תמצית ההבדל בין תקוה וירדן
מי שלא צפה בעונה ורוצה להבין את תמצית ההבדל בין תקוה וירדן מוזמן לצפות בפניה לקהל שניתנה לכל אחת מהן רגע לפני ההכרזה.
תקוה כהרגלה, בהומור עצמי לא מתאמץ, מפריחה בדיחה על כך שהייתה רוצה להרוויח עוד כמה דקות מנוחה על הספה.
ירדן מיד אחריה, מקריאה מספר הקלישאות לדייר החנפן שרוצה להתחבב על צופיו (ותוך כדי מרים לעצמו) ולא פוסחת על אף שורה. ולקינוח דואגת להזכיר (למי ששכח את זיווה וצ'רלי) שהיא מזרחית.
וגם מופע הפרגון המוגזם לתקוה כאילו זו תרמה לה איזה איבר חיוני (ולא הייתה מושא הלכלוכים שלה במאת הימים האחרונים), מלמד עוד על הרצון של ירדן לרצות את הקהל, שלא כמו תקוה, שהיא פשוט היא. לטוב ולרע. בעיקר לטוב.