כש....

כש....

ההורים גרושים, המזונות נפסקים סופית עפ"י החוק עם סיום הצבא, והבן/בת ממשיך לגור בבית בו גדל (עם האם לרוב) , יש התיחסות שונה לדעתכם לבמה וכמה ההורה ממשיך לממן אותו/אותה ? בהשוואה לבית בו שני ההורים ביחד וילדם ממשיך לגור איתם ?
 

iris mom of two

New member
אני לא חושבת שזה תלוי בכמה הורים יש בבית

אלא מה המצב הכלכלי בבית. לדעתי כל ילד שיכול להיות עצמאי, גמר צבא ולמודים, צריך להיות עצמאי. לא חשוב מה המצב הכלכלי בבית.

ילד שרוצה ללכת לאוניברסיטה, ומתאים לכך, רצוי שיקבל עזרה עם אפשר. וזה יכול כמובן להיות גם הממורה איתו הוא לא גר. זה שלא משלמים מזונות לא אומר שנוטשים את הילד. כלכלית, ורגשית.

זה נושא סבוך. לי למשל יש יכולת לעזור יותר, אז נכון שהעקרונות אומרים לתת להם להתמודד כלכלית. אבל נראה מה אעשה כשזה יגיע למבחן המציאות.
 
ברור שאם המצב הכלכלי הוא בלתי נדלה

אין כאן שאלה,
וגם ברור שלא נוטשים את הילד (אמרתי איפושהו אחרת ?)

השאלה היא עד כמה הורים שחיים ביחד שונים בענין הזה בציפיתם מהבן/בת לקחת חלק בכלכלת עצמו ? בשונה (או לא) מהורה שמכלכל לבד את ילדיו.

לך יש יכולת לעזור יותר (כפי שאת מעידה על עצמך) לבד ?
או בזוג ?...
כי זו מהות הענין.
 

iris mom of two

New member
אנחנו בזוג

קודם כל, המצב הכלכלי הוא לא בלתי נדלה. שנית אני חושבת שכל מצב הוא שונה.

זה תלוי באופי כל הורה ובאופי הילד. מה שכן, גרושים זה דבר יקר, כך שברוב ההמקרים לשני ההורים יהיה פחות מלכתחילה.
 
אם הילד אחרי גיל 18 הולך לצבא

מאיפה בדיוק את רוצה שיכלכל את עצמו ב-350 ש"ח שהם מקבלים לחודש זה בקושי מספיק לסיגריות ונסיעות.

ואח"כ אם הוא הולך או רוצה ללכת ללימודים ויש לו כסף גם כן לא יהיה לו זמן לכלכל את עצמו.

ולכן כפי שזה נראה כרגע ממשיכים לשאת בעול עד גיל 25-6 במקרה הטוב שהם מסיימים לימודים.

אח"כ אם הוא ממשיך לגור בבית אני בהחלט הייתי מצפה לעזרה כלכלית בכך שהוא יתרום לכלכלת עצמו.

ואם ואמרתי אם יישאר לו משהו והוא מוכן ויכול שיתרום במשהו לבית. זה לא חייב להיות משהו גדול.
 
אמא של דפנה כדאי לקרוא

מה כתבה פותחת השירשוא אחרי שסיים את הצבא
שילך לעבוד ויכלכל את עצמו
אחרי שנה יש 26000 שח שיכולים לממן שנה + לימודים
שיעשה פרח וימלצר בשביל לא להיות לנטל

אם האורים יכולים לתת סבבה ואם לא שיתחיל להכיר את החיים הם בהחלט לא תמיד גן של שושנים
 
אז תסבירי לי את המשפט הזה

מאיפה בדיוק את רוצה שיכלכל את עצמו ב-350 ש"ח שהם מקבלים לחודש זה בקושי מספיק לסיגריות ונסיעות.

350 זה משכורת צבאית ועוד של חייל גובניק
חייל לוחם מרוויח 730

ואם זה 350 הוא עדיין חייל
איפה אני טועה ?
 
אף אחד לא טועה

השואלת (וגם תוהה) מדברים על ילדים שסיימו כבר את השירות הצבאי.

ואת מדברת על חיילת בצה"ל.

זה ההבדל.
 
ושוב את נתפסת לקטנות כי אני נתתי רק דוגמא

נכון שדיברתי על הצבא אבל זה מה שקורה גם כשלומדים אחרי והמשכורת זעומה.
 
אמא של דפנה

מה את אומר על לצאת רגע מההתבצרות ?

אני שאלתי על אחרי סיום הצבא,
את ענית לי-
"אם הילד אחרי גיל 18 הולך לצבא מאיפה בדיוק את רוצה שיכלכל את עצמו ב-350 ש"ח שהם מקבלים לחודש זה בקושי מספיק לסיגריות ונסיעות? "

תוהה באפילה, וגם אמא של שיקספיר הסבירו לך שדבריך לא קשורים לשאלה שהעלתי. זה הכל. ואני יכולה להוסיף שאת יכולה להסיר דאגה מליבך,אין לי שום כוונות הפקרת בני החיילים בהווה ובעתיד. טוב? :)

עכשיו באמת, בבקשה תביני ותרפי.
 
הבנתי ועדיין אומרת כי נתתי דוגמא

על חיילים אך אינה שייכת.

ובכל מקרה דעתי היא כי אם סטודנט בקושי מרוויח מאיפה הוא אמור להסתדר עם זה בחיים אם אבא/אמא לא יעזרו?

יכולה לספר לך כשלמדתי וגרתי בבית הורי עזרו לי.
 

קליספרה

New member
במקרה שלנו להורים לא היה מאיפה לעזור

אז אחי, לפני שהתחיל ללמוד בעיר אחרת שחייבה מעונות, חתם קבע לשנה וחצי ולא נסע לחו"ל כמו כולם, כדי שיהיה לו בסיס כלכלי לכסות את שכר הלימוד. כדי להחזיק עצמו שם, הוא עבד בשמירה בלילות והיה מנקה בתים בימי שישי והגיש בקשה לכל מילגה שהיה והסתדר יופי. הכל עניין של סדר עדיפויות בחיים.

להסתדר אפשר - ילדים רבים חייבים להסתדר ועושים את זה.
הגדולה היא לגדל ילדים, שגם כשההורים יכולים לעזור הם רוצים לעשות כמה שיותר בכוחות עצמם, זה כבר הרבה יותר מסובך
.
 
אמא של דפנה

מי שנתפס לקטנות זה את את יכולה להגיד זה המשכורת של הבת החיילת שלי
הכל היה מובן אחרת
היות והקטן שלי לוחם בצהל אני מכיר את המשכורות +- לכן ניחשתי שאת מדברת על משקורת של חיילת או של גובניק

עם כל הכבוד לך חייל משוחרר לא נכנס ישר לעול לימודים הם לוקחים מעין פסק זמן של שנה שנתיים לעבוד לפעמים לצאת לטיול לפני התחייבוט ללימודים
והם עובדים כעובדים לא מקצועיים במלצרות מוכרות בחנויות בגדים שומרים בקולנוע .....ומיני עבודות שלא מצריכות תאודה של תואר

בגדול מי שמרגיש מרגישה את הצורך ללמוד יכולה בשנה הראשונה אפילו בשניה לממן את הלימודים ממענק השיחרור
יכולה לעבוד שנה שנתיים להרויח כ 5000 שח לפעמיןם יותר ולחסוך בצד דיי יפה ( תלוי מי כמובן )
שכר דירה וחשבונות אין לה גרה בבית על כל המשתמע ולכן יכולה לאפר לעצמה ללמוד ללא דאגות לשחר לימוד

כמובן בזמן הלימודים אפשר לעבוד משמרות מעטות ולהרוויח קצת כסף לביזבוזים
 
עם מה שבתי רוצה ללמוד לא רואה איפה יהיה לה

זמן למה שכתבת אבל ניחא מחכים בסבלנות יש לנו עוד 8 חודשים לשחרור........התחלנו לספור.......

והיא דווקא רוצה לרוץ ללימודים יהיה לה בדיוק לפני התחלת הלימודים - 6 שבועות חופש לא נראה לי שבהם תרוץ לעבודה או תיסע לטיול.

וגם היא לא ממש מתחברים לקטע של טיולים (כנראה שככה זה כשיש חבר שגדול ממנה ב-5 שנים).
 
לא יודע מה היא רוצה ללמוד

אבל שכר לימוד באוניברסיטה אמור להיות אחיד למי שלומד היסטוריה ולמי שלומד ביולוגיה

עכשיו נשאלט השאלה אם להורים שלה יש לממן לימודים אין בעיה
אם אין והם מוכנים לקחת הלוואה ולממן מבחינתי גם אין בעיה

אבל ואבל גדול ואתן לך הסבר
יש אנשים שרוצים ללמוד רפואה אבל אין להם ציונים ובגרות טובה והם לר מתקבלים
יש כעלה שלהיות רופא זה בוער בעצמותיהם הם לומדים לתואר רישון ביולוגיה קורעים את התחת לקבל ציון גבועה
וניגשים את התואר הראשון להתקבל
מה שעוטזר מאוד בחלק מלימודי הרפאה

ועשיו יקירתי אני אגלה לך עוד סוד שאת בטח מכירה כמוני
יש דברים שאת מאוד רוצה כמו כל אדם אבל מה אין לך את הכסף
ואז יש שתי ברירות
או שלא קונים כי אין או שחוסכים לאט לאט גם אם זה קשה וקונים עחרי שנה

גם כאן הילדה צעירה רוצה ואין שתעבוד שנה תחסוך יכולה לחסוך גם 50 אלף ( לפי שכר מינימום של 5000 שח בעבודה בלתי מקצועית )
ושתתחיל שנה הבאה ללמוד

זה יאפשר לה ללמוד בלי חובות והלוואות וביננו זה יאווורר לה את הראש מהצבא יתן לה את הערך לעבוד ולהזיע ולהעריך כמה קשה להרוויח כסף
ואם היא תלמד לתואר 4 שנים בגיל שלה אני בטוח שזה יהיה ממש לו נורא אם היא תסיים תואר ב 2017 או 2018 כולה ילדה בתחילת החיים

בנוסף היא תתתחיל להבין שאבא ואמא הם לא יכולים לתת הכל והיא תלמד שהחיים זה לא גן של שושנים לא תמיד אפשר להושית יד ולקטוף שושנה לפעמים אי אפשר
או שצריך להתאמץ והצליח שנה מאוחר יותר
אני בטוח שההורים שלך וגם החיים לא נתנו לך קול מה שרצית ומתיי שרצית ובכל רגע
והנה דגל התחתנת הבאת ילדה לעולם והכל בסדר

לעמים הורים מגזימים ברצונות שלאם ובניסיון לת לילד מה שהם לא קיבלו או רצו
מה המהירות למה החיפזון המטורף הזה
לגבי החבר שיחכה עוד 5 שנים עד שתסיים ללמוד אם אין לו זמן ורצון אז הוא אגואיסט
אגב אם הוא רואה את עתידו איתה הוא בטח עובד שיעזור לה לממן את הלימודיםן בכל זאת היא תהיה אישתו ואם ילדיו
אם אין לו והוא לא עובד שלא תתחתן עד שיתבסס בעבודה
אחרת הכל נועד לכישלון מראש
 
זה לא ככה היא מאוד מחושבת ומעבר לזה אם כבר שא

שאלת אז כסף ללימודים ל-4 שנים למקצוע שהיא רוצה כמעט יש לנו את כל הסכום (חוסכים לה מהיום שנולדה בתוכנית מיוחדת ללימודים גבוהים)
את היתרה חמותי תשלים (מתנה שהיא הציעה).

אז כמו שאמרתי כסף לשלם את הלימודים יש. אבל כסף למחייה - צריך נכון?

אז פה אבא ואמא נכנסים לתמונה ונותנים לה כל שבוע למחייה (וזה למרות שהיא נשארת לגור בבית - עדיין צריכה כסף לנסיעות/אוכל/ביגוד וכל
היתר) לכן כתבתי מה שכתבתי שאני לא רואה אותה עם שפע שיעורי הבית שתקבל גם מצליחה לעבוד ולחסוך. ועוד לא דיברנו על הקטע שלימודים
זה לא הכל בחיים ורוצים גם לבלות וגם לזה צריך כסף וזמן.
 
לא מבין משהו

שכר לימוד יש וזה יפה כל הכבוד שחסכתם זה בהחלט לא מובן מאליו

אבל מה זה מחיה לאכול לישון ומיסים על הבית אתם משלמים
כמו שאני בטוח שהיא תמצא זמן לבילויים שעולים כסף
שתמצא זמן לעשות כמה משמרות במסעדה ואו בעבודה מזדמת ויהיה לה גם למיחיה

מצטער אבל מי שמבלה בחודש רק 40 שעות שזה לא הרבה והשאר מוקדש לשינה ולימודים
שיעבוד 20 ויבלה 20 אוטי לימדו בשביל כסף וכבוד צריך לעבוד

ויש סופי שבוע שלא לומדים ואפשר לתת עדיפות לעבודה שיהיה כסף לביזבוז
אם יהיה לה מקצוע ועבודה טובה יהיה לה עוד מלא שנים לבלות

רק אל תתחילי לספר לי סיפורים שיהיה לה בעל וילדים היא לא תוכל לבלות
אי אפשר לאכול את העוגה מכל הכיוונים ולהגיד היא שלמה
לי יש ברוך השם כסף ואני יכול להרשות לעמצי הכל אבל אין מספיק שעות למה שעני רוצה לאסות
אז מה אני מתבכיין
מחלק את הזמן שלי כל שאוכל להנות מהכל

שהיינו צעירים שננו עבדנו כמו חמורים לפעמים לא היה קוח לעשות סקס היינו מגיעים ומתמוטטים
מיה שרוצה משהו באופן רציני מקריב ומוותר על משהוא אחר יהיה שלב שהיוצרות ישתנו
אבל הבעיה זה שאת כבר דואגת למה היא תצטרך ומה עולה כמה תני לה להתמודד אני מבטיח לך זה לו והרוג אותה זה רק יחשל אותה
ויכין אותה לחיים
 

יעלעל

New member
משתנה

זה משתנה ממשפחה למשפחה. יש הורים שמבינים שגם אם הילד כבר לא בן 18 הוא עדין עולה כסף, יש הורים שלא. יש הורים שיש להם ויש הורים שלא. יתכן שלאמא יש יותר כסף מאשר לאבא ואז סביר שהיא נושאת יותר בנטל אחרי שנפסקת חובת המזונות ויש מצבים שהאבא מרוויח יותר ואז הוא יכול לתת גם בהמשך. אבל מאחר ומדובר בילדים בוגרים, הילד עצמו יכול לשוחח עם ההורים, ביחד או כל אחד בנפרד, אפשר לבדוק ציפיות הדדיות ולפי זה להחליט מי נותן מה. נער בן 21 יכול לגשת לשיחה גם עם ההורה עמו הוא גר וגם עם ההורה השני. כמובן שיש מצבים בהם גם ההורים מסוכסכים כל כך והמלחמה על ליבו של הילד עוברת בכיס שלו. "אמא נותנת לך 2000 ש"ח לחודש? אז אני אתן 2005 ש"ח". בקיצור, אין תשובה חד משמעית להתנהלות כגרושים פרט לענין שאחרי גיל 18 החוק לא מחייב מזונות והילד עצמו יכול לדבר עם ההורה. כאן גם באה לידי ביטוי גדלות האב במקרה שנמנעו ממנו ביקורים כשהילד היה צעיר, אם בגלל האמא ואם בגלל הילד עצמו, האם הוא ייתן לילד בלי קשר לכמה שמרו איתו על קשר או שהוא ינער חוצנו מילד שלא היה בקשר עמו בילדות. בקיצור - אין תשובות נכונות או לא נכונות.
 
למעלה