יש לכם שאלות ליהודים-משיחיים?

תלוי.

אם אתה הופך מיהודי לנוצרי אתה ממיר את דתך. אם אתה הופך מחילוני לחב"דניק אתה נשאר בן אותה דת, לפחות מבחינת הרבנים. לא המרת את דתך, רק התחזקת.
 
ושכחתי לציין

שמנקודת מבט חילונית באמת ההבדל קוסמטי. גם ליטואק כמו הרב שך עלול להסכים כאן עם החילונים.
 

sailor

New member
אני לא רואה את זה כך

אם אתה הופך לחבדניק אתה נעשה חלק מכת משיחית אחת ואם אתה הופך ליהודי משיחי אתה נעשה חלק מכת משיחית אחרת. שתיהן די רחוקות מיסודות הדתות עליהן הן מתבססות לכאורה.
 
ההבדל:

החב"דניק מוכר על ידי שאר היהודים כיהודי. הוא יכול להצטרף למנין, ברית המבוצעת על ידי מוהל חב"דניק מוכרת גם על ידי ליטואקים, הוא לא יצא החוצה מבית הכנסת בברכת המינים, וגיור על ידי רב חב"דניק הוא גיור תקף לכל דבר.
 
החוק ניסח את זה בצורה נאה

יהודי הוא מי שאמו יהודיה או התגייר ואינו בן לדת אחרת.
 

bolem24

New member
זה החוק של מדינת ישראל, לא הלכה

זה סעיף של חוק השבות,אם אני לא טועה, שבא להגן על התבוללות בישראל, שלא יגיעו לארץ אנשים עם אמונות זרות... מה שמענין הוא שאם אדם שאמו אינה יהודיה עולה לארץ, אין לו שום בעיה עם זה, והיהודים משיחיים אמצו את הפלונטר הזה בחדווה... אגב, ההלכה עדיין רואה ביהודים "אחרים" כיהודים, בתלמוד הם עדיין מתייחסים אליהם כיהודים, אמנם סוטים, אבל עדיין יהודים. כי בסך הכל, לאורך רוב השנים, היהדות התייחסה אל עצמה בתור לאום ולאוו דווקא דת, לכן טבעי שקמה התנועה הציונית ששמה דגש יותר הלאומיות מאשר על הדת.
 
שאלת מה ההבדל

והסברתי את ההבדל חוקית. בית המשפט בישראל קבע, בגלל הסעיף הזה, שהאח דניאל אינו יהודי לפי חוק השבות, שיהודים משיחיים אינם יהודים (עיין פסיקת לי ברספורד) ההלכה מתייחסת למומרים כיהודים שחטאו, הם אינם זקוקים לגיור אם יחזרו בתשובה והם אינם גויים. יחד עם זאת חלק מזכויותיהם הציבוריות והמשפחתיות נשללות. אלישע בן אבויה בודאי שלא היה מומר.
 

sailor

New member
החוק הוא פשרה בין מפאי והמפלגות הדתיות

הוא גם מקנה זכות אזרחות אוטומטית גם למי שסבו היה יהודי. סעיף זה נלקח מחוקי נירנברג כל שמי שנפגע מהנאצים בגלל "דמו היהודי" יהיה זכאי להכרה גם בארץ.
 

sailor

New member
לא נכון, בעקבות בג"ץ שליט

שביקש בבג"ץ שילדיו, בנים לאשה שהכריזה על עצמה חסרת דת והזוג מתכון לחנכם בארץ כיהודים ירשמו כבני לאוןם יהודי וחסרי דת. בג"ץ אישר את הבקשה ובעקבות זה שונה החוק. רופאייזן נדחה בבג"ץ לכן לא נוצרה בעיה בחוק.
 
עשית קצת בלגאן

במקרה של שליט הוא נשא אישה שאינה יהודיה ולא התגירה ודרש שילדיו ירשמו כיהודים. בג"ץ שליט היה אחת הסיבות להגדרת "מיהו יהודי" בחוק השבות, לפני שליט לא היתה הגדרה ברורה בחוק. בחוק השבות מעולם לא היתה המילה "כהלכה" למרות לחצי המפלגות הדתיות. בג"ץ רופאייזן הוא ששינה את חוק השבות והוספה להגדרה "או אינו בן דת אחרת". http://he.wikipedia.org/wiki/חוק_השבות#.D7.9E.D7.99.D7.94.D7.95_.D7.99.D7.94.D7.95.D7.93.D7.99 מיהו יהודי (ההדגשה במקור, היא אינה שלי) ערך מורחב – מיהו יהודי מושג מרכזי בחוק זה הוא המושג "יהודי", וסביב משמעותו התעוררה מחלוקת קשה. בגרסתו המקורית של החוק הופיע המושג "יהודי" ללא הגדרה, כלומר משמעותו המדויקת הושארה לפרשנותו של בית המשפט. בעקבות פסיקות בג"ץ בפרשת "דוד אוסוואלד רופאייזן (האח דניאל)" 1962, ובפרשת "שליט" 1969, תוקן החוק בשנת 1970, ונוספה לו ההגדרה: "יהודי - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". ההגדרה הותירה את המחלוקת בעינה, משום שעיקר המחלוקת נסוב סביב השאלה למי נתונה סמכות הגיור. המפלגות הדתיות דרשו שההגדרה תזכה לפרשנות מצמצמת לפיה סמכות הגיור נתונה רק לרבנים אורתודוקסיים, ואילו זרמים אחרים ביהדות, כגון ההתנועה ליהדות מתקדמת, דרשו שגם להם תינתן הסמכות לגייר. בפסק הדין בבג"ץ "אליאן (חוה) פסרו גולדשטיין" 1995 (בג"ץ 1031/93), הפריד למעשה בית המשפט העליון בין הקביעה ההלכתית האורתודוקסית בנושא "מיהו יהודי", לבין הקביעה המנהלית.
 

sailor

New member
אם לא אכפת לך, בג"ץ שליט היה 6 שנים אחרי

בג"ץ האח דניאל. אתה כותב נכון "בג"ץ שליט היה אחת הסיבות להגדרת "מיהו יהודי" בחוק השבות, לפני שליט לא היתה הגדרה ברורה בחוק". וזמן התיקון 8 שנים לאחר בג"ץ האח דניאל שלא גרם לשינוי חוק השבות. כפי שכתבתי, בתיקון בעקבות בג"ץ שליט היתה דרישה תוך איום לפרוק הקואליציה להוספת המלה "כהלכה" והפשרה היתה הנוסח שהתקבל וקיים עד היום. בג"ץ האח דניאל נדחה ולא הביא לדרישה כלשהי לשינוי חוק השבות והעובדה שהסערה החלה רק אחרי בג"ץ שליט מוכיחה זאת.
 
למעלה