שאלה טובה,
רק שאין לי מושג מה התשובה.
אני גרושה (לשעבר), על הבן הבכור הגרוש הפסיק לשלם מזונות (מופחתים) ביום שהגיע לגיל 21, עפ"י החוק,
זה ממש לא משנה שהבן המשיך לגור בבית. על הבן האמצעי הוא הפסיק לשלם עוד לפני שהגיע לגיל 21 כי "לא היה לו" ואמר ש"כשיהיה לי אמשיך לשלם"
מיותר לציין שזה לא הגיע. הבן האמצעי כבר כמעט בן 25, עדיין גר בבית.
בשום שלב לא העליתי על דעתי לקחת ממנו ומאחיו כסף על כך שהם גרים איתי.
בשנים האחרונות אני בזוגיות שניה.
הילדים שגרים בבית (וגם אלה שלא גרים בבית) מקבלים את מה שהם צריכים.
אפשר לומר שאנחנו מממנים אותם.
אני משערת שאם הייתי נשארת ללא בן זוג היה לי הרבה יותר קשה להמשיך ולממן אותם, ואז אולי/כנראה היה צורך שישתתפו בהוצאות הבית השונות, או יצאו מהבית לחיים עצמאיים מהר יותר.