שוב מושא פנימי
בהמשך לדיון שנערך לפני כמה חודשים על המושא הפנימי, אליעזר רובינשטיין (הצירוף הפועלי: עיונים בתחביר ימינו, הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 66-70; מצוטט אצל נגה אילני, "המושא הפנימי בסגנונות השונים בעברית החדשה", בלשנות עברית 47 (תש"ס), עמ' 7) קובע שני קריטריונים להבחנה בין מושא פנימי למושא רגיל: א. המושא הפנימי הוא בלתי מוצרך; ב. לא ניתן להמירו במושאים אחרים. אילני (שם) מגדירה "מושא העשוי להתחלף במושאים אחרים וכמותו מושא, העשוי להחליף פסוקית מושא" (ההדגשה שלי) כמושאים מוצרכים. ההבנה שלי בתחביר עלובה למדי, אבל למיטב הבנתי, לפי הגדרה זו, מושאים כמו במשפטים "הוא נשבע שבועת אמונים" או "הוא חלם חלום נפלא" אינם מושאים פנימיים.
בהמשך לדיון שנערך לפני כמה חודשים על המושא הפנימי, אליעזר רובינשטיין (הצירוף הפועלי: עיונים בתחביר ימינו, הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 66-70; מצוטט אצל נגה אילני, "המושא הפנימי בסגנונות השונים בעברית החדשה", בלשנות עברית 47 (תש"ס), עמ' 7) קובע שני קריטריונים להבחנה בין מושא פנימי למושא רגיל: א. המושא הפנימי הוא בלתי מוצרך; ב. לא ניתן להמירו במושאים אחרים. אילני (שם) מגדירה "מושא העשוי להתחלף במושאים אחרים וכמותו מושא, העשוי להחליף פסוקית מושא" (ההדגשה שלי) כמושאים מוצרכים. ההבנה שלי בתחביר עלובה למדי, אבל למיטב הבנתי, לפי הגדרה זו, מושאים כמו במשפטים "הוא נשבע שבועת אמונים" או "הוא חלם חלום נפלא" אינם מושאים פנימיים.