אביתר777777777777777
New member
אפשר להמשיך את הויכוח כל הלילה:
אני טוען בתוקף שאם בתקופת הבריטים, היה למשל מפגש בתחנת לוד, בין שתי רכבות, תמיד היתה נהוגה אותה שיטה: תמיד נסעב הרכבת מדרום לצפון בקו 2. תמיד נסעה מצפון לדרום בקו 3. היו מקרים של יוצאי דופן אבל מקרים כאלה, קיימים גם כיום - לא ביג דיל. בלוד היה גם קו אמצעי (נקרא לו לצורך העניין קו 2 וחצי) שדרכו לא עברו רכבות נוסעים רגילות בדרך-כלל - קו שפורק בשיקום האחרון ולכן בלוד היו יותר ארועי כיווני נסיעה יוצאי דופן מאשר בתחנות אחרות. תשמע חן: אני רץ לישון. אפשר להמשיך את המחלוקת מחר לתוך הלילה. מצידי שהשרשור הזה יכיל 700 הודעות שלנו...אבל עכשיו זמן לישון. כשתהיה נשוי, תבין... לילה.
אפשר להמשיך את הויכוח כל הלילה:אתה צודק, כמובן
נכון, בכל התחנות התפעוליות היו קו ראשי ועקלתון אחד או יותר (אחרת זו לא תהיה תחנה תפעולית). עם זאת, עדיין אינני רואה את הקשר לקווי רכבת כפולים - אם אתה מתייחס לעקלתון בתחנה כהופך את הקו בתחנה עצמה לכפול, אזי בתחנות כמו לוד, חיפה מזרח, טול כרם ואפילו כפר יהושע בתקופת מלחה"ע השנייה יהיו, לשיטתך, קווי רכבת 'רב-מסילתיים'. למיטב הבנתי את העניין, קו רכבת מקשר בין שתי תחנות, בעוד שה-'קו' בתחנה הוא מה שנקרא באנגלית 'Track' ובגרמנית 'Gleis', או פשוט בעברית 'מסילה' - הוא אינו מקשר בין שני נקודות תפעוליות, אלא מהווה חלק ממתווה התחנה בדיוק כמו שאר השלוחות בתחנה. ולגבי אופן הפעלת התחנות על-ידי המנדט, כתבתי בתגובה אחרת.
אני טוען בתוקף שאם בתקופת הבריטים, היה למשל מפגש בתחנת לוד, בין שתי רכבות, תמיד היתה נהוגה אותה שיטה: תמיד נסעב הרכבת מדרום לצפון בקו 2. תמיד נסעה מצפון לדרום בקו 3. היו מקרים של יוצאי דופן אבל מקרים כאלה, קיימים גם כיום - לא ביג דיל. בלוד היה גם קו אמצעי (נקרא לו לצורך העניין קו 2 וחצי) שדרכו לא עברו רכבות נוסעים רגילות בדרך-כלל - קו שפורק בשיקום האחרון ולכן בלוד היו יותר ארועי כיווני נסיעה יוצאי דופן מאשר בתחנות אחרות. תשמע חן: אני רץ לישון. אפשר להמשיך את המחלוקת מחר לתוך הלילה. מצידי שהשרשור הזה יכיל 700 הודעות שלנו...אבל עכשיו זמן לישון. כשתהיה נשוי, תבין... לילה.