יום ראשון הוא יום מסחר ראשי בחנויות.
קודם כל - שבוע העבודה בבריטניה הוא 5 ימים בשבוע. אין את האלמנט היהודי של יום שמתחיל במשנהו או "מוצאי". נכון שמי שנמצא במשרה משרדית מהשורה הראשונה עובד מיום שני ועד ליום שישי, אבל יש שירותים כמו שירותי מידע, או תשתית שיש בהם עובדים פעילים כל השבוע. הבנקים למשל פותחים גם ביום שבת בבוקר. מי שנמצא במשרה בחנות יכול למצא את עצמו עושה משמרות בסופי שבוע, ויש גם סטודנטים שעושים "משרה של סוף-שבוע". בגלל שמי שנמצא במשרה 5 ימים בשבוע מ9 בבוקר ועד 5 (או אפילו 6) בערב לא יכול לעשות קניות בשעות היום סופי השבוע הם זמני הקניות (והשירותים המשניים) האהובים על רוב המעמד הבינוני. יש מקצוע שירות אחד - ספרות - שבו יום המנוחה הסטנדרטי הוא יום שני כי אז אפשר להספיק לספר לקוחות בסוף השבוע כשהם לא ממהרים ועדיין לקבל יום מנוחה. אחוז ההולכים לכנסייה ביום א' הוא זניח, בערך 5% בשנות ה90, ובימינו הוא כולל בעיקר שחורים ופולנים. אין בנצרות קונספט של "שמירת ראשון" שמקביל ל"שמירת השבת" היהודית ולכן אין רשימה מפה ועד להודעה חדשה של פעילויות אסורות ש"פוגעות" ברגשות הדתיים (וסליחה - הם חיים פה מצויין עם כל הפעילויות האלו ברקע, אז אין בזה פגיעה אמיתית בהם, הם מסוגלים לחיות). כפי שכתבתי בתגובת המשנה האחרת - שווקי סוף השבוע פעילים בשבת וביום א', וכשיש מבצעים בחנויות המחסן הגדולות זה תמיד בסופי שבוע (במיוחד כשיש סוף שבוע ארוך - שבת, א, ב -"חג בנק"). מרכזי הערים שוקקים חיים בימי ראשון, בפאבים יש ארוחה מיוחדת של Sunday roast, רק כשאתה מגיע לתוך הפרברים מתחיל להיות רדום כשבית עסק כזה או אחר (בדרך כלל משהו עם חשיבות משנית - חנות בגדים או טבע) סגור אך אלו שלידו פתוחים. מכולות קטנות תמיד פתוחות ביום ראשון, היום היחיד בשנה שהן סגורות זה חג המולד. האוטובוסים פעילים כל סוף השבוע, רוב הרכבות פעילות למעט קטעים שמושבתים לעבודות תשתית (אפשר לייבא את זה לארץ - יש בסוף שבוע ישראלי 25 שעות שאינן שבת, וניתן לבצע עבודות בקנה מידה קטן בפריסה של עד 4-5 סופי שבוע, יותר מזה זה כנראה מצדיק סגירה בימי השבוע), חברות רבות יענו לטלפון, ואין בעיה להגיע לארוע משפחתי, לצאת לטיול קטן (אתה צריך לראות את החוף בברייטון בסוף שבוע חם בקיץ - רוב ההמונים אינם מהעיר) לעשות קצת שופינג, או לצאת לכפר לרכב על האופניים ולהעלות אותן על רכבת חזרה לעיר.
