אמא אמא היחידה
New member
לא יכולה יותר ../images/Emo10.gif
אני שוב יתומה. כל החיים יש לי תקופות כאלו, בהן אני מרגישה (והרבה פעמים גם אומרת) שאין לי אמא, שלבן שלי אין סבתא. אמא שלי שמעה את זה - דרך חברה של חברה. עכשיו היא שוב כועסת עלי (והפעם קצת בצדק
) והיא הודיעה לי שהיא לא באה אלינו יותר, שלא אצפה לעזרה או לסיוע. טוב - אנסה להרגע ולספר איך זה היה. אז היה לנו חג חנוכה קשה. היא לא עזרה בכלל, למרות שהיא לא עובדת. עברנו את זה. אחר כך היתה המחלה שלי. דודה שלי עזרה המון ואמא שלי פחדה להדבק אז לא באה אלינו בכלל. יצא שהוא לא ראה את סבתא כבר כמעט חודש. נורא כעסתי על זה. וכמו אצלנו במשפחה לא אמרתי כלום וגם לא התקשרתי אליה. אבל כשדיברתי עם חברים אמרתי שאני יתומה. זה טריק שאני עושה כל חיי - כבר בעבר עשיתי את זה. אני יודעת שזה מגעיל. אבל כל עוד היא לא שומעת ולי זה עושה קל יותר להסביר. כי איך אפשר להסביר אמא שלא עוזרת לבת שלה כשהיא חולה ואין מי שיעזור לה? אחותה עוזרת לי והיא לא? אז הרגשתי יתומה ואמרתי את זה, וזה עבר אליה. ועכשיו היא כועסת עלי. ואני מרגישה מאוד רע... לא יודעת איך לגשר, לא בטוחה שאני רוצה לגשר. כבר הבטחתי לה בעבר שלא אגיד את זה (כשהיתי בצבא היה פיצוץ גדול) אבל אני לא באמת הפסקתי, היא רק לא שמעה על זה
מה אתן אומרות? אולי פשוט לוותר עליה כאמא וזהו? בטוח יהיה לי יותר קל בחיים. מה היתן עושות במקומי?
אני שוב יתומה. כל החיים יש לי תקופות כאלו, בהן אני מרגישה (והרבה פעמים גם אומרת) שאין לי אמא, שלבן שלי אין סבתא. אמא שלי שמעה את זה - דרך חברה של חברה. עכשיו היא שוב כועסת עלי (והפעם קצת בצדק