כש....

iris mom of two

New member
תלוי את מי שואלים


אבל לא דאגה לכסף שיוצא עליהם יותר משדאגה לכסף שיוצא עלי.

כן דאגה להן, כמו שדאגה לי, אבל היא לא אישה קלה, והיות שכך, היא היתה קשה לכולנו.
 
אחותו

כתבת את זה

מה שמפריע לי היא הגישה--- שהורה (גרוש) לילד מעל גיל 21- "מסיר אחריות" מהילד .
ולצערי, זו גישה שרווחת.

הגישה הזו רווחת כי ברוב המקרים וזה מניסיון לא שלי במאות ואלפי מקרים האמא סוחטת ומשקרת את האב על הוצאות
שיש לה על הילד
לא אחת ולא מ100 בבית משפט מצליח האב שהאם משקרת

אגב הגישה הרווחת שהילד נשאר אצל האמא ואבא משלם מזונות גם אם אין לו ואמא מרביחה מצויין
למה שזה לא יהיה ההפך הילד אצל אבא ושאימא תשלם מזונות
זה גם גישה דפוקה והיא הרווחת

אבל נניח והכל תקין והם נפרדו יפה והכל סבבה
נגמר הזוגיות גיל 21 של הילד הגיע שהילד יעבוד ירוויח ויתן לאמא שלו 1000 שקל ממה שהוא מרוויח
למחיה הריי אם הם היו נותרים זוג רגיל ולא גרוש ילד שהגיע ל גיל 21 והתחיל לאבוד ואפילו מרוויח רק 4000 שח
לא היה בא לאבא ומבקש 300 שח לגינס או 200 שח למסעדה נכון
מקסימום מבקש את האוטו של המשפחה כי לו לילד אין

אז למה אם האבא התגרש והילד כבר בן 21 למה הוא אמור אמור לקבל את זה מהאבא לא בדיוק הבנתי
לאבא יש ירצה יתן לא ירצה לא יתן
 
אבא גרוש לילדים

מחויב לדעתי בדיוק כמו אבא שנשוי לאימא שלהם.

זה לא ילדים סוג ב- אלו הילדים שלו ושלה שנעשו (אני מקווה) באהבה.

אם הילד הולך נניח ללמוד ומישהו צריך לממן את שכר הלימוד ,למשל (אחרי שנה א )

מישהו צריך לסייע לו בשכר דירה אולי

אני מסכימה שהוא צריך לעבוד- ולכלכל את עצמו

אבל לרוב סטודנטים לא מסוגלים גם ללמוד וגם לעבוד במשרה מלאה.

שכר מינימום היום כ4300 ש"ח ל172 ש"ש (בשבוע עבודה של 6 ימים) או 192 ש"ש (בשבוע עבודה של 5 ימים)

נניח שאותו סטודנט עובד 50% משרה- כלומר מרוויח קצת יותר מ2000 ש"ח לחודש- סכום שדי קשה להסתדר איתו לכלכלה, להוצאות,נסיעות,



אבל לא הנושא הכלכלי הוא הדיון

אלא המחויבות של האב כלפי ילדיו, אלו מנישואיו הראשונים בדיוק כמו אלו מנישואיו השניים.

לצערי, אני נתקלת לא מעט לא בנשים שמרמות בבית משפט ,סוחטות ומשקרות--אלא יותר באבות שמתחמקים מהאחריות ההורית שלהם.

אז כל אחד עם ההיכרות וניסיון החיים שלו.

ברור שאבא ירצה? יתן
לא ירצה? לא יתן
אין חוק שמחייב תמיכה כלכלית (או אחרת) בבוגר צעיר.

אבל לצערי, המציאות שמחייבת הורים לסייע לילדיהם (ואם הוא יתחתן האבא יממן ? ) פוסחת לא פעם על אבות גרושים.
 
עכשיו הגעת לענין

הילד מגיע לגיל 21 וממשיך לגור בבית (של האמא למשל), בדיוק כמו שקיים בבתים בהם האמא והאבא גרים ביחד ואחראים על ההוצאות ביחד, רק שכשגרושים רק הורה אחד (האמא,במקרה שהילד גר עד כה עם האמא וחוזר לביתו) אחראי על הוצאות הבית ובתוכן הוצאות הילד (ולגמרי לא משנה אם האמא התחתנה או יש לה עוד ילדים, האבא נשאר אותו אבא). מה אז? באופן אוטומטי רק על האם חלות ההוצאות? האב לא צריך לקחת חלק בהוצאות ילדו?

אני לגמרי אתך בענין הצורך בהדדיות כאשר הילד גר אצל האב, ולגמרי לא לענין המשפט שלך- "ברוב המקרים וזה מניסיון לא שלי במאות ואלפי מקרים האמא סוחטת ומשקרת את האב על הוצאות שיש לה על הילד " אתה מכיר את מה שאתה מכיר, אני מכירה את מה שאני מכירה, וכדאי להמנע מהכללות מכפישות ציבורים שלמים שאולי לגמרי חוטאות לאמת.
 
עלמה

ההבדל ביני לבינך שאני יכול להוןכיח מעל כל ספק את מה שאני אומר כי יש לי תיקים ודוחות של חוקרים אל נדשים כאילו
אמרתי אני מכיר מאות ואלפי מקרים לו הייתי אומר כל הגרושות זה היה הכללה ושקר

אז הכללה אין הכפשה יש לכל אילו שתפסתי אני או החוקרים שעובדים למעני בתשלום כמובן זה כבר הוכח
בבית משפט
כך שעל אילו שאני מדבר אין חטא לאמת האמת חוטאת כלפי האב
 
הדבר היחיד שאתה יכל להוכיח

הוא שאתה מכיר תיקים ודוחות של מאות ואלפי מקרים .... (בהנחה שאכן נקבע כך בבית המשפט)
תשווה את זה לכמה מתגרשים בממוצע בשנה
ותראה שהאמירה שלך "ברוב המקרים וזה מניסיון לא שלי במאות ואלפי מקרים האמא סוחטת ומשקרת את האב על הוצאות שיש לה על הילד "
היא הכללה והכפשה של ציבור רחב ותו לא.

אז שוב... כל אחד ומה שהוא מכיר.

ודווקא נראה לי שיש הרבה הבדלים אחרים ביננו
 

ben 911

New member
אחרי גירושיי (השניים) הילד נשאר איתי (12)

וכך זה עד היום כשהוא חייל בן 19
וייתרה מכך..
גם הילדה (החורגת) מהנישואים הקודמים שלה נשארה איתי עד גיל 25 כי מגיל 3 היא קראה לי "אבא"
אז איך אוכל להתכחש לה?
והאמא מסתובבת כמו סטודנטית חופשיה ומאושרת.

יכול היות שהייתי סתם פראייר.
כי מעולם לא דרשתי מזונות.
 
מזונות מהאם זו בעיה משפטית. לגמרי עוול בעיני

שאין הדדיות שיוויונית בין המגדרים.
 

mykal

New member
עד שדברים לא ממש

קרובים ומתנסים בהם...

המזונות הם עבור הילד לא עבור אמא שלו.
וההרגשה שכאילו הוא משלם לאמא של הילד, היא זו שגורמת לשיח הזה.

הילד הבוגר גר עם אמא שלו, ומה עם אביו?
הוא בקשר איתו? הוא חלק מהזמן גר איתו?
הוא בוגר ולכן גם יכול לומר מה צרכיו.
האבא לא אמור לשלם עבור מחיתו, אבל הבן יכול בהחלט לבקש,
תמיכה בלימודים, בבילויים, ולהקל על ההוצאות האלה לאימו.
אם אין קשר לאביו, זה סיפור אחר.
 
הילד גר בבית עם אמו=האמא מממנת את מחיתו

האבא לא אמור (לא חוקית) לקחת חלק במימון המחיה הזה ?
ואם זה כך, האם יש מילד להורים גרושים ציפיה ליותר עצמאות מילד שחוזר לגור בבית בו שני הוריו אחראים על ההוצאות ?
 

mykal

New member
תשובות לשאלות שלך

את מבקשת ע"פ הגיון?

הרי יש אבות שנותנים מזונות שלא מכסים אפילו רבע מההוצאות, אז???
איך כתב מישהו כאן בשרשור--לא מתגרשים מהילד, מתגרשים מאמא שלו.
אבל רוב האבות 'מתנערים' מאחריות לענין הכלכלי, או מנסים להתנגח עליו.
כדי 'להתנקם' באמא' וכדי להקטין ויכוח עם האשה השניה,
שבודאי לא מעודדת הוצאות לילד שלא שלה.

ולגבי עצמאות--נראה לי שילד להורים גרושים מטבע הדברים, מחושל, ועצמאי יותר מילדים אחרים,
הוא גם 'יודע' לזהות' מורכבויות החיים, יותר מילדים אחרים.
אני רואה כאן איך ילד בן שנה וחצי--למד לעשות הפרדה,
שאני נדהמת מזה.
כן, בוגר לא כל שכן.
לא שזה מוצדק אבל זה כך.
 

iris mom of two

New member
לא רוב האבות

חלק מהם.
יש אבות שדואגים לילדיהם גם אחרי הגרושים. אני רואה את גיסי לשעבר, לא נראה לי שהוא הזניח את ילדיו כלכלית או נפשית.
 

mykal

New member
הניסוח שלי לקוי,

הייתי אמורה לכתוב מדויק יותר,
לא הייתי בוחרת באופציה שלך, חלק, אולי החלק היותר גדול.

בהחלט יש אבות נוכחים ותומכים.
זה קורה בד"כ כשמחליטים הדדית על גירושים,
ומשתדלים שיעשה בתיאום ועד כמה שאפשר מכובד.
המקרים בהם יש 'ריב' ואי הסכמה לגט, בד"כ גורר את הדיון הזה.

אנ רואה מהבת שלי--שבס"ה היתה נשואה שנה וקצת, הוא איים לעגן אותה,
ועוד שנה וחצי גרר עד מתן הגט, ועכשיו משלם מעט מאוד, ובלי הוצאות חינוך ומדור,
ומשקר בלי סוף.
את מאמינה שכשבנו יהיה בוגר יממן מגורים אצל אימו? אני בטוחה שלא.
 
גם כאן אני נגד הכללות מכפישות שמתבססות על

נסיון אישי ותו לא.
לא רוב, ולא חלק גדול מהאבות מתנערים מאחריותם הכלכלית

זה של בתך, אולי כן. זה אומר אך ורק עליו ועל שכמותו, לא על שום כלל.
 
אני לא נוקט עמדה

אבל למה על שכמותו ולא על שכמותה

תמיד הגבר אשם אין נשים אשמות
אין נשים שגורמות למצב הזה
 
משום מה זה נראה

גם שהילד הזה לא אוהב את הגבר שהביא אותו לעולם כמו אבא

להתגרש אחרי שנה זה נראה כמו הרס מוחלט ושינאה תהומית שהיו בין בני הזוג
לא מן הנמנע שהשינאה של שניהם מעוורת אחד את השני ואחד כנגד השני
וזה עוד בתקופה שאמורה להיות עדיין מהיפות שבזוגיות שבתחילת הדרך

את יודעת החיים לימדו אותי אדם יכוטל להגיד בזמן מריבה בטח בגרושים מה שהוא רוצה בטח את כאימא
רק כששומעים את הצד השני רואים שהטלית לא בצבע תכלת
אגב מהו הוא עשה זה קל לספר אבל למה נהג כך למה איים לעגן אותה כי ....
 

mykal

New member
שנאה תהומית, מי? על מה?

תראה, הספקולציות שלך, הן לגמרי שלך.
הגירושים לא היו על רקע של שנאה, (למרות שאתה יודע הכי טוב)
הוא אבא אוהב מאוד את הילד. (כולה ילד בן שנה וחצי, שבטח לא מלומד בלשנוא)
והוא לא משלם כי הוא רוצה 'להעניש'. את מי שלא היתה מוכנה להיות אשתו.

אגב, להזכירך, התוכחה והנושא שעוררת--הוא לא הדיון.
הדיון נסב על אחריותו ושותפותו של האב לבניו הבוגרים.
מי שלא משלם מזונות, זה לא בגלל שנאתו לילד.
 
זה ברור שלא

זה הרבה פעמים בגלל שינאה של האמא לאב והרבה פעמים מערבים את הילדים לא במקרה הזה הוא תינוק הבנת אוטי לא נכון

נו אז מה אם זה לא הדיון גם המקרה שאת מעלה לרא קשור לנושא הראשוני שפתח / ה פותח /ת השירשור
זה היה הנושא

ההורים גרושים, המזונות נפסקים סופית עפ"י החוק עם סיום הצבא, והבן/בת ממשיך לגור בבית בו גדל (עם האם לרוב) , יש התיחסות שונה לדעתכם לבמה וכמה ההורה ממשיך לממן אותו/אותה ? בהשוואה לבית בו שני ההורים ביחד וילדם ממשיך לגור איתם

אצלך זה תינוק של הבת שלך בטח לא בןוגר בן 21
כאן מדובר על הורים גרושים אצלך הם לא התחתנו
ולא מתקיים העיניין של ממשיך לגור או לא אצל ההורים

אבל לך מותר לענות ולהביא דוגמא לא קשורה
לאחרים אסור
 
למעלה