עם תרמיל ומקל בגיל 60 כמעט

[BrightEye]

בן אדם שמתאלמן יכול להגיב בכל מיני אופנים

זה בהחלט יכול לשמוט את הקרקע מתחת לרגליים גם לאדם יציב.

 

[iris mom of two]

מסכימה

אפילו מאד.

כנראה שאני רואה בדאגה דבר חונק. באנגלית יש שתי מילים לדאגה concern שזה לחשוב על מישהו וקצת לדאוג לו, וworry שזה ממש לדאוג באופן אקטיבי. משום מה אני משייכת למילה דאגה את המובן worry שיש לו קונטציה שלילית. ואת צודקת, דאגה יכולה להיות גם דבר חיובי, שחושבים על מישהו, ואכפתיות יותר מלחשוב עליו כאומלל.

סכ"ה אבא שלי התאלמן בגיל צעיר, עם שתי נערות. לא יודעת איך בדיוק הוא הגיב, זה תלוי מי שואלים. אני נולדתי אח"כ

, אבל ממה שאני כן הבנתי זה בהחלט שמט לו את הקרקע ממתחת לרגליים. הוא עזב את היישוב בו הוא גר, התחתן די מהר בשנית...

 

[iris mom of two]

בגיל 60?

גיל 60 זה צעיר!

מה שדחף אותו זה לא מה שמשנה, אבל משהו דחף אותו, והוא נהנה, וזה מה שחשוב.

סכ"ה אני לדוגמא, עוד 12 שנים כשאהיה בת 60 הילדים שלי יהיו בני 30 ו27. ביומיום הם לא יצטרכו אותי. 4 חודשים של התנתקות שכזו, בהנחה שפעם בשבוע כן בודקים מה קורה בבית, ויש אפשרות לתפוס אותי למקרה חרום, זה לא נורא בכלל מבחינת הילדים.

היי, הבת של רק בת 18 ואני לא מדברת איתה כל יום (היא בישראל, אני בארה"ב, שנת שרות שהיא מאד נהנית בה).

 

[BrightEye]

לפני 6 ימים היתה מישהי ששאלה על אביה בן ה-50

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2370&messageid=172064765

וכולם יצאו מגידרם לעזור לה למצוא סידור לאביה...

 

[קליספרה]

לא כולם כמי שחצתה את קו החמישים

הבן שלי היה חוטף בעיטה בתחת
אם היה שואל שאלה כזאת אותי או את אביו

 

[iris mom of two]

גם אצלנו ככה

 

[שוש אור]

ממש לא כולם

למשל, אני לא

 

[BrightEye]

רובם

 

[נומלה]

יש לי שאלה יותר פשוטה

כמה מכם מתנתקים לפעילות של חצי יום בשבוע? הרבה לפני הטיול יש לי הרגשה שאנשים (במיוחד נשים) מרגישים שאם הם יעשו משהו עבור עצמם במנותק מהמשפחה למשך חצי יום בשבוע (למשל חוג שמצריך מעבר לשעה וחצי) הבית יתמוטט.

אז זו השאלה שלי. מי מקדישה לעצמה חצי יום בשבוע? כל שבוע! ללכת לקניות פעם ב... לא נחשב. טיול של חודשים זה הרבה יותר מתקדם.

 

[mykal]

ואוו שאלה נהדרת,

והנה תשובתי,
היום כשאני גדולה יותר מ--60,
אני לוקחת מעט זמן לעצמי, לוקחת קורסים שמחייבים אותי גם טיולים.
נכון, רק למשך יום אחד.
ואגדיל לעשות בשבוע הבא אני אצא לנופשון בן 4 ימים.
(עם קבוצה, חברות ולא הבעל, הוא נשאר למשמורת בית

)
אין לי קטנים, הנכדים יחכו ויתגעגעו וגם אני אליהם.
אבל זה לא ברמת נתק, זה ממש ברמת ריחוק פיזי,
(לא אהיה בבית.)אבל יש טלפון נייד, וניתן להתעדכן וזה מה שאני אעשה.

אגב, גם כשילדי היו קטנים, ואולי גם כי ה'מקצוע' דרש,
אני תמיד למדתי ויש בידי הרבה תארים, (שאין מה לעשות איתם)
אלה היו שעות הרגיעה שלי ששמרו על איזון 'ושפיות'.
זה לעולם לא היה ניתוק ושחרור. ועצמאות בלי הקשר.

 

[ben 911]

ואקשה...

מעניין מדוע את צוחקת כשאת אומרת: "ולא הבעל, הוא נשאר למשמורת בית"

?
לו הייתי הבעל לא הייתי מסכים..
בעיקר שאת כותבת "עם קבוצה"?
אני אם אשתי הייתה מספרת לי שהיא נוסעת עם "קבוצה"
הייתי בטוח נוסע איתה כדי לפקח מקרוב.

 

[mykal]

למה אני צוחקת?

כי החיים מזמנים מצבים ש'התיאוריה' מתפוררת מול המציאות.
כי ההכרזות שלי כשהייתי צעירה, והתובנות שלי שחשבתי
שהן מגובשות בהירות וברורות לחלוטין,לא בדיוק מצליחות לממש עצמן,
ומה לעשות שאני פרשתי, ואני 'פנויה' עקרונית.
(כבר אין לי הורים, ורוב הילדים נשואים.
והאפשרות לצאת לנופש מסובסד.ולא מקשה על הכיס המשפחתי.
והבעל עובד, ולא פנוי, אז יוצאת עם חברות, וכשהוא יוצא לכנסים מטעם עבודתו,
אני לא הצטרפתי בד"כ.
אגב, אם הוא יצא איתי כדי לפקח עלי, אזי אני אמביולנטית--
האם לכעוס ולומר לו אם איין אמון--השמירה שלו לא תועיל,

או לחשוב--איזה כיף, הוא 'מקנא' לי סימן שאני שוה

מה משניהם אתה ממליץ?!

 

[קליספרה]

אצלי זה לא קשור

אין לי חיים עמוסים ואני מטיילת המון גם עכשיו
אבל, נולדתי צוענייה - עם קוצים של דרבן בישבן
וזה חלום חיי מאז שהתחלתי להבין שהעולם פורץ מעבר לגבולות שכונת ילדותי -)

 

[iris mom of two]

אני

הטיפוס המטורף שלי. זו השקעה רצינית. נכון שיש פעמים שאני הולכת עם הבן. למשל היום, לו יש אימון של הנבחרת, ואני במקום להסיע אותו ולחזור, או להשאר שם ולהסתכל, מתכוונת לטפס בעצמי, במיוחד כי אתמול פיספסתי את האימון שלי.

 

[ben 911]

אחותו של פינסקר...ואיפה את בסיפור?

האם גם את גם נוסעת עם בנימין מטודלה?
או שאת פשוט מדליקה נר בחלון ומחכה שהספינה שלו ערב אחד עוד תשוב.

אחד הדברים שלא נתפסים אצלי זה
החוסר טוטליות בזוגיות..
אז נכון שיבואו עכשיו חכמולוגים וידברו על חופש הפרט והרצון החופשי להיות חופשי מהבת זוג
אבל זה לא בבית ספרי
אישה המעדיפה לנסוע לבד היא לא תהיה אישתי
או שאנחנו נוסעים תמיד ביחד
או שנשארים בבית.

או ש...

 

[קליספרה]

זה כבר עניין של אופי וגישה לזוגיות

מהבחינה הזאת גם בי יש את הטוטאליות הזאת
אני פשוט לא ראה את עצמי נוסעת בלעדיו לשום מקום וההפך.
אבל התפיסה אצל אנשים רבים הטוטאליות הזאת לא קיימת -
יש לנו חברים שמתארגנים ונוסעים למסע אופנוע של רק בנים, ו/או גיסתי שנסעה חודש להודו עם חברה כשאחי נשאר כאן עם הילד.
יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא.

ל

 

[ben 911]

אוהוווו סוף סוף אור בקצה המנהרה

אין לך מושג איזו הפתעה נעימה לקרוא את מה שאת כותבת, קליספרה.

סוף סוף אישה אשר יורדת לסוף דעתי.

כן, תראי...אני מסוגל להבין את אלה שזה מתאים להם ואת אלה שלא..
אלא ש...
האם "לא מתאים להם" בגלל שאין להם יותר עניין בבן זוג?

או שלא מתאים להם בגלל שבאמת לבן זוג אין מה לעשות שם?
אם זה המקרה השני אז אני גם הייתי נוהג כך ובכייף.
אבל אם המקרה הראשון עסקינן וזה הרושם שנוצר אצלי לגבי הרבה זוגות שחווים שחיקה בחיי הזוגיות שלהם
אז זה מאד עצוב.

 

[קליספרה]

אני חושבת שזה הכל יחד

באופן עקרוני העדפה שלנו היא בילוי זוגי
זה לא אומר שאם אני מאוד אוהבת לשיר והוא לא - אני לא אלך לשיר מידי פעם עם חברות.

אותו דבר טיולים בחו"ל - האופנוען ואני באותו הראש - אנחנו נהנים מאותם הדברים ולכן הכי כייף לנו לנסוע יחד. אנחנו גם לא נוסעים נסיעות משפחתיות או עם חברים. לצערי אני לא יכולה לנסוע 8 פעמים בשנה וכשאני פעם בשנה במקרה הטוב נוסעת, אני רוצה מקסימום כייף מקסימום כייף זה רק שנינו.
אבל לא כולם ככה ויש כאלה שסגנון הטיול שלהם לא מתאים - אחד אוהב מוזיאונים וקניות והשני טרקים למשל מה יש להם לטייל יחד - תמיד אחד יצטרך לסבול והשני לא יהנה לגמרי כי בן הזוג שלו לא נהנה: עוד סיבה היא ילדים קטנים, לחלק גדול אין איפה להשאיר את הילדים, ולכן הם מתפצלים - ולא טיול עם ילדים הוא הכל חוץ ממנוחה

אני לא חושבת שזה מעיד על שחיקה רק על סוג זוגיות אחר

 

[אחותו של שקספיר]

למה רלוונטי איפה אני בסיפור?

זו לא הייתה תהייה אישית שלי
אלא סיפור על חבר (אמיתי)

בכל מקרה לספק את סקרנותך אני שייכת לזן כזה של נשים
שאתה מעדיף שלא יהיו בסביבתך.
(חכמולוגים כהערתך המאד מכבדת את הזולת).

 

[ben 911]

נוצר אצלי הרושם שאת מספרת על הבן זוג שלך

או שמא כמו אותו אחד שבא לרופא ואומר "אני כאן בגלל אישתי"

לגבי זנים שונים של נשים
הייתי בסביבת כל הזנים שאת אפילו לא מעלה בדעתך..
היו לי כנועות
היו לי צייתניות
היו כושיות
והיו גם זנותיות
היו שתי פמיניסטיות
והייתה אחת ערביה
והיא היית מה זה מתוקה
כי אומרים שחומץ גנוב יותר מתוק מדבש.
אבל הכי הכי אני אוהב את זאת שלצידי עכשיו.

אז כך שאין שום סיכוי בעולם שזן כל שהיא תתפוס את המקום שלה בלב שלי.