ושוב, לא סיפקת שום עיקרון
מלבד נאום מאוד יפה. אני בהחלט חייב לציין, אתה כותב בצורה בהחלט יפה. זה מפצה לא רע על עצם העובדה שאין לך למען האמת מה להגיד בכלל. בכל מקרה - שוב. אדם ש"מחוייב למוסר ה'" - מדוע הוא מחוייב? כי הוא *בחר* להיות מחוייב. בדיוק כמו האדם החילוני ש*בוחר* להיות מחוייב לאותו מוסר שלו עצמו. זה הכל. לאדם הדתי היו כמה אפשרויות, בדיוק כמו לחילוני. הוא יכול להיות לא מוסרי לחלוטין, הוא יכול להמציא לעצמו מוסר משלו, הוא יכול לבחור מוסר מאלה הקיימים כבר (ולא רק יהדות. גם לבודהיזם, לאיסלאם, לכל דת אחרת - יש ערכי מוסר משלה). אז אותו דתי, מסיבות שקשורות בעיקר בחינוך ובמשפחה - בוחר במוסר היהודי. ובסה"כ, אם הוא היה נולד למשפחה מוסלמית, סביר להניח ביותר שהיה בוחר במוסר המוסלמי למשל, כי מה שקובע ברוב המקרים האלה - זה פשוט החינוך. זה בעצם היופי של החילוניות - החופש לקבוע לעצמך. אתה לא מקובע בתוך מסגרת ששוטפת לך את הראש לבחור בX או בY. אתה יכול לבחור בהם לבד, אם בא לך, או שלא לבחור בהם. בכל מקרה, הרעיון של "אני חושב שזה מגוחך שאנשים יוצרים מוסר שלא מחויב לכלום. על מי אתה עובד? אם באת לעולם הזה כדי לחיות עד שתמות בשביל לחיות עד שתמות, אז תחיה כמו שטוב לך וכמו שבא לך, עם דגש על "לך". (לא אתה ספציפית, אלא כל אדם שחושב כך.)". זה בהחלט רעיון נכון מאוד, אני מסכים. בהחלט ניתן להסיק דבר כזה מהחילוניות - אם אין מטרה לעולם, אז למה שלא פשוט נהנה מהחיים שלנו? והאמת - שאני דווקא מאוד מסכים ומזדהה עם הרעיון הזה. אבל שים לב. בין הרעיון הזה לבין חוסר מוסריות - אין פשוט שום כלום. הסיבות לכך מתחלקות למעשה ל2 חלקים: 1. הגשמה עצמית: אנשים קובעים לעצמם מוסר, על פי חינוך, אידיאלוגיה, חברה, סביבה, וכד' - ומרגישים הרבה יותר טוב כשהם שומרים על ערכי המוסר שהם קבעו להם. הרבה פעמים ראיתי לדוגמא צמחונים שראו את עצמם כ"נעלים יותר" מאשר אלה שאוכלים בשר, כי הם "שומרים על עקרונות יותר נעלים והם יותר קפדניים". זכותם המלאה, אני לא אומר שלא. הרעיון הוא - שים לב כיצד האדם מגשים את עצמו, ו*נהנה*, כן, כן, *נהנה* מהמוסריות שלו. אני חושב שיש דבר זהה לזה בחברה הדתית. רוב הדתיים הרי לא "סובלים" מהתפילות ומהטקסים הדתיים, לא? אתם אוהבים את זה - ונהנים מזה. אני מניח שלפעמים זה קצת כורח, לפעמים זה קצת לחוץ ולא מתאים - אבל בסופו של דבר - אתם אוהבים את זה ואוהבים את הדת, וכמובן *נהנים* מזה. לפחות עד כמה שהבנתי. תקן אותי אם אני טועה. שים לב - איך אפשר *להנות* מהחיים - כשאתה שומר על המוסר שקבעת לעצמך! ויותר מזה. אדם צמחוני לדוגמא - אם תכריח אותו לאכול בשר - פשוט ישנא את עצמו ויסבול נפשית (למרות העובדה שחלק מהצמחונים דווקא אהבו מאוד בשר בשעתם). שים לב איך המוסר הופך למשהו כ"כ רגשי ובסיסי - שהוא פשוט חלק ממך ווויתור עליו אפילו גורם לסבל. 2. אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך: האדם יצור נבון למדיי והשכיל להבין שהוא חלש מאוד לבד בטבע. לכן הוא נאלץ לחיות אך ורק בחברות אנושיות. ישנם הרבה סוגי חברות אנושיות, אבל רובן המוחלט מסתכם בדבר אחד בסיסי - חוקים. ולמה? כי בני האדם הבינו שאם הם לא ישלטו על עצמם ויגנבו כשירצו, או ירצחו כשירצו, או יאנסו כשירצו - זה פשוט יחזור אליהם כבומרנג, וגם מהם יגנבו וגם אותם עלולים לרצוח, וגם אותם עלולים לתקוף מינית - ואו אז - הם *יסבלו* ו*לא יהנו מהחיים*. היגיון פשוט למדיי. לכן בני האדם הסכימו לוותר על החופש שלהם ולוותר על לעשות מה שהם רוצים על חשבון אחרים - הם התאגדו ומסרו את החופש שלהם לידי המדינה, שבתמורה הקימה להם מוסד (המשטרה) שנועד לוודא שאחרים לא ינצלו את אותו מצב ויפגעו באחרים. בסה"כ - אם תשים לב - זה יותר אינסטינקטיבי מאשר באמת מודע. פשוט הבט בטבע וראה - בטבע יש הרבה חברות ולהקות (זאבים, כבשים, סוסים, אריות וכד' - חיים בלהקות ובעדרים) שבהן יש חוקים ברורים ביותר. האם הזאבים לדוגמא, חשבו על כל הנימוקים שאמרתי? ברור שלא. אז זה מקור מאוד הגיוני לאדם חילוני למוסר (ואם תשים לב - אכן כך - רוב רובו של המוסר החילוני מסתכם ב"אל תפריע לי ואני לא אפריע לך"). האדם יצור דיי הגיוני, ומבין שעדיף לו לשמור על עצמו בעזרת מערכת של חוקים - וכמו כן, בהחלט עדיף לו לשמור על אותם חוקים, כי פגיעה בכל חוק מהווה ערעור של אותם חוקים (ושים לב גם - במקומות בהם יש בד"כ הרבה עבירות על החוק - האנארכיה גדלה, רוב האנשים נפגעים מזה, והעבירות הולכות וגוברות כבמעגל קסמים עד להתערבות חיצונית).
