לפי דבריך - ואני מסייג שזה לפי דבריך כי אני לא מכיר את המקום הזה בכלל -אני לא צריך את המקום המפגר הזה של הבריונים, אני יותר טוב ויכול להסתדר מצוין בכוחות עצמי. שכולם ילכו לעזאזל ויריבו זה עם זה עד שיהרגו זה את זה. במקום אחר הייתי מביא משטרה וישימו את כולם בכלא אחד אחד עם הגב מול הקיר. רק כשאני בכפר הזה, המשטרה המפגרת לא רוצה לטפל.
אני חושב שזה להיפך.אשמח מאוד לעזוב את המקום הזה, אבל כדי שאוכל להיות עצמאי אצטרך ללמוד את זה, ועד שאדע להיות עצמאי ודאי לא יהיה לי כדאי לעבור למקום אחר כי לא אסתדר בו. אני גם לא יודע איך לעזוב, כי אני לא משתכר ולא עובד בחוץ כי קשה לי לקום בבוקר ואין לי כסף לשכור דירה, ואין מי שישלם על דיור במקום אחר.
הטיעון שלי היה שאם אגור בדירה עצמאית לגמרי ולא אהיה עצמאי לגמרי בתפקוד, לא אוכל לתפקד היטב בדירה, להחזיק משק בית ולחיות נורמלי. ממש לא כדאי שאחזור לגור עם ההורים, זו רגרסיה ואני רוצה להיות עצמאי. אדם בן חמישים לא גר עם הוריו הזקנים. קשה להפחית מהתרופות שאני מקבל, כי קשה בכלל להפחית תרופות פסיכיאטריות. אני פוחד מתרופות שינה, גם כי הן יכולות לסמם ולעשות שבץ מוחי וגם כי הן עלולות להרדים אותי לפני שאהיה במיטה ולמשל כשאהיה בשירותים. תמיד היה לי קשה לקום בבוקר, הייתי מאחר לעבודה בשעה שעתיים. הייתי מפסיד ארוחת בוקר ותרופות בגלל הקושי לקום. עכשיו יש לי חונך שמעיר אותי במשך השבוע, אבל אני לא רוצה להיות תלוי בו. גיליתי ששעון מעורר הוא שיטה מצוינת לקום, אבל כל השעונים המעוררים שקניתי התקלקלו ואני לא יודע לקנות שעון טוב. בדיור אני לא ממש רוצה לגור, כי הייתי בדיור ניצן והתנאים שם היו גרועים מאוד. השאלה אם יש מקום אחר עם תנאים טובים שהוא גם בלי אלימות ונוח יותר לחיות בו.אני חושב שזה להיפך.
כל עוד אתה במקום הזה הסיכויים שלך להפוך להיות עצמאי הם קטנים מאוד.
דווקא אם תעבור למקום אחר שמתאים לך, זה מה שיעזור לך להיות עצמאי.
בקשר להשתכרות -
קודם כל מן הסתם אם תצא מהמסגרת הטיפולית תהיה זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי.
אם יהיה לך חוזה שכירות תוכל כנראה גם לקבל סיוע בשכר דירה.
זה לא מספיק כסף לשכור דירה, אבל זה כן יכול להיות מספיק כדי לשכור יחידת דיור קטנה, תלוי מה המיקום.
אתה גם יכול לבדוק אפשרות של לחזור לגור עם ההורים.
יכול להיות שהם לא כל כך ירצו בהתחלה אבל אם תשכנע אותם בדרכי נועם ובעדינות שזה לטובתך הם יסכימו מן הסתם.
בנוסף אם קנו לך "בית" בכישורית, אפשר למכור ולהשתמש בכסף כדי למצוא משהו יותר מתאים.
בקשר לעבודה בחוץ -
גם אני חשבתי עד לפני 9 שנים שלא אצליח לעבוד בחוץ.
עו"ס שהאמינה בי הצליחה לשנות לי את התפיסה ואכן הצלחתי למצוא עבודה.
גם לי יש קשיים מאוד גדולים בלקום בבוקר.
אבל כיום בעבודה שלי מתחשבים בזה כי רואים שלמרות הבעיה הזאת יש להם תועלת גדולה ממני.
ואני מאמין שאצליח בסופו של דבר גם להתגבר על הקושי לקום בבוקר.
מקום העבודה שלי הוא נורמטיבי, אבל יש לנו כמה אנשים עם צרכים מיוחדים וכדומה, כל אחד עם הקשיים שלו, אבל יודעים להתחשב בזה.
אגב, קושי לקום בבוקר יכול להיות בגלל תרופות פסיכיאטריות שונות.
אני לא יכול לישון בלי תרופות אז אני חייב לקחת כל ערב תרופה שתרדים אותי.
אבל באופן כללי מי שהאבחנה שלו היא אספרגר ואין לו סכיזופרניה וגם לא קושי לישון בלילה, אפשר למצוא לו תרופות שלו מפריעות לקום בבוקר.
כמובן שרק פסיכיאטר מומחה יכול לעשות את זה נכון.
1) אני מאמין שכן תצליח לתפקד היטב בדירה. אולי יקח זמן עד שתלמד, אבל זמן הלמידה צריך להיות בדירה משלך ולא בכפר טיפולי.הטיעון שלי היה שאם אגור בדירה עצמאית לגמרי ולא אהיה עצמאי לגמרי בתפקוד, לא אוכל לתפקד היטב בדירה, להחזיק משק בית ולחיות נורמלי. ממש לא כדאי שאחזור לגור עם ההורים, זו רגרסיה ואני רוצה להיות עצמאי. אדם בן חמישים לא גר עם הוריו הזקנים. קשה להפחית מהתרופות שאני מקבל, כי קשה בכלל להפחית תרופות פסיכיאטריות. אני פוחד מתרופות שינה, גם כי הן יכולות לסמם ולעשות שבץ מוחי וגם כי הן עלולות להרדים אותי לפני שאהיה במיטה ולמשל כשאהיה בשירותים. תמיד היה לי קשה לקום בבוקר, הייתי מאחר לעבודה בשעה שעתיים. הייתי מפסיד ארוחת בוקר ותרופות בגלל הקושי לקום. עכשיו יש לי חונך שמעיר אותי במשך השבוע, אבל אני לא רוצה להיות תלוי בו. גיליתי ששעון מעורר הוא שיטה מצוינת לקום, אבל כל השעונים המעוררים שקניתי התקלקלו ואני לא יודע לקנות שעון טוב. בדיור אני לא ממש רוצה לגור, כי הייתי בדיור ניצן והתנאים שם היו גרועים מאוד. השאלה אם יש מקום אחר עם תנאים טובים שהוא גם בלי אלימות ונוח יותר לחיות בו.
אם אגור בדירה עצמאית לגמרי, אז לפני שאלמד להיות עצמאי לגמרי איך אוכל לתפקד ולחיות בדירה? הרי אין מי שיעזור לי. בקשר לשעונים, חבל לבזבז כסף לשווא ועדיף אולי לבוא עם מישהו אחראי שידע לבחור שעון טוב וגם ילמד אותי לבחור שעון טוב. ודאי גם כדאי להשקיע ולקנות שעון יקר יותר.1) אני מאמין שכן תצליח לתפקד היטב בדירה. אולי יקח זמן עד שתלמד, אבל זמן הלמידה צריך להיות בדירה משלך ולא בכפר טיפולי.
2) אני מכיר הרבה אנשים עצמאיים לגמרי שחזרו לגור עם הורים מבוגרים בכלל כל מיני סיבות. נכון שלרובם יש בעיות שונות שגרמו לכך אבל ממש אי אפשר לקרוא לזה רגרסיה. מדובר על אנשים שעובדים ומתפקדים בצורה עצמאית לגמרי ואפילו אין להם אוטיזם או מחלת נפש.
3) אם חוזרים לגור עם הורים והם מטפלים בך זה עניין אחד וזה יכול להיות בעייתי. אבל אם גרים עם ההורים ואתה עצמאי והמעמד שלך שווה למעמד של ההורים שלך, ואולי אפילו אתה זה שתומך בהם זה בטוח לא רגרסיה.
4) תרופות פסיכיאטריות זה נושא לדיון נפרד. הכל תלוי בתרופה, באבחנה ובהשפעה של התרופה עליך. אם יש רופא טוב, לא קשה להפחית תרופות פסיכיאטריות. אבל לא תמיד צריך להפחית בתרופות.
5) קשה לי לפעמים להסביר את עצמי, אבל הדוגמא עם שעון מעורר יכולה לעזור לי להסביר את מה שאני חושב. אתה כותב שכל השעונים המעוררים שקנית התקלקלו ואתה לא יודע לקנות שעון טוב. אז מה עושים ? אולי קונים עוד ועוד שעונים עד שלאט לאט תתחיל להבין בזה ותלמד ע"י ניסוי ותעייה איזה שעונים טובים. אולי גם מנסים להבין מה גרם לשעונים שקנית להתקלקל. הכל ניסוי ותעייה ובסופו של דבר אם לא מתייאשים בסוף לומדים.
6) דעתי האישית שכל דיור מוגן יהיה בעייתי. אבל שמעתי דברים טובים על מכון פוירשטיין. אני חושב שהם כן מפעילים דיור מוגן ואולי כדאי להתעניין.
בדיוק. אין מי שיעזור לך. ואז המוח שלך "מעביר הילוך" ונכנס למצב של למידה עצמית.אם אגור בדירה עצמאית לגמרי, אז לפני שאלמד להיות עצמאי לגמרי איך אוכל לתפקד ולחיות בדירה? הרי אין מי שיעזור לי. בקשר לשעונים, חבל לבזבז כסף לשווא ועדיף אולי לבוא עם מישהו אחראי שידע לבחור שעון טוב וגם ילמד אותי לבחור שעון טוב. ודאי גם כדאי להשקיע ולקנות שעון יקר יותר.
אולי אתה צודק, אבל לא עלולים להיות מצבים שאם לא אדע לעשות פעולה, לא אוכל לקיים את עצמי ולחיות בתקינות?בדיוק. אין מי שיעזור לך. ואז המוח שלך "מעביר הילוך" ונכנס למצב של למידה עצמית.
מצב שהמוח מגיע לתובנות חדשות לא על סמך מה שאנשים אחרים מלמדים אותך אלא על סמך היכולת של המוח ליצור מציאות חדשה.
ואז אתה יכול למצוא פתרונות גם לדברים שמעולם לא למדת עליהם.
גם אם בתהליך הזה מתבזבז כסף, ואפילו אם נשברים חפצים או רהיטים וכדומה זה ממש לא בזבוז לשווא.
למה? כי זה לא לשווא אלא לתועלת עצומה עבורך.
העבודה שלי קשורה למכשירי חשמל ולדברים טכניים (לא רוצה לספר יותר מדי פרטים על עצמי באינטרנט).
יש משהו מסויים שאני עושה לפעמים כחלק מהעבודה שלי.
פעם ראשונה שעשיתי את זה, עשיתי טעות שגרמה להתלקחות קטנה של אש. ונזק לחפצים בשווי של 100-200 ש"ח. חפצים שאפילו לא היו שלי.
באותו רגע חשבתי לעצמי - אני יותר לא נוגע בזה בחיים! לא רוצה שיקרה שוב נזק ולא רוצה לשאת באחריות. ולכן אני לא הולך לעשות את זה יותר.
אבל עבר זמן והחלטתי שאני כן ממשיך לעסוק בזה ולא אחשוש מהנזקים.
ואז הצלחתי לאט לאט להתמקצע בתחום וגם לקבל מזה הכנסה כספית.
בדרך היו עוד כמה מכשירי חשמל ששרפתי. פעם אחת זה הקפיץ את הפקק בארון חשמל. ופעם אחרת הפעיל אזעקת אש.
אל תדאג, זה לא היה משהו באמת מסוכן. אני גם מאשים את היצרן שעשה דברים לא נכון באותו מכשיר.
אבל מה שחשוב שלמדתי מכל זה.
ברור שיהיו מצבים כאלה.אולי אתה צודק, אבל לא עלולים להיות מצבים שאם לא אדע לעשות פעולה, לא אוכל לקיים את עצמי ולחיות בתקינות?
אתה צודק, עכשיו אני חושב על זה שאפילו לכבס במכונת כביסה אני לא זוכר איך. אם אין מכבסה קרובה, אני מניח שאצטרך לשאול איש מקצוע מסוים איך משתמשים. את מי כדאי לשאול?ברור שיהיו מצבים כאלה.
אבל זה אמור להיות ככה.
אלא דווקא כשמגיעים למצב שלא יודעים לומדים מתוך המצב.
מה עושה בן אדם שאינו אוטיסט כשמגיע למצב הזה?
מיליוני בני אדם נתקלים כל יום במצבים שהם לא יודעים מה לעשות ואיך לקיים את עצמם.
ובכל זאת הם לא הולכים לגור במסגרת טיפולית בגלל זה.
המוח שלנו בנוי להיות יעיל ולא לעשות פעולות לחינם.
לכן אם המוח לא יודע לעשות משהו הוא לא תמיד יתאמץ למצוא פתרון.
אם יש עזרה מבחוץ או מישהו אחר שיעשה בשבילך, המוח (בדרך כלל) יסמוך על זה ולא יעשה מאמץ מיותר.
ודווקא אם אין אף אחד שיעזור, ואפילו אם תתקשר לכל מי שאפשר ותבקש עזרה, זה לא יועיל - דווקא אז המוח יוצא מההגבלות שלו ומתפתח.
כמובן שזה לא סתם ככה. אלא כי המוח שלנו מוגבל ולא כל יכול.
אם ננסה לעשות הכל לגמרי בעצמנו ולעולם לא להיעזר באף אחד - זה יכול להיות יותר מהקיבולת של המוח.
גם אצל אדם נורמלי (ולפעמים דווקא אצל אוטיסטים הקיבולת של המוח יותר גדולה).
לכן כל אחד עוסק בתחומים שהוא טוב בהם. ונעזרים אחד בשני בחינם או בתשלום בהתאם למצב.
כשיש בעיה בחשמל אני מזמין חשמלאי. כשיש בעיה בצנרת אני מזמין אינסטלטור.
כשאני צריך בגדים אני הולך לחנות בגדים ולא מנסה לתפור לעצמי את הבגדים, גם אם בבית ספר יסודי בשיעורי מלאכה לימדו אותי לתפור.
אבל בנוגע לדברים הבסיסיים של קיום עצמי, זה כן בכוחו של כל אחד.
אולי מוכר או מכונאי, לא יודע. אולי מישהו מהמשפחה אבל משפחתי כבר מבוגרת ועייפה.ואת מי אתה חושב שכדאי לשאול ?
אם היה לי שותף, הייתי שואל אותו איך משתמשים במכונה. לו גרתי לבד והייתה מכונת כביסה בדירה השכורה, כנראה הייתי מנסה להשתמש בה בעצמי עד שאלמד.אילו לא היה לך אספרגר
והיית צריך ללמוד לכבס (הרי אף אחד לא נולד עם ידע איך לכבס)
מה היית עושה ?
אז מדוע שלא תעשה זאת ?אם היה לי שותף, הייתי שואל אותו איך משתמשים במכונה. לו גרתי לבד והייתה מכונת כביסה בדירה השכורה, כנראה הייתי מנסה להשתמש בה בעצמי עד שאלמד.
אולי באמת אציע לצוות את האפשרות. קודם כל כדאי שיהיה לי ממה להתפרנס, שאעבוד בחוץ. אמנם אוכל גם להתפרנס מביטוח לאומי. היום היה מקרה שממש הרגיז אותי. יש לי ידידה שכנה שהחבר שלה קנאי, ולפעמים היינו שומרים על יחסים טובים וגם הזמין אותי לקפה ביחד אתם. אבל כל הזמן הוא מתחיל פתאום לאיים עליי שאעזוב את החברה שלו, וגם רודף אחריי ועושה לי פרצופים מאיימים. לחברה יש קריזות ומצוקות והיא לא יציבה, לפעמים אין לה מצב רוח לדבר ואני מבין אותה. היום פניתי אליה בעדינות ובנחמדות ואמרתי לה שאני רוצה שנישאר ידידים אז אמרה מהר: "לא!". ממש נעלבתי. יש דרך לדבר. מה זה "לא!"? היינו ידידים. לא יודעת שום קודים חברתיים. התלוננתי על החבר הזה ואני חושב שאנתק אתם כל את הקשרים. לעומת זאת, הייתה שם מישהי שבעבר הייתה צועקת עליי כשפניתי אליה אף שהיינו ידידים, אבל עכשיו דיברה אליי באהבה כמו בן אדם ואמרתי לה שאני אוהב אותה וסומך עליה ומעריך אותה, ואמרה שגם היא. כשמדברים אליי כמו בני אדם, אני מדבר בחזרה כמו לבן אדם. הייתה לי גם ידידה חדשה ישנה שאמרה פעם שאני מנג'ז לה ולא הבנתי למה, ואפילו כששאלתי אותה על מות אביה אמרה שאני מנג'ז לה ונעלבתי, אבל עכשיו חזרנו לדבר והיא מאוד נחמדה אליי וגם היא מדברת אתי יפה ובאהבה כמו בן אדם, אף שהיא מוגבלת תפקודית לא פחות מהאנשים בכפר. יש אנשים זהב, יש אנשים מגעילים. אין בי כל רע! אני אדם מוסרי, רוחני, מעניין, יוצר ואוהב. רק רוצה שקט. פעם אידיוט אחד בכפר אמר לי כדי להציק לי: "רוצה שקט, לך לבית קברות". פשוט מגעיל.אז מדוע שלא תעשה זאת ?
אני לא ביקרתי במקום הזה אז לא יכול לחוות דעה ספציפית לגבי המקום הזה אלא רק להתבסס על מה שאתה מספר.פעם אמרתי לידידה שלי מהכפר שלום בעיר אז זוג תוקפני מהכפר שהיה שם התערב וצעק עלי שהיא לא חייבת לדבר אתי ושאעזוב אותה, והבעל רדף אחריי. המקום הזה באמת רקוב מן היסוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.