לדעתי כל אחד יכול בצוואתו-
לצוות את רצונו ככל הנוגע לחלקו ברכוש, שהוא חצי על פי החוק, וגם על תכשיטים פרטיים.
כלומר, זו לא חובה לצוות הכל לבן/בת הזוג אוטומטית אלא גם להביע רצון לגבי חלקו, וחובה לכבד את רצונו.
החצי של בן הזוג השני הוא שלו על פי החוק לאחר מות הנפטר הראשון ביניהם.
ולעניין נישואין שניים-
אם האלמן שנישא שנית היה כותב צוואה לטובת בנותיו בהיותו צלול, אז אשתו השניה לא היתה יכולה לקבל את רכושו אלא רק זכות לגור בדירה,
אבל הרכוש כולו היה מגיע לבנותיו, הרי ילדי אשתו השניה כבר קיבלו את ירושת האבא שלהם.
אז מדוע מגיע להם פעמיים?
לצוות את רצונו ככל הנוגע לחלקו ברכוש, שהוא חצי על פי החוק, וגם על תכשיטים פרטיים.
כלומר, זו לא חובה לצוות הכל לבן/בת הזוג אוטומטית אלא גם להביע רצון לגבי חלקו, וחובה לכבד את רצונו.
החצי של בן הזוג השני הוא שלו על פי החוק לאחר מות הנפטר הראשון ביניהם.
ולעניין נישואין שניים-
אם האלמן שנישא שנית היה כותב צוואה לטובת בנותיו בהיותו צלול, אז אשתו השניה לא היתה יכולה לקבל את רכושו אלא רק זכות לגור בדירה,
אבל הרכוש כולו היה מגיע לבנותיו, הרי ילדי אשתו השניה כבר קיבלו את ירושת האבא שלהם.
אז מדוע מגיע להם פעמיים?
