שרשור הכרות

[לולי72]

או, שלום לך, טוב שאת כאן

 

[אמא של שחף]

את שרון שאני מכירה שאני אבין מה עידו כבר בן 5

הגיע הזמן שניפגש מאז הפארק לא התראינו זוכרת?

 

[אמא של שחף]

טוב מי שמכיר ולא מכיר אז הנה אני וסיפורי הקצר

אני אמא של שחף שקד ודרור אנחנו מאיזור הקריות בצפון הארץ בתי בת 7 ו10 חודשים והתאומים שקד ודרור בני 10 חודשים בטח שיוצא לנו לבלות ועוד איך . אז למשל עשינו לשחף מנוי להצגות ילדים ולסרטי ילדים טיולים כמעט כל שבת אלא אם נקבע שיש ימי הולדת משפחתיים או מהכיתה או עם חברים אז נאלצים להישאר או לשלב את זה עם טיולים.. שבת הקרובה מתכונן טיול מי שרוצה מוזמן לכתוב אלי במסר נשמח לצרפו.

 

[אמא של שחף]

אז מוסיפה תמונות למי שלא הכיר את 3 ילדיי

 

[אמא של שחף]

התמונה של שקד ודרור גם

 

[דנייייאלה]

מצטרפת ../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אני בת 27.5 נשואה לבעלי בן 32.5 . גרים בצפון. אמא לדניאלה המתוקה בת שנה ו 9 חודשים. בדרך כלל כשאני חוזרת מעבודה (ביה"ס - ולא תמיד אלו שעות נורמליות) אני יוצאת עם בובתי לטיול רגלי בשכונה, קניון וכדומה. זהו לבנתיים.

דניייי נ.ב לדפנוש' מזל טוב על הפורם החדש, כתבתי את ההודעה אבל לא רואים זאת כי ההודעה נמצאת בדף מס'1.

דנייי

 

[Jen74]

../images/Emo9.gif איזה מתוקים שני אלה וכמה ששחף גדלה../images/Emo6.gif

שקד ודרור מחזירים אותי לתקופה ששחף ועדן היו בגיל הזה

 

[מתרגשת]

מזל טוב על הולדת שקד ודרור. הם מקסימים.

אני כל כך שמחה שיש לכם עוד שניים. אני זוכרת כמה רצית. ושחף כל כך גדולה. וכל כך יפה.

 

[אמא של שחף]

תודה על המחמאה מה אמר המעריץ שלה?

 

[מתרגשת]

אין לו זמן לפורומים. אני בספק אם הוא יראה...

 

[מדהימאיה]

אז גם אני

אני שירי, אמא של מאיה (5 בעוד חודש, יחד עם בר של דפנה) ותומר (3 ו 3 חודשים) מגבעתיים. מבלה המון עם הילדים - בד"כ זה משחקי קופסא בצהרים, אירוח/גינה/יצירה/בישולים כיפיים אחה"צ, סיפורים בערב. מדי פעם טיולים רגליים בסופ"ש בכלל אני הכי אוהבת לבלות עם הילדים (עם שלי, וגם עם החברים שלהם), זו ילדותי השניה והטובה ומצידי שתשאר לנצח.

 

[einatgross1]

לבלות עם ילדים גדולים

ששלום לכולם וברכות לפורום החדש. שמי עינת מאיזור המרכז. נשואה לבני. הילדים שלנו כבר גדולים-אלמוג בת 18 ועוד מעט מתגייסת. שחף בן 15 ונהנה מהשביתה הגדולה. וים בת 10. בילוי עם ילדים בגיל הזה הוא הרבה יותר פלסטי-הם אוהבים קניונים, קניות, מקדונלד. לבתי מלון וחו"ל הם מוכנים להגיע. לטיולי נוף-הגדרה כוללת שלהם לכל מה שקשור בטבע או תרבות-הם מסרבים בתוקף. אני מוצאת שעל מנת לשמור על גיבוש המשפחה אנו צריכים הרבה יותר ללכת אליהם מאשר לנסות להביא אותם אלינו. כך אני מוצאת עצמי מבלה איתם במשחקי מחשב ולונה פארק, ופחות מדי בטיולים שאני ממש אוהבת. נעים מאוד להכיר,

 

[יערה היחיד]

כמוני כמוך. עם הגדולים אכן זה כך. אבל אני

נוהגת להזמין אותם לסרט/הצגה בערב וזה עובד טוב מאוד. אני מתייעצת איתם כמובן לפני בחירת הסרט או ההצגה.

 

[einatgross1]

סרט כן

הצגה?.. יותר משהו כמו מחזמר טלויזיוני. תודה על השיתוף האוטנטי. הפתעה טובה היתה לי לאחרונה-הבת הגדולה שלי התחילה לקרוא פתאום ספרים. כנראה שאחרי 8 שנות ג'נק (החל מהרגע בו הם נותנים את הטון בהקשר לשעות הבילוי) מגיעים לרויה ומתחילים ליהנות גם מדברים מעט יותר עמוקים. הגיע המצב לכך שהיא ממליצה לי על ספרי קריאה ולי אין זמן לקרוא אותם...

 

[S r 35]

איזה יופי../images/Emo13.gif מה שאת מספרת על ספרים

 

[יערה היחיד]

אצלנו גם הצגה. אני מחפשת הצגות שבהחלט יכולות

להתאים - ואני מזמינה להצגה ולקנח בקפה ועוגה. ויש הענות. דבר נוסף שאני עושה לעיתים - בני חייל יוצא לטיול רגלי עם הכלבה בים אני מזמינה את עצמי ... ואז יש לנו באמת זמן איכות לשיחות נפש. הבנות כבר מזמינות אותי... הוזמנתי אתמול על ידי ביתי לבוקר נשים עם ליה קניג.

 

[einatgross1]

אלו הצגות?

נשמע שאת ממש מצליחה להביא אותם גם אליך.

 

[יערה היחיד]

אני מצליחה לשתף אותם באהבה שלי לצפייה

בהצגות. יש היום מגוון עצום של הצגות והבחירה צריכה להיות על פי הנושא הקרוב אליכם.

 

[S r 35]

להגיד לך את האמת? מהתקופה הזו אני חוששת

אני כל-כך נהנית מהטיולים ומהבילויים שלנו כרגע. כל-כך שונאת קניונים (ראי הודעה נפרדת שלי...) כל-כך מברכת על כך שהם עדיין מוכנים לבלות איתנו בלב שלם. אני קצת חוששת מהתקופה הזו שהם ידבקו לקניונים והבילויים המשפחתיים שלנו יפחתו - אם כי, אני מניחה שזה תהליך טבעי, ונכון במידה מסוימת, של התבגרות. אני מקווה שבעצם העובדה שאנחנו מרבים לטייל איתם, נעביר להם את האהבה לטיולים ושגם בעוד 10 שנים נוכל לטייל איתם פחות או יותר (כנראה שפחות

) כמו היום. חוץ מזה - גם לי נעים מאוד להכיר אותך. ברוכה הבאה לפורום

 

[einatgross1]

אצלנו זה לא עבר

לעת עתה... כלומר, גם אנחנו טילנו ונהנו כשהם היום קטנים, בכל הזדמנות-שבתות וחגים. חרשנו את כל הארץ כי אני ובעלי ממש אוהבים. אליהם זה לא עבר. אולי הם יגיעו יום אחד לרוויה מקניונים ויחזרו לטיולי הטבע והחינוך כשלהם יהיו ילדים. אנו מנסים לעבור במקומות שאנחנו אוהבים בדרך למקומות הבילוי שהם אוהבים. כך לאחרונה, בדרך לבית מלון בים המלח קפצנו לצריף של בן גוריון. היה שם הפנינג לכבוד סוכות, וגם הם הצליחו להיכנס לאוירה ואפילו ליהנות. במיוחד אהבתי את הציור המשפחתי שהשארנו בסוכה. כל אחד תרם את חלקו. הבת הצעירה התחילה, ואח"כ כל אחד הוסיף אלמנט . בני שממש התנגד, הסכים ברגע האחרון לזרוק לכיוון הציור נקודת צבע בתנועת מכחול נונשלנטית של צייר. התפקענו מצחוק. אז פה ושם אנו עדיין מצליחים...