אז מה עושים?
לאשה העגולה, שלום רב לך.
כן, הפעם מצאתי עצמי קורא בעיון את כל הפוסט הזה.
למה? בגלל הכנות ובגלל הכאב ובגלל שהבעיה המוצגת היא קשה והפתרונות הקלים אינם נראים באופק.
אחרי 6 שנים של נסיון משותף של שניכם לפתרון, להערכתי - וצר לי לאכזב אותך - הוא לא יימצא בתקשורת המינית שביניכם.
צריך להודות בכך שלעתים הפתרון האידיאלי, אינו בנמצא.
ואז, נותרו בפנייך שלוש אפשרויות:
האחת - לוותר ולהמשיך לחיות כך את חייך.
השניה - למצוא (הבנתי שכבר מצאת) את האיש שאיתו תרצי להמריא גבוה גבוה ולעשות זאת בשיא הזהירות והדיסקרטיות.
והשלישית - להגיד לבעלך היקר "מצטערת, לא יכולה יותר כך. אתה אהוב ליבי אך אני חייבת לעצמי חיי סקס עשירים יותר, מלאים יותר".
נראה לי שאת לא במצב של ויתור. עוד נראה לי שיהיה לך קשה עד בלתי אפשרי להסתיר את הקשר שיווצר עם מי שתבחרי.
ולכן, תמצאי את הדרך הנכונה, ואני מאמין שיש כזאת, להגיד לו כי למען עצמך, אך בעקיפין - גם כדי שהזוגיות של שניכם תישמר ותשרוד, את חייבת לצאת ולמצוא מענה לצרכייך.
אם את מרגישה שאת יכולה לעשות זאת באופן כזה שאושרך החדש יקרין גם לתוך הבית, הוא חייב את גדלות הנפש לאפשר לך זאת.
אפילו בחשבון אריתמטי פשוט: לא רק חייך ישתנו לטובה, יש סיכוי טוב שהרבה מתח שקיים היום בתוך ביתכם, יתפוגג וייעלם.
אם מי שקורא את דבריי מרגיש כי הפתרון הזה מוצג כמשהו אידיאלי ונטול בעיום וסכנות, לא לכך הכוונה, אלא להגיד: גם זו אופציה ולדעתי, במצב הקיים - הנכונה ביותר.