(* שדות) והאמת שלא צריך לתרגם כי זה שם של מקום (מוסד)
ג'ון לנון כתב את השיר ע"ש מוסד של צבא הישע שהיה בליוורפול לא רחוק מביתו.
 
הביצוע היה בסדר, אבל משעמם. אין ספק שאוהד יודע להופיע (הערב הרגישו היטב את ההבדל בין המנוסים לרוב אלה שלא) אבל לא חידש דבר... זה היה סתמי, לא התרומם לשום מקום. מכיוון שלאוהד גם אין שום קול גדול, לפחות היה מביא איזו בשורה חדשה או בוחר בשיר אחר... בדומה לאביב, הוא אמן יוצר, לא זמר עם קול גדול; לכן רוב גרסאות הכיסוי לא מחזיקות עליו מי יודע מה.
היא צריכה לעבוד על הדיקציה כי קשה להבין מה היא שרה, אבל במקרה שלה זה נסלח (פשוט כי היא עד כדי כך טובה).
לא הכרתי את השיר ולא אהבתי אותו (וגם לא את העיבוד האלקטרוני) אבל אם לשפוט את ההופעה, היא תקתקה אותה כמו תמיד, כאילו היא מופיעה על הבמות כל חייה. אם רומה נשמעת כאילו היא ישנה כשהיא שרה, תמר נראית כאילו היא שרה מתוך שינה... קטן עליה.
בעולם התחרויות - כולל תחרויות שירה - מקובל ש"רבע הגמר" הוא השלב האחרון לפני "חצי הגמר".
טוב, כנראה לא ב"דה וויס", שנמרחת ונמתחת עד קצה גבול האפשר.
עכשיו, במקום שיעלה הקצב והמתח, מודחים פחות אנשים כל תוכנית מאשר מקודם. עוד שמונה תוכניות ייצא לכולנו המיץ.
של דה וויס בטענה שלכל מתמודד יש מעט מדי ביצועים.
עכשיו שיש תחרות פתוחה בין כולם ונוכל לשמוע יותר ביצועים של המתמודדים הטובים קוראים לזה מריחה.
המתכונת של השנה כנראה נוצרה בגלל נסיבות "צוק איתן" אבל הרעיון שהמנטורים בוחרים את שלושת הטובים בכל קבוצה ואז הם יוצאים לתחרות פתוחה בין כולם הוא דווקא רעיון מוצלח. השלב הנוכחי מזכיר את "כוכב נולד" ודומה שלקחו כאן את החלקים המוצלחים מכל אחד מהפורמטים.