התנהגות סביב השינה לדובון בן כמעט 4
אזהרת חפירת-על
הלו"ז שלנו הוא שמהגן הולכים לחצר של סבתא או לגינה, באזור 18-18:30 חוזרים הביתה, אוכלים ואז מקלחת. הצפרדעון נרדם באזור 19:30 ואז הדובון נשאר סוליקו. לפני מס' חודשים צימצמנו את זמן הטלויזיה בבית לפרק אחד בבוקר ושניים אחה"צ-ערב. תחת הנחה שלא עשה "סרטי מקלחת" (היום אפשר לוותר נכון אמא
) ואכן הוא נקי ומצוחצח הוא ממצה את הקצבת הפרקים שנותרה לו (בד"כ אחד הוא רואה בזמן שהצפרדעון במקלחת איתי כי הוא לא תמיד רוצה להתקלח איתו יחד). אנחנו תמיד מציעים לו משחק אחרי הפרק או לחילופין לצייר. בעבר הוא זרם עם זה ואחרי משחק-שניים בחרנו ספר והלכנו לישון. היום הוא מתעקש על עוד טלויזיה, מודע לכך שאם יקים צעקות רמות הוא יעיר את הצפרדעון ולחלוטין משתמש בזה, אם בכל זאת בוחר לשחק אז "סוחט" עוד ועוד שוב עם איומי הצעקות.
בחלק מהפעמים אנחנו מושכים לפי כלל ה"עוד אחד ואז בוחרים סיפור", במיעוט אנחנו נכנעים במיעוט יותר קטן אנחנו מתעקשים (בד"כ כשהצפרדעון בכל מקרה התעורר כבר או לא הלך לישון מסיבה זו או אחרת).
ואז מתחילה סאגת "לא אכלתי מספיק" / "אני רעב" / צמא וכו' שמשחקת היטב לרגש הפולני. הבעיה היא שלאחרונה הוא באמת לא אוכל טוב בארוחת הערב ויש אמת בדבריו (אתמול אכל 5 פרוסות לחם אז לא ממש נכנענו לתירוץ הזה...
).
אחרי שהסאגה הוסדרה יש את הלבחור ספר. שניים. ארבעה אבל קצרים (זו יציאה חדשה מהסופ"ש).
יוצא שהילד נרדם באזור 21:30-22:00, אנחנו עם הלשון בחוץ, מותשים ובלי זמן לעצמנו (לא מדברת על תחזקות הבית
זוועות
).
הוא ישן צהריים בגן (כרגע גם לא ניתן לביטול כי פיזית אין להם איפה לתפעל את הגדולים הלא-ישנים, מה גם שכוווולם ישנים ולהורים זה סבבה). בבית בסופ"שים לא. בלי השנ"צ הוא הופך למפלצת תלת ראשית מהשעה ארבע-חמש ועד שנרדם. זה יכול להיות בהתרסקות בסלון בפינה אקראית בשבע או במיטה שלו אחרי שהוציא לנו את המיץ בעשר צפונה. שלב ה"קריסה" שלו תמיד נופל על אוכל/התארגנות שלא מאפשרת לנו פניות להרגיע ולהשכיב אותו לישון בצורה נורמלית.
אז עצות לסידור המצב או שיפור (אפילו פעוט) שלו יתקבלו בברכה
(נכתב לאחר לילה של שעה וחצי שינה בחסות שיני הצפרדעון הבוקעות).