טוב...

dig9

New member
אי אפשר לשנות את טבע האדם

טבע האדם הוא כלי, זה מה שיש לנו חוץ מהרוח, הנפש נשמה איך שתעדיף לקרוא לזה. אין טעם לנסות לשנות את טבע האדם, אפשר ללמוד לשלוט בו ולעבוד איתו יותר טוב. (המממ. מפנימה - אנחנו מתווכחים פה על ערכים) בכל אופן
התעכבות קלה על הגדרות, ''צמיחת יתר''היא מילים אחרות לגסיסה (כמו למשל פרי ש''מבשיל''יותר מידי, אפילו תאים סרטניים זה צמיחת יתר) ואתה יודע מה? תגדיר טוב ורע. איך הבנאדם נולד ואיך התרבות מחנכת אותו לדעתך.
 

amirjak

New member
טבע האדם לא ניתן לשינוי??

אני לא חושב כך.. אבל לפני שאנסה להסביר זאת, אבדוק שאנחנו מדברים על אותם מושגים. אז לפי דעתי טבע האדם הוא לדאוג לעצמו כל פעולה שאדם עושה בחייו הוא עושה בגלל אגואיזם. כמובן שלמראית עין קימיים דברים שאדם עושה כביכול לא בשביל עצמו אבל אם תחשבו על זה, בעקיפין הוא פעל לטובת עצמו. חוץ מזה האם אדם יעשה פעולה שתפגע בו ולא תתן לו שום תועלת, ואני חוזר שום תועלת?? אני אומר שלא.. אני מסכים איתך שעל אדם ללמוד לשלוט בטבע האגואיסטי שלו ולנסות כמה שיותר לשלב את האגואיזם עם עזרה לזולת באופן שאדם יפיק תועלת עצמית ע"י עזרה לזולת. שזו הדרך שבה התרבות מחנכת אותנו היא מנסה להסביר לנו שנפיק יותר תועלת אם נעזור לזולת (דבר שהוא די נכון אגב..) אבל בסופו של דבר הטבע האנושי הוא השולט, האדם חי בשביל לספק את עצמו.. את טוענת שאי אפשר לשנות את הטבע הזה, אני מתאר לעצמי שאת אומרת זאת מאחר ואת לא מכירה שום דבר לשנות את הטבע הזה. ובכן אני מכיר, והדרך הזאת היא דרך היהדות, התורה והאמונה, ואני לא מדבר על הדרך בה חיים החרדים שעיוותו הרבה מן התורה והתושב"ע (תורה שבעל פה). בכל המקרה הטבע השני עליו אני מדבר הוא שינוי כל מטרת החיים של האדם כך שהוא יחיה לא בשביל עצמו אלא בשביל האחר וכמובן בלי להזניח את עצמו. או במילים אחרות "ואהבת לרעך כמוך". ------------------------------------------------------------------ ונעבור להגדרת טוב ורע. עפ"י איך שהיהדות מגדירה טוב ורע. טוב = כל תכונה בה מתהדר הבורא. רע = שימוש מוגזם בתכונה של הבורא או תכונה שלא קיימת אצל הבורא, לדוג' אגואיזם או אגוצנטריות וכו'. ש : איך האדם נולד ואיך התרבות מחנכת אותו? ת : כשהאדם נולד כולו מלא באהבה עצמית עד גלי 13, תחשבי על תינוק שכל מה שמעניין אותו זה לאכול ולישון. ואח"כ על ילד שחושב שכל העולם מסתובב סביבו. אז אם לא נחנך את אותו ילד מתוך הבנה טבעית הוא יחשוב שטוב זה מה שמספק לו את כל המחסורים ורע זה מה שלא.. התרבות עברה תהליך של הבנה שערך אלפי שנים שבמהלכו היא הבינה שהדרך הטובה ביותר לשיגשוג היא דרך אהבת האחר. ע"י דאגה אמיתית לאחר חברה יכולה לשגשג. (למרות שהחברה של היום עוד לא הגיע לפיתוחה הסופי) (כמובן שניתן לומר שגם החברה עצמה דואגת לעצמה ולכן גם מנגנון זה אינו מספיק מושלם). ולכן החברה מתחילה להגיל את עצמה ע"י חוקים שנועדו לחנך את האדם ל"אהבת האחר" ולהעניש אנשים שלא מתנהגים כך. (וברור שהחברה בימינו לא מחנכת ל"אהבת האחר" אמיתית אלא לכל מיני מקומות באמצע).. ז"א טוב = דאגה לאחר רע = דאגה עצמית ולכן ניתן להגדיר גם את הבורא כטוב, כל דאגותיו הם לנו ואותנו כרעים מנעורינו - וכמובן שזה יכול להתשתנות, הכל תלוי בחברה ובבורא.
 

dig9

New member
אנחנו אומרים

אותו דבר, רק בהגדרות קצת שונות. אני מסכימה לגבי אגו ותועלת עצמית ועזרה לזולת, אני רק רואה אתם כולם כאפשרויות שכפופות לטבע האדם. אפשר להתעלות מעליו, אפשר להיכנע לו, אבל לא לשנות אותו. אני מסכימה שיש דרכים להתעלות על אותו טבע(מה שאתה קורא 'לשנות'), ואני מסכימה שהן חייבות להיות רוחניות. אני לא חושבת שהתרבות היא זו שמחנכת לאהבת האחר, אני חושבת שאם זה מגיע מחינוך חיצוני זה לא יכול להיות אמיתי. למידה מהסוג של טוב ורע חייבת לבוא מהחוויה והפרשנות האישית של כל אחד. אני יכולה עכשיו להסכים עם האמירה ''טבע האדם רע מנעוריו'', לא במשמעות הראשונית שלה (האדם הוא לא סתם ''רע'') אלא בכך שאדם צריך להתנער ממנו או להתעלות עליו כדי להיות ''טוב''. זה מזכיר הרבה תפיסות רוחניות אחרות חוץ מהיהדות, (בעצם כל הרעיון ברוחניות הוא להתעלות על הגשמיות, אז ברור שזה יתפוס בכולן), נזירות סגפנות, בכל דת רשמית או לא רשמית תמצא את זה.
 

Henryf

New member
משחק לא לוגי בהגדרות .

באופן פילוסופי אין בין המושגים, ולא יכול להיות, שום קשר. "טוב" הוא "ערך", משמע הרצון של אדם להגיע למטרות מסוימות, וזאת ללא הסבר לוגי כלל. . "חולשה" הינה פעולה טאקטית, חוסר אפשרות להשיג "ערך", ולכן "חולשה" נמדדת רק בערכים ראציונליים. מכיון שה"טוב" בלתי ראציונלי לחלוטין, וה"חולשה" ראציונלית לחלוטין, שני המושגים נמצאים במישורים שונים לחלוטין, ולא יכול להיות בינהם שום קשר.
 

dig9

New member
יכול להיות קשר בין שני מושגים

גם אם אין הקבלה בינהם. אני לא חושבת שבמקרה הספציפי הזה יש קשר בין טוב לחולשה אבל יכול להיות קשר של מה גורם למה, מה נובע ממה, א' מתפרש כ-ב' וכו'. ברגע שממירים אותם לאותם ערכים, אפשר לעשות הכול.
 

Henryf

New member
מצטער, לא ירדתי לסוף דעתך.

מה פרוש "ממירים" לערכים? איך אפשר להמיר "חולשה" לערכים? אני ממליץ, למען דיון פורה, שתתחילי בהבנת הנושא. יש להתחיל בהגדרת ה"ערך", כי "טוב" יש רק בבסיס ערכים מסוים, יש להבין את אי תלותו המוחלטת של ה"ערך" בהגיון. יש להבין את התהליך האנושי ההגיוני, כאשר תפקיד הלוגיקה להשיג את ערך" ללא שהיא מסוגלת לתת לה נימוק הגיוני. אם דברים אלו לא יהיו קודם ברורים מאד, חזקה עלינו שנמרח משפטים ללא מובן לוגי. (זה ההבדל בין פילוסופיה להתפלספות).
 

dig9

New member
הבנתי אותך

אני לא מתיימרת להבין בהגדרות של לוגיקה, אבל אני אשמח להתחיל. מה שלא ברור לי הוא איך נקבע אם משהו הוא ''ערך'' או לא. ומה תפקיד הלוגיקה במושגים שהם לא ''ערך''? ותן לי לנסח מחדש מה שאמרת כדי לראות אם הבנתי: המושגים אותם אי אפשר לתפוס בצורה לוגית, הם איזשהי אכסיומה, מרכיב בפני עצמו עם חוקים משלו, זה ''הערך''?
 

Henryf

New member
נתחיל מערך

מהוא "ערך"? "ערך" הוא רצון שעבורו מוכן האדם לשלם מחיר גבוה. "ערך עליון" הינו הערך בעל המחיר הגבוה ביותר. בואי וניקח מקרה של שני אנשים ערכיים: הראשון אומר: הערך העליון הינו מדינתי, עבורי "טוב למות בעד ארצנו". השני אומר: הערך העליון הינם חיי אדם, עבורי "לא טוב למות עבור כלום". מי מהם צודק? איך בכלל אפשר למדוד ערך של כל אחד, ולהשוות בינהם? ה"ערך" הינו הרצון הבלתי מוסבר של האדם. זה הרצון שלהגיון אין בו שום תפקיד, כי אין הגיון שיכול להסביר מדוע ערך א' טוב יותר מערך ב'. איך תצליחי להסביר לנאצי שלהרוג אדם יהודי זה רע? לפי ערכיו זה טוב מאד! אני בטוח דיגי, שיהיו לך הרבה מאד סייגים לקביעה זו, ובוודאי שתנסי להביא לי ראיות של ערכים שניתנים להשוואה לוגית, במובן "ערך א" טוב יותר או רע יותר מ"ערך ב". אני אשתדל להוכיח לך, שאת לא משווה ערכים, אלא משווה דרכים לוגיות להגיע לערכים לגמרי שונים. אם אצליח בזאת, ורק אז, אולי תשתכנעי שערכים אינם ניתנים לכימות, ערכים אינם ניתנים להשוואה אובייקטיבית, ולכן ערכים אינם כלל בתחום ההגיון האנושי. משמע: את כל ההוויה האנושית ניתן לחלק ל- 2: ערכים <--> הגיון וכל פעולה שאת עושה היא או הגיונית, או ערכית. אבל קודם, כדאי שנלבן האם באמת ערכים הם בלתי הגיוניים, ואשמח לשמוע ממך דוגמאות הפוכות כדי ללבנן.
 

dig9

New member
אוקי כמה דברים

הבנתי אם כן את ההנחה הבסיסית, השאלה שלי היא האם הלוגיקה מצטמצמת רק לחשיבה ההשוואתית הזאת, או הגיון או ערך, מישהו אחד חייב להיות צודק אך אין דרך למדוד.. אין מקום לגם וגם או להגיון שמכיל ערך (או להיפך)? וגם, לדוגמה רגש או כל פעילות אחרת שהיא לא לוגית, אם אפשר להסביר אותה הגיונית, היא לוגית? ולמה לבדוק את הערך במושגים לוגיים? זה רק מה שלוגיקה מנסה לעשות? כי אז על מה הויכוחים בין לוגיקנים?
 

Henryf

New member
הלוגיקה מצטמצמת רק לחשיבה ההשוואתית

לוגיקה פרושו הגיון. מבנה הגיוני הינו מבנה על מתמטי. אנו משערים הנחות ראשוניות (אכסיומות) ומנסים לבנות קשרים כלשהם בין הנחות ידועות והנחות בלתי ידועות, וכך אנו מנסים להוכיח דבר, שקודם לא ניתן היה להוכיחו. בעזאת ההנחה החדשה, אנו ממשיכים להרחיב את העבודה, וממשיכים להוכיח דברים חדשים, בעזרת דברים מוכחים, וכך הלאה. כמו שפעם בוודאי למדת גיאומטריה. האפשרות החשיבתית לנסות להוכיח דבר מתוך דבר, חייבת לקשר את שני הדברים הללו בצורה לוגית. במתמטיקה יש למשל פעולות חשבון, בלוגיקה יש פעולות אחרות, אך חייבים לבנות קשרים מקובלים וידועים. למשל: אם יש 2 מאורעות שונים, אני יכול לקשרם עם המילה "או". הגדרת המילה "או" תהייה: מאורע א' נכון, או מאורע ב' נכון, או 2 המאורעות נכונים. (יש כמובן תנאים מוקדמים, כמו שמאורע יכול להיות רק נכון או לנכון וכ', כרגע לא אכנס לזה). על סמך זאת אם אני אומר שאני גבוה או שחרחר, אנו מבינים בדיוק למה אנו מתכוונים, ויש לנו היכולת לקחת אדם, כל אדם, למדוד אצלו את התכונות הללו, ולהחליט אם המשפט הינו נכון או לא. נניח ואין לנו יכולת מדידה כזו, אזי למשפט כזה לא תהיה שום משמעות. למשל, רוח המת הינה גבוהה או שחרחרה - הינו משפט ללא משמעות לוגית, כיון שהתכונות בהם אני דן לא ניתנות למדידה אצל רוח מת. כל תורת ההגיון יכולה להשען רק על תכונות מדידות. אם קיימות תכונות לא מדידות, איך ניתן להשוות בינהם? איך ניתן לומר שתכונה א' חזקה יותר, טובה יותר, כהה יותר וכ' מתכונה ב'. למקרה של ה"ערכים". לפי איזה קני מידה אוכל להשוות את הערך של "המדינה" מול הערך של "חיי אדם"? אלה "תכונות" בלתי מדידות, ולכן אין דרך להשוותם, ולכן אין גם דרך לאמר שערך אחד טוב יותר, חזק יותר, נעלה יותר, רצוי יותר, מהערך האחר. איך תוכלי להוכיח לגרמני נאצי בהגיון שהערך "להרוג יהודי" הינו ערך רע? לפי כל טענה שתעלי, הוא יוכל לעלות טענה נגדית שערך זה הינו טוב. ולכן ה"ערכים" לא ניתנים להשוואה, משמע שאין שום קנה מידה אובייקטיבי שבו ניתן למדוד ערכים. מסקנה: הלוגיקנים מתעסקים רק בתורת ההגיון. הפילוסופים מתעסקים גם בערכים, אותם ערכים שהם מאמינים בהם כנעלים, אמונה סובייקטיבית, והם מנסים לחנך את הקהל לקבל את ערכיהם.
 

dig9

New member
אז בכל זאת מה הקשר

בין לוגיקה לפילוסופיה אם ככה? ממה שאמרת הלוגיקה מצטיירת לי כתחום עם ''שטח מת'' די גדול, כי היא לא מופשטת כמו מתמטיקה, אלא מתייחסת למושגים מוחשיים, ורק לאלה המדידים, ומוגבלת ע''י עצמה.. קיימים בה מושגים כמו אינסוף, או מינוס? (אם הבנתי נכון אז לא) אפשר למדוד ערכים במידת ההשפעה שלהם, במידת התועלת שלהם וכ', לא? (אבל אז יהיה אפשר להתווכח מה זה מועיל) ואיך הפילוסופיה מנמקת את הטיעונים שלה, מה נחשב למוחלט בפילוסופיה? (ההסברים שלך מרתקים אני מקווה שאני לא מתנפלת יותר מידי עם שאלות)
 

Henryf

New member
הלוגיקה והמוחלט

הלוגיקה מכיון שהלוגיקה מכילה בתוכה את כל הקשרים שניתן לבנות בעזרת ההגיון האנושי, הרי הלוגיקה מכילה את כל מה שניתן לכימות, השוואה והוכחה. המתמטיקה, הינה מקרה פרטי ומצומצם של תורת הלוגיקה. מושגים כמו האינסוף אמנם מפותחים במתמטיקה, אך רק מטעמים היסטוריים, ומושג האינסוף אינו מוגבל אך ורק למושגים מתמטיים. הבודהיסטים הנפאליים דנים במושג האינסוף ללא קשר למתמטיקה. המאמין שמאמין שגדולתו של האל "אינסופית" גם לא משתמש במתמטיקה. מוחלט מוחלט יתכן רק במבנה לוגי, כאשר יש לנו תנאים מוקדמים (אקסיומות) לגביהם אפשר להוכיח דברים מוחלטים. בתורת המספרים אני יכול להוכיח ש- 5 גדול מ- 4 בצורה מוחלטת. בתורת ההגיון אני יכול לאמר "אם לכל הבתים יש גג", ולי יש בית, הרי יש לי גג. וזה באופן מוחלט. לא ייתכן שביתי יהיה ללא גג, כי זה יסתור את האכסיומה הראשונית לפיה "לכל הבתים יש גג". אם ברצונך לדון על בתים ללא גג, וזה בהחלט אפשרי, אזי נא לבנות הגדרה ראשונית שונה למושג ה"בית". בהגיון הבנוי על ההנחה הראשונית של"כל הבתים יש גג", אין בתים חסרי גג, וזה מוחלט. בערכים אין שום דבר מוחלט. במלחמת העולם השנייה הערך העליון עבור היפני היה למות למען כבוד הקיסר. הערך העליון עבור הגרמני היה האדרת הגזע העליון, הגזע הנאצי. הערך העליון עבור הרוסים היה החופש הלאומי מכובש זר. הערך העליון עבור האמריקאים היה ערכי החופש האישי וזכויות האדם. האם יש כאן משהוא מוחלט? אבל, כשהעם האנגלי החליט מהם ערכיו העליונים, וזו החלטה סובייקטיבית, לא מוחלטת, ניתן לאמר שכדי להשיג ערך ייחסי זה, הדרך הטובה ביותר, הלוגית ביותר, הינה ע"י פלישה צבאית לנורמנדי. אנשי הצבא יכולים לאמר (תאורטית), שהדרך הטובה ביותר, המוחלטת, להשגת המטרה, הינה הפלישה. כלומר הלוגיקה וההגיון יכולים למצוא בדרכים מדעיות וכמותיות, דרך "מוחלטת", שנועדה להשגת מטרה מאד ייחסית, ערך בלתי ניתן להוכחה, בלתי ניתן לכימות הגיוני.
 

dig9

New member
אז אם חוזרים להתחלה

של הדיון, חולשה היא דרך לוגית לייצג ערך פילוסופי. כמו הפלישה לנורמנדי... לפי מה שאמרת זה לא בלתי אפשרי לחבר בין ערך ומושג לוגי, אם עושים את הקישור הנכון. מה שהבנתי הוא שהחשיבה הלוגית היא בעצם כלי בשביל לקדם רעיונות פילוסופיים, שהרי אפשר להניח כל הנחת בסיס שרוצים ומזה להשליך, אז האם אי אפשר לקחת ערך אחד כהנחת יסוד ולבנות תיאוריה (או איך שקוראים לזה במונחים מקצועיים), ואז ערך אחר כהנחת יסוד ולבנות ממנו תיאוריה, ואז להשוות ביניהם במונחים לוגיים?
 

Henryf

New member
דיגי, החולשה לא מייצגת ערך

החולשה לא מייצגת ערך. החולשה מייצגת את הסכוי להשיג את הערך. הפלישה לנורמנדי לא ייצגה את הערכים השונים של הלוחמים השונים. הפלישה יצגה את הדרך של אנשי המלחמה להשיג את הערכים שלהם. החשיבה הלוגית החא כלי לקידום ערכים. לאו דווקא רעיונות פילוסופיים. רעיונות פילוסופיים זה כולל את כל המחשבה האנושית, הערכים והלוגיקה. הערך הוא מעין האכסיומה, עליה את מדברת. כל התאוריות שתבני הינן דרכים לוגיים שונים להגיע לאותם ערכים ראשוניים, שהם עצמם אינם לוגיים. וכיון שהערכים עצמם אינם לוגיים, אין להם מכנה משותף המאפשר להשוות בינהם. איך תשווי את ערך ה"אדם העליון" הנאצי, לערך החופש האמריקאי?
 

dig9

New member
התכוונתי יותר

חולשה היא התנהגות (אפשר לקבוע לה פרמטרים), שבאה ישירות לידי ביטוי אם מקיימים את ערך הטוב. (לצורך העניין) ואם לוקחים את היחס הזה כהנחת בסיס, אפשר להמשיך איתו הלאה, לא? אם ערך ה'אדם העליון' = טוב, ונגזר ממנו ישירות פעולה לוגית של נאמר להרוג כל מי שלא בגזע הנכון, וערך ה'חופש' = טוב, ונגזר ממנו ישירות פעולה לוגית של לא יודעת מה כי אני לא יודעת מה זה אומר, אז יש לנו שתי פעולות לוגיות שאפשר לפי פרמטרים לבדוק מה יותר חזק, מה יותר מועיל, ממה מרוויחים יותר כסף וכו'. ואם יש הנחת יסוד עוד יותר בסיסית, למשל, שמדברים על 'טוב' רק כעל דברים שמתקדמים קדימה (זאת אומרת המטרה היא חיים ולא מוות,), שזה כולל את כולם, גם את הנאצים, שהתייחסו לחיים שלהם בשביל לקדם אותם, אז אפשר להשוות, לא?
 

Henryf

New member
מדידת ערכים במידת התועלת.

התועלת שבערך מי אמר שלערך יש תועלת? ערך זה רצון עליון שלי. ולי עצמי אין השפעה על רצוני. אני רוצה עכשיו לעוף. אני יודע שזה בלתי אפשרי, אני יודע שלא אוכל לבצע את זה, ואף על פי כן אני רוצה. ואם הרצון חזק מאד, כה חזק שעבורו אני מוכן לשלם מחיר גבוה, הרי ה"ערך" שלי הינו לעוף. ואני יודע שאין לזה סכוי, ואני לא בטוח אם יש לזה תועלת בכלל. תועלת הינו מושג המכוון להשגת רצון, אבל הרצון עצמו לא נימדד בתועלת. אם אני רוצה לעוף, אזי יש תועלת אם אלמד את העקרונות האוירונאטיים, ואנסה להמציא לעצמי מכונת עיפוף. תועלת הינו מושג לוגי, שאותו ניתן למדוד, ומטרתו להתקדם למטרה, לערך, והערך עצמו הינו רצוני, ואינו קשור לתועלת. למשל, הערך שלי הינו להיות "אדם הגון". למה? ככה! שנינו יודעים שאין בזה תועלת. לא אתעשר מכך, וכניראה ולא אשיג שום תועלת אחרת, ואף אל פי כן אנו מוכן לשלם מחיר גבוה מאד עבור הערך הזה. למה? ככה! כל אדם שמודד את ערכיו במושג התועלת, הרי מלכתחילה הוא לא מתכוון ל"ערך", אלא למכשיר ודרך טכנית לקידום רצון אחר שלו.
 

dig9

New member
אני משערת

שערכים אפשר להסביר רק בערכים נוספים. אבל זה לא נתפס לי, מה, ערך זה פשוט בלתי מושג בשום אופן? אז איפה הרלוונטיות שלו אם אי אפשר לדבר עליו? זה כאילו יש איזה נתק איפהשהו, כי ערך זה דבר קיים לחלוטין, כל האנושות פועלת על פיו בצורה זו או אחרת, ואי אפשר בשום פנים לדבר עליו! ובכל זאת (אני חוזרת לזה שוב כי לא הבנתי) הפילוסופים מדברים רק על ערכים, אז מה הם מנסים להשיג?
 

Henryf

New member
להסביר ערכים.

יש משפט יפה שאומר "על טעם וריח אין מה להתווכח", ולמעשה המצב הפוך. רק על טעם וריח אפשר להתווכח, כל השאר, הלוגיקה, ניתן (תאורתית) להוכיח. דיגי, הרי אין לנו וויכוח ש 5 + 2 הם 7, לא כן? אך אנו יכולים להתווכח על ריחות וטעמים אישיים עד סוף כל הזמנים. רציתי לאמר בזאת , שוויכוח אינו מוכיח שנושא הוויכוח הינו לוגי. בדרך כלל מתווכחים על נושאים שבערכים, ועל טעמים וריחות. אבל מכיון שרצונות של אדם אי אפשר בקלות לשנות, וויכוחים אלה הינם עקרים מבחינת תוצאותיהם (לא מבחינת העניין שבהם). תוכלי לשכנע מישהוא בוויכוח, רק אם יהיה לך טיעון לוגי מנצח, וזה רק במישור הלוגי. לא ניתן לשכנע במישור ערכי. אין דרך בעולם להסביר ליפני שזה רע למות למען כבוד הקיסר, למענו זה טוב. מסקנה: ערכים לא ניתן להסביר, לא ניתן לשכנע. על ערכים אפשר רק להלחם. ואלה תולדות כל המלחמות בהיסטוריה של כל העמים.
 

Henryf

New member
הפילוסופים והערכים.

כיון שלכל אדם ערכים שונים, ויחד עם זאת לקבוצות גדולות ישנם ערכים משותפים, נשאלת כמובן השאלה איך ניקבעים הערכים אצל האדם? זה לא פשוט. זה חינוך, והשפעה קבוצתית, ומחשבה אישית ופסיכולוגיה, ועוד ועוד ועוד. אנשי רוח גדולים משפיעים מכח אישיותם וכח מחשבתם על המונים, והם מצליחם לחנך קבוצות אנשים גדולות לערכים שאותם אנשי הרוח חושבים כחשובים. היטלר הצליח לשכנע את העם הנאצי בערך האדם העליון. מארקס הצליח לשכנע מליונים בערך השוויון החברתי. ראשי האומה האמריקאית הצליחו לשכנע את רוב העם האמריקאי בערך החופש האישי וזכויות הפרט. זה תפקידם של הפילוסופים ואנשי הרוח. להעמיד למבחן ובדיקה ערכים, שעד עתה לא היו חשובים, בראש דרגות החשיבות, ולנסות לשכנע קבוצות מסוימות שערכים אלה הם הם הערכים העליונים. השכנוע אינו לוגי, זוהי אינטראקציה בין מובילי דעת קהל וקבוצות המושפעות מהם. הפילוסוף האנגלי ראסל אמר פעם: אני מקווה שיגיע הרגע שבו אהיה בקונפליקט בין בגידה בחבר ובין בגידה במולדתי. ואז אוכל לבגוד במולדתי ולהוכיח לעצמי שערך החברות גדול מערך הלאומיות. דיגי, האם היית מוכנה לאמץ היום ערך כזה? וגם אל לא, נשאר הרבה מקום למחשבה לגבי הערכים המנחים את פעולתך, וחשיבות ערך החברות אצלך. מחשבה עמוקה בנושא, עלולה לאט לאט לשנות את מבנה האישיות שלך. זהו אחד התפקידים של אנשי הרוח.
 

dig9

New member
אם כבר הזכרת...

איך אתה מגדיר אישיות? תוצר? כלי? אחר..?
 
למעלה