הזמנו בתחילת חופשת סוכות את ילדי הכיתה אלינו הביתה
לערב גיבוש.
רוב הילדים הגיעו, כולל הילד הזה. הוא נצמד לילדים שהוא מכיר מביה"ס היסודי, ואם הוא לא רואה אותם (קרה כשהוא יצא מהשרותים) הוא עומד וקורא להם בצעקות, עד שאחד מהם מגיע.
כשכולם שיחקו משחקי חברה, הוא הסתובב סביבם במעגלים, ודיבר אל עצמו.
כשניגנו בפסנתר, הוא חיכה לתורו כמו כולם, וניגן יפה מאוד. הרגשנו שכשהכללים ברורים, והוא יודע מה לעשות, אין בעיות.
הוצאתי להם 2 קופסאות עם גלידה, כפות, כפיות, וכוסיות. קופסה אחת עם גלידה חלבית, וקופסה אחת עם גלידה פרווה. הוא נכנס ללחץ, כי הוא היה מוכן לאכול רק גלידה פרווה ללא ביצים. צעק וכעס, לא האמין לנו כשהבטחנו לו שהוא יכול לאכול ללא חשש. הראנו לו את רשימת המרכיבים בתחתית הקופסה ורק אז הוא נרגע. שאלתי אותו אם הוא אלרגי לחלב או ביצים, והוא אמר שלא. פשוט זה מה שמתחשק לו.
לפי התאורים של הבת שלי, בכל שיעור מתמטיקה כשהמורה מסביר חומר חדש, עוד לפני שהוא גומר את ההסבר, הילד מתחיל לצעוק ולבכות שהוא לא מבין.
בשיעורי ספרות, כשמתפתח דיון, הוא מתחיל לצעוק ולא מאפשר לילדים להביע את דעתם.
זה נשמע די קבוע, ואולי ישתפר בהמשך, אבל אני לא יודעת עד כמה זה יכול להשתפר.