כש....

אדמiנית

New member
שאלה טובה,

רק שאין לי מושג מה התשובה.
אני גרושה (לשעבר), על הבן הבכור הגרוש הפסיק לשלם מזונות (מופחתים) ביום שהגיע לגיל 21, עפ"י החוק,
זה ממש לא משנה שהבן המשיך לגור בבית. על הבן האמצעי הוא הפסיק לשלם עוד לפני שהגיע לגיל 21 כי "לא היה לו" ואמר ש"כשיהיה לי אמשיך לשלם"
מיותר לציין שזה לא הגיע. הבן האמצעי כבר כמעט בן 25, עדיין גר בבית.
בשום שלב לא העליתי על דעתי לקחת ממנו ומאחיו כסף על כך שהם גרים איתי.
בשנים האחרונות אני בזוגיות שניה.
הילדים שגרים בבית (וגם אלה שלא גרים בבית) מקבלים את מה שהם צריכים.
אפשר לומר שאנחנו מממנים אותם.
אני משערת שאם הייתי נשארת ללא בן זוג היה לי הרבה יותר קשה להמשיך ולממן אותם, ואז אולי/כנראה היה צורך שישתתפו בהוצאות הבית השונות, או יצאו מהבית לחיים עצמאיים מהר יותר.
 
אם הובנתי אחרת...

גם אני לא העליתי על דעתי לקחת ממנו ומאחיו כסף על כך שהם גרים איתי.
אני מדברת על שאר צרכי החיים- אוכל בחוץ כשנדרש,דלק,ביגוד,בילויים...

ובאשר לזוגיות כן או לא (כן), זה כבר נושא לגמרי אחר, אבל מבחינתי מה שניתן להפרדה אני מקפידה מאד להפריד כאן ולשאת בהוצאות ילדי מנישואי הראשונים לבד( כמובן שאי אפשר להפריד הוצאות דיור,ואוכל, למשל).
 

אדמiנית

New member
לא הובנת אחרת


פשוט אחת המגיבות כתבה שאחרי צבא היא מצפה שהילד/ה יממן את עצמו ואם נשאר משהו, גם יתן לכלכלת הבית.

בקשר לבילויים, אוכל בחוץ, דלק וכדומה, אני לא מממנת. הוא עובד - שיממן את הבילויים בעצמו (יש גבול לכל תעלול
)
 
למה צריך לממן אותו

הוא סיים צבא שיצא לעבוד ויכלכל את אצמו

מקסימום עוזרים חודש חודשיים עד שימצא את עצמו ועבודה
 
איריס

את יודעת לחיים יש קצב ותוכניות אחרות ובקצב שונה

מי שעשה צבא יש לו מענק מספיק לשנה אחת לפחות
ולעוד דברים
מי שהוריו אין לו והוא רוצה ללמוד וזה ממש חשוב לו מוצא את הדרך ללמוד לעבוד לעשות פרח
נכון זה יוטר קשה אבל עפשרי
לא כל הסטודנטים מקבלים הכל מההורים

אגב שהוא יתחיל ללמוד תתחילי לחשוב ומה עם חברה ומה עם חתונה ובכלל מה עם דירה
תנו לחיים ולילדים שלכם להתחיל את החיים בלי חרדות מיותרות החיים יביאו להם כעלה בשפע
 

iris mom of two

New member
כשהוא יתחיל ללמוד?

הגדולה כבר התחילה ללמוד, וכן אנחנו משלמים על הכל. אני מקווה שהיא לא מתכוונת להתחתן בשנים הקרובות, לפחות עד שתחליט מה היא רוצה לעשות עם עצמה. כשהיא תתחתן אני מצפה ממנה שתהיה עצמאית לחלוטין. כמו שלנו לא קנו דירה, אני לא מתכוונת לקנות לה דירה.

הגענו לאן שהגענו בכוחות עצמנו.

הקטן בתיכון, ואותו דבר יהיה לגביו.
 

רזאי

New member
בישראל זה לא יכול לעבוד.

זוג צעיר לא יצליח להגיע לבד לתשלום הראשוני על דירה. גם לנו לא קנו דירה, לקחנו משכנתא ענקית והתמודדנו. היום זה כבר יותר קשה.
 
על מימון של ילדים בוגרים להורים גרושים

אני חושבת כי הורה נשאר הורה
גם אם הוא לא מגדל בפועל את הילד
גם אם הילד כבר בן 22 או 25
קשה לי להבין את הנושא של מזונות - כלומר אני מבינה שהחוק מחייב את האב לשלם לאם המשמורנית עבור הכלכלה והחינוך של ילדיו/ה עד גיל 18 (או 21 ? נדמה לי שהיה שינוי או הצעה לשינוי בחוק)

אבל מה קורה אח"כ - הילד כבר לא הבן של אותו אב?
לחתונה שלו הוא לא יוזמן?
הוא לא יהיה הסבא של הנכד?
הוא לא יבוא לטקס סיום התואר?
כלומר- לא חושבת שהורה שמתגרש -מתגרש מהילד שלו,אלא מהאם של הילד
ולכן חושבת שצריך לסכם על סיוע גם לאחר השירות הצבאי
אם שני הצדדים מעוניינים בכך ,והצאצא זקוק לכך.
החובה שלך כהורה לא מסתיימת לעולם
לא הדאגה
לא האכפתיות
לא האהבה
וגם לא היכולת לסייע.
 
אחותו

בואי נראה את זה מנקודת מבט אחרת

זוג התגרש ולהם שני ילדים האבא לא מתכחש לאבהות ומשלם מזונוט
אבל אחרי שנתיים הוא הכיר בחורה והם התחתנו והביאו 2 ילדים משלהם
עכשיו הוא חייב במזונות ל 4 ילדיו

בעוד אם הם היו זוג נורמלי לא היתה בעיה הבעיה מתחילה שהאישה השניה מרגיש שהכסף לילדיו הראשונים
באם על חשבון הילדים והמשפחה שלה
תוסיפי לעובדה שיתכן וגם היא התחתנה והביאה שני ילדים משלה אז לאימה זה שטי משכורות ומזונות
לאבא זה שתי משכורות - מזונות

ואחרי הצבא ואחר כך


אבל מה קורה אח"כ - הילד כבר לא הבן של אותו אב?
לחתונה שלו הוא לא יוזמן?
הוא לא יהיה הסבא של הנכד?
הוא לא יבוא לטקס סיום התואר?
כלומר- לא חושבת שהורה שמתגרש -מתגרש מהילד שלו,אלא מהאם של הילד
ולכן חושבת שצריך לסכם על סיוע גם לאחר השירות הצבאי
אם שני הצדדים מעוניינים בכך ,והצאצא זקוק לכך.
החובה שלך כהורה לא מסתיימת לעולם
לא הדאגה
לא האכפתיות
לא האהבה
וגם לא היכולת לסייע.

אחרי הצבא כל זה מתקיים וחייב להמשיך להתקיים
אבל שהילד יצא לאבודה ויתחיל להרטוויח את לחמו לבד אבא לא מכונה של לתת כסף
הוא יסייע אם הוא יכול ואו כמה שהוא יכול יתן 1000 פה 500 שם אבל זה לא מזונות שזה אלפים על בסיס קבוע ועל פי חוק


הוא עזר וגידל וחינך ותמך עד 21 אחרי צבא אחר הילד באמת ברשות עצמו ולא טפיל שחי על חשבון האבא
 
לא הבנתי אולי

אבל ברור שאם אדם
מתחתן פעם ראשונה ומוליד 2 ילדים
ואח"כ מתחתן פעם שנייה ומוליד 2 ילדים
יש לו 4 ילדים לפרנס- יחד עם אשה א לילדים 1+2 ויחד עם אישה ב לילדים 3+4.

ברור שאם הוא מרוויח לצורך העיניין 10.000 ש"ח לחודש
הרי תחזוקת ילד 1+2 היא "על חשבון" ילדים 3+4 ומשק הבית בו הוא מתגורר כעת.

עד כאן-ברור ומוסכם.

ילד אחרי גיל 21 אינו טפיל, הוא יכול לעבוד, ויכול ללמוד, ויכול לנסוע להודו -דרום אמריקה וכו-
ויחד עם זאת כמו שאמו (אישה א) תדאג לצרכיו - מצופה שגם אביו ידאג לצרכיו
על פי יכולותיהם ,תפיסת עולמם, והגישה שלהם.

מה שמפריע לי היא הגישה--- שהורה (גרוש) לילד מעל גיל 21- "מסיר אחריות" מהילד .
ולצערי, זו גישה שרווחת.
 

iris mom of two

New member
בדיוק!

אני שמחה שאמא שלי לא דאגה כמה כסף הולך על אחיות שלי כי היא לא ילדה אותן.

נכון שזה היה קצת שונה כי אמא שלהן נפטרה. אבל עדיין.
 
ו.... ?

"אמא שלי לא דאגה כמה כסף הולך על אחיות שלי כי היא לא ילדה אותן"
זה אומר שהיא לא דאגה להן ? כן דאגה להן ? דאגה לכסף שמתבזבז? ....
 
למעלה