בהמשך לתגובות לפניי...
אני אמא לחיילות תאומות ששתיהן עושות יומיות ונחשבות קרוב לבית.
עזבו את העובדה שהבסיס שלהן נמצא במרחק 20 דקות נסיעה מהבית, אבל כשמדובר בתחבורה ציבורית בשעות הבוקר המוקדמות (שלא לדבר על ראשון בבוקר) ועוד אוטובוס פנימי בתוך המחנה, זה לוקח להן בין שעה וחצי לשעתיים כל כיוון.
אבל זה לא הנושא, העניין הוא שמרגע שהגיעו לבקו"ם ביום הגיוס וגם עוד לפני כן יצרו קשר עם מדור פרט ומש"קית ת"ש והצהירו על בעיות כלכליות.
האחת קיבלה בסופו של דבר תוספת בחוגר של 150 ש"ח בחודש אבל רק ברשת אחת מסויימת שאין לנו בקרבת הבית שמחייב אותה לנסוע אחת לחודש לאותה חנות של הרשת ולקנות שם.
היא גם קיבלה אישור עבודה כך שהיא מצליחה במסגרת השעות הפנויות שלה לעבוד בערך 3 משמרות של 6 שעות בשבוע שאותן היא עובדת אחרי השעות בבסיס.
אחותה עדיין בהליכים בירוקרטיים להשיג תוספת בחוגר ואישור עבודה.
על תשלומי משפחה אין בכלל מה לדבר.
הן מתרוצצות עם ניירת בלך ושוב כבר חודשים ארוכים ועדיין במשרד ת"ש לא הגיעו על סיפוקם ולא העבירו את הניירת למי שצריך לבחון את המצב ולהחליט אם כן או אל נותנים את התוספת הזאת.