בעקבות כתבה שעלתה בדה מרקר

[yehuda7K]

סקירת משרד האוצר על רווחיות יבואני רכבים

http://mof.gov.il/ChiefEcon/EconomyAndResearch/Pages/WeeklyReview.aspx
יבואני רכבים או "יצרני" רווחים – ניתוח הענף בעשור האחרון: - סקירה מה 19.3.2017

-...שני שלישים מרווחי הענף מתרכזים בארבע היבואניות הגדולות.

-הגידול החד ברווחי הענף בעשור האחרון לא מצא ביטוי משמעותי בצמיחת השכר בקרב העובדים. עובדה זו הביאה לירידה משמעותית בחלקה של התמורה לעבודה בענף זה.

-(עמ' 7) בתרשים ש 2 מוצגים התפתחות הרווח המצרפי לפני מס (בהחזרת משכורות המנהלים לחברה (3)
(3) הכוונה למשכורות שמושכים מנהלים שהם בעלי מניות בחברה. יצוין כי בענף זה, יותר מבכל ענף אחר,ישנה חשיבות ל"החזרת" משכורת המנהלים לחברה, בשל העובדה שסכומים אלו חריגים בגובהם. יצוין עוד כי חלק מבעלי המניות בענף זה מחזיקים ב"חברות ארנק", כאשר רק חלק קטן מהרווחים הגבוהים שצברו בחברות אלו חולק כדיבידנד. פרצת מס זו נסגרה במסגרת חוק ההסדרים האחרון.

-(עמ' 8) בולטת העובדה שהגידול ברווחיות יבואני הרכב נרשם בשנים - בהן חל ייסוף חד של השקל

- (עמ' 9) בשנת 7012 ריכזו ארבע החברות הגדולות בענף למעלה ממחצית (55 אחוז) מסך המחזור של יבואני הרכב

- (עמ' 11) שתים עשרה יבואניות הרכב העסיקו בשנת 2017 פחות מ 6,000 עובדים. שכרם הממוצע - ( 10 בניכוי שכר המנהלים שהם בעלי מניות בחברות אלו) עמד על 14 אלף ₪ ברוטו לחודש

- (עמ' 12) בעוד שרבע מהמועסקים משתכרים לא יותר מ 7.7 אלף ₪, אחוז בודד מהמועסקים משתכר לפחות 77 אלף ₪ - )לחודש(. בהקשר זה נציין כי ליבואני הרכב יש "ייצוג" גבוה יחסית )לחלקם באוכלוסיית העובדים( במאון העליון של בעלי השכר בישראל. לא רק זאת, אלא שהעובדה לפיה חברות אלו נהנות מרווחים גבוהים, שהלכו ועלו, לאורך שני העשורים האחרונים, מביאה לכך ששכיחותו של ענף זה בקרב השכירים ששמרו על מקומם במאון העליון בעשור האחרון הינו מהגבוהים בענפי המשק

-(עמ' 15) לסיכום, הממצאים בעבודה זו, שופכים אור על רווחיותם החריגה של יבואניות הרכב, אשר מרביתן חברות פרטיות. הממצאים מחזקים את הצורך ביישומה, הלכה למעשה, של "התכנית להגברת התחרותיות בענף הרכב"

עד כאן ציטוטים.
יותר נוח לצטט בר סמכא במקום לחשב על סמך הנתונים החלקים ועל סמך הנחות , שמטבע הדברים יהיו במחלוקת.

ולסיכום הציטוטים האלה :
-ליבואני הרכב הגדולים יש רווחיות חריגה.
- משכורות המנהלים חריגות בגובהם, כאשר חלקים משמעותים מהם מוצג כהוצאות ולא כשכר
-העובדים הרגילים לא נהנים מהרווחיות הזו.

 

[enigo]

אף אחד לא אמר שבעלי החברות הם עובדים סוציאליים, אבל בוא

נסתכל רגע על המספרים שהבאת - נתון שכר של 5.3 מליון ש"ח לשחר שמש ב-2010, ואז נתון אחר שמספר שב-2014 חמש הבכירים בדלק מוטורס, לא כולל אגמון, קיבלו 8.2 מליון ש"ח ביחד. אז או שארבעת הבכירים האחרים (חוץ משמש) הרוויחו גרושים ביחס אליו, או שהנתון מ-2010 הוא חריג ומשקף תגמול חד פעמי כלשהו. ולכן אזכור הנתון הראשון יוצר תמונה מעוותת.
ספציפית דלק מוטורס שהתמקדת בה, היא חברה רזה מאוד - הרבה יותר רזה מבכל חברה אחרת. ולכן כן, שם כנראה שהמנהלים עושים עבודה יוצאת דופן. וכן, בהחלט אפשר לראות הבדל בביצועי חברות כאשר מתחלף מנכ"ל, בניגוד מוחלט למה שאמרת כאן. צריך רק להסתכל על צ'מפיון כשהתחלף המנכ"ל והיא שינתה כיוון לחלוטין, להסתכל על קרסו לאחר כניסת דרג ניהולי מקצועי במקום בני המשפחה, וגם לזינוק של החברה בשנתיים האחרונות אפשר למצוא קורלציה לשינויי הנהלה. לובינסקי לאחר כניסת אבי צור לתפקיד הפכה לחברה אחרת לחלוטין - ונשאר לקוות שהמנכ"ל החדש ימשיך את התנופה.
ועם כל הכבוד - למה בדיוק צריך את האנשים הטובים בצ'ק פוינט או טבע? אולי כשלא הסתכלתי הן הפכו לעמותות למען הציבור והפסיקו להיות חברות שמטרתן ייצור רווח לבעלי המניות, ובדרך תשלום שכר עתק לבכיריהן?
ולא יודע מה איתך, אבל שכר ממוצע של 14.4 אלף שקלים בחודש כשלא לוקחים בחשבון בעלי מניות, נשמע לי לא רע בכלל. הלוואי שזה היה המצב בכלל המשק.
ולגבי נתון התעסוקה - אני עדיין חושב שזה נתון שגוי, או כזה שסופר את העובדים בצורה מאוד מגמתית.

 

[yehuda7K]

לגבי שכר הבכירים

[URL]http://maya.tase.co.il/reports/details/1086284[/URL]
דו"ח דלק מוטורס לשנת 2016 באתר הבורסה.
מצורף דף מס' 170 מדו"ח זה שמפרט את שכר הבכירים.
מטבלה זו, מתברר שהשכר הוא לפעמים חלק קטן מההכנסה של הבכיר, השכר של שחר שמש למשל לשנת 2016 הוא 1.25 מיליון ש"ח אבל הכנסתו הכוללת ל 2016 היא 5.3 מיליון ש"ח לאותה השנה. (הטור השמאלי ביותר).
הטבלה כוללת את 5 בעלי השכר הגבוה וסביר שיש עוד כמה בכירים ששכרם הכולל הוא למעלה ממיליון ש"ח לשנה.

עמ' 79 סעיף 3 ה' : "הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו בשנת 2016 בכ 38.4 מיליון ש"ח לעומת כ-34.6 מיליון ש"ח בשנה הקודמת. עיקר העלייה נבע מגידול מרישום עלות האופציות שהוענקו לעובדים (שכר)."
זה לא ממש ברור, אבל יתכן שמדובר פה בעוד הכנסה לבכירים, מעבר לרשום בטבלה.

מצורף דף 142, זה שבתחתיתו רשום מס' 49. סעיף ד' , הוצאות הנהלה וכלליות, כולל גם 14.7 מיליון ש"ח "אחרות". האם יתכן שמדובר בתשלום דמי ניהול לחברה בבעלות גיל אגמון?

 

[enigo]

או.קי - וכמה מרוויחים הבכירים בחברות ציבוריות אחרות בהן

המחזור והרווחים דומים?
אם הרבה פחות - אז יש בסיס לטענה שיבואני הרכב (דרך הדוגמא של דלק מוטורס) לא בסדר. אם אותו דבר או יותר, אז לא ממש.

 

[yehuda7K]

לגבי השפעת המנכ"ל על יבואן הרכב

אין חולק על כך שמנכ"ל , בכל סוג של חברה, צריך להריץ את העסק ביעילות. יתכן שכאשר מנהל קרסו היה ממשפחת קרסו , הוא לא הצטין בתחום זה והמנהל המקצועי שבא אחרוי שיפר בגדול את הרצת העסק, למשל שלא יהיו כיסים של אבטלה סמויה מצד אחד ובמקום אחר חוסר בעובדים, ששיעורי הפחת יהיו מינימלים, שמנהלים בדרג ביניים שכשרונם העיקרי הוא ללקק לממונה עליהם יוחלפו, שהלקוחות יהיו מרוצים במידת האפשר ועוד. אין שפע של מנהלים כאלה אבל גם לא קשה מאוד לגדל כאלה ואולי גם לקלוט מבחוץ.

אבל כדי לקבל שכר ממש גבוה המנהל צריך להיות גם מצוין למשל בקנית עסקים משיקים שהשילוב איתם יוצר רווח שאחרים לא צפו, כפי שהיה אלי הורביץ ב"טבע" בזמנו. כשגיל אגמון היה מנהל שכיר הוא היה יוצא דופן כאיש שיווק ואולי עוד בעוד צדדים.

אני מטיל ספק שב"דלק מוטורס" כל 5 או 10 הבכירים הם כל כך טובים. מצד שני מי אני שאקבע לבעל השליטה כמה לשלם למנהלים שלו. הבעיה היא שהמשק צריך להעדיף את "טבע" ואת "צ'קפוינט" שמוכרים בחו"ל, ומביאים מטבע זר שאיתו מממנים יבוא של מוצרים הכרחים (הנשק ,המזון ועוד) וגם דברים פחות חיונים אבל נדרשים כדי שהאנשים יוכלו לקיים רמת חיים סבירה כמו מכוניות פרטיות. יבואני הרכב הם חלק מהעסקים שחיים מכיון שהחברות והאנשים שהביאו את המט"ח מחו"ל יכולים ל"בזבז" אותו בארץ. הכמעט קרטל של יבואני המכוניות חי בבועת רווחיות שהממשלה הרופסת נמנעת מלפוצץ אותה, וכשמרויחים יותר מדי מגיעות גם משכורות מאוד גבוהות למנהלים שהם ממש לא יוצאי דופן, בעוד שחברות מיצאות לא מרויחות כל כך טוב ויתכן שמשלמות פחות למנהלים. וזה לא טוב למשק.

לגבי לובינסקי וצ'מפיון אני לא מתמצא ומכיון שאינן נסחרות בבורסה גם קשה לדעת אם מה שקורה שם הוא טוב או רע. אגב לפי כלכליסט אבי צור היה קודם מנכ"ל צ'מפיון ומדבריך "להסתכל על צ'מפיון כשהתחלף המנכ"ל והיא שינתה כיוון לחלוטין" הבנתי (בטעות?) כי המנכ"ל שבא לצ'מפיון אחרי אבי צור שינה לטובה את צמפיון, כך שנראה שאבי צור לא היה טוב בצ'מפיון.

לגבי שכר ממוצע של 14.4 ש"ח לחודש- ממוצע זה מושג מטעה. המושג העדיף בהרבה הוא חציון, כלומר מה השכר שחצי מהעובדים מרויחים פחות ממנו, והחצי האחר מרויחים יותר ממנו.

"כאשר מביטים על השכר הממוצע עצמו...יש לשים לב כי הנתון מוטה כלפי מעלה כתוצאה מהשכר הגבוה מאוד אותו משתכר פלח עובדים מצומצם...השכר הממוצע אינו מאפיין את שכרם של מרבית העובדים בישראל. שני שליש מציבור השכירים מרוויחים שכר ממוצע ומטה, וכ-40% מכלל השכירים מרוויחים שכר בגובה של לא יותר ממחצית השכר הממוצע".

אין כל רע בכך שעובדי יבואני הרכב ירויחו טוב. הרע למשק הוא (אם) שכרם גבוה יותר מאשר בעסקים שמיצאים.

 

[enigo]

בסין אתה יכול לדבר על טובת המשק ולקבוע לפיו שכר של מנהלים

בחברות שונות, לא במשק חופשי.
גם התפישה שהמדינה לא עושה מספיק כדי "לפוצץ את בועת הרווחיות" היא תפישה ששייכת לעידן אחר, זה של ימי מפא"י שהכתיבה מי יוכל לעשות מה וכמה הוא ירוויח. לאן התפישה הזו הביאה את המשק אנחנו כבר יודעים...
הממשלה עשתה ועושה די הרבה כדי שהיבואנים לא יוכלו לגבות כמה שבא להם, אבל בסופו של יום, הכלים שלה די מוגבלים בהנחה שלהלאים את תחום יבוא הרכב זו לא ממש אופציה.
אבל אני חייב לציין שאני לא לגמרי מבין לאן אתה חותר בדיון הזה - האם יבואני הרכב הם עסקים רווחיים? כן, אין ספק. האם מנהלי חברות הרכב מרוויחים הרבה כסף? כן. בדיוק כמו מנהלי חברות אחרות במשק. האם העובדים הזוטרים מרווחים פחות מהעובדים הבכירים? כן. בדיוק כמו בשאר המשק. אז או שאני מפספס משהו, או שאני לא ממש מבין מה הפואנטה שלך.
ואגב, מכיוון שבשכר הממוצע בתחום הרכב מוצהר בהגדרה שלא נכלל שכר בעלי אחזקות בחברה, אז כנראה שהרבה מהעובדים הבכירים לא נכללים בממוצע. ומכיוון שאני יודע כמה מרוויח איש מכירות ממוצע בשתי חברות שונות (חברים שעובדים בתחום), אני יכול להגיד שהנתון שהובא כאן די קרוב למציאות.

 

[yehuda7K]

אפילו בארה"ב דיברו וידברו על טובת המשק, ולא רק בסין

לואי ברנדייס, שהיה שופט עליון בארה"ב בראשית המאה ה 20, גאון שהיה הפרופסור היהודי הראשון למשפטים בהארוורד, וגם בין מנהיגי ציוני ארה"ב, אמר:
We can have democracy in this country, or we can have great wealth concentrated in the hands of a few, but we can't have both.

ב"דה מארקר" : "רבות מהתובנות המשפטיות שפיתח הקדימו את זמנן בעשרות שנים, וחלקן נהפכו רק בשנים האחרונות לאבני יסוד של החקיקה הכלכלית המודרנית
-התבלט ברנדייס במאבקו המשפטי נגד הקרטלים והטייקונים של זמנו, שנהפכו לאויביו.
-הוא סייע להילחם בכוחות שוק נסתרים המבוססים על שיתופי פעולה לא רשמיים המסרסים את התחרותיות, את החדשנות ואת השוק החופשי.
כך שזה לא רק הסינים יכולים לדבר על טובת המשק. אגב, בזמן שלטון מפא"י הכלכלה היתה כל כך מעוותת עד שליזמים מהשוק הפרטי היו הרבה פחות מהמעצורים שקימים היום.
לגבי עסקים שהם רווחים "מדי" - אם "להבי ישקר" רווחיים מדי, זה טוב מכיון שהם משיגים את הרוחיות על ידי תחרות עולמית עם מוצר טוב. אבל אם עסקי יבואני הרכב הגדולים רווחיים "מדי" בגלל "כוחות שוק נסתרים המבוססים על שיתופי פעולה לא רשמיים המסרסים את התחרותיות, ... ואת השוק החופשי" זה רע לכולנו.

המדינה והדמוקרטיה עומדים על מעמד ביניים רחב ושבע. מדינות שאין בהם דמוקרטיה, או שהדמוקרטיה שם צצה מדי פעם ונעלמת במהפכות, הן מדינות שבהם מעמד הביניים לא קיים או קטן בגודלו. המדינה נלחמת בקרטלים בצדק, ומאותה הסיבה עליה להילחם בכמעט קרטלים, כמו יבואני הרכב.

"האם מנהלי חברות הרכב מרוויחים הרבה כסף? כן. בדיוק כמו מנהלי חברות אחרות במשק. האם העובדים הזוטרים מרווחים פחות מהעובדים הבכירים? כן. בדיוק כמו בשאר המשק"- כן, זה נכון. אבל בגלל הרווחיות העצומה משתרשים פה פערי שכר לא סבירים שמושכים את שכר הבכירים גם במגזרים אחרים כלפי מעלה. כמובן שאין יכולת ואין טעם לרכז מאמץ במלחמה נגד שכר הבכירים. ממילא אם יפוצצו את בועת הרווחיות שכר הבכירים ירד גם הוא.
זה רק ניחוש, אבל לדעתי ב"להבי ישקר" וב"שטראוס" סה"כ שכר הבכירים יחסית לסה"כ השכר הוא קטן בהרבה מאשר אצל יבואני הרכב.

 

[enigo]

אין קשר בין מה שאתה מדבר עליו - חברות מיצאות לעומת חברות

"פנימיות", לבין הציטוטים שהבאת, שמדברים על חשיבות התחרות. שוק הרכב הוא תחרותי. צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה - או שבוי בקונספציה, שזה בעצם אותו דבר. בשוק לא תחרותי אין שפע כזה של מבצעים, אין תחרות כזו על ליבו וכיסו של הלקוח, אין דינמיות כזו בהיצע הגרסאות ורמות האבזור.
מי שטוען לקרטל בגלל "שיתופי פעולה לא רשמים" ו"כוחות שוק נסתרים" צריך להוכיח את הטענה הזו - ואת זה לא עשית כאן, ואני גם לא מכיר מישהו שעשה. היחיד שניסה, המשיח בעיני עצמו זליכה, דאג להתעלם בעקביות מכל נתון שסתר את דעתו.
ואגב, אני ממש לא בטוח שהיחס בין השכר הממוצע בשטראוס לבין שכר המנכ"ל טוב יותר מאשר בדלק מוטורס. אבל שטראוס היא חברה ציבורית, הנתונים אמורים להיות זמינים, כך שלא צריך לנחש - רק לבדוק.

 

[yehuda7K]

מי שטוען לקרטל בגלל "שיתופי פעולה לא רשמים" צריך להוכיח את ה

אני מצביע פה על סימפטומים לכשל השוק ולא על הפתרונות האפשריים.
1. בועז סופר היה אחראי על מיסוי הרכב במשרד האוצר.
[URL]http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1530619[/URL]
איך להוריד את מחירי המכוניות? "פיקוח זמני על המרווח הגולמי", כך מציע בועז סופר, לשעבר הממונה על המיסוי הממשלתי , "המרווח הגולמי יכול להגיע עד 40% - אפשר לקבוע למשל מרווח של 15%...
"אני לערוך רוצה תרגיל קטן. ראש הממשלה מזמין אתכם לישיבה סודית, ואומר לכם שיש ראיות שהשוק לא משוכלל מספיק. אני רוצה מכל אחד מכם רעיון יעיל, מחוץ לקופסה, איך לשפר את התחרות בענף הרכב. הכלל היחיד הוא שאסור לפגוע בהכנסות מדינה ממסים.
סופר: "אני מציע בפרק זמן קצוב, אף שזה אנטי-תזה לאמונה שלי, לייצר פיקוח על עמלה בסגמנטים מסוימים. אני אומר את מה שאף יבואן ואף חברת ליסינג לא תגיד, שיש מאזן אימה. מחירון המכוניות החדשות לא יכול לרדת כדי לא לפגוע בחברות הליסינג. הייתי שוקל לייצר פיקוח על העמלה, שקוצב רווח ליבואנים. לדעתי, השוק יהיה עוד שנתיים-שלוש במקום אחר. כדי לעשות גישור למשהו שעומד לקרות, קצת לזעזע את אמות הסיפים. יכול להיות שזה נוח לכולם. זה יצמצם את ההנחות לחברות הליסינג. בעתיד צריך שהיה יותר מס שימוש ופחות מס קנייה. אבל צריך שתהיה אלטרנטיבה למכונית".

2. סימנים לכשל שוק אפשר לזהות גם בלי ציטוטים. למשל הפער העצום בין מחירי רכב ידני ורכב אוטומטי, שלא היה כזה בעבר.

3.[URL]http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000939615[/URL]
"רשות ההגבלים, שבדקה את הסוגיה הזו לעומק, לא כל כך "קנתה" את ההסברים של המשווקים ולפיהם העלות של מכירת הרכב ללקוח המוסדי הרבה יותר נמוכה מהעלות לפרטי ומצדיקה מחירים נמוכים יותר. כך כתבו חוקרי הרשות:
"מן הראוי להתייחס גם להסברים שניתנו על ידי יבואני הרכב, ותחילה לטענה שלפיה פערי המחירים נובעים מהחיסכון בעלויות הכרוכות בהתקשרות של היבואן עם לקוח מוסדי הרוכש ממנו כלי רכב רבים בעסקה אחת, לעומת העלויות הכרוכות במכירת כלי הרכב ללקוחות פרטיים. מנתונים שאספה הרשות עולה כי אמנם קיים חיסכון כאמור, אלא שאין בו כדי להסביר את הפערים במחיר"

4. [URL]http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000862264[/URL]
"עיקר הבעיה נמצאת כיום בפלח המשפחתי, שבו קיימת באופן מסורתי התכנסות מחירים לעבר מכנה משותף זהה או דומה מאוד."

 

[enigo]

מה שהיה נכון ב-2011, שנתיים בלבד לאחר החלת שווי השימוש

הלינארי, כבר לא ממש נכון היום. אפילו התחום המשפחתי, שהוא התחום השמרן ביותר והנפוץ ביותר בליסינג, כבר התפרש על התחום שבין 110 אלף שקלים ל-140 אלף שקלים. "כך שההתכנסות למחיר אחיד" כבר לא ממש תקפה. וזה, כאמור, התחום הכי שמרן, בגלל המשקל הגדול יחסית של מכרזי ציי רכב מסך המכירות, מכרזים שבדרך כלל מגדירים טווח מחירים מוגבל.
בועז סופר לא מציע לפקח על מחירים באופן כולל - שים לב טוב מה הוא אומר - פיקוח לזמן קצר ובסגמנטים מסוימים, רק כדי לזעזע את השוק על ידי שינוי כללי המשחק. והוא יודע גם למה הוא מגביל את המשך והתחולה - ההיסטוריה מוכיחה כי כל מוצר שהוכנס תחת פיקוח מחירים, הופך למוצר מפגר. תסתכל על היוגורטים שנמצאים בפיקוח מחירים, איפה הם ואיפה היוגורטים שאינם בפיקוח. למה? כי היצרן יודע שאין לו מה להשקיע בפיתוח המוצר, כי הוא לא יוכל לקבל החזר על ההשקעה. אם היו מגבילים את הרווח הגולמי של יבואנים על מכוניות, המוצר היה נפגע - פחות אחריות, פחות שירות, פחות מימון, פחות טרייד-אין, פחות השקעה באולמות מכירה, פחות רכבי מבחן וכן הלאה וכן הלאה. זה לא אני אומר - זה ההיסטוריה מוכיחה.
פערי המחיר בין כלים שמיועדים בעיקר לחברות ליסינג, לבין כאלו שמיועדים בעיקר לאנשים פרטיים לא מוכיחים "כשל שוק" אלא רק מאפשרים הצצה לאיך השוק עובד. זה לא אותו דבר. אם תחליט לקנות פיקנטו LX, גרסה שמיועדת לציי רכב ומתומחרת בצורה לא ריאלית ביחס לאחות המאובזרת יותר EX, תוכל לקבל תנאי רכישה נוחים בהרבה מאשר על ה-EX. למה? כי היבואן משאיר מרווח הנחה גדול יותר כדי לקסום לציי הרכב. אם אתה רוצה לראות כאן כשל שוק, חפש אותו במחירון המשומשות, שמתחשב במחיר המחירון ולא במחיר המכירה הריאלי. זה תחום שבאמת יש בו מונופול, ועוד מונופול בחסות המדינה (בתי המשפט קבעו שמחירון לוי יצחק הוא הקובע לענייני ביטוח). לפי המחירון הזה נקבע למשל ערך המלאי של חברת ליסינג, עניין סופר-מהותי מבחינת הניהול של חברת הליסינג, ולכן יש להן אינטרס חזק מאוד ליצור מצג שווא שמעלה את ערך המלאי שלה. לכן חברות ליסינג "אוהבות" מכוניות שמחיר המחירון שלהן מנופח והן יכולות לקנות במחיר נמוך משמעותית מהמחירון. זה גם עוזר להן אחר כך, בבואן למכור את המכוניות, אם כ"אפס ק"מ" ואם כמשומשות, כי כך הן יכולות להציג תמונה מושכת של הנחה גדולה ממחיר המחירון. אם תצליח ליצור מחירון שמשקף את המחיר הריאלי של המכוניות, תצליח להעלים גורם שיוצר עיוות מחירים, גם אם רק מחירים לכאורה, בשוק המקומי.
אבל זה עדיין לא מוכיח שיש רווח גולמי מוגזם (וגם בכתבה של דה-מרקר אומר אחד המשתתפים בדיון שלהתייחס למחיר המחירון הרשמי נותן תמונה מעוותת של השוק). וזה בטח לא מוכיח שיש קרטל או שיתופי פעולה חשאיים.

 

[yehuda7K]

הממשלה לא עושה מספיק כדי שרווח היבואנים לא יהיה מופרז

"הממשלה עשתה ועושה די הרבה כדי שהיבואנים לא יוכלו לגבות כמה שבא להם, אבל בסופו של יום, הכלים שלה די מוגבלים בהנחה שלהלאים את תחום יבוא הרכב זו לא ממש אופציה."
הממשלה יודעת להשתמש בהפלית מיסוי כדרך להמריץ קניה של רכבים פחות מזהמים ונדמה לי גם של רכבים בטוחים יותר. מדוע שהממשלה לא תמריץ ע"י הפלית מיסוי רכבים שמחיריהם משקפים רווח טוב ליבואן ולא רווח מופרז?

בשווקים אחרים המדינה מקימת הגנת ינוקא לחברות ששולטות בפלח שוק קטן כדי שיגדלו על חשבון הגדולות. מדוע שהמדינה לא תפלה לטובה יבואני רכב קטנים אם הם מסכימים להסתפק ברווח סביר?
ההצעות האלה שלי הם בשלב עוברי. צריך עוד לבדוק ולחשוב עליהם. אולי גם יש עוד אופציות להתערבות מוצדקת בעיני אלה שבעד שוק חפשי באמת ותחרותי באמת.

 

[enigo]

הגנת ינוקא היא כלי שמקובל בשוק לא תחרותי, שנשלט על ידי

מונופול או דואפול. זה לא המצב בשוק הרכב.
גם הטבת מס לחברות שיסתפקו ברווח מועט היא דבר שאם תחשוב עליו קצת ברצינות, יהיה ברור לך שהוא בלתי אפשרי.

 

[yehuda7K]

הגנת ינוקא והטבת מס

הגנת ינוקא מופעלת לטובת מתחרה חדש או קטן, לא בהכרח במקרה של מונופול או דואופול.
[URL]http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4885134,00.html[/URL]
"בניגוד לשלוש הגדולות, שתי אלה מחזיקות בנתח שוק של פחות מ־10% (כ־7% ו־3% בהתאמה), ולכן נהנות מ"הגנת ינוקא" בכל הקשור ל"חוק ישראכרט". "

הטבת מס למי שיסתפק ברווח מועט היא אפשרית בהחלט. אולי יהיה צורך להקציב מס' שנים לקיום הטבת המס ובסיומם לחדשה לפי הצורך בהטבה . כשמגישים בג"ץ נגד המדינה, ביהמ"ש נותן משקל לטענה שהממשלה פועלת לטובת הציבור.

יתכנו גם עוד פתרונות מיסוי .

 

[enigo]

ראה את הדוגמא שהבאת, ונסה למצוא את הקשר למצב בשוק הרכב

יש הרבה יותר משלוש חברות גדולות. אין שחקנים חדשים מאוד בשוק (אם מתעלמים ממותגים אקזוטיים) שאפשר לכנות ינוקא... בקיצור, לא ממש רלוונטי. מצד שני, אפשר להסתכל על ההקלות השונות ליבואנים מקבילים וזעירים כסוג של הגנת ינוקא. אבל בינתיים זה לא ממש תופס.
לגבי הטבת מיסוי - איך בדיוק אתה מציע שזה יעבוד? המדינה תבדוק מכונית מכונית כמה היא עלתה ליבואן ובכמה היא נמכרה בסופו של דבר, ולפי זה תקבע כמה מס ישולם על המכונית, בדיעבד? או שיקבע מחיר מטרה לכל מכונית לפי פער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה? כי אם זה הרעיון, הרשה לי לאכזב אותך - אלו שיטות לא ישימות, שפותחות פתחי ענק לרמאויות ותרגילים חשבונאיים. זה מה שקרה בכל תחום שבו ניסו תרגילים כאלו במיסוי, וזה יקרה גם כאן.

 

[yehuda7K]

הגנת ינוקא והטבת מס 2

הגנת ינוקא- טענת שהגנת ינוקא היא כלי בשוק שנשלט בידי מונופול או דואופול. חיפשתי ומצאתי דוגמא כשהפעילו הגנת ינוקא כשיש 3 מתחרים גדולים. אם אתה עדיין עומד על כך שהגנת ינוקא מוגבלת ללא יותר משניים או שלושה מתחרים תורך עכשיו להראות זאת בדוגמאות.
ציטתי קודם מסקירת משרד האוצר ש: " -...שני שלישים מרווחי הענף מתרכזים בארבע היבואניות הגדולות....
- (עמ' 9) בשנת 2014 ריכזו ארבע החברות הגדולות בענף למעלה ממחצית (55 אחוז) מסך המחזור של יבואני הרכב". באותו עמוד, ובלשון המפותלת של כלכלנים: "נמצא כי אמנם ערכי שני מדדים אלו ב 2014 נמוכים מרמתם בשנת 2006 , אולם עדיין אין בכך כדי - להבטיח קיומה של תחרותיות גבוהה בענף."
לדעת האוצר הענף הוא ריכוזי והם משוים אותו לריכוזיות ולרווחיות החריגה של יבואני המזון.
וחוץ מזה, גם אם תתקבל גירסתך שהגנת ינוקא מיועדת לשוק עם פחות מתחרים, זה לא מונע מלהפעיל אותה בענף עם יותר מתחרים, כמו בענף הרכב, כשהענף נוטה לריכוזיות.

הטבת מיסוי-
קודם ציטטתי את בועז סופר -"איך להוריד את מחירי המכוניות? "פיקוח זמני על המרווח הגולמי", כך מציע בועז סופר, לשעבר הממונה על המיסוי הממשלתי , "המרווח הגולמי יכול להגיע עד 40% - אפשר לקבוע למשל מרווח של 15%..." וגם הציע להפעיל זאת על כל היבואנים למשך 3 שנים.
אני סומך עליו כמי שכבר מכיר תחשיבים ומיסים של יבואן רכב שהצעתו ישימה.

אפשרות אחרת היא שרק אם היבואן מעונין לקבל הפחתת מס לרכב זה שלו, הוא יצטרך מרצונו להגביל את הרווח הגלמי שלו ל 15% , וכל זאת למשך 3 שנים בלבד, שאחריה יבחנו התוצאות ויוחלט האם להמשיך בה.
כדי לצמצם את הנזק לאוצר מהטבת המס, אפשר לקבוע שרק מכוניות שמתאימות (מבחינת מרווח פנימי) להיות משפחתיות ורק הזולות שבהם ישתתפו בהטבת המס הזו, למשל סופר מיני מוגבהת או מיקרו ואן או שמות אחרים כמו הונדה ג'אז, טויוטה ספייס ורסו, פורד בי מאקס, קיה ונגה וכו'.

 

[enigo]

שוב אתה מביא ציטוט חסר וחלקי של בועז סופר, ומתעלם ממה שהוא

רומז - צורת העבודה הזו, של התערבות במתח הרווחים (אגב הוא לא מציע הטבת מס, אלא הגבלה בכוח הרגולטור. הבדל גדול) מנוגדת למה שהוא מאמין בו. משמע גם הוא אומר שזו לא הדרך הנכונה לעבוד, אבל אולי זו דרך לטלטל את הדברים. הוא גם אומר באותו ראיון שבחלק מהדגמים הרווח הגולמי אפסי. איך בדיוק נוצר מצב כזה בשוק לא תחרותי?
הגנת ינוקא לא רלוונטית לשוק הרכב כרגע. יכול להיות שהיא תהיה רלוונטית ברגע שהמותגים הסיניים יתחילו לייצא ברצינות, ואז הממשלה יכולה להחליט שהייצוג שלהם חייב להיות על ידי חברה חדשה, שתקבל העדפה כלשהי. כרגע, אין לך למי לתת הגנת ינוקא - גם היבואן הכי חלש עדיין גדול, וותיק ומבוסס מכדי לענות להגדרה של "ינוקא".
המדינה נמצאת בעסק הזה במלכוד - שוק הרכב, בגלל שמדובר במוצר יקר שדורש שירות, הוא כזה שבו יבוא מקביל הוא בעייתי. זו לא משחת שיניים שאפשר לקנות סטוק מספק משנה גדול ולשווק בארץ בלי בעיה. הקשר בין המוכר לקונה נמשך לפחות שנתיים, על פי חוק, ולפעמים גם עשור ויותר (במקרה של ריקולים). הרגולטור צריך לחשוב גם על מי שיתן שירות לקונה הרכב - ושאל אנשים שקנו מכוניות "מיוחדות" ביבוא אישי לאילו סיפורים הם נכנסים לפעמים כשיש תקלה. כן, גם בעידן האינטרנט ואיביי. כי אומנם אפשר להזמין הכל ברשת, אבל צריך לדעת מה להזמין...

 

[enigo]

הבעיתיות בהטבות מס כמו שאתה מציע - דוגמא מהעבר.

עד לפני כמה שנים, המיסוי על אלכוהול בישראל היה בנוי בצורה כזו שעל משקאות זולים (נדמה לי שעד 5$ לליטר) היה מיסוי נמוך, ועל משקאות יקרים היה מיסוי גבוה בהרבה. מה עשו היבואנים? פשוט מאוד - "העבירו" עלות בין סוגי משקה. נגיד שיבואן מייבא אלף בקבוקים של וודקה זולה שעולה 6$ לבקבוק ומאה בקבוקים של וויסקי יקר שעולה 100$ לבקבוק. אז הוא פשוט מעביר אלף דולר מעלות הוודקה אל הוויסקי - והופ, הוא זכאי להטבת מס על הוודקה...
ואיך זה קשור אלינו? פשוט מאוד. היבואן לא קונה מכונית מכונית מהיצרן, אלא סוגר עסקאות שכוללות דגמים רבים. יש הטבת מס למכונית שנמכרת ברווח גולמי של עד 15%? שום בעיה. נעביר 1000$ ממחיר האלף סונטה שבעסקה אל עשרת אלפים האלנטרה שבעסקה, והנה צמצמנו את הרווח הגולמי על האלנטרה. לפחות מבחינת המספרים. הרי סכום העסקה הכללי לא השתנה, וגם לא העלות האמיתית מבחינת היבואן. ובעצם יוצא שאתה נותן יתרון ליבואנים הגדולים, שיש להם הרבה דגמים והרבה מכוניות לשחק איתם את המשחק הזה.
וזה, כמובן, רק רעיון אחד. אני בטוח שיבואן יצירתי ימצא עוד שלושה תוך שעה. עשרה אם תתן לו שבוע. אנחנו הרי מדברים על אנשים שפירקו מזגנים ממכוניות בנמל היעד וייבאו אותם בנפרד (כי המיסוי על חלקי חילוף נמוך בהרבה מהמיסוי על מכונית שלמה), או ייבאו גרסאות 4X4 של מיניוואן כי היא היתה גבוהה בכמה ס"מ מגרסת ה-2X4, ולכן נכנסה להגדרה של רכב מסחרי (שזכה בזמנו להטבת מס).
אתה רוצה לשפר את התחרותיות בשוק הרכב? הפתרון הוא לא בממשלה - הוא בקונים. אם אנשים יפסיקו לקנות מכוניות בלי לעשות השוואות מחירים ובלי להתמקח, אם אנשים יפסיקו לקנות מכוניות לפי "מה שיש לשכן" או איזה רכב לוי יצחק אוהב במחירון שלו. אז תקבל שוק תחרותי יותר.
הדבר היחיד שהממשלה תצטרך לעשות אז - הדבר היחיד שבו היא באמת מועילה - הוא לוודא שכולם "משחקים יפה", ואף אחד לא מפעיל את הכח שלו כדי לאלץ גופים אחרים לעשות משהו שהם לא רוצים. ראה ערך החברה המרכזית למשקאות ודרכי הפעולה שלה, כפי שהם מדווחים בכלי התקשורת.

 

[yehuda7K]

התערבות במתח הרווחים- והחלק החשוב בדברי בועז סופר

בועז סופר מציע להתערב במתח הרווחים של היבואן, וזה החלק החשוב בדבריו. אם ההתערבות היא על ידי הטבת מס או בהכתבת האוצר, או אם זה מנוגד לאמונתו, זה החלק הפחות חשוב.
הוא מציע להגביל את מתח הרווחים ל 3 שנים כדי לטלטל את השוק, וההצעה שהעליתי היתה להתערב במתח הרווחים ע"י הטבת מס , כאשר לאחר 3(?) שנים ההטבה תיבחן מחדש. מה בדיוק ההבדל?
גם הטבת המס של המיסוי הירוק לרכבים נבחנת מחדש מדי כמה שנים.

נכון, יש מגרעות רציניות להטבת מס שתלויה במחיר הרכב כולל רווח יבואן אך לפני מס, ואפשר להוסיף על הדוגמאות שהבאת. אי אפשר למצוא מס צודק ללא עיוותים ואפשר רק לשאוף לכך ולכוונן מחדש מדי פעם.
מס הכנסה הוא דוגמא למס שכולל עיוותים עצומים. וורן באפט, בין האנשים העשירים ביותר בעולם (נדמה לי מס' 3 ברשימה) אמר פעם שזה לא צודק שאחוז המס השולי שלו נמוך יותר מאחוז המס השולי של מזכירתו !

אפשר להקטין את העיוותים כמו בהגדרת מפרט לרכב, למשל שחייב להיות עם מזגן, או שגובה הרכב יהיה בטווח מסוים.
לגבי האפשרות שהיבואן יעביר עלות מרכב שבמפרט הזכאי לרכב שלא במפרט הזכאי, זו באמת בעיה קשה. פתרון אפשרי הוא עידוד ע"י פרסים ותשלום למודיעים. לא חסר עובדים מפוטרים ממורמרים שיספרו על התרגילים שעושה היבואן. אגב עידוד מודיעים יעשה פלאות להרבה מאוד אי צדק שקיים פה ושהממשלה לא פועלת נגדו., כמו הרמאויות של חברות הסלולר, ספקים שמתאמים מי יזכה במכרזים וכו'.

 

[enigo]

יש הבדל עצום בין הטבת מס לבין פיקוח על מחיר. אלו שני כלים

שונים לחלוטין מבחינת הביצוע, גם אם נראה לך שהתוצאה שתושג תהיה דומה. אפילו ברמת הבעיות המשפטיות שזה מעלה - אני לא בטוח למשל שהטבת מס כזו לא סותרת הסכמים בינלאומיים בתחום המיסוי - יש הבדלים.
ו"דילים" כמו שדיברתי עליהם סוגרים ברמת המנכ"ל/מנהל החטיבה שנמצא בקשר מול היצרן. ממש לא ברמת "עובד ממורמר".

 

[yehuda7K]

לגבי דילים בין בכירים- לפעמים גם בכיר נעשה ממורמר

שמואל דכנר דרש עוד כסף בפרשת הולילנד וכאשר לא קיבל, הלך למשטרה , התניע את החקירה ובסוף אולמרט נכנס לכלא.
אני מסכים שזו לא תופעה תדירה ושאין פתרון טוב לבעיתיות שעליה הצבעת של הפחתה מלאכותית של מחיר היבוא. עדיין לדעתי השיטה הזו תעזור , תפיל דרמטית את המחיר לצרכן של כלי הרכב העומדים במפרט, ואולי לאחר מספר שנים יהיה צורך להחליף בשיטה אחרת.

לגבי הצד המשפטי, קשה לדעת. אבל מבחינת אמנות בינלאומיות לא רואה מה יכול להפריע. הרי לא מדובר בהפליה של יבוא מארץ אחת לעומת השניה או לעומת תוצרת מקומית. וגם, כבר עתה יש הטבות מס על רכב חשמלי והיברידי, ויש מס גבוה על רכבים מאוד יקרים.

קודם ציטטתי את בועז סופר -"איך להוריד את מחירי המכוניות? "פיקוח זמני על המרווח הגולמי", כך מציע בועז סופר, לשעבר הממונה על המיסוי הממשלתי , "המרווח הגולמי יכול להגיע עד 40% - אפשר לקבוע למשל מרווח של 15%..."
כלומר הוא לא הציע פיקוח על מחירים אלא לקבע את האחוז של הרווח הגלמי. כלומר היבואן יוכל לשנות מחיר אם היה פיחות או מחיר היצרן ישתנה, ואז גם המחיר לקונה הפרטי ישתנה באופן יחסי.
אגב, לפני שגיל אגמון ניתק את הקשר בין מחיר הרכב ובין המחיר בשער הנמל, היו יבואנים שפרסמו מחירון רכב חדש כל חודש, בהתאם לשער החליפין, ואכן המחיר בשקלים עלה או אפילו ירד מדי פעם.