יוקר המחיה בארץ

[יעלעל]

יוקר המחיה בארץ

סדרת כתבות שעוסקת ביוקר המחיה בארץ ובקלות היחסית (הכלכלית ואולי לא רק כלכלית) של מגורים בחו"ל.
המחשבה לעבור לגור בחו"ל בוודאי חלפה במוחם של ילדינו, אצל חלקם היא לא רק חלפה אלא גם נשארה.
האם לדעתכם יש סיבה למגורים בחו"ל? האם יוקר המחיה זאת סיבה מספיק טובה לגור בארץ אחרת, שהיא לא המדינה שלנו? האם אחרי כל מה שעברנו בשביל להקים את המדינה הזאת, יוקר מחיה הוא שיקול בכלל? מה אומרים לזוג הצעיר (או לבוגר טרם זוגיות) שאומר 'אני נוסע ללמוד/לעבוד/לגור בחו"ל כי אין לי כסף (וכוח) לחיות בארץ' ?
מעניין לשמוע את דעתכם.

 

[נומלה]

אחרי כל מה שעברנו כדי להקים את המדינה

(אפשר לחשוב שאכלת חצילים ומרגרינה עם פרס בשנת 1938). אני לא עברתי כלום כדי להקים את המדינה. ההורים שלי היו הדור הזה. הם חלו בקדחת, רעבו, ונהרגו כדי להקים את המדינה. אם בכלל הם חשבו עלי כאשר עשו את זה (לא חושבת. אני חושבת שהם עשו את זה עבור עצמם), זה כדי שלי תהיה אפשרות הבחירה. אבל בלי קשר לפאתוס הלא רלונטי הזה, יש כמה דברים שכדאי לזכור. יש המון סיבות לגור בארצות אחרות ששקלתי, ואפילו בגלל חלק מהן עברתי לגור בארצות אחרות לפרק זמן לא קצר. יוקר המחיה איננו אחד מהם. זה לא שאנחנו מדינת עולם שלישי ואנשים רעבים ללחם ומי שלא גומר את החודש כאן, אני בספק אם יגמור את החודש במקום אחר.

 

[בואו עננים]

המון סיבות יש שלא לחיות בארץ

לא יודעת אם יוקר המחיה -הוא בראש הרשימה
לדעתי הבטחון-או יותר נכון אי הבטחון, עומד במקום הראשון, והשירות הצבאי כמובן יחד איתו
ובמקום השני- אבל צמוד מאד, הוא הפחד, שאין לנו עתיד בארץ הזו- דמוגרפית.... החרדים מתרבים בקצב, המוסלמים (הדתיים והפנטים) גם כן- ואנחנו החילונים השפויים, נשאר במיעוט- לא היום, אולי לא בדור הבא, אבל זה יקרה , לצערי..

בנוגע לכלכלה,ויוקר המחיה, לא חושבת שאנחנו במקום גרוע כל כך לדעתי זה לא שיקול ,יחידי לעזוב את הארץ...

 

[אחותו של שקספיר]

על פי סטסטיקה

(ראיתי אמש בטלוויזיה)
מעל 70% מאוכלוסיה הגדירו את הנושא הכלכלי כמקום ראשון (ולא הבטחוני ולא הצבאי....)
אגב- להפתעתי הרבה.

ילדיי, חלקם, שוקלים הגירה
זה מאד לא קל לי כהורה ,ריגשית, וערכית
ויחד עם זאת בהעדר מענה כלכלי אחר (בעיקר נושא דיור, פחות מחיה יומיומית,עבודה וכו) אני מוצאת את עצמי חסרת תשובה.

 

[נומלה]

אני חושבת שיש הבדל

בין מי שמדבר ומי שבסופו של דבר יהגר. מי שממש קשה לו פה מבחינה כלכלית אולי מדבר אבל לא יהגר. בשביל להגר ולשפר את רמת החיים צריך מקצוע ביד, כלומר לפחות מעמד בינוני. מי שמגיע לארה"ב בלי מקצוע וחושב ששם הכסף נוזל ברחובות, מגלה מהר מאוד שהרבה דברים שנלקחו כמובנים מעליהם כאן, צריך לשלם בשבילם (חינוך נורמאלי, ביטוח בריאות מינימאלי, דמי אבטלה, אבטחת הכנסה ועוד). זה רק כמענה ל- 70% מהאוכלוסיה.

 

[נועה לביא]

חינוך נורמאלי? פה?

את מה שאפשר לקבל בארה"ב בבית ספר ציבורי לגמרי (נכון, יש פערים גדולים וזה מאוד משתנה) בבית ספר פרטי הכי יקר בישראל לא תראי.

 

[נומלה]

מילכוד 22

בית הספר ציבורי בארה"ב ממומן על ידי מס רכוש שנתי. אם את בסביבה עשירה (כלומר יש לך כסף) תקבלי בית ספר טוב. אם את בסביבה לא משהו (כלומר אין לך כסף) תקבלי בית ספר גרוע. כשהמיסוי הוא ברמת "אזור בית הספר" העשירים מממנים את בית הספר שלהם.

 

[נועה לביא]

ועדיין הם משלמים הרבה פחות יחסית ממה שמשלמים

בישראל על החינוך הציבורי ההו כה איכותי. אבל כן, ללא ספק, מי שרוצה להגר לארה"ב, ולא יכול מראש להגר ישר למעמד בינוני-גבוה, כנראה בונה על המזל (וזה קורה, בת דודה של אמא שלי ובעלה הגיעו די חסרי כל לארה"ב והיום הם עשירים, אבל להם הלך קלף ולהרבה אחרים לא).

 

[נומלה]

עובדתית לא נכון

לא שאני מתה על החינוך בישראל, אבל אנחנו משלמים פה הרבה פחות אם נעשה חשבון אמיתי ממה ששילמנו שם. (נכון ששם אפשרויות הבחירה שלנו היו יותר רבות)

 

[נועה לביא]

עובדתית שם משלמים הרבה פחות מיסים

את אומרת ששם חלק הרבה יותר גדול ממה שמשלמים בפועל הולך לחינוך מאשר כאן? אני לא בטוחה בכלל בכלל (תקציב החינוך שני בגודלו רק לתקציב הביטחון), אבל גם אם כן - אני קונה. התמורה שמקבלים היא כ"כ לאין שיעור גדולה יותר ממש שמקבלים פה (בעיקר בזבוז). היתרון היחידי מבחינתי שיש לארה"ב על ישראל זה החינוך, וזה יתרון משמעותי.

 

[נומלה]

זה לא מה שאמרתי

בתי הספר ממומנים ממס רכוש עירוני ומכסף שניתן על ידי הסטיט. באזורים יותר עשירים מס הרכוש יותר גבוה ומחירי הבתים יותר גבוהים. וגם אפשר למממו בתי ספר נפלאים (כמו שהיה לנו). אבל העשירים מממנים את בתי הספר של עצמם. הכסף הזה לא זולג לחסרי האמצעים. ככה שאם הגעת מהארץ (או מכל ארץ אחרת) להיות מעמד נמוך בארה"ב, תגלי שגם בית הספר של ילדייך גרוע להפליא. כדי לקבל חינוך יותר טוב, תצטרכי לקנות (או לשכור) בית באזור יותר עשיר, זה יעלה יותר כסף, חד גדיא חד גדיא. לחליפין תצטרכי לתת חינוך חיצוני לבית הספר (כמו שעושים מהגרים רבים מאסיה) אבל זה דברים שחלק נכבד מ-70% האחוזים למדברים על יוקר המחיה פה, לא יעשו פה - כי פה "מגיע להם".

 

[נועה לביא]

לא עשיתי את החישוב בעצמי אז לא אתווכח

אבל כאלה שכן עשו טוענים שכל החבילה (הבית הגדול, בית הספר המעולה) יוצא זול יותר מאותה החבילה בארץ (ספציפית ירושלים). בישראל את גם משלמת מיסים על חינוך. לא כמס רכוש, בסדר, אבל משלמת. לא חושבת שבסה"כ זה יוצא פחות תשלום על החינוך, ובטח שהתמורה טובה פחות. לגבי ה"בית באזור עשיר", נראה לי שזה מה שמרבית המהגרים (לפחות עם משפחות, לא כאלה על ויזת סטודנט) עושים, והיו עושים גם בלי שיטת תקצוב החינוך שאת מדברת עליה.

 

[iris mom of two]

אולי, אבל יש עוד מחירים

מרבית המהגרים גרים בתנאים שאת ממש לא מכירה ושולחים את הילדים לבית ספר שאת לא רוצה לראות. לימדתי בבית ספר כזה, ברחתי משם מתישהו, כי ראיתי שלשנות אני לא אשנה כלום, והיה ממש לא נעים שם.

מי שמהגר עם כסף, כן, שולח לבית ספר כמו זה שאני שולחת אליו את הבן, וזה שהבת סיימה בו י"ב. לא יכולה להשוות לישראל. אבל רק לדוגמא, כשרק הגעתי למצוא עבודה במשכורת דומה למקומיים היה בלתי אפשרי כי לא היה לי נסיון או חינוך מקומי, והתייחסו אלי כאזרחית סוג ב'. לא הרגשה נעימה. ויש לי אזרחות, ואני יודעת את השפה.

בנוסף, יש עלויות אחרות להגירה.

 

[נועה לביא]

אין ספק.

התייחסתי רק לנקודה של החינוך הציבורי (במקרה שאת שייכת לציבור הנכון...).

 

[רזאי]

אנחנו בארה"ב, שכונה מצוינת, בתי ספר נחשבים,

והייתי יותר מרוצה מבתי הספר בארץ. בתי ספר חילוניים ממלכתיים רגילים, אבל במקום מצוין.

 

[נועה לביא]

אי אפשר?...

 

[רזאי]

?

 

[נועה לביא]

צ"ל "איך"

 

[BrightEye]

בדיוק זה- הנושא הערכי ו"עגל הזהב"

כאילו כל מה שחשוב זה באמת רק שיהיה קל בחיים.
להשארת הארץ הזו בחיים, להמשך קיומה, צריך להסתכל מעבר לנוחות מיידית.
מצד שני, מאחר ויש כל כך הרבה ש"זורקים" את הערך הזה, שאומרים "שמישהו אחר ישמור על מה שיש לנו כאן", אז אפשר להבין שיש כאלה שלא בא להם למשוך בעול הזה.

 

[נועה לביא]

מסתבר שהדתיים המוסלמים יותר אחראיים מהיהודים

קיצוצי 2003 השפיעו עליהם הרבה יותר דראסטית וקצב הילודה שלהם מתרסק. אצל החרדים גם חלה ירידה, אך הרבה פחות תלולה. זו מבחינתי לא סיבה לעזוב - אני לא אכנע ללא קרב, ומדינת ישראל מבחינה אזרחית וציבורית הולכת לכיוון יותר ויותר ליברלי (ובגלל זה ובהתאם אנחנו רואים גם ריאקציונרים). מבחינת ביטחון - מעדיפה מדי יום ביומו הסלמות בטחוניות שכוללות ירי רקטות ונגמרות תוך כמה ימים (טפו טפו, לא היו כאלה מאז עמוד ענן) מאת החורף הגרמני הסיוווטטטטט.