הכתבה הזאת הרטיחה אותי
שלום לכם, ראשית אציג את עצמי - בן 21, אחרי שירות צבאי של שנה בלבד. יצאתי מהצבא על סעיף נפשי לאחר שבחצי שנה השנייה שלי בצבא ירדתי 12 ק"ג והגעתי למצב נפשי גרוע מאוד. את הצבא שלי התחלתי במסלול קרבי ובתור ייעודי לקצונה. אני לא חושב שזה המקום לפרט איך הגעתי למצב הזה, אך אין לי ספק שידו הבלעדית של הצבא אחראית לכך. הכתבה הזאת קוממה אותי אתמול. את כל מה שהצבא נתן לי קיבלתי ביושר. נתתי שנה מחיי בניגוד מוחלט לרצוני בשביל לקבל את המענק והפיקדון שקיבלתי. לא קיבלתי שום תרומה מהמדינה. הצבא לקח לי שנה מהחיים והביא אותי למצב נורא, לפחות שישלם את הגרושים שהוא חייב לי, וכן, הוא חייב לי. זה נהייה הלהיט החדש לדבר על המשתמטים. טרנד. תבדקו את איכות המפקדים בצה"ל, את ההתנהלות שלו, את הרגשת התרומה שלא קיימת והוחלפה מזמן בבזבוז זמן מוחלט בקרב החיילים ותבינו מאיפה זה נובע. קל לאנשים להישחף בטרנד הזה. בתור אחד שיצא מהצבא לאחר שנה, אני מרגיש כאילו מצפים שאני אקעקע על הכתף שלי את המספר האישי שלי, כמה ימים הייתי בצבא ולמה יצאתי. הנקודת מוצא של אנשים במדינה הזאת חייבת להשתנות. מכריחים ילדים בני 18 ללכת לצבא. נותנים להם נשק ומצפים שהם יקריבו את חייהם בשביל המולדת, וכל זה בשביל משכורת עתק של 350-800 ש"ח בחודש. האלטרנטיבה שעומדת בפני אותו ילד היא לא להתגייס, להרוויח פי 10 ממה שהוא היה מקבל בצבא, לא לוותר על חיי החברה שלו ולהישאר בבית ולא בבוטקה על הגבול. פעם אולי הייתה ציונות. היום לא. אפשר להתווכח על מי אחראי לכך, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהיום זאת פשוט תמימות לצפות שילד בן 18 יבחר בתוך רצון מוחלט ואידיאולוגיה להתגייס לצבא.