המרכז להורות

חנה אני לא מוכרת את אברי

אלא משכירה אותם תמורת כסף ממש לא רע. לא שהייתי מתנגדת שזה יהיה יותר אבל זוהי , בלי להגיד סכומים, תןספת משמעותית ביותר לתקציב שלי שיכולתי להשיג אותה גם , אני מודה, באינספור שעות של מתן שיעורי עזר למשל. ושלא לדבר על השמחה שיש לי מהעבודה הזו.
 

milanat

New member
אני מחפשת אם פונדקאית

שלום רב וחג שמח! אני מחפשת אם פונדקאית אם יש לך מישהי נא תודיעי לי ל [email protected] או למס´ טלפון: 055325466 תודה מראש מילנה
 

דורית++

New member
מסכימה, וגם

התקנות בישראל מאפשרות רק לאישה לא נשואה שיש לה ילדים להיות פונדקאית. במילים אחרות - אם חד הורית. מאידך - רק זוגות יכולים להשתמש בשירותי פונדקאות. נוצר מצב שבו מאפשרים ניצול של שכבת אוכלוסיה עניה (שכן לצערינו חלק ניכר מהאימהות החד הוריות סובלות מקשיים כלכליים) על ידי שכבה מבוססת יותר. בתור אם חד הורית בעצמי, נראה לי שזהו מצב לא תקין. מפריע לי מאד גם הטיעון החוזר ונשנה ש- "אם לך לא היו ילדים, היית חושבת אחרת". זו דמגוגיה פשוטה. הרי יצירת ילד ביולוגי אינה הדרך היחידה בה יכול אדם להפוך להורה. בואו נשים את הקלפים על השולחן - מדובר כאן על הרצון בהורות גנטית. הרצון הזה גורם לאנשים להאמין שהמטרה מקדשת את האמצעים. ובכן - אני לא מאמינה בקידוש האמצעים הזה. דורית של ליאור ועמית (תאומים)
 

מיכל@ל

New member
מסכימה איתך,דורית , ועוד משהו...

כדאי שהנשים שפנו לדרך זו ישאלו את עצמן אם במידה ויום אחד בעיתן תיפתר והן תוכלנה להביא ילדים ללא שום בעיה,האם הן תהיה מוכנות לשמש כפונדקאיות ? אני חושבת שכאן נמצאת התשובה...
 

א י נ ס

New member
קראתי כאן שרשרת מרתקת

על בעד ונגד פונדקאות. קוראים לי אינס ואני מפורום פוריות. יש לנו ילדה ביולוגית שנולדה לנו בשלב מאוחר יחסית בחיי. עכשיו אני רוצה עוד ילד, ואצטרך כנראה להשתמש בתרומת ביצית. גם על תרומת ביצית אפשר לומר חלק מהדברים שחנה אמרה על פונדקאות. תהליך שאיבת הביציות אינו פשוט, כל טיפולי ה-IVF כרוכים בלא מעט סיכונים פיזיים, והדלדלות של כוחות נפש ורוח. יש נשים מרוסיה ומרומניה שמוכרות את הביציות שלהן, מבלי שהן תזדקקנה לטיפולי פוריות בעצמן. לנשים בישראל מותר לתרום רק אם הן עוברות IVF בעצמן. ואין ביציות. למה? כי התקשורת החליטה לפרוץ את הנושא הכל כך אינטימי הזה, ועכשיו הכל פרוץ וחקור היטב. ואין ביציות בארץ. ואז נשים נוסעות לחו"ל לקנות ביציות מתורמות שמוכרות איברים מגופן. נו אז מה תאמרי חנה שזה מסחר באיברי אדם, נכון? אבל רק אשה שעוברת טיפולים מסוגלת להבין את התחושה של זו שביציותיה לא טובות כבעבר. אז תאמרי לי שאני אגואיסטית ברצון שלי בילד. נכון אני אגואיסטית, ואת כזו בדברים שלך חשובים בחייך. היו המון דיונים בפורום פוריות באשר לתרומת ביצית, אני מאוד מבינה ומזדהה עם לבטי התורמת אם לתרום או לא. והזדהיתי איתן בלי לחשוב מחשבות אינטרסנטיות על כך שאולי דעותיי יגרמו להן לא לתרום. אבל תורמת מי שרוצה לתרום, כמו גם זו שהולכת להיות פונדקאית. אני לא יכולה לראות בזה אביוז, וניצול מעמדי כשזה נעשה בתוך הקשר של בחירה. מי מכריח את הפונדקאית להיות כזו? מצבה הכלכלי חברתי? אבל כל אחד מאיתנו בוחר כל הזמן. אם מצבי הכלכלי לא יציב, אני אבחר בזנות, שם הכסף קל, ובלי צורך לתרום מעשר למס הכנסה? בחיים לא. אני לא אעשה בחירה כזו. אבל מישהי אחרת אולי כן. אני אבחר לעבוד לעבוד לעבוד עד שאשפר את מצבי. מישהי אחרת רוצה פתרון אינסטנט. אבל אף גוף ממסדי חברתי או כלכלי לא מתערב בבחירות שלנו. ודרך אגב פונדקאות באוסטרליה הינה ללא תשלום, ויכולה להעשות עבור מכרים ובני משפחה. אז מה, רק התשלום מפריע לך? ומה תאמרי על הפונדקאות באוסטרליה? איך את מסוגלת להאשים את הזוג שרוצה ילד גנטי, ויש לו את האפשרות הכספית לממן שירותי פונדקאית, שהוא שותף למשהו לא מוסרי. (כסף זה לא מילה גסה, ומי שיש לו כסף אינו מושחת אוטומטית) גם אני חשבתי רבות על הדרייב של הפונדקאית, ועל הקושי שעד היום נראה לי לא אנושי באקט מסירת הילד. אבל הפונדקאות קיימת, ופונדקאיות עברו את התהליך הזה, מסרו את הילד, ו...נשארו בחיים. ואגיד לך משהו נוסף. אני הייתי מוכנה להיות פונדקאית עבור בת משפחתי, או אפילו עבור חברה שלי, אם הייתי עומדת בקריטריונים. חנה, למי שלא עוברת את הויה דולורוזה של טיפולי פוריות, אין את הזכות המוסרית לומר מהו מוסר ומהו לא מוסר. גם על אימוץ מוייטנאם או רומניה או ברזיל, את יכולה לומר שזה ניצול של עולם שלישי בידי עולם המערב השבע. אבל זוכרת את הילדה ברונה קרוליין שזוג שאימץ אותה בתמימות נדרש להחזיר אותה לאמה הביולוגית? קראת בעיתונים מה עלה בגורל הילדה האומללה הזו? היא גרה בחושה עלובה. היא בת 14 והיא בהריון, ואין לה שום סיכוי שבעולם לצאת ממעגל העליבות התורשתי סביבתי הזה. אם היא היתה נשארת אצל הזוג הישראלי, החיים שלה היו נראים אחרת לגמרי. את זה את יודעת טוב כמוני. ובאשר לפמיניזם. אני מכירה זוג בשנות ה-50 שנשוי המון שנים, ואין להם ילדים. היא פמיניסטית מיליטנטית כמוך. אני בטוחה מבלי שאכיר אותם היטב, שהיא ראתה בטיפולי פוריות "השפלה" ומעשה לא יאה בהקשר הפמינסטי. אבל מה יקרה בעוד 10 שנים? הם יישבו בבית הריק עם 4 הקירות, וייצאו מדעתם. אין חיים בלי ילדים, תדעי לך את זה. זהו צורך אנושי פרימיטיבי קמאי קדום. והיום בעידן הרפואה המודרנית יש פתרונות כמעט לכולם. ותודה לאל שאני חיה בדמוקרטיה שמאפשרת לי לעשות בחירות חופשיות בחיים שלי. אני מקווה שלא יצא מבולבל מדי כי כתבתי ישר מהלב. ודרך אגב חנה הפמינסטית, יש לך ילדים??? אינס
 
בואי נפרק את הודעתך למרכיביה

הרשי לי להתחיל מהסוף - יש חיים בלי ילדים גם אם את ואני לא חושבות שנרצה לחיות בלי ילדים. ילדים, ברמת הצורך, הם צורך אבולוציוני שלא כולם חולקים ואני מכירה אישית כמה גברים ונשים מאושרים ביותר שאין להם ילדים, מבחירה. לגבי עניין תרומת הביציות - מדובר לא באיבר אלא בעודף שמייצר הגוף (גם אם מעודדים הורמונלית הגברה זמנית) וסופו בדרך כלל כסופן של שאר הפרשות הגוף. הסוגיה הבעייתית היא העובדה שיש לחלצן מגוף התורמת בשלב בו פעולת החילוץ היא חודרנית ולכן יש בה סכנות. אין להשוות את זה להריון ו/או פונדקאות בשום אופן כי זו אינה אותה המהות או הסכנה או הניצול. יש הגיון רב בכך שרק נשים שממילא עוברות טיפולי הפרייה תתרומנה ביציות היות וזה בדיוק מה שהופך את העניין מניצול לתרומה וולנטרית. העובדה שהמגבלה הזו יוצרת מצוקה בקרב מועמדות להפרייה היא סוגייה שעל המחוקק לתת עליה את הדעת ולא חשבתי מספיק (וגם אינני יושבת בבית המחוקקים) כדי להציע פתרונות שיעמדו במבחן המוסר האנושי וייטיבו עם נשים שנדרשות לתרומה כזו. אני משוכנעת שפתרונות אפשריים. לצערי חלק מהמגבלות אגב על כל נושא ההפריות באות מתוך ערוב של דת ומדינה שנתמך ע"י לא מעט זוגות שמצויים בתהליך IVF. גול עצמי - וחבל שהם לא רואים זאת כך. לגבי הזכות המוסרית - העקרון המוסרי הבסיסי ביותר של מעורבות אומר שדוקא לאנשים שהם BIAS אין זכות השפעה על תהליכים. כלומר - לפי עקרונות המוסר הצרוף, את היא זו שאין לה "זכות דיבור". אז בואי נסכם שאני לא אזלזל בזכותך ואת לא תזלזלי בזכותי. לגבי ברונה-קרוליין - אל תערבבי נא מין שאינו במינו. כולנו "יודעים" שיכול היה להיות לה טוב יותר בארץ. יע"ז, גם אלו שהכריעו את גורלה ומתקווצים מצער על התגלגלותה בחיים בעקבות כך, טוענים היום שלא יכלו להחליט אחרת. יש הרבה עוולות בעולם - אחת מהן קרתה לברונה קרוליין ואולי העוול הוא דוקא חטיפתה ? יש מגוון דיעות כמגוון ההוגים אותן. אגב - אם ממילא ילדייך אינם ילדייך הגנטיים - למה לא לאמץ ?
 

א י נ ס

New member
אין חיים בלי ילדים

זו דעתי בכל אופן, לא רוצה לדבר בשם כל האנושות. לא בטוחה שכשגבר ואשה עושים את האקט המהנה הזה, הם חושבים על כן "צורך אבולוציוני", או לא. אני לא חשבתי על שום המשכיות שלי ושל בעלי כשרציתי ילד, או פיזור של הגנים שלנו בעולם, זה היה ועודנו צורך אגואיסטי לחלוטין. טוב,אז ראיתי שכן יש לך ילדים. זה טוב. אבל תנסי להרגיש מה זה כשאין, וכל כך, כל כך רוצים. אם היית משוטטת קצת בפורום פוריות, היית אולי מבינה עד כמה ההשתוקקות הזו קורעת את הלב ואת הנשמה, ובלתי נגמרת. ד"א למה את אומרת שילדיי ממילא אינם ילדיי הגנטיים? יש לי ילדה אחת, והיא אחול שקשוקה גנטית. אני רק הייתי צריכה הרבה מן התבשלות להבין שאם אני רוצה עוד, אז זה יהיה מתרומת ביצית ומהזרע של בעלי. ובאשר לאימוץ, חוק האימוץ בארץ הוא כל כך מנוול משפיל ומפלה, שאני לא מוכנה להתקרב לגוף הזה. ואני במילא מבוגרת מדי בשבילם. ואימוץ חו"ל, אני לא מוכנה לשלם כל כך הרבה כסף, והתשלום הזה הופך את כל אימוץ חו"ל לקנייה של ילד. ככה המדינה שלנו בנוייה. במקום לדאוג לילדים שזקוקים לאימוץ פה בארץ, ולמצוא לכולם משפחות, אז ממציאים רף כל כך גבוה להורים המאמצים, שאף אחד לא עומד בו, ואם כבר עומד, מי משוגע לחכות בתור 7-8 שנים לילד? אני שוב לא מבינה למה את אומרת שפונדקאות זה ניצול. הרי אנחנו לא בסעודיה ולא באיראן. אף אחת לא מכריח את הפונדקאות לעשות את מה שהיא עושה. למה את מנסה להחליש את ידיהן של הפונדקאיות ושל אלו הזקוקים להן, ע"י הצגת הקשר בין פונדקאות לאביוז. גם אקט מסירת התינוק נעשה מרצונה החופשי. אמנם גם לי קשה להבין איך אפשר למסור את התינוק שיצא לך מהגוף, אבל מכאן ועד שלילת התהליך כולו, הדרך ארוכה. ואנחנו קוראים פה שיש לזוגות ילדים שנולדו הודות לפונדקאות, כנראה שזה אפשרי. אני מסרבת לראות בזוגות אלו אנשים לא מוסריים. ואם כבר מדברים על מוסר, אני רואה הרבה פחות מוסר בלקיחת ילד מאם שלפי דעת העובדות הסוציאליות לא ראויה להיות אם. שמענו כבר סיפורים מצמררים על פעולת השרותים הסוצייאליים, כשאיזו אשה אומללה מגיעה לזרועותיהם הרומסניות. לקיחת התינוק לא נעשית בהסכמה, ולא מתוך התחשבות בצרכי ורצונות האם. הממסד הכל יכול והיודע כל, פשוט בא וקוטף לה את הילד. אז זה מוסרי, ופונדקאות שנעשית בהסכמה, עם נשים בגירות, אינה מוסרית??? באשר לזכות מוסרית להגיב. מבינה. מקבלת. את צודקת בכך. אני חוזרת לקרוליין, משום שהתמונות על הפסיכולוג שאמור היה להסביר לתינוקת בת שנתיים שהיא צריכה ללכת מאמא ואבא למקום זר, לא עוזבות אותי מאז לרגע. הם לא יכלו להחליט אחרת??? שקר. זה הכל היה אינטרס בין מדינות. כנראה שברזיל רצתה להיראות טוב בעיני העולם, אחרי שאנחנו יודעים איזו עזובה נוראה חווים שם ילדים הומלסים, ופשוט איימה על ישראל שאם קרוליין לא חוזרת לברזיל, אין יותר אפשרות לישראלים לאמץ בברזיל. ופסיכולוג שקורא לעצמו מומחה לילדים, עוד משתף עם זה פעולה. אם רק הזוג הישראלי התמים היה קצת מקורב לצלחת הפוליטית, לא היו מעזים לקחת להם את הילדה. קרוליין נחטפה? קדחת בצלחת. אמאלה שלה מכרה אותה. את לא זוכרת שבדרך לברזיל הגברת אמא המכובדת שוב נכנסה להריון? מי יודע אם האמאלה הזאת לא ממשיכה להשפריץ ילדים אומללים ולמכור אותם, ולהיות הסרסורית שלהם.
 

אושרתת

New member
יש חיים בלי ילדים ../images/Emo70.gif אמנם החיים הם

לא אותם חיים כמו עם,,,אבל אני מכירה כאלו שחיים בלי,,כמובן לא מרצונם החופשי וגם זה בערבון מוגבל מה שאני אומרת. אני מכירה זוג מקסים מדהים,,חיים בצרפת מאז ומתמיד, שלא יכולים להביא ילדים ומשום מה ולא נכנסתי לעומק העניין איתם - לא אימצו עד היום ילדים. הם חיים, נהנים, מטיילים, מבלים. אני בטוחה במליון אחוזים שאין יום שעובר בלי המחשבה שהם בלי ילדים אבל עדיין הם חיים. בענין פונדקאות, לא חושבת שזה ניצול כלל,,,כמו שכבר נכתב פה לא פעם, אף אחד לא מכריח אשה לעבור את זה,,אולי החיים מכריחים אותה, בגלל בעיות כלכליות,,,אבל עדיין אף אדם לא בא להן עם אקדח ברכה!!! רוצה לומר לכל הפונדקאיות פה,,,,,,,,יישר כח! לי אישית, אם לא היו לי בעיות להכנס להריון לא היה אומץ לעשות דבר כזה ואני גם לא חושבת שיש לי אומץ לקחת אם פונדקאית בשבילי אם הייתי מגיעה למצב הזה,,,אולי בגלל כל הסרטים שראיתי על פונדקאיות אולי בגלל שהייתי חושבת מה יחשבו אחרים,,לא יודעת למה. למען האמת, גם לאמץ לא יודעת אם היה לי אומץ. למרות שאני היום אומרת שאם הייתי צריכה לאמץ הייתי מאמצת, אבל אם הייתי מגיעה לרגע הזה,,לא יודעת אם הייתי עושה את הצעד הזה. מתארת לעצמי שההודעה שלי יצאה קצת מבולבלת אבל זה בגלל שהיום אני ממש לא מאופסת וגם בגלל כל ההודעות שקראתי כאן,,, היה לי על הרבה להגיב ופתאום נעלמו להן המילים,, הרבה הצלחה פה לכולם וילדים זה שמחה!!!!!! רק חבל שהם מגיעים אלינו בקושי ועצב כה גדול מה לא נעשה בשבילם.
 

א י נ ס

New member
הי אושרת. מה ניש?

בחו"ל באמת הלחץ החברתי להביא ילדים לא חזק כמו פה. יש לי בת דודה בצרפת שאחרי הפלה אחת, לא נכנסה לתסבוכת טיפולי הפוריות, ופשוט נסעה לתאילנד, ואימצה ילד מקסים. יש חיים בלי ילדים, מחוסר ברירה, אבל איך הם נראים? מה שהתכוונתי באמירתי הזו, הוא שהיום יש כל כך הרבה פתרונות, וגם לגיטימציה חברתית לעשותם, כך שאנשים שמשקיעים בנושא, מקבלים תוצאות.
 

אושרתת

New member
טוב תודה ../images/Emo13.gif לכן רשמתי שמה שאני

אומרת עליהם הוא בערבון מוגבל,,, ויש ברירה,,,,,לאמץ,,פונדקאות,,תרומות זרע/ביצית בהחלט יש ברירות אבל הם בחרו להשאר כך. ומנקודת מבט שלי החיים בלי ילדים נראים לא טוב.
 
אינס, לא ברור לי מאיפה את לוקחת

את הביטחון והיוהרה לומר כך. לא רק שיש חיים נפלאים בלי ילדים אלא שיש כאלו שבוחרות במפורש ומרצון לא ללדת, למרות שאין להן כל בעיית פריון. די מקומם לשמוע אמירות כאלו, אני חייבת להודות. ולטעמי זה בא מאותו מקום של שכנוע עצמי שאשה "בוחרת" להיות פונדקאית.
 

א י נ ס

New member
חנה אני מייצגת את דעתי הפרטית

בלבד, ואני לא רואה שום יוהרה בהבעתה. לדעתי את מפקפקת באינטליגנציה של הפונדקאית באומרך שאין לה בחירה. העובדה שאשה או גבר זקוקים לכסף,(נניח) ובוחרים דרך כלשהי להשיג את אותו כסף, לא שוללת את העובדה שהם עשו זאת מתוך בחירה, בחירה בהתאם למוגבלות של המצב שלהם בחיים באותו רגע. ובאשר לבחירה בכלל של כולנו, בחיים. אם תחשבי על זה, אז לאף אחד מאיתנו אין בחירה ממש ממש חופשית. המצב שבו אנחנו חייבים לעשות החלטה או בחירה או סדר עדיפות, הוא לרוב מורכב, וכמוהו גם מערכת השיקולים שחייבים להפעיל. ויש אינספור דוגמאות לכך, בכל שטחי החיים. בהזדמנות זאת אני אומרת שוב לדורית: מצטערת שכתבתי לך בלי לדעת בדיוק מה המצב. אבל אני רוצה להסביר משהו: גם אני לא שייכת לפורום הזה. (אנחנו לא זקוקים לאם פונדקאית, אלא לתרומת ביצית.) כשאני אומרת "גם" אני מתכוונת אליי וגם אליכן חנה ודורית. אפשר כמובן להביע דעה בכל נושא. בכל זאת אני חושבת שבנושא הפונדקאות, שהינו כל כך בחיתוליו, והזקוקים לו והפונדקאיות עצמן עוד מתלבטים בכל כך הרבה נושאים, אז בתוך כל הכאוס הזה קשה להם/ן להתמודד גם עם דיון כזה - האם יש מוסריות בפונדקאות. לי אישית היה קשה מאוד אם לפורום פוריות שלי היו נכנסים אנשים ומביעים דעות שגורמות לי להחלשות היכולת שלי להלחם. למשל אם היה נכנס רופא ומצביע על הסיכונים שבטיפול, או היה נכנס רב ואומר שתרומת ביצית היא בניגוד להלכה, או מישהו שיגיד לי שאין לי זכות להיות אמא טיפה יותר מבוגרת מהממוצע. אני מציעה שנישאר כל אחד בדעתו/ה, וניתן לאנשים שמתמודדים עם דילמה קשה, לעשות את מערכת ההחלטות שלהם ברווחה יחסית. הרי אם אתן תאמרנה שאתן מתנגדות לשימוש בפונדקאות, זה לא ישפיע כהוא זה על חוק הפונדקאות. וגם לדעתי לא ישפיע על אשה שהחליטה להיות פונדקאית. שוב אני אומרת את דעתי הפרטית בלבד, ומעבר לזה - באמת שקטונטי.
 
הצבעה על בעיות

יכולה להחליש - אבל יכולה גם לחזק. נראה לי קצת לא לעניין להכנס לתהליכים שאת לא יודעת מה הסכנות שבהם או מדחיקה אותן - וכדאי אולי שיגיע רופא לפורום פוריות שידון בהן "בגובה העיניים" ובלי ליצור דמוניזציה כמובן.מן הסתם לו אני הייתי שם הייתי ממשיכה בטיפולים למרות הסכנות אבל לא הייתי מוותרת על ברור מעמיק לגביהן. זה חלק מהאחריות גם לילדים שבדרך.... בניגוד לטיפולי פוריות, פונדקאות היא נושא חברתי ומוסרי שנוגע בחשיבה חברתית כוללת. יש בו מקום להתנגדות וההתנגדות כידוע לך היא דוקא לא דתית אלא ערכית - חילונית.
 

א י נ ס

New member
עכשיו נעלבתי, חנה

יש לי איזו תחושה של התנשאות מצידך. אני לא יודעת מה גורם לך לחשוב שאני (או כל אחת אחרת) לא מודעת לסיכונים שבטיפולי הפוריות, סיכונים העלולים חלילה להשפיע עלי או על ילדיי העתידיים. אני יכולה לספר לך עובדות על היבטים שונים בפוריות, שמעולם לא נתקלת בהם. (אתיים, מוסריים הלכתיים, רפואיים ומדעיים) אז בבקשה, אל תאמרי לי שאני לא יודעת, או מדחיקה. אני לא יודעת אם הבחנת בכך, אבל האנשים פה בפורום שמעורבים בתהליך הפונדקאות הפסיקו באיזה שהוא שלב להגיב. את כל ההתלבטויות וההחלטות (הקשות מנשוא, דרך אגב) באם ללכת לכיוון מסוים בפוריות בכלל, עושים זמן רב לפני שנכנסים ממש בפועל להליך עצמו. אני רוצה לחזור למה שכתבתי בהודעותיי מאתמול, ואולי לא חידדתי מספיק. הדיון באשר למוסריות של היבט מסוים בפוריות, צריך להדיין בפורום - איך נקרא לו? נניח - "סוגיות אתיקה ומוסר הנוגעות בטיפולי פוריות". פורום פונדקאות נועד לתמיכה באנשים שמעורבים בתהליך, ולהחלפת אינפורמציה בנושא. ההתפלספות שלנו לא מועילה לחברים וחברות שפה. אז למה? למה לעשות להם רע על הנשמה? האם את רוצה להשיג משהו בוויכוחים אלו, האם את רוצה להשפיע על מישהו לשנות את דעתו? הרי אם את מכבדת את האדם שאת מתווכחת איתו (ואני מקווה מאוד שכן) אז לא תצפי שאחרי קריאת כמה הודעות, הוא/היא ישנו דעות. חנה ודורית - היה כיף להתכתב איתכן [באמת!] הייתן פרטנריות רציניות וחכמות לוויכוח, ועכשיו אני רוצה להשאיר את הפורום, למטרה שלשמה הוא נוצר. פונדקאות: תמיכה, החלפת דעות, מידע וכו´. בואו נשאיר את הדפים פה למי שבאמת זקוק/ה להם ביי אינס
 
אני מסכימה איתך אינס שבדברי חנה

יש הרבה התנשאות. נראה שאצלך , חנה , מי שבסדר זה רק מי שחושב כמוך. את טועה כמובן. מיותר לומר את זה. אני לא מכירה את כל הפרוצדורות שבטיפולי הפוריות אבל בהחלט ביקרתי בפורום פוריות ויודעת שאלה ששם מודעות בהחלט לסיכונים שהן נוטלות בטיפולים. להציע "להביא רופא שידבר על הסיכונים" - זו יהירות וברור שלא טובת לנשים האלה לנגד עינייך אלא בעיקר איך "לחנך" אותן כדי שיחשבו כמוך. מי יותר ´מומחית´ בסיכונים, תופעות הלוואי ושאר הצרות שמביאים הטיפולים האלה אם לא מי שקוראת על כל מה שעובר ועבר על חברותיה בפורום? מותר לנשים האלה להחליט שזה שווה להן את הסיכוי הלא קטן של להביא ילד בריא לעולם בסוף. ורוב הסיפורים נגמרים בהפי-אנד. ובאשר לפונדקאות: גם כאן אותה יהירות , חנה. אם היית גבר היית רואה את השוביניזם והפטרונות שבהודעותיך. הגוף שלי הוא שלי. זכותי להשכיר אותו או לעבר אותו או לעשות בו כל דבר אחר שלא מנוגד לחוק. אני משכירה את רחמי מאותן סיבות שאת הולכת לעבודתך בבוקר: פרנסה, סיפוק אישי, התאמתך לתפקיד, התאמת התפקיד אליך. אצלי זה עונה על כל הדברים האלה. ומנין לך הזכות לקבוע שמנצלים אותי? או הזכות לומר לי שאני לא מוסרית על משהו שאני עושה בגופי מרצוני החופשי ובאופן חוקי? לזה קוראים שוביניזם , גם אם את אשה.
 

דורית++

New member
זה טבעו של האינטרנט

ברור שאין לי כל כוונה לגרום למישהו להרגיש רע. אני כותבת בפורום הזה כדי להצביע בפניכן על אספקטים של פונדקאות שלעניות דעתי על כל אחד מאתנו לקחת בחשבון. מבחינה זו, ההשוואה לרב הנכנס לפורום נראית לי בהחלט מתאימה. אני לא מרגישה ש"קטונטי", כמו שאומרת אינס. למה קטונטי? בגלל שיש לי ילדים? אז לא יכולה להיות לי דעה לגיטימית? אני גם לא חושבת כך על אינס. גם אינס לא "קטונטי" לומר את דבריה בפורום זה, גם לא חנה, או גרגמל, או כל אחת אחרת. מה, באמת אנחנו זקוקות להצדקה בצורת בעיות פריון כדי שנוכל לבטא את דיעותינו? דורית
 
אני אמנע ברשותכן

מלהכנס להתנגחויות אישיות גם כשיגמרו לי הטיעונים. אפשר להרגע - הם לא יגמרו כל כך מהר. אני מסכימה לחלוטין עם דורית ולא חושבת שביטויי דה-לגיטימציה לדעותי אכן הופכות אותן ללא לגיטימיות....להפך. היות ודורית ואני איננו בודדות במערכה, הרי שלהמנע היום מדיון לא יסייע לכן בדבר וחצי דבר - תבואנה אחרות עם אותם טיעונים בדיוק. פונדקאות אולי נכלל בקבוצת פורומי תמיכה (לא בדקתי) אבל מדובר בנושא טעון ובעל הבטים ערכיים ומוסריים ואתיים ושל זכויות האדם ברמה ועומק שאינם מאפשרים לאף אחת את הפריבילגיה של להגן על הנושא מדיון. ולאינס - לא כיוונתי אלייך אישית (הבנתי שאת מבינה את הסיבוכים שבהפרייה) אלא לעמדתך בעניין הידע שעדיף לעיתים לעצום עיניים מולו. אין לך מה להעלב ואם נעלבת אני מתנצלת.
 
למעלה