כש....

mykal

New member
נראה לי שלא הבנת

את דברי לא קודם ולא עכשיו.

מותר לך להעלות כל נושא שאתה רוצה,
כמו לכל אחד.
אני לא התיחסתי לדוגמא--התיחסתי לניתוח המצב.
הבעיה איננה אשמה --או לא אשמה,
הבעיה איננה מי שונא את מי. (זוגות לא מתגרשים מאהבה גדולה, אלא בגלל בעיות שנוצרות.)

אני ניסיתי להסביר --למה באמת האבא לא משתתף,
בהוצאות הילד הבוגר שלו שחי אצל האמא, וההוצאות שלו לא קטנות.
ונתתי כמה הסברים שבעיני הם מתאימים לרוב המקרים, ומניתי אותם.

ולכן החזרתי את הדיון לנושא שהעלתה השואלת,
ובשונה מילד צעיר שצריך שהוריו ידאגו לו, בחור/ה בוגרים, יש בידיהם
כבר כלים לדאוג יותר לעצמם, ולהבין שחייהם 'עולים' הרבה כסף.

יש כאן דיון נוסף--אם הבוגרים משתתפים בהוצאות הבית.
(השאלה קיימת גם במשפחות שהורים יחד)
אם תקרא ברוב התשובות, לא מבקשים את התשלום, ורואים בזה חיסכון,

ובצדק שואלת עלמה עלמה--מה לגבי בוגר שחי בבית אבל אביו גרוש מאימו,
האבא לא מחויב יותר לדאוג לו? האמא כן?
אז נכון שזה החוק,
אבל, נכון שהבוגר גר אצל אימו (בד"כ)? ונכון שהאבא לא התגרש מילדיו?
זה הכל.
 
את יודעת...

גם אני חשבתי שילדי הורים גרושים אמורים להיות עצמאיים יותר, אבל למה בעצם? (חוכמת הבדיעבד אם יורשה לי).
כל השנים היה לי כמוטו בל עוררין להעמיד אותם בתוך עולם שיקנה להם את הביטחון הריגשי והפיזי הנדרש לכל ילד לצמיחה טובה ומוצלחת ככל שניתן . אז אולי רק עכשיו אחרי סיום צבא הם יאלצו ללמוד שהחיים מכאן קצת אחרת? .... אין לי תשובות, תוהה בקול....

ולגבי ההכללה הערתי לך למטה את דעתי, אני לגמרי נגד הכללות מכפישות ציבורים שלמים שמבוססות על הענין הפרטי האישי.
 

mykal

New member
לשתי תגובותיך,

ראשית לא היתה לי כל כונה להכפיש איש.
ובטח לא ציבורים שלמים.
כן, כל אחת מתמודדת עם הנסיון שלה, ועם מה שהיא שומעת ורואה בסביבתה.
ניסיתי להבין איך קורה ולמה--וזו סתם המסקנה שלי.

וואומר, שאם יש תקשורת טובה, ואפשרויות כלכליות נאותות,
הרי לא נוצרים מצבים מביכים שהילדים 'משלמים' את המחיר שלהם.
(לצערינו, יש גם הורים לא גרושים שיוצרים אפליות ומצוקות כלכליות לילדיהם)
זה בכלל לא קשור להכפשה. אלא לשיקוף מציאות.

ולגבי ההשקעה לכל המרכיבים את אישיות הילד,
אני בטוחה שעשית הכי הכי, ובכלל הרבה, ויחד עם זה,
אנחנו לעולם לא יודעים --מה היה להם באמת קשה במבנה הבית שלהם.
(שוב זה נכון גם לגבי בית שההורים לא גרושים,)
לילד שהוריו גרושים--הנושא הזה הוא בהחלט 'טריגר'
 
כתבת

"רוב האבות 'מתנערים' מאחריות לענין הכלכלי, או מנסים להתנגח עליו "
ועל זה אני עונה-זה אינו שיקוף המציאות, אלא הכללה מכפישה ציבור שלם.
כבר אמרתי- כל אחד ומה שהוא מכיר.

עם כל השאר אני מסכימה.
 

mykal

New member
קיבלתי, ומתנצלת,

רק שלא התכונתי כך, אבל אזהר בהמשך.
תודה.
 


 
ילדי גרושים-עצמאיים יותר

ילד יחיד- מפונק יותר

ילד לאם קרייריסטית- בוגר יותר

ילד יתום - חרד יותר

ילד לאב ימאי----

וכן הלאה.
הרבה הכללות- לא בטוחה שהן עומדות במבחן המציאות המשתנה בימינו.

אני חושבת שהדור שלנו תופס אחרת את ההורות, את הצמיחה (הכלכלית) וצמיחת העצמאות של הצאצאים כמו גם יכולות כלכליות /ריגשיות/תרבותיות אחרות - בקיצור העולם השתנה.

לא דומה ההורות של סבתא שלי כלפי אבא שלי, להורות שלו כלפיי לשלי כלפיי ילדיי- וכנראה גם תהיה שונה של ילדיי כלפי צאצאיהם (אי פעם ).
 

mykal

New member
זה נכון,

רק שההשואה הבינדורית-בעיני לא ממש קשורה,
כי גם ההורים בתקופות האחרות היו משוים--או לא ביניהם.
ראית עולם והתיחסות למבוגר (להורים) והתיחסות לילדים משתנה בכל דור.
לכן ההשואה אמורה להיות רוחבית, באותו דור.

לפני דור ורחוק יותר שני דורות לגרושה היה קשה הרבה יותר,
מאשר היום. ובודאי לילדיהם.
איך כתבה משהי בפורום אחר, אני צריכה להתנצל לילדי שאין להם 2 בתים.
כי כל השאר יש להם בית אמא ובית אבא.

גם נראה לי שההגדרה עצמאות שכיונה אליה עלמה,
היא הגדרת הלהתמודד לבד עם 'תביעות החיים' של קיום בסיסי.
ולא ההכללה של עצמאות שכל אדם נדרש לה ע"פ התפתחותו האישית/מקצועית וכו'.
 
למעלה