מחמאות!! יש כאן בהמשך, כמה...
מסתבר שגם עם מחמאות יש להיזהר. ומדוע? זוכרים את התקרית שהיתה לפני מספר שנים לראש הממשלה דאז, אריק שרון? הנ"ל החמיא לגברת קונדוליסה רייס, על רגליה היפות!!! מחמאה שגררה תקרית דיפלומטית. ובכלל, צריך לתת מחמאות. צריך לדעת איך, מתי ואיפה...בזמן , במקום ובדרך הנכונים. מחמאות צריכות להינתן בהתאם למנהגי המקום. לחברה בה נמצאים. יש מדינות שבהן מחמאה על לבוש תיחשב בוטה. יש מדינות בהן מחמאה על מראה תיחשב הטרדה. (בעצם כמו כל דו-שיח או מו"מ שמתנהל לפי קודים המתאימים לאותו המקום).
לי- באופן אישי, אין בעיה לתת מחמאות. בדרך כלל, אני מחמיאה כשמגיע. יש אנשים שמנסים לסחוט מחמאות. עם זה קצת קשה לי. קשה לי מאוד עם מחמאה של "אחד בפה, אחד בלב". מה לעשות- לא תמיד נחמדה- מעדיפה לשתוק. לעולם לא אשאל את הסובבים אותי- נו, איך היתה העוגה שאפיתי? נו, איך היתה הארוחה? נו, איך הבגד החדש? נכון שרזיתי/שמנתי? ירצו- יאמרו. לא ירצו לא יאמרו. כשאקבל מחמאה, אודה בחיוך. לא מנסה את שיטת- עזבי/עזוב זה לא ככה. מגיע לי? תודה. שיקרת- בעיה שלך. מתי קבלתי מחמאה - אתמול . הפעם האחרונה שנתתי מחמאה היתה - כמה שורות למעלה. וברצינות- לפני כשבוע- על ארוחה נהדרת. על כמה שהיה טעים ונעים. ולפני כמה ימים לשיח- על הסבלנות שלו. ועכשיו גם לפנלופה - כמה כיף לקרוא את הכתיבה הנפלאה.