אישי וכללי
כשכתבתי "כל מה שעברנו" לא התכוונתי אני אישית (גם לא אכלתי מרגרינה עם פרס....) אלא אנחנו כעם. כי אם החזקים והמבוססים יעזבו, מה שישאר כאן בארץ, להחזיק אותה, זאת אוכלוסיה חלשה ולי אישית, כחלק מעמישראל, זה מפריע. יש דברים שלדעתי נמצאים בדי.אן.איי שלנו וקשה לי להתעלם מהם. כך שכשאני כותבת מה שעברנו אני מתכוונת לכולם, לא לי אישית אם כי גם מה שעוברים מאז קום המדינה, המלחמות, הקסאמים, הפיגועים וכו' זה גם סוג של "מה שעברנו".
לא בדיוק יכולה להסביר למה אני מתכוונת אבל זה עצם הנוכחות כאן גם כ"יעל" אבל גם כמי ששייכת לעם הזה. הדוגמה הטובה שלי היא דרכון. יש הרבה אנשים שמוציאים דרכון זר. אני יודעת שזה עניין אישי של כל אחד ואחד אבל לי אישית קשה עם זה. אם הילדים שלי ירצו להוציא דרכון זר - יהיה לי קשה עם זה. האיש שלי יכול להוציא דרכון זר ואנחנו לא עושים את זה כי יש לנו דרכון ישראלי, אזרחות ישראלית ואנחנו ישראלים. לא כמשהו טוב או רע (הזכרתי לעצמי "ישראלים עילאיים מתנשאים" - אז לא ככה) אלא כעובדה. וקשה לי עם הרעיון של לעזוב הכל וללכת כי קשה כאן. גם כלכלית. וברור לי שבחו"ל לא הכל טוב ושלא קופצים עלינו אבל בהנחה שהבן שלי יסיים את לימודיו, וייסע להתמחות בחו"ל, ברור לי שתהיה לו הדילמה של לחזור או להשאר שם בתנאים הרבה יותר טובים, גם אם רחוק מאמא....
כשכתבתי "כל מה שעברנו" לא התכוונתי אני אישית (גם לא אכלתי מרגרינה עם פרס....) אלא אנחנו כעם. כי אם החזקים והמבוססים יעזבו, מה שישאר כאן בארץ, להחזיק אותה, זאת אוכלוסיה חלשה ולי אישית, כחלק מעמישראל, זה מפריע. יש דברים שלדעתי נמצאים בדי.אן.איי שלנו וקשה לי להתעלם מהם. כך שכשאני כותבת מה שעברנו אני מתכוונת לכולם, לא לי אישית אם כי גם מה שעוברים מאז קום המדינה, המלחמות, הקסאמים, הפיגועים וכו' זה גם סוג של "מה שעברנו".
לא בדיוק יכולה להסביר למה אני מתכוונת אבל זה עצם הנוכחות כאן גם כ"יעל" אבל גם כמי ששייכת לעם הזה. הדוגמה הטובה שלי היא דרכון. יש הרבה אנשים שמוציאים דרכון זר. אני יודעת שזה עניין אישי של כל אחד ואחד אבל לי אישית קשה עם זה. אם הילדים שלי ירצו להוציא דרכון זר - יהיה לי קשה עם זה. האיש שלי יכול להוציא דרכון זר ואנחנו לא עושים את זה כי יש לנו דרכון ישראלי, אזרחות ישראלית ואנחנו ישראלים. לא כמשהו טוב או רע (הזכרתי לעצמי "ישראלים עילאיים מתנשאים" - אז לא ככה) אלא כעובדה. וקשה לי עם הרעיון של לעזוב הכל וללכת כי קשה כאן. גם כלכלית. וברור לי שבחו"ל לא הכל טוב ושלא קופצים עלינו אבל בהנחה שהבן שלי יסיים את לימודיו, וייסע להתמחות בחו"ל, ברור לי שתהיה לו הדילמה של לחזור או להשאר שם בתנאים הרבה יותר טובים, גם אם רחוק מאמא....