תקופה רעה עוברת על רכבת ישראל

[בועז ל]

או קיי , סגרנו עניין. ו...

אני נמצטער שלא הבנתי אותך נכון
אבל בכל מקרה לא לתגובה כזאת התפללתי. שוב, ואני חוזר בסבלנות, השבר כעת הוא בעקבות התאונות והתגובה הציבורית עליהן שהיא שונה מהתגובות על המכרזים וכל מה שהזכרת. אגב, הגבתי לך גם בהמשך..

או קיי , סגרנו עניין. ו...
והאמן לי שיש לי אמפאטיה רבה לעובדים (ולא להנהלת ר"י) העומדים כיום בפני שבר תדמיתי של מקום העבודה שלהם.

 

[אורי404]

נכון מאוד, בועז ל. יש הרבה מאוד ממה

נדרש בדק בית יסודי ביותר בר"י.
עניין התאונות הציף לדעתי דברים רבים שעד כה הסתתרו להם מתחת לשטיח. אין כוונתי כמובן לציבור העובדים ברמות הזוטריות שחלקם הגדול עושה מלאכתו נאמנה ונאלץ להתמודד מול זעם הנוסעים ביום יום.מעבר לכל הקשור בתאונות יש לבדוק מרכיבים נוספים בארגון. אתחיל במחלקת פניות הציבור שאמנם משיבה לפונים אליה , אך סבלנותה פוקעת מהר מאוד כאשר הפונים מגלים עמידה על זכויותיהם ואינם מסתפקים בתשובות הסטנדרטיות המונפקות ע"י מחלקה זו.פניות הציבור אינה יודעת להתמודד עם פונים דעתנים השולטים בחומר ואינה טורחת כלל להגיב לפניות חוזרות .יעידו על כך הפונים ואני בתוכם. רבים מהפונים מקבלים תחושה של זלזול מצד המחלקה הזו וניסיון 'למרוח' אותם מצד המחלקה בתשובות בנאליות. כמו"כ נדרשת בדיקה מקיפה ביותר במחלקת תשתיות של ר"י על מתכנניה ומקבלי ההחלטות. הביזיון המתמשך בקו לירושלים חושף שורה ארוכה של מחדלים תכנוניים, קבלת החלטות שגוייה, זלזול בפריפריה המסבסדת סבסוד צולב את כל אורך הקו ועוד היד נטויה. רבות דובר בפורום על הקו האומלל הזה. הקו המתוכננן לדימונה מעלה אף הוא ריח של תכנון לקוי כאשר לתושבי דימונה מוצע קו ברמת קו משאות ארוך ולא איכותי. בדיוק אותה ההתעללות הננקטת כלפי תושבי בית שמש. כמובן שאפשר להוסיף את הפאשלה המיותרת בגשר הולץ ועוד אי אלו כשלים תכנוניים אחרים. לדעתי אפילו בקו A1 העתידי והאיכותי עדיין צפויים שיבושים בהקמתו בשל בעיות תכנון והערכות מוטות מטה של עלות הפרוייקט. אגב נושא הערכות עלות הפרויקטים אף הוא שווה בדיקה מקיפה.מרבית הפרויקטים יצאו לביצוע כשהם נושאים בחובם הערכה לעלות נמוכה אשר התנפחה למימדים אחרים לגמרי. חשוב לבדוק את מנגנון ההתקשרות בין הקבלנים הזוכים במכרזי הרכבת לר"י וכיצד נגרמות אותן עלויות מנופחות. לסיום, אני בהחלט מסכים עם בני הספל לגבי הורדת מחירים יזומה של הרכבת,אלא שבהבדל קטן: הוזלה פרמננטית. אין שום סיבה שמחירי הרכבת יהיו גבוהים מאוטובוסים בד"כ כאשר במקרים רבים הרכבת אינה חוסכת זמן ומצריכה קישור תחבורתי נוסף. בעניין זה אביא כדוגמא, איך לא, את הקו לי"ם. נסיעה באוטובוס מי"ם לת"א מחירה 17 ש"ח. ברכבת המביאה את הנוסע למלחה המרוחקת 19 ש"ח.בתוך הקו הירושלמי קיימת חלוקה מעוותת ביותר: מחיר הנסיעה מת"א לבית שמש 18 ש"ח ומבית שמש לי"ם 14 ש"ח זאת כאשר הקטע ת"א-י"ם עולה 19 ש"ח. סבסוד צולב אמרתי? עד לא מזמן נאלצו תושבי בית שמש לשלם 23 ש"ח על הנסיעה לת"א. פניותיי בעניין מחיר הנסיעה היקר לר"י נענו בתגובה כי אין אפשרות להוזיל את המחיר שנקבע עפ"י אורכי מסילה, אך הפלא ופלא , עם פתיחת הקו לי"ם הוזל המחיר בקטע בית שמש-ת"א מחוסר ברירה. ושוב, זלזול בפריפריה אמרתי? בקיצור בני הספל, יש די הרבה עניינים לבדוק.

נכון מאוד, בועז ל. יש הרבה מאוד ממה
שכתבת ובהחלט צריכים לבצע בדיקות בזה.

 

[בועז ל]

../images/Emo24.gif ובמהרה בימינו...

נכון מאוד, בועז ל. יש הרבה מאוד ממה
שכתבת ובהחלט צריכים לבצע בדיקות בזה.

ובמהרה בימינו...

 

[mucool2]

../images/Emo45.gifכל כך נכון

תקופה רעה עוברת על רכבת ישראל
ימים לא טובים עוברים על הרכבת שלנו. שתי התאונות היו מעין קו פרשת מים שלאחריו משהו נשבר באירגון ובקרב עובדיו. שינוי המהירות במפגשי הרכבת והמחסור הפיתאומי בציוד גורמים שיבושים בלו"ז ומי שסופגים את זעם הנוסעים הם עובדי הרכבת, מנהלי ואנשי המשמרות בתחנות, הפקחים ברכבות, הקופאיות ואפילו אנשי הבטחון. וגם אצלם משהו נשבר... שוחחתי די ארוכות עם כמה עובדי רכבת והם העבירו לי קצת מהתחושות שלהם. ממקום עבודה שהווה מקור לגאווה, להתחדשות, לשינוי, לאוירה אחרת, הכל השתנה פתאום. האוירה קשה ומצב הרוח שלהם בהתאם. המורל ירוד והוא כמובן לא משתפר בעקבות הלחצים של הנוסעים הממורמרים. והם מתאמצים, באמת שהם מתאמצים, אותם חברים הנמצאים על הרציפים, בתחנות וגם בתאי הנהג. זה קצת מזכיר לי את האוירה בחיל הים באותם ימים איומים וקשים אחרי אבדן אח"י אילת ואח"י דקר. אנשים ברחו אז מחיל הים כמו עכברים מספינה טובעת. אפילו בקורס קציני שריון שעברתי היו פליטים מקורס חובלים שפשוט התביישו בחיל שלהם. ותראו את ח"י כיום, חיל מתקדם עם תודעה עצמית מפותחת, מקור לגאווה. אז מה עושים? ראשית, ברור שהשינוי חייב לבוא מלמעלה כי המחדלים שהובילו לתאונות הם מוסדיים, בטח לא של הפקחים והקופאיות. רק חקירה והסקת מסקנות רציניים "בלי מורא ובלי משוא פנים" (אמירתו של אורי אבנרי), כולל הסקת מסקנות אישיות של כמה מראשי האירגון, יובילו לטיהור האוירה. אנשים חדשים יביאו רוח חדשה ואוירה של התחדשות. שנית, יש לארגן מחדש את לוח הזמנים. כי הלו"ז מוכר ציפיות וכשאלה לא מתממשות, הלקוחות כועסים, ובצדק. מה לעשות והשתנו התנאים, הרכבות נוסעות לאט יותר ויש פחות ציוד. אז זה לא נורא אם גם הלו"ז יצעד פסיעה לאחור ויותאם למה שקורה בשטח. אז יהיו פחות רכבות, תהיה צפיפות רבה ברכבת ונוסעים יעברו לאוטובוסים, אבל העסק יקבל את האמינות שלו בחזרה. כי בעסקים כמו בעסקים, האמינות התפעולית היא הדבר הכי חשוב. שלישית, כדי לשדר רצון טוב מצד הרכבת כלפי ציבור הנוסעים והכרה באחריותה לסבל הנגרם להם ולירידה באיכות השירות, אני מציע לבצע הורדת מחירים זמנית של כ 10%. אלף קציני יחסי ציבור לא ישיגו את מה שהאקט הזה יעשה וזה מזכיר לי את המחווה של סלקום בזמן התקלה הגדולה בראשית ימיה כאשר היא הפסיקה לגבות תשלומים (הפסיקה לגמרי) במשך כמה שבועות כמחווה לסבל הלקוחות, החליפה להם את המכשירים הפגומים ואף נתנה בטריה בתנה כמחווה ללקוחות. אקט כזה שווה את מחירו בזהב... רביעית, וזה מופנה אלינו: קל לבקר וקל לרדת וקל לדרוך על מי ששוכב חסר אונים על הקרקע. אבל דווקא בימי קיץ אלה נדרשת מאיתנו סבלנות, עד שהרכבת שהיא של כולנו תעלה חזרה על הפסים.

כל כך נכון
מה שמזכיר לי את האמרה ה"סינית" הנדושה שאומרת שמשבר הוא גם הזדמנות. לגבי הנקודה השניה שהעלית, אני חושב שיהיה קשה מאוד לשנות את הלו"ז באופן משמעותי עכשיו. אולי לבטל כמה רכבות, לא יותר (וגם זה יהיה קשה מאוד!). וכבר אמר דובר הרכבת במקום אחר שבספטמבר ייצא לו"ז חדש שיהיה "שונה ומדויק הרבה יותר מהנוכחי". אני מקווה (ומאמין) שתוספת המסילות תקל בצורה מסויימת את הלחץ. עם כל השאר אני מסכים לחלוטין, ביחוד הנקודה הרביעית. לא צריך לבוא בטענות על דברים שנגרמו בשל הנסיבות המצערות. מצד שני, דווקא עכשיו יש לרכבת הזדמנות להיות קשובה יותר לביקורת בנושאים אחרים, כמו שילוט והכוונה, למשל. זה גם יכול לעזור לשיפור התדמית, בנוסף למה שהצעת.

 

[בני הספל]

רק תגובה קטנה שכבר אמרתי קודם

כל כך נכון
מה שמזכיר לי את האמרה ה"סינית" הנדושה שאומרת שמשבר הוא גם הזדמנות. לגבי הנקודה השניה שהעלית, אני חושב שיהיה קשה מאוד לשנות את הלו"ז באופן משמעותי עכשיו. אולי לבטל כמה רכבות, לא יותר (וגם זה יהיה קשה מאוד!). וכבר אמר דובר הרכבת במקום אחר שבספטמבר ייצא לו"ז חדש שיהיה "שונה ומדויק הרבה יותר מהנוכחי". אני מקווה (ומאמין) שתוספת המסילות תקל בצורה מסויימת את הלחץ. עם כל השאר אני מסכים לחלוטין, ביחוד הנקודה הרביעית. לא צריך לבוא בטענות על דברים שנגרמו בשל הנסיבות המצערות. מצד שני, דווקא עכשיו יש לרכבת הזדמנות להיות קשובה יותר לביקורת בנושאים אחרים, כמו שילוט והכוונה, למשל. זה גם יכול לעזור לשיפור התדמית, בנוסף למה שהצעת.

רק תגובה קטנה שכבר אמרתי קודם
כתבת שקשה לשנות את הלו"ז באופן משמעותי.. אז לצערי הלו"ז כבר שונה...הנסיבות שינו אותו. מה שנותר זה רק לפרסם אותו ודווקא בקיץ כשהרבה לקוחות משתמשים ברכבת. האמינות עכשיו זה שם המשחק. ברור ששינוי הלו"ז ב"פסיעה לאחור" הוא זמני. אבל הוא הכרחי, ומיד. למען האמינות, למען האמון, למען עובדי הרכבת והמורל שלהם.

 

[orensaab]

צודק צודק צודק

תקופה רעה עוברת על רכבת ישראל
ימים לא טובים עוברים על הרכבת שלנו. שתי התאונות היו מעין קו פרשת מים שלאחריו משהו נשבר באירגון ובקרב עובדיו. שינוי המהירות במפגשי הרכבת והמחסור הפיתאומי בציוד גורמים שיבושים בלו"ז ומי שסופגים את זעם הנוסעים הם עובדי הרכבת, מנהלי ואנשי המשמרות בתחנות, הפקחים ברכבות, הקופאיות ואפילו אנשי הבטחון. וגם אצלם משהו נשבר... שוחחתי די ארוכות עם כמה עובדי רכבת והם העבירו לי קצת מהתחושות שלהם. ממקום עבודה שהווה מקור לגאווה, להתחדשות, לשינוי, לאוירה אחרת, הכל השתנה פתאום. האוירה קשה ומצב הרוח שלהם בהתאם. המורל ירוד והוא כמובן לא משתפר בעקבות הלחצים של הנוסעים הממורמרים. והם מתאמצים, באמת שהם מתאמצים, אותם חברים הנמצאים על הרציפים, בתחנות וגם בתאי הנהג. זה קצת מזכיר לי את האוירה בחיל הים באותם ימים איומים וקשים אחרי אבדן אח"י אילת ואח"י דקר. אנשים ברחו אז מחיל הים כמו עכברים מספינה טובעת. אפילו בקורס קציני שריון שעברתי היו פליטים מקורס חובלים שפשוט התביישו בחיל שלהם. ותראו את ח"י כיום, חיל מתקדם עם תודעה עצמית מפותחת, מקור לגאווה. אז מה עושים? ראשית, ברור שהשינוי חייב לבוא מלמעלה כי המחדלים שהובילו לתאונות הם מוסדיים, בטח לא של הפקחים והקופאיות. רק חקירה והסקת מסקנות רציניים "בלי מורא ובלי משוא פנים" (אמירתו של אורי אבנרי), כולל הסקת מסקנות אישיות של כמה מראשי האירגון, יובילו לטיהור האוירה. אנשים חדשים יביאו רוח חדשה ואוירה של התחדשות. שנית, יש לארגן מחדש את לוח הזמנים. כי הלו"ז מוכר ציפיות וכשאלה לא מתממשות, הלקוחות כועסים, ובצדק. מה לעשות והשתנו התנאים, הרכבות נוסעות לאט יותר ויש פחות ציוד. אז זה לא נורא אם גם הלו"ז יצעד פסיעה לאחור ויותאם למה שקורה בשטח. אז יהיו פחות רכבות, תהיה צפיפות רבה ברכבת ונוסעים יעברו לאוטובוסים, אבל העסק יקבל את האמינות שלו בחזרה. כי בעסקים כמו בעסקים, האמינות התפעולית היא הדבר הכי חשוב. שלישית, כדי לשדר רצון טוב מצד הרכבת כלפי ציבור הנוסעים והכרה באחריותה לסבל הנגרם להם ולירידה באיכות השירות, אני מציע לבצע הורדת מחירים זמנית של כ 10%. אלף קציני יחסי ציבור לא ישיגו את מה שהאקט הזה יעשה וזה מזכיר לי את המחווה של סלקום בזמן התקלה הגדולה בראשית ימיה כאשר היא הפסיקה לגבות תשלומים (הפסיקה לגמרי) במשך כמה שבועות כמחווה לסבל הלקוחות, החליפה להם את המכשירים הפגומים ואף נתנה בטריה בתנה כמחווה ללקוחות. אקט כזה שווה את מחירו בזהב... רביעית, וזה מופנה אלינו: קל לבקר וקל לרדת וקל לדרוך על מי ששוכב חסר אונים על הקרקע. אבל דווקא בימי קיץ אלה נדרשת מאיתנו סבלנות, עד שהרכבת שהיא של כולנו תעלה חזרה על הפסים.

צודק צודק צודק
ורצוי מאוד שכל בדק הבית עם השינויים המתחייבים יבוצעו במשותף עם שאר הרשויות הנוגעות לדבר. במשרד התחבורה ישנו אגף שלם העוסק בתחבורה ציבורית, וחשוב שאגף זה יהיה גורם מכוון על מנת לבצע דברים בתאום מול גורמי התח"צ האחרים.

 

[שפירא מאיר]

מה מפריע לי ברכבת

תקופה רעה עוברת על רכבת ישראל
ימים לא טובים עוברים על הרכבת שלנו. שתי התאונות היו מעין קו פרשת מים שלאחריו משהו נשבר באירגון ובקרב עובדיו. שינוי המהירות במפגשי הרכבת והמחסור הפיתאומי בציוד גורמים שיבושים בלו"ז ומי שסופגים את זעם הנוסעים הם עובדי הרכבת, מנהלי ואנשי המשמרות בתחנות, הפקחים ברכבות, הקופאיות ואפילו אנשי הבטחון. וגם אצלם משהו נשבר... שוחחתי די ארוכות עם כמה עובדי רכבת והם העבירו לי קצת מהתחושות שלהם. ממקום עבודה שהווה מקור לגאווה, להתחדשות, לשינוי, לאוירה אחרת, הכל השתנה פתאום. האוירה קשה ומצב הרוח שלהם בהתאם. המורל ירוד והוא כמובן לא משתפר בעקבות הלחצים של הנוסעים הממורמרים. והם מתאמצים, באמת שהם מתאמצים, אותם חברים הנמצאים על הרציפים, בתחנות וגם בתאי הנהג. זה קצת מזכיר לי את האוירה בחיל הים באותם ימים איומים וקשים אחרי אבדן אח"י אילת ואח"י דקר. אנשים ברחו אז מחיל הים כמו עכברים מספינה טובעת. אפילו בקורס קציני שריון שעברתי היו פליטים מקורס חובלים שפשוט התביישו בחיל שלהם. ותראו את ח"י כיום, חיל מתקדם עם תודעה עצמית מפותחת, מקור לגאווה. אז מה עושים? ראשית, ברור שהשינוי חייב לבוא מלמעלה כי המחדלים שהובילו לתאונות הם מוסדיים, בטח לא של הפקחים והקופאיות. רק חקירה והסקת מסקנות רציניים "בלי מורא ובלי משוא פנים" (אמירתו של אורי אבנרי), כולל הסקת מסקנות אישיות של כמה מראשי האירגון, יובילו לטיהור האוירה. אנשים חדשים יביאו רוח חדשה ואוירה של התחדשות. שנית, יש לארגן מחדש את לוח הזמנים. כי הלו"ז מוכר ציפיות וכשאלה לא מתממשות, הלקוחות כועסים, ובצדק. מה לעשות והשתנו התנאים, הרכבות נוסעות לאט יותר ויש פחות ציוד. אז זה לא נורא אם גם הלו"ז יצעד פסיעה לאחור ויותאם למה שקורה בשטח. אז יהיו פחות רכבות, תהיה צפיפות רבה ברכבת ונוסעים יעברו לאוטובוסים, אבל העסק יקבל את האמינות שלו בחזרה. כי בעסקים כמו בעסקים, האמינות התפעולית היא הדבר הכי חשוב. שלישית, כדי לשדר רצון טוב מצד הרכבת כלפי ציבור הנוסעים והכרה באחריותה לסבל הנגרם להם ולירידה באיכות השירות, אני מציע לבצע הורדת מחירים זמנית של כ 10%. אלף קציני יחסי ציבור לא ישיגו את מה שהאקט הזה יעשה וזה מזכיר לי את המחווה של סלקום בזמן התקלה הגדולה בראשית ימיה כאשר היא הפסיקה לגבות תשלומים (הפסיקה לגמרי) במשך כמה שבועות כמחווה לסבל הלקוחות, החליפה להם את המכשירים הפגומים ואף נתנה בטריה בתנה כמחווה ללקוחות. אקט כזה שווה את מחירו בזהב... רביעית, וזה מופנה אלינו: קל לבקר וקל לרדת וקל לדרוך על מי ששוכב חסר אונים על הקרקע. אבל דווקא בימי קיץ אלה נדרשת מאיתנו סבלנות, עד שהרכבת שהיא של כולנו תעלה חזרה על הפסים.

מה מפריע לי ברכבת
ניסיתי, אבל ממש ניסיתי להשתמש יותר ויותר ברכב, אבל נסוגותי מכך ודי מהר. הספיקו לי 10-12 נסיעות שונות כדי להחליט שאני לא רוצה רכבת אלא במקרים מיוחדים. 1. המחיר. אני לא יכול לקבל כרטיס של גימלאי, כיוון ששינו את ה-"גימלאי" ל-"אזרח ותיק" וכגימלאי המחיר של הרכבת גבוה מידי. אם למשל אני רוצה לקחת את הנכדים לטיול ברכבת מתל אביב לנהריה, המחיר כבד מידי. 2. חוסר התייחסות לנוסע. בהעדפה של הכנסה כבדה תמורת פרסומות מכוערות שעוטפות את הרכבת ומונעות ממני ליהנות מהנוף. 3. תחזוקה. אני לא יודע אם זה כך, אבל יש לי תחושה שהרכבות מלוכלכות מאוד מבחוץ, או לפחות בלתי צבועות. בנסיעה לירושלים הייתי מודאג מאוד, כיוון שבכל סיבוב או עיקול קל ביותר, נשמעו מהקרונות קולות צווחה של מתכת, כאילו משהו עומד עוד רגע להישבר. 4. לוח זמנים התיזמון של הרכבות לא טוב ולכן ישנן כל מיני המתנות בדרך שמרגיזות מאוד. נסיון לקבוע באיזו רכבת לנסוע, נתקלות בבעיות מוזרות כאשר בלוח הזמנים העדכני שיש לי, הזמנים שונים מהזמנים באתר הרכבת. 5. מידע מיידי לנוסע קרה לי לא פעם שעמדתי בתחנה וממש לא ידעתי איזו הרכבת שאני נוסע בה, מכיוון שפרט לפעם אחת, לא היה על שום רכבת שלט לאן היא נוסעת, וזה דבר מטופש לחלוטין. אני לא מבין את זה, הנהלת הרכבת מסרבת לספר לנוסעים איזו רכבת שלהם? והעובדה הנוספת היא שאם אתה צריך לרדת לא בתחנה סופית, אתה צריך להיות עירני ולעקוב אחרי התחנות כדי לא לפספס. על הכריזה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור פרט לעובדה שלעיתים היא לא מדוייקת, ויש גם אנשים שלא שומעים כל כך טוב ולא מבינים את הנאמר ברמקולים. זה מה שיש לרכבת לשפר כדי לזכות בנוסעים כמוני, שמחבבים באופן כללי רכבת, שנרצה לנסוע בה. היום אם יש לי ברירה, אסע בכל דרך אחרת וטלא ברכבת.

 

[שפירא מאיר]

בשורה הראשונה "ברכב" צ"ל "ברכבת"

מה מפריע לי ברכבת
ניסיתי, אבל ממש ניסיתי להשתמש יותר ויותר ברכב, אבל נסוגותי מכך ודי מהר. הספיקו לי 10-12 נסיעות שונות כדי להחליט שאני לא רוצה רכבת אלא במקרים מיוחדים. 1. המחיר. אני לא יכול לקבל כרטיס של גימלאי, כיוון ששינו את ה-"גימלאי" ל-"אזרח ותיק" וכגימלאי המחיר של הרכבת גבוה מידי. אם למשל אני רוצה לקחת את הנכדים לטיול ברכבת מתל אביב לנהריה, המחיר כבד מידי. 2. חוסר התייחסות לנוסע. בהעדפה של הכנסה כבדה תמורת פרסומות מכוערות שעוטפות את הרכבת ומונעות ממני ליהנות מהנוף. 3. תחזוקה. אני לא יודע אם זה כך, אבל יש לי תחושה שהרכבות מלוכלכות מאוד מבחוץ, או לפחות בלתי צבועות. בנסיעה לירושלים הייתי מודאג מאוד, כיוון שבכל סיבוב או עיקול קל ביותר, נשמעו מהקרונות קולות צווחה של מתכת, כאילו משהו עומד עוד רגע להישבר. 4. לוח זמנים התיזמון של הרכבות לא טוב ולכן ישנן כל מיני המתנות בדרך שמרגיזות מאוד. נסיון לקבוע באיזו רכבת לנסוע, נתקלות בבעיות מוזרות כאשר בלוח הזמנים העדכני שיש לי, הזמנים שונים מהזמנים באתר הרכבת. 5. מידע מיידי לנוסע קרה לי לא פעם שעמדתי בתחנה וממש לא ידעתי איזו הרכבת שאני נוסע בה, מכיוון שפרט לפעם אחת, לא היה על שום רכבת שלט לאן היא נוסעת, וזה דבר מטופש לחלוטין. אני לא מבין את זה, הנהלת הרכבת מסרבת לספר לנוסעים איזו רכבת שלהם? והעובדה הנוספת היא שאם אתה צריך לרדת לא בתחנה סופית, אתה צריך להיות עירני ולעקוב אחרי התחנות כדי לא לפספס. על הכריזה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור פרט לעובדה שלעיתים היא לא מדוייקת, ויש גם אנשים שלא שומעים כל כך טוב ולא מבינים את הנאמר ברמקולים. זה מה שיש לרכבת לשפר כדי לזכות בנוסעים כמוני, שמחבבים באופן כללי רכבת, שנרצה לנסוע בה. היום אם יש לי ברירה, אסע בכל דרך אחרת וטלא ברכבת.

בשורה הראשונה "ברכב" צ"ל "ברכבת"

 

[בועז ל]

בראבו מאיר שפירא + הערה לגבי הלכלוך

מה מפריע לי ברכבת
ניסיתי, אבל ממש ניסיתי להשתמש יותר ויותר ברכב, אבל נסוגותי מכך ודי מהר. הספיקו לי 10-12 נסיעות שונות כדי להחליט שאני לא רוצה רכבת אלא במקרים מיוחדים. 1. המחיר. אני לא יכול לקבל כרטיס של גימלאי, כיוון ששינו את ה-"גימלאי" ל-"אזרח ותיק" וכגימלאי המחיר של הרכבת גבוה מידי. אם למשל אני רוצה לקחת את הנכדים לטיול ברכבת מתל אביב לנהריה, המחיר כבד מידי. 2. חוסר התייחסות לנוסע. בהעדפה של הכנסה כבדה תמורת פרסומות מכוערות שעוטפות את הרכבת ומונעות ממני ליהנות מהנוף. 3. תחזוקה. אני לא יודע אם זה כך, אבל יש לי תחושה שהרכבות מלוכלכות מאוד מבחוץ, או לפחות בלתי צבועות. בנסיעה לירושלים הייתי מודאג מאוד, כיוון שבכל סיבוב או עיקול קל ביותר, נשמעו מהקרונות קולות צווחה של מתכת, כאילו משהו עומד עוד רגע להישבר. 4. לוח זמנים התיזמון של הרכבות לא טוב ולכן ישנן כל מיני המתנות בדרך שמרגיזות מאוד. נסיון לקבוע באיזו רכבת לנסוע, נתקלות בבעיות מוזרות כאשר בלוח הזמנים העדכני שיש לי, הזמנים שונים מהזמנים באתר הרכבת. 5. מידע מיידי לנוסע קרה לי לא פעם שעמדתי בתחנה וממש לא ידעתי איזו הרכבת שאני נוסע בה, מכיוון שפרט לפעם אחת, לא היה על שום רכבת שלט לאן היא נוסעת, וזה דבר מטופש לחלוטין. אני לא מבין את זה, הנהלת הרכבת מסרבת לספר לנוסעים איזו רכבת שלהם? והעובדה הנוספת היא שאם אתה צריך לרדת לא בתחנה סופית, אתה צריך להיות עירני ולעקוב אחרי התחנות כדי לא לפספס. על הכריזה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור פרט לעובדה שלעיתים היא לא מדוייקת, ויש גם אנשים שלא שומעים כל כך טוב ולא מבינים את הנאמר ברמקולים. זה מה שיש לרכבת לשפר כדי לזכות בנוסעים כמוני, שמחבבים באופן כללי רכבת, שנרצה לנסוע בה. היום אם יש לי ברירה, אסע בכל דרך אחרת וטלא ברכבת.

בראבו מאיר שפירא + הערה לגבי הלכלוך
בנושא הלכלוך,חלקם של הנוסעים הונדאלים הינו משמעותי ביותר.

 

[שפירא מאיר]

ידוע לי שלא ל"ו נוסעים ברכבת

בראבו מאיר שפירא + הערה לגבי הלכלוך
בנושא הלכלוך,חלקם של הנוסעים הונדאלים הינו משמעותי ביותר.

ידוע לי שלא ל"ו נוסעים ברכבת
וכתבתי ללכלוך או חוסר צבע בחוץ.

 

[mucool2]

קובי דווקא נוסע ברכבת הרבה!../images/Emo13.gif

ידוע לי שלא ל"ו נוסעים ברכבת
וכתבתי ללכלוך או חוסר צבע בחוץ.

קובי דווקא נוסע ברכבת הרבה!

בעניין הלו.

 

[קובי לו]

יש תרגום לעברית מדוברת ?

קובי דווקא נוסע ברכבת הרבה!

בעניין הלו.

יש תרגום לעברית מדוברת ?
לא הבנת מה כתבת קובי. שפירא ענה לבועז (בכינויו היה בעבר דניאל ליקרי). מה הקשר לקובי? את השרשור פתח בכלל בני.

 

[mucool2]

שום דבר. רק ה-ל"ו ששפירא הזכיר

יש תרגום לעברית מדוברת ?
לא הבנת מה כתבת קובי. שפירא ענה לבועז (בכינויו היה בעבר דניאל ליקרי). מה הקשר לקובי? את השרשור פתח בכלל בני.

שום דבר. רק ה-ל"ו ששפירא הזכיר
הזכיר לי את הכינוי (ניק) שלך...

 

[אורי404]

../images/Emo45.gif אכן. אתמול נסעתי בIC3 ויש שם

בראבו מאיר שפירא + הערה לגבי הלכלוך
בנושא הלכלוך,חלקם של הנוסעים הונדאלים הינו משמעותי ביותר.

אכן. אתמול נסעתי בIC3 ויש שם
קרעים של הריפודים ולכלוך שמטפס מהרצפה לכיוון המושבים. בעניין הזה, רכבת ישראל פחות אשמה ויותר אשמות הן "הידיים הטובות" של כל מיני אנשים.

 

[levikon]

אם כך, על הרכבת להתקין מושבים

אכן. אתמול נסעתי בIC3 ויש שם
קרעים של הריפודים ולכלוך שמטפס מהרצפה לכיוון המושבים. בעניין הזה, רכבת ישראל פחות אשמה ויותר אשמות הן "הידיים הטובות" של כל מיני אנשים.

אם כך, על הרכבת להתקין מושבים
מעץ, או מבד שלא נקרע ובלתי ניתן להריסה. כמו כן, תשכיל רכבת ישראל לעשות אם תתקין מצלמות נסתרות בקרונות וכך תוכל לתבוע ביתר קלות את האנשים האשמים.

 

[אורי404]

אתם רואים, בכל זאת יש משהו טוב

אם כך, על הרכבת להתקין מושבים
מעץ, או מבד שלא נקרע ובלתי ניתן להריסה. כמו כן, תשכיל רכבת ישראל לעשות אם תתקין מצלמות נסתרות בקרונות וכך תוכל לתבוע ביתר קלות את האנשים האשמים.

אתם רואים, בכל זאת יש משהו טוב
בSL-ים של "דן"

... (הכונה למושבי הקרש). מה שכן, גם אם יהיו כסאות עץ או בד שלא ניתן להריסה, עדיין ימצאו לעשות ואנדיאליזם של גרפיטי ושל שליכת הפסולת שיש כיום. לגבי מצלמות - אולי כדאי לשקול את זה.

 

[חמוד בבוקסר מצחיק]

תוריד פרופיל

מה מפריע לי ברכבת
ניסיתי, אבל ממש ניסיתי להשתמש יותר ויותר ברכב, אבל נסוגותי מכך ודי מהר. הספיקו לי 10-12 נסיעות שונות כדי להחליט שאני לא רוצה רכבת אלא במקרים מיוחדים. 1. המחיר. אני לא יכול לקבל כרטיס של גימלאי, כיוון ששינו את ה-"גימלאי" ל-"אזרח ותיק" וכגימלאי המחיר של הרכבת גבוה מידי. אם למשל אני רוצה לקחת את הנכדים לטיול ברכבת מתל אביב לנהריה, המחיר כבד מידי. 2. חוסר התייחסות לנוסע. בהעדפה של הכנסה כבדה תמורת פרסומות מכוערות שעוטפות את הרכבת ומונעות ממני ליהנות מהנוף. 3. תחזוקה. אני לא יודע אם זה כך, אבל יש לי תחושה שהרכבות מלוכלכות מאוד מבחוץ, או לפחות בלתי צבועות. בנסיעה לירושלים הייתי מודאג מאוד, כיוון שבכל סיבוב או עיקול קל ביותר, נשמעו מהקרונות קולות צווחה של מתכת, כאילו משהו עומד עוד רגע להישבר. 4. לוח זמנים התיזמון של הרכבות לא טוב ולכן ישנן כל מיני המתנות בדרך שמרגיזות מאוד. נסיון לקבוע באיזו רכבת לנסוע, נתקלות בבעיות מוזרות כאשר בלוח הזמנים העדכני שיש לי, הזמנים שונים מהזמנים באתר הרכבת. 5. מידע מיידי לנוסע קרה לי לא פעם שעמדתי בתחנה וממש לא ידעתי איזו הרכבת שאני נוסע בה, מכיוון שפרט לפעם אחת, לא היה על שום רכבת שלט לאן היא נוסעת, וזה דבר מטופש לחלוטין. אני לא מבין את זה, הנהלת הרכבת מסרבת לספר לנוסעים איזו רכבת שלהם? והעובדה הנוספת היא שאם אתה צריך לרדת לא בתחנה סופית, אתה צריך להיות עירני ולעקוב אחרי התחנות כדי לא לפספס. על הכריזה אני לא רוצה להרחיב את הדיבור פרט לעובדה שלעיתים היא לא מדוייקת, ויש גם אנשים שלא שומעים כל כך טוב ולא מבינים את הנאמר ברמקולים. זה מה שיש לרכבת לשפר כדי לזכות בנוסעים כמוני, שמחבבים באופן כללי רכבת, שנרצה לנסוע בה. היום אם יש לי ברירה, אסע בכל דרך אחרת וטלא ברכבת.

תוריד פרופיל
סע קצת לאורופה ואחר כך תדבר.1.גם באורופה משתמשים בקרונות לפירסום2.גם ברכבות אחרות יש בעיות של תזמון ולא כל הזמן שומעים קיטורים של נוסעים.3.נוסע הישראלי הוא מאוד מפונק

 

[שפירא מאיר]

הכותרת שלך לא עניינית וחצופה

תוריד פרופיל
סע קצת לאורופה ואחר כך תדבר.1.גם באורופה משתמשים בקרונות לפירסום2.גם ברכבות אחרות יש בעיות של תזמון ולא כל הזמן שומעים קיטורים של נוסעים.3.נוסע הישראלי הוא מאוד מפונק

הכותרת שלך לא עניינית וחצופה
א. לא מענין אותי מה קורה באירופה ב. אני משלם עבור נסיעה שכוללת גם: נקיון, מראה תקין ונקי, מזגן, תצוגת נופים(פירסום הרכבת קורא "לטייל ברכבת"), עמידה בלוח זמנים, שילוט לדעת איזו רכבת שלי, שילוט שיודיע לי מתי לרדת ולא להיות במתח אם אני לא מכיר את התחנות, ורכבת תקינה. ג. אני בכלל לא מפונק, וזכותי לקבל תמורה למה שאני משלם, וזה לא פינוק, אלא מה שאתה ואחרים שכחו מזמן:"שירות". ד. "סע קצת לאירופה ואחר כך תדבר". מה זה? רברבנות? אתה חושב שאתה מדבר עם נייטיבס? חצוף. ה. הגיע הזמן שמי שרוצה שיקנו את השירות שלו, שיתן שירות ראוי ולא יעשה טובה שהוא נותן שירות.

 

[אורי404]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

הכותרת שלך לא עניינית וחצופה
א. לא מענין אותי מה קורה באירופה ב. אני משלם עבור נסיעה שכוללת גם: נקיון, מראה תקין ונקי, מזגן, תצוגת נופים(פירסום הרכבת קורא "לטייל ברכבת"), עמידה בלוח זמנים, שילוט לדעת איזו רכבת שלי, שילוט שיודיע לי מתי לרדת ולא להיות במתח אם אני לא מכיר את התחנות, ורכבת תקינה. ג. אני בכלל לא מפונק, וזכותי לקבל תמורה למה שאני משלם, וזה לא פינוק, אלא מה שאתה ואחרים שכחו מזמן:"שירות". ד. "סע קצת לאירופה ואחר כך תדבר". מה זה? רברבנות? אתה חושב שאתה מדבר עם נייטיבס? חצוף. ה. הגיע הזמן שמי שרוצה שיקנו את השירות שלו, שיתן שירות ראוי ולא יעשה טובה שהוא נותן שירות.

 

[mucool2]

סע גם אתה קצת לאורופה

תוריד פרופיל
סע קצת לאורופה ואחר כך תדבר.1.גם באורופה משתמשים בקרונות לפירסום2.גם ברכבות אחרות יש בעיות של תזמון ולא כל הזמן שומעים קיטורים של נוסעים.3.נוסע הישראלי הוא מאוד מפונק

סע גם אתה קצת לאורופה
ותבין שמה ששפירא מבקש זה הסטנדרט שם.