום השכלה ותגמול השכלה וכו.

זוהי התחושה שלי (לא מתבססת על נתונים סטטיסטיים) רק על תחושה, שלאחרונה מתעצמת במאמרים וכתבות טלוויזיה גם.

 

[נומלה]

כדי להגיד "יש בעיה"

צריך לאסוף נתוני אמת ולא "בן דוד של ההוא" ו"אחין של ההיא". הנתונים של הלמ"ס גם אם הם חסרים וודאי מגיעים ממדגם יותר טוב משלך. ממשלת ישראל תשים ביעדיה כאשר הסטטיסטיקה תראה שיש בעיה. בינתיים את מתארת "סטטיסטיקה מקומית".

 

[אחותו של שקספיר]

אין לי כלל ויכוח איתך

אני חושבת שהצפת סדרת הכתבות הזו באמצעי המדיה
אולי
תגרום למישהו לבדוק את הנתונים
ואם יבדקו אותם
יגיעו למידע רלוונטי סטיטסטי
ולא העסק של תוהה באפילה
או האחיין של גיסתי.
אלא מידע סטטיסטי בדוק ומאומת.
לכן כתבתי שיש לי "תחושה" ולא שיש לי "מידע".