למה ברכבת ישראל מאייתים בצורה שגויה "הרצלייה"

מצב
הנושא נעול.

אלון 58

New member
"האקדמיה" ושטויותיה...,

לפי האקדמיה יש לכתוב בשתי יו"דים
לא מדובר על הכפלת יו"ד עיצורית אלא על שתי יו"דים, שהראשונה שבהן מסמנת תנועת i (ב"לי") והשנייה את העיצור (בהברה החותמת "יה") .

כמו במילה "נטייה", למשל.
"האקדמיה" ושטויותיה...,
את המילה "נטיה" אתה ואני נקרא כראוי כי אין לזה שום צורת קריאה אחרת,כך שהכפלת ה-י' מיותרת לגמרי,כמו מקרים בהם הכפלת ה-ו' מיותרת,כי לשמות ומילים מסוימות אין צורת קריאה אחרת,לדוגמא : סיון / תקוה / חדוה , וכו'.
 

טשאפק

New member
אני לא חושב שהרעיון

"האקדמיה" ושטויותיה...,
את המילה "נטיה" אתה ואני נקרא כראוי כי אין לזה שום צורת קריאה אחרת,כך שהכפלת ה-י' מיותרת לגמרי,כמו מקרים בהם הכפלת ה-ו' מיותרת,כי לשמות ומילים מסוימות אין צורת קריאה אחרת,לדוגמא : סיון / תקוה / חדוה , וכו'.
אני לא חושב שהרעיון
שיהיו כללים אחידים לכתיב חסר הניקוד, הוא רעיון שטותי כל-כך.

יש היגיון ותועלת בכללים מחייבים, אחידים ופשוטים לכתיב.
 

אלון 58

New member
שיקבעו מה שהם רוצים...,

אני לא חושב שהרעיון
שיהיו כללים אחידים לכתיב חסר הניקוד, הוא רעיון שטותי כל-כך.

יש היגיון ותועלת בכללים מחייבים, אחידים ופשוטים לכתיב.
שיקבעו מה שהם רוצים...,
אני את שלי אמשיך לכתוב בדרכי.
 

alantan

New member
כללים מחייבים, אחידים ופשוטים?!

אני לא חושב שהרעיון
שיהיו כללים אחידים לכתיב חסר הניקוד, הוא רעיון שטותי כל-כך.

יש היגיון ותועלת בכללים מחייבים, אחידים ופשוטים לכתיב.
כללים מחייבים, אחידים ופשוטים?!
אפשר לומר הרבה דברים על הכללים של האקדמיה, אבל פשוטים הם בוודאי שאינם. הציטוט לעיל מאתר האקדמיה רק ממחישה כמה הכללים מסובכים להבנה לאדם המצוי. "על יד אם קריאה"??? קרא לי בור ועם הארץ, אבל אפילו בשיעורי לשון אני לא זוכר שהוזכר הביטוי "אם קריאה".

אחידים, אולי, אבל הם אינם אחידים בכיסוי שלהם, כי יש המון דברים מוזרים בשפה שאינם מכוסים על ידי כללי האקדמיה.

כמו כן, הם ממש אינם מחייבים את 95% מהציבור...
 

טשאפק

New member
אם קריאה היא אות אהו"י

כללים מחייבים, אחידים ופשוטים?!
אפשר לומר הרבה דברים על הכללים של האקדמיה, אבל פשוטים הם בוודאי שאינם. הציטוט לעיל מאתר האקדמיה רק ממחישה כמה הכללים מסובכים להבנה לאדם המצוי. "על יד אם קריאה"??? קרא לי בור ועם הארץ, אבל אפילו בשיעורי לשון אני לא זוכר שהוזכר הביטוי "אם קריאה".

אחידים, אולי, אבל הם אינם אחידים בכיסוי שלהם, כי יש המון דברים מוזרים בשפה שאינם מכוסים על ידי כללי האקדמיה.

כמו כן, הם ממש אינם מחייבים את 95% מהציבור...
אם קריאה היא אות אהו"י
המסמנת תנועה. לדעתי זה מונח די בסיסי.

שפה זה דבר מורכב, והכללים פשוטים ואחידים באופן יחסי.

נניח שאתה רוצה לכתוב את המילה שהכתיב הלטיני שלה הוא NETIYA (אני נוטה למשהו, יש לי...). אם אני הולך לפי הכלל, אני לא צריך לזכור אם במילה המסוימת הזו כותבים עם שתי יו"ד או עם אחת, ואני לא צריך לחשוב האם יש עוד דרכים לקרוא אותה ואולי היו"ד "מיותרת".

את החיריק (תנועה ה-i) אני מסמן ביו"ד אחת, ואת העיצור ביו"ד נוספת. וזורמים הלאה.

החלופה ששררה לפני קיומם של כללים לכתיב בלתי-מנוקד היתה כלל נפרד לכל מילה ומילה לפי שיקול נקודתי. למשל למילה "מילה" שנהגו לכתוב ללא יו"ד (כדי להבדיל מ"מילה" שבברית-מילה, שכתבו עם יו"ד). מובן שמי שהורגל בכך יתקומם נוכח השינויים. הציבור אינו מחויב כמובן בהחלטות האקדמיה, אבל יש להחלטותיה השפעה חזקה על האופן שבו הוא נוהג, דרך סוכנים כמו בתי הספר, עורכים לשוניים, פרסומים רשמיים ועוד. כך שברוב המקרים הציבור מתיישר לפי הכללים עם הזמן (ובמקרים שלא, לא פעם האקדמיה מתיישרת לפי הציבור).
 

alantan

New member
חידשת לי לגבי "מלה" וכך אני כותב אותה עדיין

אם קריאה היא אות אהו"י
המסמנת תנועה. לדעתי זה מונח די בסיסי.

שפה זה דבר מורכב, והכללים פשוטים ואחידים באופן יחסי.

נניח שאתה רוצה לכתוב את המילה שהכתיב הלטיני שלה הוא NETIYA (אני נוטה למשהו, יש לי...). אם אני הולך לפי הכלל, אני לא צריך לזכור אם במילה המסוימת הזו כותבים עם שתי יו"ד או עם אחת, ואני לא צריך לחשוב האם יש עוד דרכים לקרוא אותה ואולי היו"ד "מיותרת".

את החיריק (תנועה ה-i) אני מסמן ביו"ד אחת, ואת העיצור ביו"ד נוספת. וזורמים הלאה.

החלופה ששררה לפני קיומם של כללים לכתיב בלתי-מנוקד היתה כלל נפרד לכל מילה ומילה לפי שיקול נקודתי. למשל למילה "מילה" שנהגו לכתוב ללא יו"ד (כדי להבדיל מ"מילה" שבברית-מילה, שכתבו עם יו"ד). מובן שמי שהורגל בכך יתקומם נוכח השינויים. הציבור אינו מחויב כמובן בהחלטות האקדמיה, אבל יש להחלטותיה השפעה חזקה על האופן שבו הוא נוהג, דרך סוכנים כמו בתי הספר, עורכים לשוניים, פרסומים רשמיים ועוד. כך שברוב המקרים הציבור מתיישר לפי הכללים עם הזמן (ובמקרים שלא, לא פעם האקדמיה מתיישרת לפי הציבור).
חידשת לי לגבי "מלה" וכך אני כותב אותה עדיין
את המונח "אם קריאה" מעולם לא שמעתי, אולי זה נכנס לתכנית הלימודים לאחר שסיימתי בשנת 89'? אנחנו קראנו לכך פשוט אותיות אהו"י.

אולי האשמה אינה באקדמיה וכלליה, אבל בכל זאת, השפה הזו מאוד מסובכת יחסית לשפה כמו שוודית למשל. זכר/נקבה, התרחקות הטעם, אותיות בכל"ם, אותיות בומ"ף, שלא לדבר על כללים שאינם כללים:

- מלים זכריות כמו "חלון" שצורת הרבים שלה היא "חלונות" (אין בכלל כלל שצורת הרבים של זכר מסתיים ב"ים")
- מלים נקבתיות כמו "מלה" שצורת הרבים שלה היא "מלים" (שוב, אין כלל כזה)
- מספרים זכריים שמסתיימים בה' (חמישה, שישה וכו')

מפליא שעולים חדשים נשמעים עילגים...
 

nitsansh

New member
עולים חדשים לומדים את השגיאות מילידי הארץ שלא

חידשת לי לגבי "מלה" וכך אני כותב אותה עדיין
את המונח "אם קריאה" מעולם לא שמעתי, אולי זה נכנס לתכנית הלימודים לאחר שסיימתי בשנת 89'? אנחנו קראנו לכך פשוט אותיות אהו"י.

אולי האשמה אינה באקדמיה וכלליה, אבל בכל זאת, השפה הזו מאוד מסובכת יחסית לשפה כמו שוודית למשל. זכר/נקבה, התרחקות הטעם, אותיות בכל"ם, אותיות בומ"ף, שלא לדבר על כללים שאינם כללים:

- מלים זכריות כמו "חלון" שצורת הרבים שלה היא "חלונות" (אין בכלל כלל שצורת הרבים של זכר מסתיים ב"ים")
- מלים נקבתיות כמו "מלה" שצורת הרבים שלה היא "מלים" (שוב, אין כלל כזה)
- מספרים זכריים שמסתיימים בה' (חמישה, שישה וכו')

מפליא שעולים חדשים נשמעים עילגים...
עולים חדשים לומדים את השגיאות מילידי הארץ שלא
יודעים, או לא רוצים לדעת, לדבר עברית תקנית.
 

בועז ל

New member
לא כל אות אהו"י היא אם קריאה.

חידשת לי לגבי "מלה" וכך אני כותב אותה עדיין
את המונח "אם קריאה" מעולם לא שמעתי, אולי זה נכנס לתכנית הלימודים לאחר שסיימתי בשנת 89'? אנחנו קראנו לכך פשוט אותיות אהו"י.

אולי האשמה אינה באקדמיה וכלליה, אבל בכל זאת, השפה הזו מאוד מסובכת יחסית לשפה כמו שוודית למשל. זכר/נקבה, התרחקות הטעם, אותיות בכל"ם, אותיות בומ"ף, שלא לדבר על כללים שאינם כללים:

- מלים זכריות כמו "חלון" שצורת הרבים שלה היא "חלונות" (אין בכלל כלל שצורת הרבים של זכר מסתיים ב"ים")
- מלים נקבתיות כמו "מלה" שצורת הרבים שלה היא "מלים" (שוב, אין כלל כזה)
- מספרים זכריים שמסתיימים בה' (חמישה, שישה וכו')

מפליא שעולים חדשים נשמעים עילגים...
לא כל אות אהו"י היא אם קריאה.
אותיות אהו"י משמשות כאם קריאה כאשר הן כתובות ואינן נשמעות. כלומר, אינן נהגות. מאידך, כאשר אותיות אהו"י נהגות ונשמעות, הן משמשות כעיצור.
 

alantan

New member
כן, עברתי על המונח בויקיפדיה, עתה זה ברור

לא כל אות אהו"י היא אם קריאה.
אותיות אהו"י משמשות כאם קריאה כאשר הן כתובות ואינן נשמעות. כלומר, אינן נהגות. מאידך, כאשר אותיות אהו"י נהגות ונשמעות, הן משמשות כעיצור.
כן, עברתי על המונח בויקיפדיה, עתה זה ברור
למעשה מדובר במונח המקביל ל-vowel באנגלית.

האות יוד ביפו אינה אם קריאה. באנגלית למשל יש בדרך כלל אות אחרת כשהאות אינה אם קריאה. למשל i/y (יוד), o/u/v (וו). רק האות h יכולה להיות גם אם קריאה וגם עיצור, אם כי בדרך כלל היא תהיה עיצור פרט למלים שיובאו לאנגלית משפות אחרות.
 

בועז ל

New member
יש לי הרגשה שאתה מתקן אצלי טעות היסטורית

כן, עברתי על המונח בויקיפדיה, עתה זה ברור
למעשה מדובר במונח המקביל ל-vowel באנגלית.

האות יוד ביפו אינה אם קריאה. באנגלית למשל יש בדרך כלל אות אחרת כשהאות אינה אם קריאה. למשל i/y (יוד), o/u/v (וו). רק האות h יכולה להיות גם אם קריאה וגם עיצור, אם כי בדרך כלל היא תהיה עיצור פרט למלים שיובאו לאנגלית משפות אחרות.
יש לי הרגשה שאתה מתקן אצלי טעות היסטורית
עוד מימי התיכון: אז למדתי ש-vowel תיחשב גם אות "וואווליסטית" עיצורית שכוללת תנועה.
לדוגמא: האות o ב-opera תיחשב כ-vowel. כך גם ביחס ל-e שבראש emergency. האמנם?
 

alantan

New member
אתה צודק, אבל בראשו של דובר אנגלית הן אינן

יש לי הרגשה שאתה מתקן אצלי טעות היסטורית
עוד מימי התיכון: אז למדתי ש-vowel תיחשב גם אות "וואווליסטית" עיצורית שכוללת תנועה.
לדוגמא: האות o ב-opera תיחשב כ-vowel. כך גם ביחס ל-e שבראש emergency. האמנם?
אתה צודק, אבל בראשו של דובר אנגלית הן אינן
עיצוריות.

זה מה שקורה שמסתמכים על הידע בשפה ולא על מה שלומדים, אז כמובן ששוכחים כל מיני מקרים שלא עלו בראשך...


המבחן הוא האם אומרים an או a:

השימושים שהזכרת נחשבים כ-vowels לכל דבר, אם כי מבחינת דובר עברית, הם עיצוריים. לכן תאמר an opera, an emergency וכדומה.

במלה heir או honour למשל, תאמר an כי ה-h אינה נהגית (בניגוד למה שכתבתי בשגגה על h קודם). במקרה של האות העיצורית h, רבים אומרים an לפני hotel או hospital כי לפני מאתיים שנה ה-h לא נהגתה, כמו במקור בצרפתית. היום ה-h נהגית, ולכן צריך לומר a hotel, a hospital.
 

nitsansh

New member
האותיות AEOU לעולם אינן עיצורים!

אתה צודק, אבל בראשו של דובר אנגלית הן אינן
עיצוריות.

זה מה שקורה שמסתמכים על הידע בשפה ולא על מה שלומדים, אז כמובן ששוכחים כל מיני מקרים שלא עלו בראשך...


המבחן הוא האם אומרים an או a:

השימושים שהזכרת נחשבים כ-vowels לכל דבר, אם כי מבחינת דובר עברית, הם עיצוריים. לכן תאמר an opera, an emergency וכדומה.

במלה heir או honour למשל, תאמר an כי ה-h אינה נהגית (בניגוד למה שכתבתי בשגגה על h קודם). במקרה של האות העיצורית h, רבים אומרים an לפני hotel או hospital כי לפני מאתיים שנה ה-h לא נהגתה, כמו במקור בצרפתית. היום ה-h נהגית, ולכן צריך לומר a hotel, a hospital.
האותיות AEOU לעולם אינן עיצורים!
האות I היא עיצור רק במילה I מכיוון שהמילה מבוטאת כשם האות.
Y היא האות היחידה באנגלית שיכולה להיות עיצור או תנועה.
העיצור המקביל לאות א' בעברית אינו קיים בשפה האנגלית למעט מספר מקרים של האות H בתחילת מילה (למשל במילה HOUR) אך הוא מבוטא במילים המתחילות בתנועות. זה לא אומר שאות התנועה היא עיצור.
 

alantan

New member
אנחנו מערבבים שני מושגים שונים באנגלית

האותיות AEOU לעולם אינן עיצורים!
האות I היא עיצור רק במילה I מכיוון שהמילה מבוטאת כשם האות.
Y היא האות היחידה באנגלית שיכולה להיות עיצור או תנועה.
העיצור המקביל לאות א' בעברית אינו קיים בשפה האנגלית למעט מספר מקרים של האות H בתחילת מילה (למשל במילה HOUR) אך הוא מבוטא במילים המתחילות בתנועות. זה לא אומר שאות התנועה היא עיצור.
אנחנו מערבבים שני מושגים שונים באנגלית
ומשליחים עליהם את המונח העברי "עיצור".

ראה את התשובה שלי לאיליה עם ההגדרה ממילון אוקספורד.

האות I יכולה להיות עיצורית למרות שהיא אינה עיצור/consonant.
האות Y יכולה להיות תנועתית למרות שהיא אינה תנועה/vowel.
כנ"ל האות H.
 

nitsansh

New member
H ו-Y זה ממש לא אותו דבר

אנחנו מערבבים שני מושגים שונים באנגלית
ומשליחים עליהם את המונח העברי "עיצור".

ראה את התשובה שלי לאיליה עם ההגדרה ממילון אוקספורד.

האות I יכולה להיות עיצורית למרות שהיא אינה עיצור/consonant.
האות Y יכולה להיות תנועתית למרות שהיא אינה תנועה/vowel.
כנ"ל האות H.
H ו-Y זה ממש לא אותו דבר
H היא עיצור שנהגה לרוב כמו ה' בעברית ולעתים כמו א' בעברית. כמו כן היא אות שבצירוף עם אותיות אחרות יוצרת עיצור שונה, "רך" יותר מעיצור מקורי ללא H.
עיין ערך CH, SH, ZH, PH, TH, KH.
המקרה של GH שקיים רק במלים מיובאות הוא דווקא הפוך. בשפות שהוא קיים משמש להפיכת G מעיצור ג' ל-ג לפני האותיות EIY.
 

down under

New member
האות Y בהרבה מאוד שפות אירופאיות

אנחנו מערבבים שני מושגים שונים באנגלית
ומשליחים עליהם את המונח העברי "עיצור".

ראה את התשובה שלי לאיליה עם ההגדרה ממילון אוקספורד.

האות I יכולה להיות עיצורית למרות שהיא אינה עיצור/consonant.
האות Y יכולה להיות תנועתית למרות שהיא אינה תנועה/vowel.
כנ"ל האות H.
האות Y בהרבה מאוד שפות אירופאיות
נקראת בכלל בשם האות I
(i) של יוון.

כלומר האות איי היוונית.
 

amit1270

New member
U יכולה להיות עיצורית

האותיות AEOU לעולם אינן עיצורים!
האות I היא עיצור רק במילה I מכיוון שהמילה מבוטאת כשם האות.
Y היא האות היחידה באנגלית שיכולה להיות עיצור או תנועה.
העיצור המקביל לאות א' בעברית אינו קיים בשפה האנגלית למעט מספר מקרים של האות H בתחילת מילה (למשל במילה HOUR) אך הוא מבוטא במילים המתחילות בתנועות. זה לא אומר שאות התנועה היא עיצור.
U יכולה להיות עיצורית
למשל במילה university.
 
במילה university האות u מבטאת שני הגאים:

U יכולה להיות עיצורית
למשל במילה university.
במילה university האות u מבטאת שני הגאים:
הראשון עיצור, והשני תנועה.
הנה ההגייה של המילה:
juːnɪˈvɜːsətiˌ

j - עיצור
:u - תנועה

לא ניתן לומר על u שהיא עיצורית, אלא שבמקרים מסוימים היא מכילה גם עיצור וגם תנועה. באנגלית, אות עיצורית נהגית כעיצור בלבד.
 

davidfainshtein

New member
מנהל
זו בדיוק הבעיה אצלי, למשל

אתה צודק, אבל בראשו של דובר אנגלית הן אינן
עיצוריות.

זה מה שקורה שמסתמכים על הידע בשפה ולא על מה שלומדים, אז כמובן ששוכחים כל מיני מקרים שלא עלו בראשך...


המבחן הוא האם אומרים an או a:

השימושים שהזכרת נחשבים כ-vowels לכל דבר, אם כי מבחינת דובר עברית, הם עיצוריים. לכן תאמר an opera, an emergency וכדומה.

במלה heir או honour למשל, תאמר an כי ה-h אינה נהגית (בניגוד למה שכתבתי בשגגה על h קודם). במקרה של האות העיצורית h, רבים אומרים an לפני hotel או hospital כי לפני מאתיים שנה ה-h לא נהגתה, כמו במקור בצרפתית. היום ה-h נהגית, ולכן צריך לומר a hotel, a hospital.
זו בדיוק הבעיה אצלי, למשל
בתיכון הייתי די טוב בלשון וניתוח משפטים היה בשבילי סוג של תחליף לפיצוח גרעינים.

אבל הן בעברית, הן באנגלית והן ברוסית - כאשר אני כותב, אני מסתמך על תחושת השפה שלי ולא על הכללים שאותם אינני זוכר כבר ממילא. מה גם שברוסית, למשל - מעולם גם לא למדתי אותם, שכן לא למדתי בבית ספר רוסי כלל.
 

nitsansh

New member
אם קריאה זה מונח שלא קיים בשפות לטיניות

כן, עברתי על המונח בויקיפדיה, עתה זה ברור
למעשה מדובר במונח המקביל ל-vowel באנגלית.

האות יוד ביפו אינה אם קריאה. באנגלית למשל יש בדרך כלל אות אחרת כשהאות אינה אם קריאה. למשל i/y (יוד), o/u/v (וו). רק האות h יכולה להיות גם אם קריאה וגם עיצור, אם כי בדרך כלל היא תהיה עיצור פרט למלים שיובאו לאנגלית משפות אחרות.
אם קריאה זה מונח שלא קיים בשפות לטיניות
בשפות לטיניות יש הפרדה בין אותיות שהן עיצורים (consonants) ואותיות שהן תנועות (vowels). באנגלית האותיות I ו-Y עשויות להיות עיצור או תנועה. H היא אף פעם לא תנועה, אלא אות שבצרוף עם אותיות אחרות משנה את ההגייה שלהן. (למשל אחרי C, G, S, Z, T, P, K)
 

alantan

New member
h יכולה להיות תנועה

אם קריאה זה מונח שלא קיים בשפות לטיניות
בשפות לטיניות יש הפרדה בין אותיות שהן עיצורים (consonants) ואותיות שהן תנועות (vowels). באנגלית האותיות I ו-Y עשויות להיות עיצור או תנועה. H היא אף פעם לא תנועה, אלא אות שבצרוף עם אותיות אחרות משנה את ההגייה שלהן. (למשל אחרי C, G, S, Z, T, P, K)
h יכולה להיות תנועה
בדוגמאות שהבאתי, heir, honour, וכן בסוף מלה זרה כמו mullah.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה