דוח ההוצאות של הלמ"ס - ניתוח כלכלי

[טשאפק]

ועדיין הוא היה מדורג

הקצבאות הגיעו לשיא ב 2002 אחרי חוק הלפרט, שניפח אותן ב-600 מיליון ש"ח בסכ"ה בקירוב לעומת המצב ב-2000. כשבוטל חוק הלפרט והוחלט להשוות את הקיצבאות, הדבר לא נעשה בבת-אחת - קצבה על ילד חמישי שעמדה על 1000 ש"ח בקירוב לא צנחה בבת-אחת ל-146 ש"ח, שזה היה היעד הסופי שתוכנן ל-2008, אלא ירדה באופן מדורג על פני כמה שנים. (ובצדק, יש לאפשר לאנשים להסתגל). לעומת זאת, הקצבה לילד שנולד אחרי הקיצוץ, ולא חשוב אם הוא חמישי או ראשון, היתה כבר 146 מן החודש הראשון. (גם זה בצדק, כי מי שהביא ילד נוסף אחרי הקיצוץ לא יכול לטעון שרומה). בחישוב ההשפעה על העלות הכוללת יש להביא בחשבון שבכל שנה, כ-5 אחוז מהילדים מקבלי הקיצבאות מגיעים לבגרות. (שנתון אחד מתוך 18), כך שכמות הילדים הזכאים לקצבה מיוחדת על-פי חוק הלפרט הלכה וירדה.. אני לא בטוח איפה הדברים עומדים כרגע בדיוק.

 

[איתי פורמן]

סליחה, הכותרת מעט שגויה

לא הבנתי נכון את מה שכתבת. בכל מקרה, התכוונתי להגיד שהקיצוץ במהותו לא נפרס על פני 18 שנים, אלא היה הרבה יותר אינטנסיבי.

 

[onlytrue]

../images/Emo51.gif שתיקנת את טעותי

האשמתי את נתניהו לחינם

 

[gershon17]

הקיצוץ היה מדורג

הוא היה אמור להתבצע תוך 4 שנים. המפד"ל ביקשו להאריך אותו, והוא אמור להסתיים תוך 7 שנים מאז תחילתו. אני לא יודע אם הוא נעצר או שהוא נמשך.

 

[ביפו]

מראה באוגוסט 2007- של נתוני איתי(בלי מ')

זה לא בירבור? גם לא הכלל השבור? מאיפו בא ה"חמישון" - לא מה"חאמ'אסיר"? איתי פורמן שואל- אז לכל מכחישי הצמיחה ששינו עורם לאחר שנתקלו בנתונים ועברו לדבר על צמיחה לעשירים, איך אתם בדיוק מסבירים את הנתונים האלו? אם כל הצמיחה עברה לעשירים, איך מצב החמישון התחתון השתפר והפער בינו לבין החמישון העליון הצטמצם? ההבדלה והשינויים ש"ניתחת - בין 2005 ל 2006 מדברים על סטטיסטיקה של שנה שלימה אחת מול סטטיסטיקה של שנה שלימה אחת, וזה אולי כל מה שנכון בהבדלה הזו. איך אנשים יכולים להיות "בתחתונים" אם לפי הסטטיסטיקה הזו הם "בעלי לפחות מכונית אחת"? ומכונת ייבוש לחוד - ומחשב ביתי בנפרד. ומי שלפי הסטטיסטיקה הזו יש לו את כל אלה, אפילו פריט אחד למשפחה- יכול להיות ב"חמישון התחתון"? מצטער, אבל איני קונה. זה אפילו לא "חתול שחור בשק מולבן".... היום אנחנו באוגוסט 2007 ואתמול חגגו בביג'ין שבסין את תחילת השנה שלפני האולימפיאדה(שמתוכננת להתחיל ב 8.8.08). את היכולת, את ה"מסוגלות להיות באיזשהו גוף של אזרחים עשירים/עניים" - כדאי לנתח - לפי ההכנסות וההוצאות של היום, בהשוואה למחר... אין במה שהבאת שום התחשבות במספר הילדים במשפחה, גם לא באחוזי המשפחות ה"חד מיניות, ואפילו לא ב"משפחות המורכבות הכוללות גרושים/שות". הסטטיסטיקה של אלו בכלל האוכלוסיה - יכול למלא את רחובות תל-אביב ב"מצעד הגאווה" - ואצלך בסטטיסטיקה כולם שווים = אפס בריבוע. מצטע, אבל איני קונה. זה אפילו לא"ביבי נתניהו -שר החוץ בממשלת ברק" ... לא ב2004,5,6,7,8 ולא בכלל. אין לראות ב"סטטיסטיקה של מספרים" ללא בסיס ומכנה משותף - כהסבר של המציאות , גם לא בנתונים של שנים עברו. בסטטיסטיקה של מספרים מהעבר - אפילו מפלגת העבודה - לא נמצאת כיום בצמיחה, אם נבדיל אותה מהסטטיסטיקה של 1948-1998... איני מקבל כעובדה נכונה שיש "חמישון" כלשוא בישראל שיש לו כל המרכיבים שאתה הזכרתה - אפילו כדי 10% - שיכול להיות מוגדר לפי הדרות הממשלה כ"עני". אין חיה כזאת- בישראל. התקציב במספרים אבסולוטיים גדל בכל זמןשקימת מדינת ישראל - האם זה אומר שכל הזמן היתה צמיחה בישראל -לכל האזרחים? המענקים של ממשלת ארה"ב גדלו מאוד במספרים אבסולוטיים בעשור האחרון - וזה אומר שיש בכל העשור האחרון- צמיחה של כל האזרחים בישראל? מספרם של המועסקים בכלל בישראל - עולה בכל עשרים השנים האחרונות - האם זה אומר כי כל האזרחים בצמיחה במשך כל עשרים השנים האחרונות? לא כל "ניתוח נתונים" הוא נכון ומדויק. השוואה של ביצי תרנגולת - לביצי-אדם אינה יכולה להיות נכונה - מעצם העובדה שאצל התרנגולות הביצים - הם מהנקבות ואצל בני האדם - הביצים הן מהזכרים, ואין זה הגיוני שנהיה משווים בזכרים בני אד עם תרנגולות... אפילו לא בשביל ההומור. לא. איני קונה את הסטטיסטיקה ואסופת המספרים באחוזים מכלל האוכלוסיה - כאילו הם של "העשירון התחתוןוהעני". מי שלא מאמין לנשיא המעצמה הגדולה בתבל שארצו היא ארץ מוכת אסון בעת השיטפון של ניו אורליאנס - אינו מאמין שמדינה כמו ארצות הברית יכולה ליות במצב מצוקה כזה שבו נשיא יבקש סיוע מהעולם...

 

[gershon17]

לא הצלחתי להבין

אתה נגד סטטיסטיקה באופן כללי, או רק נגד הלמ"ס?

 

[איתי פורמן]

לפחות הבנת משהו

 

[Emc2]

כמה הערות שמציקות בעין

1) אין התייחסות לאינפלציה. איני יודע מה היה שיעור האינפלציה בישראל ל-2006, אבל די ברור שאם דובר על גידול של מעל 5%, מתברר שהישאלים נהייו יותר עניים השנה ללא יוצא מן הכלל. 2) יש הרבה ויכוחים אקדמיים בין כלכלנים מהי הדרך הטובה ביותר למדוד צמיחה. שיעור ה"הוצאות" נחשב על ידי רבים כפרמטר גס במקרה הטוב. "הוצאות" לא לוקחות בחשבון השקעות, קרנות ומניות שמרבית העשירים מחזיקים בנוסף ל"הוצאות שוטפות", במילים אחרות, מספיק שהחמישון העליון ישקיע 3% יותר השנה, ושוב, כל התוצאות שהבאת מתהפכות להן 3) מעולם, אבל מעולם, לא משווים נתונים משתי שנים בלבד. זה פשוט טיפשי. מודדים שינוים בצמיחה משנה לשנה במשך חמש שנים לפחות אם העדפה ברורה למספר גדול יותר, הנותן יותר מידע על טרנדים במבט היסטורי. אם אומנם שיעור הצמיחה היה יותר גבוה ב-2006 מאשר בחמש שנים הקודמות אז אפשר לדבר על צמיחה. כל שנה יש צמיחה, בין אם זה הודות לאינפלציה או באמת צמיחה במשק. בקיצור, לא לעניין.