עם תרמיל ומקל בגיל 60 כמעט

[אחותו של שקספיר]

עם תרמיל ומקל בגיל 60 כמעט

יש לי חבר קרוב לגיל 60 כבר

אלמן מזה שנתיים (ספור עצוב בפני עצמו,מוות פתאומי )

4 ילדים, מהם אחד בחו"ל ו3 בארץ מפוזרות.

לפני כמה חודשים החליט שהוא אוהב את עצמו מספיק כדי לפרגן לעצמו

ונסע לטיול בארצות הבלקן (כל אלו ששומעים עליהן בחדשות כמו בוסניה וסרייבו וגם קרואטיה ומקדוניה)

ובמשך ארבעה חודשים התגורר בהוסטלים או באוהל (העדיף הוסטלים) ,טייל עם אנשים מכל העולם, הכיר אנשים (לרוב צעירים יותר) חווה והתנסה בהמון חוויות.

היום ביקר אותי, וכולי קנאה.

ואח"כ חשבתי שבעצם--אני לא הייתי מסוגלת להתנתק ככה מההויה היומיומית

(וגם הבטחתי לו פעם הבאה שאטפל לו בכלבים, כי הוא כבר חושב על הפעם הבאה).

ואתם? רוצים? מסוגלים?

 

[נושיתי האחת]

לא מסוגלת להתנתק ולגור בהוסטלים

לא יכולה מעבר לכמה לילות. אבל עדיין נשמע מעניין.

 

[בואו עננים]

הו לא היינו צעירים

כולי ירוקה

מקנאה בצעירים שיכולים לנסוע, בלי לדעת לכמה זמן, בלי לדעת לאן או עם מי.
בלי להסתכל כל היום על השעון וגרוע מזה על הטלפון הסלולרי
בלי הצורך להצטייד בתרמיל תרופות- נגד: כולסטרול ולחץ דם וסוכרת ו...מה לא

לדעת שהעולם מסתדר בלעדי- ה"ילדים" לא צריכים כלום... וההורים גם כן
לא יתקשר הטלפון המזעיק באמצע הלילה/יום... שקרה X או Y (כן הדמיון שלי עובד שעות נוספות בעיקר בחו"ל)
לחודשיים/שלושה חצי שנה...
בצעירותי הסתובבתי ככה כמה חודשים, עם תרמיל על הגב בטרמפים דרך כל אירופה....באכסניות נוער או במלונות מפוקפקים ומטונפים, ניזונה לעתים כל היום בסנדויצ'ים ומים
היה נפלא- או לפחות ממרחק של שנים הרבה, זה זכור לי כנפלא

אני לא מקנאה במגורים בהוסטל או באוהל... בגילי הסטנדרטים שלי קצת עלו
אבל כל היתר- הלוואי ויכולתי

 

[iris mom of two]

לא בשבילי

מצד שני משבר גיל המעבר שלי כלל למוד טיפוס על קירות, אז אני המון בג'ים מטפסת בעיקר עם אנשים שאני יכולה להיות אמא שלהם. הקטע של לינה בהוסטלים ואוהלים היה שובר אותי, כל השאר, בכייף!

 

[נושיתי האחת]

טיפוס קירות זה משבר גיל המעבר? עלה על דעתך

שזה סטארט אפ לגיל המעבר?

 

[iris mom of two]

לא הבנתי את כוונתך

 

[נושיתי האחת]

התכוונתי להחמיא שעלית על משהו שאפשר

להמליץ לטיפול במשבר גיל המעבר למי שחווה אותו.

 

[iris mom of two]

תודה

ובאמת זה ספורט מעולה, וממכר! יש אצלנו כמה בגילי שהתחילו מאוחר, כולם ממש ממש נהנים. אני הכי אוהבת את זוג הספרניות בנות הששים פלוס שמגיעות לטפס. הן כל כך נחמדות!

 

[katam]

בטח לא באוהל אבל בצימרים מהסוג המקובל

בחול, בקראוון בכיף.

מה שלא ברור לי מה זה להתנתק ? לא לשמוע חדשות ? לא התעדכן במצב הילדים בארץ ?

אני די מכורה לחדשות אבל ברמה שלבדוק ב YNET אם לא היה חס וחלילה נקרא לזה ארוע על רקע בטחוני.

 

[נומלה]

אני לא ירוקה מקנאה

נכון שכרגע אין לי יכולת לצאת ל-4 חודשים רצופים, אבל אני בהחלט יוצא כל שנה לטייל וחיה כל שנה לפחות חדשיים במקומות אחרים. במהלך השנים גם עשיתי טיולי תרמילאות בזמן הזה. אין צורך להתנתק. היום בכל פינה נידחת בעולם יש אינטרנט ואפשר להיות מחוברים. לא ברמה יום יומית אבל לבטח פעם בשבוע שבועיים.

 

[יעלעל]

מקנאה ולא

אני מקנאה ביכולת לעשות את זה. לקום בוקר אחד ולעשות מה שבאמת באמת רוצים.
חושבת שהייתי יכולה לנסוע ולגור בהוסטלים, לא מג'וייפים לגמרי אבל כאלה נקיים ומסודרים. אוהל - לא. אין מצב.
אני הייתי מאוד רוצה לעשות את זה, האיש שלי קצת פחדן, בעיקר כלכלית. דואג לעתיד. אני מצד אחד דואגת לעתיד ומצד שני חושבת שצריך לחיות את ההווה. ממש רוצה לעשות טיול רציני כל עוד אפשרי פיזית לעשות את זה. אבל יש שיקולים נוספים שמקשים. ולכן כמו שכתבתי מקנאה ביכולת לעצור ולקחת זמן לעשות את זה.

 

[BrightEye]

אני אחרי 10 ימים מתגעגעת הביתה...

 

[אחותו של שקספיר]

הקטע של ההוסטלים פחות משמעותי בעיניי

לא הייתי גרה בהם כיום
למרות שהוא דווח על חוויות טובות (אבל זה הוא ולא אני)

אבל היכולת להחליט "עכשיו אני בשביל עצמי, ואם לא אעשה את זה כיום--לא בטוח שבעוד עשור אעשה"
ו "הילדים יסתדרו" ו"הבית יחכה" ולהתנתק מכל שגרת החיים
כדי ללכת ולהגשים חלום של עצמך.

אני נורא הייתי רוצה
אבל כל כך כבולה עם עצמי בכל הכבלים של "צריכים" לעשות
שלא הייתי מעיזה אפילו לחשוב על זה.
ולכן
אני מקנאה (לא בהוסטלים אלא היכולת להתנתק ולשים קצוץ וללכת עם החלום ).

 

[BrightEye]

אני לא מקנאה גם בזה

לא מעוניינת להתנתק ככה.

 

[חני ב]

כנ"ל

 

[נושיתי האחת]

טוב, יכולת להתנתק, יש לי. המינון אולי

שונה אצלי. יכולה להתנתק הרבה פעמים, אבל לזמן קצר.

 

[katam]

את מעלה כאן סוגיה מאד מורכבת ומאד מענינת

זה הנושא של איפה אני . גידלתי את הילדים , נתתי מעצמי. איפה עובר הגבול ?

אני אדם שחושב על כל העולם ואחותו לפני שאני חושבת על עצמי אבל בתקופה האחרונה אני די חשה ש........ די מחפשת את המילים.

אני היום אמא לחייל קרבי אז זה לא בא בחשבון אבל אחרי שהבן ישתחרר............ לא ארבע חודשים אבל אולי טיול קצר אחרי צבא עבור האיש ועבורי ............

 

[BrightEye]

אהבתי את ההגדרה- "טיול אחרי צבא"

 

[אחותו של שקספיר]

זו בדיוק הסוגיה

הסיפור האישי של נ.
הוא רק מה שהעלה אצלי את ההתלבטות
ובעיקר את הקנאה.

לא חושבת שאני מסוגלת לנסוע ל.... פרק זמן ממושך ו....נראה מה יהיה אח"כ.
אישיותית לא ממש בנויה לכך
אבל מותר לי לקנא בדשא של השכן.

 

[iris mom of two]

אבל כמו שנומלה אמרה

לא צריך להתנתק לארבעה חודשים, כדי למלא מצברים אפשר להתנתק רק לשבוע, או אפילו סופ"ש.

ההורים של בעלי תמיד חלמו שכשאבא שלו ייצא לפנסיה, הוילדים יהיו מסודרים הם...

אז הילדים היו מסודרים, ואבא שלו יצא לפנסיה, ואז אמא שלו קבלה התקף לב, ואז אבא שלו, ואז הם כבר לא יכלו פיסית לממש את כל החלומות. והיום אמא שלו איננה, ואבא שלו מדוכא, ולא מסוגל ללכת יותר מחמישה מטר בלי להתעייף.

לעומת זאת, ההורים שלי תמיד יצאו לחופש. הם טיילו, הם היו בריאים, וסכ"ה הגשימו הרבה חלומות.

אנחנו מטיילים המון עם הילדים. אז נכון, הרבה מהחופשות הן חופשות נסיעה, הרבה יותר זול מארבעה כרטיסי טיסה, אבל יצאנו למחנאות, יצאנו לטיולים רגליים, ראינו מקומות יפים. אני מקווה שגם כשהם היהו בזוגיות הם יסכימו להמשיך ולטייל איתנו.