../images/Emo58.gif אני לא מסכימה לגמרי
לא "הרסו" אותה. אני חושבת שלמרות הכל, הדמות הזאת מתמודדת עם משהו שגדול עליה בכמה מידות. קצת שובינסטי מצידי, אבל כאישה היא לא פועלת מתוך רציונאל, אלא מתוך רגש. היא מפחדת לאבד משהו שהיא נאבקה כל כך להשיג. היא הגנה על חסן בכל מחיר (גם כשבצד השני של המאזניים היו חייהם של עשרות אלפי אמריקאיים) ועכשיו, למרות שהיא כבר הייתה מוכנה "להקריב" חיי אמריקאים, עדיין היא תיכשל. אז היא פועלת ממקום נואש. זה לא מצדיק את ההחלטות שלה אולי, אבל גם אית'ן מבין שהיא לא אישה רעה. היא לא צ'רלס לוגן. היא לא זו שיזמה שום אירוע מאירועי היום, היא פשוט זו שצריכה לשאת בנטל ולקבל החלטות מאוד קשות. והסכם השלום נראה לה כמו הדבר הכי חשוב בעולם, מה שאולי לא כזה מופרך לאישה שבמהלך הכהונה שלה איבדה את הבן שלה, שלחה את הבת שלה לכלא והתגרשה מבעלה. היא לא שלמה עם זה, ראינו אותה בוכה, נקרעת, מתחרטת ושוב מתחרטת. הם לא "הרסו" את הדמות, הם פשוט הוסיפו לה עומק אדיר. למרות שאני לא מקבלת את הדרך שלה, אני חושבת שכדמות היא דמות מדהימה ומעניינת. היא לא חד-צדדית. פאלמר לא היה פועל בדרך שלה לעולם. לוגאן היה פועל בדרך הזו לאורך כל היממה. אליסון טיילור נמצאת באמצע ביניהם וזה מה שהופך אותה לנשיאה הכי מרתקת שהסדרה הזו הצליחה לייצר.