פול אנס את כריס ואף אחד לא פותח שרשור?

Kalla

New member
אחרי שתהיה במצב כזה - תדבר.

כשהאנס התנפל עליי הייתי משותקת מהלם ופחד וזה לא גם לא ממש עזר שהוא לחש לי שאם אני צורחת הוא הורג אותי. למזלי, הכלב שאיתו טיילתי התנפל עליו, אחרת בהחלט הייתי כיום עוד מקרה של אונס. "לא" אחד אמור להספיק ומי שממשיך למרות ה"לא" הוא אנס פשוטו כמשמעו. אחרי שקוראים הודעות כמו שלך זה באמת לא מפתיע שיש כל כך הרבה מקרים של אונס בעולם.
 
לא מאחל לאף אחת להיות במצב כזה

למה את מורידה את הדברים לפסים אישיים? אני לא מאחל לאף אחת להיאנס! אני מתייחס לסצנה ששודרה בצעירים חסרי מנוח, ולפי מה שהופיע שם זה לא ניראה אונס.
 

Kalla

New member
ברגע שפול לא עצר בשנייה

שכריס אמרה לו "לא" - והמשיך ואף השכיב אותה בכוח על המיטה - זה היה אונס ועוד איך.
 

Kalla

New member
איבה? חס וחלילה.

אבל חשוב להבין שכשמישהו יותר חזק ממך מפעיל עליך כוח פיזי במלוא עוצמתו, מאוד קשה עד בלתי אפשרי להתנגד.
 
ניסחפת לגמרי../images/Emo31.gif

זכותו של רועי לדעתו... את לא צריכה לתקוף אותו באופן אישי,הוא לא זה שפגע בך... עם כל הכאב והאמפטיה למה שעברת,לא צריך להיסחף!
 

Kalla

New member
לא תוקפת אותו אישית ובטח לא מאשימה אותו

בשום דבר, אבל ברור לגמרי שמי שלא חווה לא ממש מבין מה זה אונס ואיך הקורבן מרגיש ומתנהג בזמן אונס.
 

magicgirl1983

New member
מסכימה איתך ב-100%

לא מבינה את הקטע הזה. אנשים פשוטלא מבינים הלם ושיתוק..
 

pumiki25

New member
תודה, KALLA ../images/Emo45.gif

ואנשים לא מבינים. נקודה. והם לעולם לא יבינו עד שיחוו, רחמנא ליצלן, על בשרם. ובכל זאת - ישנו גם המושג הזנוח הזה שנקרא "רגישות" - וחבל לי שגם עליו פוסחים בשקט. חבל באמת.
 

pumiki25

New member
אתה יודע מה אני הכי אוהבת?

אנשים שאין להם שמץ של מושג על מה הם מדברים.
 

עליזה 63

New member
לאור הכנות שיש פה

מהבנות המקסימות גם אני נאנסתי שהיתי בת 16 בערך ,וגם אני היתי משותקת מפחד,וזה ממישהו שהכרתי. אבל לשאלה שעם פול אנס אז לא אבל היתה שם תקיפה מינית מאוד חזקה קשוחה ורעה,ולפעמים תקיפה מינית יותר טראומטית מאונס. וכמוחבן שעכשיו הרגשות פה סוערים וכל אחת ואחד מדברים מהכאב שלהם,אבל עם נעשה הפרדה נראה את הדברים אחרת. יום טוב
 

magicgirl1983

New member
אין לי בעיה להגדיר את זה כתקיפה

כי היתה שם אלימות, ראו את זה בכח שהיה לא סביר שהוא הפעיל על כריסטין. אבל מבחינתי ברגע שנאמרה המילה לא, היה שם אונס כי לא משנה מה היה לפני כן. גם אם היא נישקה אותו בחתונה של הניומנים, גם אם היא נישקה אותו דקה לפני... היא אמרה לא..ולדעתי האישית ברגע שנאמרה המילה לא, מדובר באונס (כפייה ). ואני מצטערת אולי אני לא יודעת מה ההבדל בין תקיפה לאונס..אין לי מושג, רק נפלתי קורבן לפדופיל מגיל 4 עד לגיל 12..מה אני יודעת.
 

magicgirl1983

New member
וזה לא היה בציניות

כי אני יודעת שיש הבדל בין אנס או מטריד או תוקף כשאת בוגרת לבין כשאת ילדה קטנה. ואולי כדאי שאפרט יותר, בצבא הטריד אותי בחור באופן קבוע. היה מנסה להתחיל איתי בצורה מאוד אגרסיבית ובאופן קבוע הייתי אומרת לו, אין מצב. עד שיום אחד היינו לבד במשרד והוא תפס אותי פיזית חיבק אותי וניסה לנשק אותי. וזה לא שלא הייתי יכולה פיזית לשבור לו את העצמות, ריחמתי עליו מאוד. איימתי שאצעק והוא עזב אותי לנפשי ולמזלי נמנעתי מנשיקה דוחה ביותר מבנאדם שעד לאותו הרגע היה לי אליו כבוד מינימלי. פניתי למפקד שהיה על שנינו ואמרתי לו, שרק בגלל שאני מרחמת על הבחור אני לא אתלונן עליו רישמית, אבל הוא מתבקש לתפוס ממני מרחק אחרת אני אפסיק לרחם על האדיוט. זו היתה הטרדה ותקיפה במלוא מובן המילה אבל לא לקחתי את זה קשה, כי לעומת מה שאני עברתי 8 שנים זה היה ממש קטן עליי. ויש לי עוד שני סיפורים כאלה ובאמת ותמים שאני אדם ממש רגוע בנושאים כאלה. הסיפור השני - איפה שהייתי בצה"ל היו נהגי משאיות אזרחיים ואחד מהם שאני *מכירה* התנדב לקחת אותי הביתה. באמצע הנסיעה הוא עצר בכפר ערבי וכשהוא חזר למשאית הוא הוריד את החולצה שלו (היה חורף והוא לא עבד פיזית קשה למי שחושב אחרת) . באותו הרגע הבנתי שמשהו פה ממש מסריח. הוצאתי מהתיק שלי את הספריי פילפל שמחלקים בצה"ל ואת האולר שהיה איתי תמיד בתיק. איימתי שאם תוך חצי שעה אני לא בבית אני לא אחראית למעשיי. הוא ראה שאין לו יותר מדי ברירות והוא הסיע אותי הביתה. הלב שלי פירפר ואני זוכרת את הSMS ים המבוהלים ששלחתי לחבר שלי כשחיכיתי בכפר הערבי. הסיפור השלישי מבחינתי היה ממש כלום, כי לא הייתי מודעת למה שהיה באמת רק לאחר מעשה. הייתי במשרד והאולר והספריי שלי היו על השולחן. ואליי תמיד היו מגיעים כל מני קצינים למשרד ועבדתי עם המון גברים שם אז חשש לא היה לי. כן, גם אחרי שני הבחורים שכתבתי עליהם למעלה. הקצין שהיה משוחרר ביקש לראות את אחד הבוסים (עבדתי גם עם אזרחים) וציינתי בפניו שאני לגמריי לבד כי כולם נסעו (אם זכרוני אינו מטעה אותי הם היו בכנס). הקצין שאל אם הוא יכול להכין לעצמו קפה, הינהנתי לחיוב וחיכיתי לטלפונים מהמוקד. הטלפונים עצמם היו מאחוריי.. הוא ביקש לדבר בטלפון ואישרתי לו..הרגשתי יד אחת על כתפי (ומבחינתי זה היה אבהי ביותר) ואז הוא ראה את האולר והספריי ובדיוק לקחתי את האולר ביד למשהו. הוא הוריד ממני את היד שם יד על ראשי והלך מהמשרד שלי. כשסיפרתי לבוס שלי על הקצין שביקר שם הוא החוויר לגמריי. הוא סיפר לי שהסיבה שהוא פרש מצה"ל זה לא בגלל שהוא זקן או סתם רצה לפרוש. אלא כי גרמו לו לפרוש וכי יש נגדו 4 תלונות על הטרדה מינית
 
עברת יותר מדי

לפי מה שאת כותבת עברת דברים מאוד מאוד קשים! גם אם לא מדובר באונס זה עדיין דברים קשים שמבחינתי הם פשע לכל דבר! אני לא בעמדה של ליעץ עיצות וכו' וכו' (וגם את לא צריכה עיצות,את ניראת בחורה עם אופי חזק) אבל אני אכתוב את דעתי האישית, במקרה הראשון לא היה מקום ל"רחם" על הבחור, אם את נמנעת לדווח בגלל הקושי שלך בכל הטירחה שכרוכה בזה-זה סיפור אחר,אבל לא לדווח בגלל שאת מרחמת עליו...אין מקום לרחמים, וביננו גם ככה הוא לא היה מקבל עונש כפי שראוי לדעתי לאותו פושע, אבל לפחות הוא היה מבין את חומרת המעשה שלו! במקרה השני זה היה הרגשה שלך, שרוב הסיכויים היא נכונה,אבל כפי שקראתי הוא לא פגע בך,ולא איים עליך, סיטואציה ממש מפחידה. במקרה השלישי היה מקום להגיש תלונה, במיוחד שכבר היו בעברו דברים כאלה, אנשים צריכים להבין להתנהג כמו בני אדם,לכבד את הרצון של הזולת,הנגיעות הללו פוגעות ומעליבות מאוד,ויש בהם שאט נפש! ושזה נעשה הבן אדם צריך לתת את הדין! לקחת על עצמו אחריות-אחריות על מעשיו. אין כאן שאלה של רחמים,כי מי שמרחם על אכזריים סופו להתאכזר על רחמנים, עברת דברים שאף אחת לא היתה צריכה לעבור אותם, ואני מקווה שאת לא מידגם מייצג של נשים בארץ, אני מאמין שרוב הציבור בארץ גברים ונשים נגד התופעה הפסולה הזאת! אני בטוח שאין כאן בעד ונגד לטיפול בעברייני המין הללו. בן אדם שרוצה שיכבדו אותו-צריך לדעת לכבד את השני, או במילים אחרות מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך,
 

magicgirl1983

New member
אסביר לך את עמדתי

הסיבה שריחמתי על הראשון היא שמדובר היה בבחור ממש מסכן. הוא בא ממקום מאוד דחוי מאוד לא טוב. הוא חיפש אהבה וכשהוא לא קיבל אותה מאף אחת ייתכן מאוד שאני שברתי אותו לגמריי. מה לעשות שהיה לי חבר וכל דיון אחר לגבי לצאת איתו בכלל לא היה תוקף. ולא, לא הייתי יוצאת איתו גם אם הייתי לבד, פשוט כי הוא ממש אבל ממש לא הטיפוס שלי בשום מובן. אז כן, ריחמתי עליו, כי הוא היה מושא לבוז ונלעגות בבסיס. הוא באמת שלא היה צריך תלונה ממני. מה עוד שאחרי שישבתי מול המפקד לגביו הבנאדם נרגע. לא תמיד צריך להפוך אדם לעבריין, ולפעמים להפוך אותו לאחד כזה זה הרבה יותר מסוכן. מבחינת טיפוס הוא עלול להיות רוצח סידרתי מרוב דחיות ולעג שהוא היה עובר יום יום..ולא ממני.. לצערי הרב המקרה השני ממש לא היה רק תחושה שלי. הבחור תמיד היה קורא לי מאמי, מותק..והיה אקסטרה נחמד אליי.. התעלמתי מכל הרמזים של הטרדה מצידו עד לאותו היום..מצטערת לא הייתי מוכנה להעביר את עצמי עוד אונס גם אם מדובר בסתם פארנויה..שלא יתפשט לי ושלא ישים אותי בכפרים ערביים כשאני על מדי צה"ל. המקרה השלישי לא קרה כלום. הוא שם יד על הכתף שלי, אם לא היו אומרים לי כלום לא הייתי חושבת בכלל לכיוון הזה. זה מה שאני מנסה להגיד. אם לא היו אומרים לי, לא הייתי חושבת בכלל על הטרדה. הוא מבחינתי התנהג כמו אבא..
 
מחשבות תהיות,

סתם חשבתי לעצמי...על המקרה הראשון שכתבת "אז כן, ריחמתי עליו, כי הוא היה מושא לבוז ונלעגות בבסיס. הוא באמת שלא היה צריך תלונה ממני." זאת אומרת אם גבר אחר היה עושה את אותו דבר,הוא צריך תלונה... המסקנה שאת שופטת את האדם (אם להתלונן או לא) לפי מצבו האישי\חברתי\משפחתי את לא בודקת את המקרה לגופו של ענין, זאת אומרת בהפוך על הפוך,אם לאדם יש "תעודת מיסכנות" (עני,חולה,זקן) הוא יכול להרשות לו יותר מאשר לאדם ממשפחה טובה ועשירה. מוזר.
 

magicgirl1983

New member
ממש לא

עזוב את העובדה שהוא היה חולה ומסכן. שיחה אחת רצינית או נזיפה תספיק במצב הזה הרבה יותר... תראה, הוא נגע בי וניסה לנשק אותי, זה היה דוחה לכל הדיעות במיוחד מי שמכיר את הבחור ספציפית. אבל נגיד שהייתי הולכת ומתלוננת ונגיד שהוא היה גם נכנס לכלא..אני לא רוצה לדעת כמה ממורמר על החיים הוא היה ולאיזה הידרדרות הוא היה מגיע. גם ככה היה מדובר על אדם ממורמר ודחוי מאוד בחברה, לפעמים עדיף שילמד בצורה מסויימת מה לא לעשות, על פני להפוך אותו למשהו הרבה יותר גרוע. אני בכל מקרה נתתי לו צ'אנס להתנהג כמו בנאדם. וכן, הוא התנהג כמו בנאדם לאחר השיחה עם המפקד וראה זה פלא הוא גם לא הטריד אף חיילת אחרת.
 
יתכן ונהגת בחוכמה

אבל כעיקרון האם הנפגעת היא זו שצריכה את שיקול הדעת האם להתלונן או לא? נניח ולא מדובר בפגיעה מינית,נניח ומדובר בשוד, האם האדם שניגנב מימנו צריך להיכנס לניבכי השודד, או שמבחינתו הוא הנשדד והוא ינסה כל דרך למנוע או להשיג את מבוקשו. אני מאמין שבמקרה הספציפי הזה,התגובה שלך הספיקה לו, אבל מאידך לא התפקיד שלך לחנך אנשים, (לא במובן השלילי) את לא אמורה לחשוב על "איך האדם הזה ישוקם בדרך הכי טובה"... אולי זה אגויסטי לחשוב כך,אבל יש כאלה שהיו אומרים שילך לעזאזל אותו בן אדם, גם אם לא ילך לכלא (והוא לא היה הולך...) אני את שלי יעשה. במקרה שלך השיקול היה נכון, אבל תהיינה בנות יותר צעירות מימך שיכולות לחשוב את אותו "רחמנות" על אדם אחר שפגע בהם,וכמובן בסיטואציות אחרות שאין להם מקום. מה שאני מנסה להגיד שאם משאירים את ההתלבטות הזאת לנפגעת,זה יכול להיות לה לרועץ, (לצערי יש מקרים בהם המשפחה או האנס מפעילים לחץ על נאנסת שלא תתלונן כי....וכאן הם מתארים כמה הוא מסכן,וכמה הוא יהיה יותר מסכן אם היא תתלונן.....) אני חושב שצריך תמיד לדווח,בלי קשר אם יענש,או מה יענש, בלי קשר למצבו האישי או הרפואי, את הסיכומים הללו עושים בדרך כלל לאחר הרשעה ולפני גזר הדין....וזה לא מתפקידה של הנפגעת. למעט מקרה אחד שלא תתלונן רק אם היא מרגישה שהיא לא יכולה לעמוד בהליכים הכרוכים בזה, כאן היא חושבת על עצמה,וזה לגיטימי,
 
למעלה