תוספת קטנה: המובלעת המערבית הזו נמצאת בקצה
ה"שפיץ" של איטליה שבו נמצאת העיירה קיאבנה אשר נמצאת בעמק שמצפון לאגם קומו. ממנה מתפצל לכוון מזרח הכביש לכוון סנט מוריץ דרך מעבר מאלויה החוצה את קו פרשת המים בין הדנובה והפו שהזכרתי קודם וכביש נוסף לכוון צפון שעולה למעבר שפליגן הנמצא על הגבול בין איטליה ושוייץ. המעבר נקרא על שם העיירה שפליגן שכפי שניתן לנחש נמצאת מצפון למעבר בשטח שוייץ בעמק שנקרא "יער הריין" (ריינואלד) שבקצהו המערבי נמצא מעבר חשוב שחוצה את הרכס המרכזי בשם סן ברנרדינו ומתחתיו כרויה מנהרה שבה עובר הכביש הראשי שמחבר בין קנטון טיצ'ינו ומזרח שוייץ. מדרום למעבר הזה מדברים איטלקית אך זה עדיין שטח ששייך לקנטון גריג'וני (גראובינדן), כך שיש בעצם 3 חלקים "איטלקיים" של הקנטון הזה בצד הדרומי של קו הרכס. השטח הזה מתנקז לאגם מאג'ורה שחלקו הצפוני נמצא בשוייץ ורובו באיטליה, והוא הנקודה הנמוכה ביותר של שוייץ (193 מ' מעל פני הים).
במעבר סן ברנרדינו נמצא מקורו של אחד משלושת היובלים העליונים של נהר הריין הנקרא בשם הינטר-ריין (הינטר=אחורי). היובל השני הוא פורדר-ריין (פורדר=קדמי) שמקורותיו הם במעבר אובראלפ שבו נמצא הגבול בין קנטון גראובינדן וקנטון אורי, אשר מתנקז צפונה אל אגם פירואלדשטאטרזה (אגם ארבעה קנטוני היער) אשר גם הוא הוזכר באחד השרשורים...
אני יכול לשער שהשרשור הבא יעבור במעבר הזה שנמצא על קו הרכבת המפורסם GLACIER EXPRESS.
היובל השלישי והפחות ידוע נקרא אפרס-ריין והוא מתפצל מהינטר-ריין מעט מזרחה משפליגן לכוון דרום-מזרח. סמוך לגבול האיטלקי-שוייצרי מתפצל מאפרס-ריין יובל קטן המנקז את העמק ואל-די-ליי. העמק הנ"ל הוא אותה מובלעת איטלקית שמתנקזת אל הריין. ממש סמוך למקום שבו הגבול חוצה את העמק נבנה סכר שהפך את העמק הנ"ל לאגם מלאכותי. אל הסכר הזה מובילה דרך קטנה מהעמק שבו זורם הינטר-ריין. סמוך למקורותיו של אפרס-ריין נמצא כפר קטן (24 תושבים ע"פ ויקיפדיה) בשם יוף (JUF) בגובה של 2126 מ'. זהו יישוב הקבע הגבוה ביותר בשוייץ ובאירופה בכלל.
אם חשבתם שלכפר קטן כזה לא מגיעה תחבורה ציבורית אז אתם טועים בגדול... 8 פעמים ביום מגיע לכפר אוטובוס של הדואר השוייצרי... הלואי שהיישוב שלי שיש בו בערך פי 30 תושבים היה מקבל שרות כזה...
תוספת קטנה: המובלעת המערבית הזו נמצאת בקצההעמק נקרא אובר-אנגדין שפרושו בשפה הרומנשית
עמק אין הגבוה (אובר=גבוה, גדין=עמק).
הנהר אין הוא אחד מיובלי הנהר דנובה כלומר המים שיורדים בסנט מוריץ נשפכים לים השחור.
האוכף שמפריד בין אגן הניקוז של הדנובה ואגן הניקוז של הנהר פו שנשפך לים האדריאטי נמצא לא רחוק מסנט מוריץ בכוון דרום-מערב ומהווה חלק מקו הרכס של האלפים המרכזיים שבהמשכו המערבי נמצאות הפסגות הגבוהות ביותר של רכס האלפים ובראשן המון בלאן. חלק מהרכס הזה מהווה גם גבול מדיני בין שוייץ ואיטליה וגבול לשוני ותרבותי בין דוברי השפות הגרמאניות והלטיניות.
קו הרכס הזה חוצה גם את מעבר ברנינה שנמצא דרומית-מזרחית בדרך לטיראנו באיטליה והוזכר באחד השרשורים הקודמים. בצד הדרומי של קו הרכס נמצאים נהרות שנשפכים לאגם קומו. בחלק הזה של הרכס נמצאות 2 פסגות גבוהות מעל 4000 מטר שהן המזרחיות ביותר בגובה זה ברכס האלפים כולו. בהמשך מזרחה עובר על קו הרכס הגבול בין אוסטריה מצפון לאיטליה ובהמשך סלובניה בדרום. כל הנהרות בצד הדרומי של הרכס נשפכים לים האדריאטי ואלה שמצפון לים השחור דרך הדנובה עד הגבול האיטלקי-סלובני. ממנו פונה קו פרשת המים לכוון דרום-מזרח לאורך קו הרכס שחוצה את סלובניה, קרואטיה ובהמשך גם בוסניה, מונטנגרו, אלבניה, מקדוניה ובולגריה. באזור זה עובר הגבול הדתי-לשוני-תרבותי בין הלטינים-קתולים והסלאבים-אורתודוקסים.
בחלק השוייצרי של אגן הניקוז של הים האדריאטי מדברים איטלקית, וזה כולל גם את 2 החלקים הקטנים בדרום קנטון גראובינדן מדרום-מזרח ודרום-מערב לסנט מוריץ. לא זכור לי מה הרקע ההסטורי של "סיפוח" 2 האזורים הנ"ל לגראובינדן (דוברי האיטלקים מכנים אותו גריג'וני) אבל זה בטח חלק מהקנטון כבר מאות שנים.
גראובינדן, שפרושו בגרמנית "הברית האפורה" הוא הקנטון הגדול ביותר בשטחו בשוייץ אבל בין הקטנים באוכלוסייתו, יש בו 3 שפות רשמיות (גרמנית, איטלקית ורומנשית) ונמצאים בשטחו מקורותיהם של 3 נהרות חשובים - ריין, דנובה ופו. מבחינה זו ניתן לראות בו את המרכז הגיאוגרפי של אירופה שבו עובר הגבול הטבעי בין מזרח ומערב ובין צפון ודרום. למעשה אנגדין הוא מעין שלוחה של אגן הניקוז של הדנובה בין אגן הניקוז של הים האדריאטי מדרום ואגן הניקוז של הריין שנשפך לים הצפוני מצפון. הגבול בין אגני הניקוז של הריין והדנובה עובר על קו הרכס שמצפון לסנט מוריץ ומפריד בין החלק הדרומי והצפוני של קנטון גראובינדן שבו נמצאת "עיר הבירה" חור (CHUR)ובהמשך מהווה את הגבול בין המחוזות טירול ופורארלברג באוסטריה ואח"כ מפריד בין המדינות באיירן (בווריה) ובאדן-וירטנברג בגרמניה וממשיך מערבה עד היער השחור שבו נמצאים מקורות הדנובה (הנקראת בכלל דונאו בחלק הגרמני שלה). מרבית שטח שוייץ נמצא באגן הניקוז של הריין, למעט החלק הדרומי של גראובינדן, קנטון טיצ'ינו כולו והחלק המערבי של שוייץ דובר הצרפתית (חלק מקנטון ואלה, חלק מפריבורג, חלק מנשאטל, ווד וז'נבה) שמתנקז לנהר הרון שנשפך לים התיכון בדרום צרפת.
אנקדוטה גיאוגרפית: יש 2 חלקים קטנים בצפון איטליה סמוך לגבול עם עם שוייץ שמתנקזים לכוון צפון, אחד לדנובה ואחד לריין, כאשר כל שאר מדינת המגף מתנקז לים התיכון. בחלק המזרחי נמצאת עיירה הנקראת ליויניו שבה יש פטור ממכס ולכן ידועה כמקום פופולרי לחובבי קניות... בעונת החורף כאשר המעבר שמקשר אותה עם העיר סטלויו סגור יש לה קשר תחבורתי רק דרך שוייץ, ולמובלעת הקטנה השניה שנדמה לי שאין בה אף יישוב קבע אין בכלל שום קשר תחבורתי ישיר עם שאר איטליה ויש אנשים מעטים שבכלל שמעו עליה.
ה"שפיץ" של איטליה שבו נמצאת העיירה קיאבנה אשר נמצאת בעמק שמצפון לאגם קומו. ממנה מתפצל לכוון מזרח הכביש לכוון סנט מוריץ דרך מעבר מאלויה החוצה את קו פרשת המים בין הדנובה והפו שהזכרתי קודם וכביש נוסף לכוון צפון שעולה למעבר שפליגן הנמצא על הגבול בין איטליה ושוייץ. המעבר נקרא על שם העיירה שפליגן שכפי שניתן לנחש נמצאת מצפון למעבר בשטח שוייץ בעמק שנקרא "יער הריין" (ריינואלד) שבקצהו המערבי נמצא מעבר חשוב שחוצה את הרכס המרכזי בשם סן ברנרדינו ומתחתיו כרויה מנהרה שבה עובר הכביש הראשי שמחבר בין קנטון טיצ'ינו ומזרח שוייץ. מדרום למעבר הזה מדברים איטלקית אך זה עדיין שטח ששייך לקנטון גריג'וני (גראובינדן), כך שיש בעצם 3 חלקים "איטלקיים" של הקנטון הזה בצד הדרומי של קו הרכס. השטח הזה מתנקז לאגם מאג'ורה שחלקו הצפוני נמצא בשוייץ ורובו באיטליה, והוא הנקודה הנמוכה ביותר של שוייץ (193 מ' מעל פני הים).
במעבר סן ברנרדינו נמצא מקורו של אחד משלושת היובלים העליונים של נהר הריין הנקרא בשם הינטר-ריין (הינטר=אחורי). היובל השני הוא פורדר-ריין (פורדר=קדמי) שמקורותיו הם במעבר אובראלפ שבו נמצא הגבול בין קנטון גראובינדן וקנטון אורי, אשר מתנקז צפונה אל אגם פירואלדשטאטרזה (אגם ארבעה קנטוני היער) אשר גם הוא הוזכר באחד השרשורים...
אני יכול לשער שהשרשור הבא יעבור במעבר הזה שנמצא על קו הרכבת המפורסם GLACIER EXPRESS.
היובל השלישי והפחות ידוע נקרא אפרס-ריין והוא מתפצל מהינטר-ריין מעט מזרחה משפליגן לכוון דרום-מזרח. סמוך לגבול האיטלקי-שוייצרי מתפצל מאפרס-ריין יובל קטן המנקז את העמק ואל-די-ליי. העמק הנ"ל הוא אותה מובלעת איטלקית שמתנקזת אל הריין. ממש סמוך למקום שבו הגבול חוצה את העמק נבנה סכר שהפך את העמק הנ"ל לאגם מלאכותי. אל הסכר הזה מובילה דרך קטנה מהעמק שבו זורם הינטר-ריין. סמוך למקורותיו של אפרס-ריין נמצא כפר קטן (24 תושבים ע"פ ויקיפדיה) בשם יוף (JUF) בגובה של 2126 מ'. זהו יישוב הקבע הגבוה ביותר בשוייץ ובאירופה בכלל.
אם חשבתם שלכפר קטן כזה לא מגיעה תחבורה ציבורית אז אתם טועים בגדול... 8 פעמים ביום מגיע לכפר אוטובוס של הדואר השוייצרי... הלואי שהיישוב שלי שיש בו בערך פי 30 תושבים היה מקבל שרות כזה...