אמרתי שאני לא בטוח איך זה היום במתימטיקה
בפיזיקה זה היה ככה בזמני - תלמידי חמש יחידות פיזיקה עשו את הבחינה של שלוש יחידות פיזיקה (במובן של טופס שעונים עליו במחברת בחינה), בחינה מעשית בניסוי (בוחן הגיע לבית הספר כדי לראות את התלמידים עושים ניסוי ומסבירים) בשביל היחידה הרביעית, ובחינה נוספת (במובן של טופס נוסף שעונים עליו במחברת הבחינה) על החומר של היחידה החמישית, והתנצלותי אם הניסוי הוא היחידה החמישית והטופס הוא היחידה הרביעית. כנ"ל במקצועות החובה - כולם נבחנו על אותו טופס ליחידות החובה, כמו ספרות, היסטוריה, ותנ"ך, ומי שנבחנו על המקצועות בהיקף גדול יותר עשו עוד בחינה, קרי טופס נוסף עם שאלות נוספות. בכל המקרים הללו הבחינות הנוספות דורשות עוד שעות עבודה (= כסף) בשביל לבדוק את התשובות לשאלות בטפסים הנוספים, או לשלוח בוחן לבית הספר שיבחן את התלמידים על הניסוי בפיזיקה. אני נוטה להאמין שההסבר הזה הוא הסיבה האמיתית להטלת המגבלה, נוכח העובדה שהוא עומד בסתירה למטרות אותן נועדה מערכת החינוך לשרת.