היום הושבע שר התחבורה ישראל כ"ץ לכהונה שנייה אחרי 4 שנים בתפקיד (אולי בדרך לשבור את השיא של חיים קורפו משנות ה-80), ולדעתי זה זמן טוב לסיכום ביניים של כהונתו בתחום התח"צ - הישגים, כשלונות ומה אנחנו מצפים שיעשה במהלך הכהונה השנייה.
אז מה היה לנו? (בשליפה מהזיכרון - תוספות ותיקונים יתקבלו בברכה):
* ברכבת - מינוי בועז צפריר למנכ"ל; מאבק פראי של הוועד ב"הפרטה", הדחת גילה אדרעי מראשות הוועד, ההסכם השנוי במחלוקת שהשקיט מעט את הרוחות וגם כמה פרשיות שחיתות (האחרונה שנחשפה - בנושא ניקיון הרכבות). בתחום התשתיות הרכבת יצאה מהקיפאון שאיפיין את ממשלת אולמרט והשר הקודם מופז; נחנך קו החוף הדרומי, הסתיימה הכפלת הקו לבאר שבע וקו תל אביב-כפר סבא, וגם בקו נהריה נרשמה התקדמות, החלו עבודות בקו אשקלון-באר שבע שבחלקו נמצא במצב מתקדם, בקו העמק ובקו כרמיאל (באחריות "נתיבי ישראל", לשעבר מע"צ), ומעל לכול - התקדמות משמעותית וקידום בלתי מתפשר של הקו המהיר לירושלים, שבינתיים (טפו טפו טפו) הולך לפי הלו"ז. חשמול הרכבת אמנם מקודם סטטוטורית, אך אין עדיין סימנים לכך בשטח ויש חשש לעיכוב שמשמעותו הרסנית. גם סלילת הקו לאילת אושרה לאחרונה, אך ככל הנראה הדרך לסלילה בפועל עוד ארוכה.
* קידום תחבורה ציבורית בערים הגדולות - במטרופולין תל אביב הופעל ביולי 2011 הארגון-מחדש של הקווים, שהתברר ככשלון (ולא אכנס כאן לסיבות לכך), בירושלים הרכבת הקלה עדיין מתקשה להוכיח את עצמה וסובלת מתדמית ירודה (די בצדק) ובחיפה המטרונית ממשיכה להתעכב. בכל שלוש הערים הגדולות מופעל בהצלחה כרטיס לפי זמן נסיעה עם מספר החלפות בלתי מוגבל, אבל ממש רק לאחרונה החל פיילוט של עלייה מכל הדלתות בכמה קווים בתל אביב (למרות שהיה אמור להיות מופעל בירושלים כבר בדצמבר).
* הרכבת הקלה בגוש דן - בעקבות חוסר הצלחתה של קבוצת MTS וככל הנראה לאור לקחי סיטיפס הוחלט להלאים את הקו האדום ולהעביר את סלילתו והפעלתו לידי חברת נת"ע. מאז חלה התקדמות מסוימת בתשתית (חפירת פירים למכונות ה-TBM שאמורות לחפור את הקטע התחתי של הקו) ומכרזים יצאו לפי התכנון (כך לטענת אנשי נת"ע). אחרי שנים של מחלוקת, ולשמחתו של חברנו הנעלם פד"פ, הושגה סוף סוף הסכמה על תוואי תחתי לקו הירוק לאורך רחוב אבן גבירול (בזכות החלטת ראש הממשלה, כשהשיקול המכריע באופן רשמי הוא בטחוני ולא תחבורתי); קווים נוספים מקודמים סטטוטורית ונראה שתכנית נת"ע הולכת ותופסת נפח.
* מידע - לאט לאט המידע הופך להיות יותר ויותר זמין: הניסיון הממוסד הראשון ליצור מוקד מידע משותף לכל המפעילים היה אתר (ומס' טלפון) "כל קו" שהתבסס על מערכת המידע הבלתי ידידותית של אגד. מאוחר יותר המידע הסטטי הפך נגיש לציבור, ולפני קצת פחות משנה גם המידע בזמן אמת יצא אל האור, ובעקבות כך יצאו מספר אפליקציות תכנון נסיעה שמתחרות ביניהן על לב הנוסעים. בנוסף, יותר ויותר צגים דיגיטליים מוצבים בתחנות ובאוטובוסים, אך עם זאת, דווקא המידע הפשוט בצורת כמו מפה ולוח זמנים סטטי חסר מאוד, למעט אולי באזור השרון (ככל הידוע לי).
* כרטיס הרב-קו - השימוש בו התרחב מאוד, וכיום כל המפעילים (האומנם?) משתמשים בו, כולל הרכבת. עם זאת נותרו מספר בעיות: בעיה אחת היא שימוש במכשירים מיושנים אצל חלק מהמפעילים, שגורמים לעיכוב מיותר בעלייה לאוטובוס, בנוסף לעלייה שלא מתאפשרת מהדלתות האחוריות. בעיה נוספת היא חוסר אחידות של החוזים שהופכת את הרב קו לכרטיס די "טיפש", אבל בעיית היסוד היא חסרונה של מסלקה משותפת, שהייתה מאפשרת סוף סוף כרטוס משותף וחכם באמת (ואולי גם כזה שניתן לקנות ולטעון בכל קיוסק וסניף דואר), כמקובל במדינות מתקדמות בעולם. לפני קרוב לשנתיים הכרזה חברת דואר ישראל כזוכה במכרז המסלקה המשותפת, אבל מאז לא קרה כלום (למיטב ידיעתי).
* הקמת רשות תח"צ ארצית ורשויות מטרופוליניות - עוד נושא כאוב שנמשך ונמרח כבר שנים, ולמרות המלצות ועדות שונות (סדן, טרכטנברג) וכמה החלטות ממשלה (2008, 2009, 2011), לא נראית כל התקדמות בכיוון.
* אכיפה בנת"צים - נראה שבתחילת כהונתו של השר הייתה התלהבות והתבצעו מספר "מבצעי אכיפה" שתרמו במידה מסוימת לשיפור המצב בחלק מהנת"צים, אבל ממה שאני רואה אין די המשכיות והמצב עדיין טעון שיפור.
* קווי "מהדרין" - משרד התחבורה ניסה לשמור על "נייטרליות", אבל בג"צ הכריע. הקווים עדיין פועלים אבל לפחות יש כתובת לתלונות ונהגים לא יכולים יותר לא להתערב במקרה של ניסיון כפייה (כפי שראינו לאחרונה). אפליית המחירים נמשכת בחלק מהקווים, וגם כאן לא נראה שהשר ניסה ממש להתעמת עם חבריו החרדים.
* תח"צ בשבת - נו טוב....
לסיכום: בכהונתו הראשונה של השר כ"ץ נרשמו לא מעט הישגים אך גם כשלונות וכמה עניינים לא פתורים. בולטים בחסרונם (לדעתי): מסלקה משותפת ורשויות תח"צ.
מה יהיה? את השאלה הזאת אני משאיר פתוחה לדיון. האם הכהונה הארוכה הצפויה לשר כ"ץ תאפשר לו "לחרוש יותר לעומק" או שמא הוא יסתפק בהישגיו הנוכחיים ולא ינסה לבצע מהפכות ורפורמות נדרשות? מה דעתכם?