יוקר המחיה בארץ
- פותח הנושא יעלעל
- פורסם בתאריך
אני בהחלט מתחברת לפאתוס הזה
מבחינתי "כל מה שעברנו כדי להקים את המדינה", בהחלט רלוונטי גם למי שנשאר כאן, עשה שרות צבאי, נלחם במלחמות, חווה חיות של "צבע אדום", וכו'.
להקים מדינה זה לא רק מה שההורים עשו, למרות שהעשייה שלהם היתה עצומה וגורלית לטובת המדינה שבדרך.
מבחינתי זה לגמרי כדי להשאיר את הארץ הזו בחיים ומפריע לי שאנשים עוזבים את העשיה הזו בגלל מחסור ב"פאתוס" או כמו שאומרים "קצת ציונות".
מבחינתי "כל מה שעברנו כדי להקים את המדינה", בהחלט רלוונטי גם למי שנשאר כאן, עשה שרות צבאי, נלחם במלחמות, חווה חיות של "צבע אדום", וכו'.
להקים מדינה זה לא רק מה שההורים עשו, למרות שהעשייה שלהם היתה עצומה וגורלית לטובת המדינה שבדרך.
מבחינתי זה לגמרי כדי להשאיר את הארץ הזו בחיים ומפריע לי שאנשים עוזבים את העשיה הזו בגלל מחסור ב"פאתוס" או כמו שאומרים "קצת ציונות".
אחותו של שקספיר
New member
מפאתוס ציוני לא קונים במכולת
במשפט מושאל.
הבעיה אינה קניה במכולת, לדעתי- כי האוכלוסיה אינה רעבה ללחם .
אבל כשזוג צעיר (או צעיר בלי זוג) לא מצליח לחשוב על רכישה של דירה לעוד עשרים שנה אפילו
ששכר דירה עולה משכורת יחיד בערך
שכמות אוכלוסית הטפילים (החל ממי שלא עובד, וכלה במי שלא משרת בצה"ל) עולה בהדרגה ל50% מכלל האוכלוסיה
הם לא רואים את האור בקצה המנהרה.
אני לא חושבת שזה האלמנט היחיד
אלא יש עוד (בטחוני, העדר אמון בפוליטיקה ועוד)
אבל הפאתוס הציוני מתגמד מול הצורך לחיות (ורצוי טוב)
אני מתקשה להתמודד ,באופן פרטי ואישי, עם ההרהורים של חלק מילדיי להגר מהארץ.
אבל אני מבינה את הצורך שלהם להתקיים בדרך שנראית להם ראויה.
מקווה שההרהור לא יהפוך ממחשבה למעשה (בשל אותם אלמנטים של הגירה שגם איריס הזכירה קודם)
אבל חוששת שזה עלול לקרות.
בניגוד לתפיסת עולמי
בניגוד לשאיפה הטבעית הראשונית שהצאצאים יהיו בסביבתי.
במשפט מושאל.
הבעיה אינה קניה במכולת, לדעתי- כי האוכלוסיה אינה רעבה ללחם .
אבל כשזוג צעיר (או צעיר בלי זוג) לא מצליח לחשוב על רכישה של דירה לעוד עשרים שנה אפילו
ששכר דירה עולה משכורת יחיד בערך
שכמות אוכלוסית הטפילים (החל ממי שלא עובד, וכלה במי שלא משרת בצה"ל) עולה בהדרגה ל50% מכלל האוכלוסיה
הם לא רואים את האור בקצה המנהרה.
אני לא חושבת שזה האלמנט היחיד
אלא יש עוד (בטחוני, העדר אמון בפוליטיקה ועוד)
אבל הפאתוס הציוני מתגמד מול הצורך לחיות (ורצוי טוב)
אני מתקשה להתמודד ,באופן פרטי ואישי, עם ההרהורים של חלק מילדיי להגר מהארץ.
אבל אני מבינה את הצורך שלהם להתקיים בדרך שנראית להם ראויה.
מקווה שההרהור לא יהפוך ממחשבה למעשה (בשל אותם אלמנטים של הגירה שגם איריס הזכירה קודם)
אבל חוששת שזה עלול לקרות.
בניגוד לתפיסת עולמי
בניגוד לשאיפה הטבעית הראשונית שהצאצאים יהיו בסביבתי.
זה מובן שקשיי היום יום יעמידו את האידיאלים
ב"מצב קשה"...
עדיין, אותו "פאתוס" או " ציונות" הם בעצם המשמעות והבסיס לסיבות שקיימת כאן הארץ הזו ליהודים, ואני חושבת שיש חשיבות לשמר את המקום הזה.
הבעיה כפי שכתבת היא אופי המקום ואיך הוא יראה בעוד 20 שנה.
אני מכירה אנשים שירדו/היגרו מכאן עוד לפני שהיה קושי להשיג כאן דירה וזה היה כי "יותר נחמד לגור ליד אנשים יותר מנומסים".
ועוד לפני שהיו כאן כל כך הרבה טפילים שלא תרמו כלום. אז זו היתה בושה לא לתרום, היום זה כבר חלק מהנורמה של חלקים מהציבור ואפילו גאווה גדולה.
ב"מצב קשה"...
עדיין, אותו "פאתוס" או " ציונות" הם בעצם המשמעות והבסיס לסיבות שקיימת כאן הארץ הזו ליהודים, ואני חושבת שיש חשיבות לשמר את המקום הזה.
הבעיה כפי שכתבת היא אופי המקום ואיך הוא יראה בעוד 20 שנה.
אני מכירה אנשים שירדו/היגרו מכאן עוד לפני שהיה קושי להשיג כאן דירה וזה היה כי "יותר נחמד לגור ליד אנשים יותר מנומסים".
ועוד לפני שהיו כאן כל כך הרבה טפילים שלא תרמו כלום. אז זו היתה בושה לא לתרום, היום זה כבר חלק מהנורמה של חלקים מהציבור ואפילו גאווה גדולה.
נראה לי שהדיון על חיים בחו"ל
לא שונה בהרבה מהדיון המעניין הקודם של ללכת אחרי חלומות.
לא משנה מה הסיבה אחרי הרצון חשוב לתת לילד לפרוס כנפיים ולעוף. כמובן שתוך הבהרה שבחו"ל הכסף לא מתגלגל ברחובות ואם לא הולך אנחנו כאן, תחזור הביתה.
הבן שלי היה בזוגיות ארוכה עם בחורה אמריקאית שהבהירה מתחילת הקשר שהיא לא תחיה כאן ובמשך שנים הוא דיבר על חיים בחו"ל. אני בוודאי לא חשבתי להיות זאת שתעמוד בדרכו. לדעתי הרעיון של גידול ילדים הוא לשחרר ולתת להם לעוף כשהם מוכנים - זה שלפעמים הם לא רוצים לשחרר זה כבר סיפור אחר
לא שונה בהרבה מהדיון המעניין הקודם של ללכת אחרי חלומות.
לא משנה מה הסיבה אחרי הרצון חשוב לתת לילד לפרוס כנפיים ולעוף. כמובן שתוך הבהרה שבחו"ל הכסף לא מתגלגל ברחובות ואם לא הולך אנחנו כאן, תחזור הביתה.
הבן שלי היה בזוגיות ארוכה עם בחורה אמריקאית שהבהירה מתחילת הקשר שהיא לא תחיה כאן ובמשך שנים הוא דיבר על חיים בחו"ל. אני בוודאי לא חשבתי להיות זאת שתעמוד בדרכו. לדעתי הרעיון של גידול ילדים הוא לשחרר ולתת להם לעוף כשהם מוכנים - זה שלפעמים הם לא רוצים לשחרר זה כבר סיפור אחר
iris mom of two
New member
כמי שגרה בחו"ל
זה לא שהכל זהב ונוצץ. להיות מהגר זה לא פשוט. עובדה שאני עדיין מבקרת בתפוז, ומתגעגעת לעברית ושיחה עם ישראלים. אני דוגמא להגירה מוצלחת, נשואה לאמריקאי, מבוססת כלכלית.
אבל... הילדים גדלו ללא סבא וסבתא. כן עם בני דודים, כי כל בני הדודים שלהם בארה"ב. הילדים אמריקאיים, הם ממש לא ישראלים, וצוחקים עלי על המבטא.
לא עזבתי כבחירה כלכלית, עזבתי מסבות שונות, אישיות, שלא קשורות כלל למצב בישראל. בין היתר, יש לי אזרחות אמריקאית מלידה, ורציתי להכיר את המשפחה האמריקאית.
יש סיבה למגורים בחו"ל, אבל צריך להגיע לזה עם עיניים פקוחות. קודם, החוקיות, לדעתי אין טעם להגר ללא מעמד חוקי, אחרת סתם נהיים שב"כים. אח"כ, להיות נטע זר זה לא לכולם. הרחוק מהמשפחה, זה גם גורם.
אחד הדברים שהכי קשים לי היום זה שיש לי אמא בת 80, והיא לבד בארץ. להביא אותה לפה זה לא אופציה. לבקר זה יקר, וקשה. היא באה לחגוג את ה80 אצלנו, ואנחנו נהיה שם בדצמבר, והבת שלי בארץ כרגע אז זה עוזר. אבל מה יהיה שנה הבאה? כשאבא גסס זה לא היה קל.
אז מה אומרים לזוג הצעיר? שואלים אותם את השאלות הקשות. סכ"ה זו החלטה שלהם.
זה לא שהכל זהב ונוצץ. להיות מהגר זה לא פשוט. עובדה שאני עדיין מבקרת בתפוז, ומתגעגעת לעברית ושיחה עם ישראלים. אני דוגמא להגירה מוצלחת, נשואה לאמריקאי, מבוססת כלכלית.
אבל... הילדים גדלו ללא סבא וסבתא. כן עם בני דודים, כי כל בני הדודים שלהם בארה"ב. הילדים אמריקאיים, הם ממש לא ישראלים, וצוחקים עלי על המבטא.
לא עזבתי כבחירה כלכלית, עזבתי מסבות שונות, אישיות, שלא קשורות כלל למצב בישראל. בין היתר, יש לי אזרחות אמריקאית מלידה, ורציתי להכיר את המשפחה האמריקאית.
יש סיבה למגורים בחו"ל, אבל צריך להגיע לזה עם עיניים פקוחות. קודם, החוקיות, לדעתי אין טעם להגר ללא מעמד חוקי, אחרת סתם נהיים שב"כים. אח"כ, להיות נטע זר זה לא לכולם. הרחוק מהמשפחה, זה גם גורם.
אחד הדברים שהכי קשים לי היום זה שיש לי אמא בת 80, והיא לבד בארץ. להביא אותה לפה זה לא אופציה. לבקר זה יקר, וקשה. היא באה לחגוג את ה80 אצלנו, ואנחנו נהיה שם בדצמבר, והבת שלי בארץ כרגע אז זה עוזר. אבל מה יהיה שנה הבאה? כשאבא גסס זה לא היה קל.
אז מה אומרים לזוג הצעיר? שואלים אותם את השאלות הקשות. סכ"ה זו החלטה שלהם.
iris mom of two
New member
כי היא לא בענש
היא לא רוצה. איפה שהיא נמצאת יש לה את החיים שלה, ההתנדבויות שלה, היא פעילה, יש לה חברים... פה אין לה כלום חוץ ממני. שלא נדבר על זה שבישראל היא עצמאית, ויש לה ביטוח רפואי. פה אני אצטרך לשלם על הכל ואין אופציה לביטוח רפואי.
היא לא רוצה. איפה שהיא נמצאת יש לה את החיים שלה, ההתנדבויות שלה, היא פעילה, יש לה חברים... פה אין לה כלום חוץ ממני. שלא נדבר על זה שבישראל היא עצמאית, ויש לה ביטוח רפואי. פה אני אצטרך לשלם על הכל ואין אופציה לביטוח רפואי.
מהניסיון החו"לי שלי
יש מקומות שונים (כן, מסתבר שחו"ל זה די גדול) עם יתרונות וחסרונות לעומת ישראל, אבל לא איזה גן עדן שמחכה למישהו. נגיד, בדרום איטליה מ-א-ו-ד זול, רק מה, לך תמצא עבודה. החיסרונות הבולטים של ישראל מבחינת יוקר מחיה לצעירים זה עלות המזון ותחבורה ציבורית לא מספיק טובה. דיור - דווקא לא, למרות שזה הדבר שמשום מה עליו הכי אוהבים לבכות. ישראל די רגילה בעניין הזה ביחס לאירופה.
לגבי "כל מה שעברנו", ובכן, נראה לי שלא את ולא אני עברנו את זה. לך אמנם יש 20 שנה "פור" עלי, אבל גם את וגם אני ואני נוטה להאמין שכל או כמעט כל מי שמשתתף בפורום נולד או הגיע למדינת ישראל כשזו כבר הייתה מן המוכן. אז אולי אל הדור שלכם זה יותר קרוב, כי דור ההורים שלכם לחם במלחמת העצמאות (אלה מביניהם שהיו פה), אבל אצלי הקמת המדינה זה כמו אצל הסבים שלי מלחמת העולם הראשונה (כל הזכויות שמורות לסבא שלי ז"ל) - משהו שהזקנים מספרים עליו. אני בכלל לא יכולה לדמיין את המציאות הזאת. מגורים בגרמניה גם גמלו אותי מ"אני חייבת לחיות רק במדינת ישראל, מקסימום בארה"ב כמו הדודים, כי שואה". אני אוהבת את ישראל כי היא הבית שלי, זו התרבות שגדלתי בה, זה האקלים אליו אני רגילה (אוהו כמה מרגישים את זה בגרמניה...), כאן המשפחה, כאן החברים. אבל זה לא מעל הכל ובכל מחיר. לגבי "מה אומרים" - מה שבטוח, אל תדברו בגלותית. אל הדור שלנו - זה כבר לא מדבר יותר.
יש מקומות שונים (כן, מסתבר שחו"ל זה די גדול) עם יתרונות וחסרונות לעומת ישראל, אבל לא איזה גן עדן שמחכה למישהו. נגיד, בדרום איטליה מ-א-ו-ד זול, רק מה, לך תמצא עבודה. החיסרונות הבולטים של ישראל מבחינת יוקר מחיה לצעירים זה עלות המזון ותחבורה ציבורית לא מספיק טובה. דיור - דווקא לא, למרות שזה הדבר שמשום מה עליו הכי אוהבים לבכות. ישראל די רגילה בעניין הזה ביחס לאירופה.
לגבי "כל מה שעברנו", ובכן, נראה לי שלא את ולא אני עברנו את זה. לך אמנם יש 20 שנה "פור" עלי, אבל גם את וגם אני ואני נוטה להאמין שכל או כמעט כל מי שמשתתף בפורום נולד או הגיע למדינת ישראל כשזו כבר הייתה מן המוכן. אז אולי אל הדור שלכם זה יותר קרוב, כי דור ההורים שלכם לחם במלחמת העצמאות (אלה מביניהם שהיו פה), אבל אצלי הקמת המדינה זה כמו אצל הסבים שלי מלחמת העולם הראשונה (כל הזכויות שמורות לסבא שלי ז"ל) - משהו שהזקנים מספרים עליו. אני בכלל לא יכולה לדמיין את המציאות הזאת. מגורים בגרמניה גם גמלו אותי מ"אני חייבת לחיות רק במדינת ישראל, מקסימום בארה"ב כמו הדודים, כי שואה". אני אוהבת את ישראל כי היא הבית שלי, זו התרבות שגדלתי בה, זה האקלים אליו אני רגילה (אוהו כמה מרגישים את זה בגרמניה...), כאן המשפחה, כאן החברים. אבל זה לא מעל הכל ובכל מחיר. לגבי "מה אומרים" - מה שבטוח, אל תדברו בגלותית. אל הדור שלנו - זה כבר לא מדבר יותר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.